בְּבֵית-הַסֵּפֶר מִתְמַשֶּׁכֶת שְׁהוּת
וְכָל הַדְּבָרִים לֵאִים בְּמוֹרָא הַשֶּׁקֶט.
הָהּ הַבְּדִידוּת. הָהּ עֵת כְּבֵדָה מִלֶּכֶת…
וְהַחוּצָה. בָּרְחוֹבוֹת מִפְעָם וֶיֶקֶד,
וּבַכִּכָּר רוֹקֶדֶת הַמִּזְרֶקֶת
וּבַגַּנִּים עוֹלָם נִרְחָב פָּשׁוּט –.
וְלָלֶכֶת בְּתוֹךְ כָּל זֶה קָטָן בַּבֶּגֶד,
לֹא כְמוֹ שֶׁאֲחֵרִים הוֹלְכִים, מִנֶּגֶד –:
הָהּ זְמַן מֻפְלָא, הָהּ עֵת כְּבֵדָה מִלֶּכֶת,
הָהּ הַבְּדִידוּת.
וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָךְ מִבַּחוּץ, בְּלִי נַחַת:
גְּבָרִים, נָשִׂים; גְּבָרִים עִם נָשִׁים יַחַד;
לְעִתִּים גַּם יֶלֶד, וְהוּא אַחֵר, סַסְגּוֹן;
כָּאן אֵיזֶה בַּיִת, שָׁם חָתוּל כָּתֹם,
וְאֵימָה וְחִלּוּפָהּ חֶדְוָה בּוֹטַחַת –:
הָהּ עֶצֶב בְּלִי סִבָּה, חֲלוֹם, הָהּ פַּחַד,
הָהּ עֹמֶק עַד תְּהוֹם.
וְכָךְ לְשַׂחֵק: כַּדּוּר, גַּלְגַּל, תּוֹפֶשֶׂת,
בַּמִּדְשָׁאָה שֶׁחֶרֶשׁ מַחֲוִירָה;
לַעִתִּים בְּשֶׁטֶף מְרוּצָה חוֹפֶזֶת
לִפְגֹּעַ בַּגְּדוֹלִים שֶׁבַּשְּׂדֵרָה;
אֲבָל בָּעֶרֶב, יָד בְּיָּד אוֹחֶזֶת,
לֵיֵלךְ הַבָּיְתָה בִּפְסִיעָה סְדוּרָה –:
הָהּ הֲבָנָה חוֹמֶקֶת וְרוֹפֶסֶת,
הָהּ סֵבֶל, הָהּ מוֹרָא.
שָׁעוֹת עַל שְׂפַת בְּרֵכָה בַּפַּרְקְ לִכְרֹעַ
וְהַשֵּׁט עָלֶיהָ מִפְרָשִׂית זוּטָה;
אוֹתָהּ לִשְׁכֹּחַ, כִּי רַבּוֹת כָּמוֹהָ
וְיָפוֹת מִמֶּנָּה מַפְלִיגוֹת אִתָּהּ,
וּלְהַרְהֵר בְּפַרְצוּף קָטָן, אֵין כֹּחַ,
שֶׁכְּשׁוֹקֵעַ בַּבְּרֵכָה נָטָה –:
יַלְדוּת, הָהּ, דִּמְיוֹנוֹת חָמּוֹק וְנוֹעַ.
לְאָן? לְאָן?
מדון (על יד פריס)
חורף 1905 – 1906