הַשָּמַיִם, שְׁמֵי-תְכֵלֶת – מִסְגֶּרֶת-הַיְקוּם,
הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי-תְכֵלֶת – אֵין קִצְבָה לָרוּם,
אֵין קִצְבָה, אֵין תַכְלִית, וְלַמֶּרְחָב אֵין סוֹף,
וְאֵין סְפוֹרוֹת, וְאֵין תִּכְלָה לְמַחֲנֶה הָעוֹף,
וְנָשְׁקוּ שָׁמַיִם
אֶת פַּלְגֵי הַמָּיִם –
וְאַתְּ נוּגָה, שׁוֹמֵמָה, יוֹנָתִי!
רְאִי: הֵאִיר הַשֶׁמֶשׁ בַּגַּיְא וּבָהָר,
רְאִי: רְפִידַת נִצָּנִים לְרִקְמוֹת הַבָּר;
הַחִטָּה – יָם חוֹלֵם, וְזָהָב – כָּל גָּל,
חֵץ כֶּסֶף לַשִּׁפּוֹן, וְרֹאשׁוֹ אֶל עָל,
הָרוּחַ יְנַעַנְעֶנּוּ,
וְחֹם יְשׁוּפֶנּוּ –
וְאַתְּ חַיִּים לָךְ זָרוּ, יוֹנָתִי!
וַעֲרוּגוֹת הַכְּרָמִים וְיַעֲרֵי-הָעַד!
פֹּה לִתְרוּעוֹת הַחַיִּים הִתְעוֹרֵר כָּל בַּד,
וְרֶטֶט-הַחַיִּים כִּי חָלַף כָּל צִיץ,
וּמָלְאוּ יוֹנְקוֹתָיו רֹב עָסִיס וָמִיץ,
וּשְׁכוּרַת-הָאוֹרָה
הִתְפַּתְּחָה הַזְמוֹרָה –
וְאַתְּ אַהֲבָה לָךְ זָרָה, יוֹנָתִי!
הידלברג