סיפור תולדות המחברת, מאת יצחק חיים קסטליוני

“עוגב רחל”

בהוצאת מחברות לספרות, תש"ג

א. וזאת אשר שרה רחל על חתונתה:

ב. להבין משל ומליצה

ג. אותותינו ראינו עוד נביא לבב חכמה, כי אין אתנו יודע עד מה:

ד. ואלה דברי רחל בבוא לאזניה כי שמה נזכר לתהלה במכתבי העתים:

ה. לכל צהלת חתנים נעימים ונחמדים הבחור היקר כמ"ר שלמה סָלם עם הבתולה הכבודה והצנועה מרת רחל בת מעלת החכם הרופא ר' רפאל לוצאטו תנצב"ה, אחות החכם השלם הרופא המובהק כמ"ר יצחק הממלא מקום אבותיו, מלא חכמה על כל גדותיו:

ו. וזה השיר לכלה הנ"ל ביום צאתה מטריאסטי ללכת עם חתנה אל פאדובה:

ז. כדי לזכות את הרבים אקרא אלה הדברים: אליכם אישים אקרא:

ח. קורות הזמן:

ט. קרבן פס"ח אשר יפס"ח על בתי קרובי היקרים:

י. אל חכם הרזים בכל מיני חרוזים חסיד ונבון דבר הוא כמ"ר אלכסנדר הלוי מיאראסלאוו ראיתי תפלתך בככב יצחק, מכותלי ביתך נכרת חסידותך. ועתה אשיבך מלין על דבר השיר אשר קבלתי על יד בן דודי שד"ל מפאדובה, כי הוא משבח ואומר כי עלה באשי ותעל צחנתי כי הגדלתי לעשות. ואני ידעתי כי לא ידעתי. ובבלי דעת אכביר, ל"ב למ"ט מונים ית"ר שאת:

יא. אל מעלת החכם הרופא ר' יצחק חי לוצאטו בהולד לו בן ממרת אשתו יפה "כלבנה" במלואה, האירה כיום שלישי שנאמר בו פעמים כי טוב, ביום טוב במזל טוב ונמול בשמחת תורה שנת יתר שאת ויתר עז. בטרם תחיל ילדה:

יב. תמורת תשואת דודאים אשר ראיתי בכוכב י"ג מהרב המרומם והנעלה כמ"ר אדאלף עהרענטהייל מפראסניטץ:

יג. חידה אחת קטנה, בלי יתד ותנועה לכבוד אשה חכמת לב ותורת חסד על לשונה הרבנית תמר לוצאטו אשת חיל, נודע בשערים בעלה, הרב הגדול מורה צדק בקריה נאמנה פאדובה, ה"ה כמוהר"ר מרדכי שמואל גירונדי נר"ו:

יד. לשמחת תקופת השנים יום הולדת הגביר ר"ם ונשא מורה הוראות בישראל רבי מאיר ראנדגגער הי"ו לעד יחיה, והראה לי פירוש ההגדה שהוציאה לאור בתו היקרה ואשמח בשמחת תורה:

טו. אל מות החסידה מרת לאה אשת אברהם הכהן, אדר תרי"א:

טז. לכבוד הדודים היקרים כמ"ר שמואל דוד בן דודי כמ"ר חזקיה לוצאטו תנצב"ה עם מרת כלתו בלהה בת שבע בת כמ"ר רפאל סגרי. ואני שמרתי ארחות פריץ, ופרצתי הגדר ולא חשתי לתת התנועה ויתד כראוי, כי כבדה עלי העבודה כי הילדים רכים ולא יכלתי לעמוד על זה ואתה שא נא את חטאתי ושמע נא את חידתי, דרך אניה בלב ים:

יז. ואז נזכה, לה' חננאל פארגעס:

יח. קול ברמה נשמע:

יט. שיר תהלה. החסיד היקר והנעלה, ולו דומיה תהלה, הוא צי"ר משה מונטיפיורי עם כל הנלוים אליו ה' ישמרם ויברכם עברו בעירנו פה ללכת לירושלים עיר הקדש ואני רמ"ה ותולעה חשבתי לעבוד ולשרת כאחת השפחות לפני הגבירה והנכבדת מרת אשתו כדי לעלות עמהם ולישב שמה, ולא עלתה בידי. ואחרי נסעם לשלום, הגיעני ברכה ושלום מאת החכם השלם ההולך עמהם כמ"ו יצחק לוי יצ"ו. ולכו אקוה בשוב צדיק מדרכו וחיה, אעיז פני לבוא להתחנן לו שיגיד לי אם עלה השחר. וארצנו תתן יבולה. כאמור, ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. ואני אמרתי בחפזי:

כ. כל הבורחים מקטב הקאלערא:

כא. בשנת ויתר עז אדר שני עמד כומר רשע לדרוש ברבים נגד כל האומות ובפרט שפך זעמו נגד היהודים, ואמר: כל נוצרי המקבל צדקה מן יהודי חייב חרם, כי אינם עושים אלא להתפאר. ונעשה נס כי לא דרש עוד. ונקבר ביום פורים בשעת הסעודה:

כב. קינה היא אל הלקח ארון ה' החסיד והענו, תפארת דורו, הישר והנאמן, הדרשן המפורסם, אשר הפליא לעשות טוב כל ימי חייו מה שאין הפה יכול לדבר והאזן יכולה לשמוע. אב"ד פה טריאסטי יע"א כמוהר"ר שבתי אלחנן טריויש האיר קהלתנו כ"ג שנה, ויסע מלאך האלהים מעיר טריאסטי אל עיר מולדתו טורינו ויצאו לקראתו בקול המון חוגג ובגילה ובשמחה רבה, פתאם נקרא אל על כי אל-חנן לו, חפץ היה לשוב שמה, מנין שניו אשרי אדם עז לו בך, סיון בשנת ויתר עז:

כג. חידה:

כד. חידה: לפני גבעות חוללתי:

כה. חידה:

כו. וצדיק יסוד עולם:

כז. דברי תנחומים אל נכדי כי מתה בתו בת שלש שנים:

כח. מצ"ק הזקנה הנכבדת שרה אלמנת החכם הרופא כמ"ר רפאל לוצאטו תנצב"ה אשר הלכה למנוחות ה' ניסן תרי"ח ותנוח ותעמוד:

כט. לכבוד היקר והנעלה החכם השלם הנותן אמרי שפר כמ"ר יוסף אלמנצי יצ"ו ממתקים, ושר בשירים, כלם מחמדים, ואסף ספרים למאות ולאלפים. סחר טוב באמונה, מעדת מי מנה, בפאדובה רבתי ברך ה' חילו:

ל. אל גרם המעלות העומד על כסא דין מו"ה משה הלוי עהרענרייך מודינא. אתמול שבת קדש ראש חדש שבט שנת התרי"ח קבלתי שירו היקר. ואני כאדם ביקר, אין בידי מחקר; נדדה שנת עיני, שוטטו רעיוני. אמרתי בחפזי:

לא. ראה זה חדש הוא:

לב. ומאותות השמים אל תחתו:

לג. לכבוד המשובח והמפואר החכם והנבון כמו"ה דאקטאר יששכר בעער מעיר דרעזדען:

לד. לכבוד מעלת הרבנים כמהר"ר מרדכי אשכנזי אב"ד טריאסטי ומעלת חותנו יוסף רפאל לוי אב"ד ורסיללי הי"ו. אמר ר' אבא אריא בר אריא מאן יקום קמייהו כד שאגי למטרף טרפא? כל אריין דעלמא תקיפין, ואלין יתיר מכלהו; כל אריין דעלמא קשיין לאפקא טרפא מפומייהו, ואלין ניחין לאפקא מפומייהו טרפא. אינן טרפי טרפא ויהבי לכולא:

לה. [עד לא זקנתי, עת לא ישנתי]

לו. שמע אמרי שפר:

לז. אתמול עבר עלי רוח השיר אחרי אשר הפרדו מעלי זה שנתים ויצא הנפל הזה לכבוד הבחור היקר והנעים יוסף יצ"ו, בן החכם הרופא כמ"ר יצחק לוצאטו יצ"ו, ביום שנכנס בכלל אנשים ונבונים בן י"ג שנה. ה' יזכני לשמוח בשמחתו גם ביום הכנסו לחופה לתורה ולתעודה, אכי"ר:

לח. עדה המצבה:

לט. ביום ג' ד' בא גד אל בית כמ"ר יעקב יצ"ו בן אחי יצחק ע"ה. כי נולד לו בן ביום ג' ד' שבט שנת ואתה על במותימו "תדרך". ואני אמרתי בלבי:

מ. אמרתי בלבי:

מא. הזמנה ללכת לשתות מי רפואה מי ברזל בעיר ריקוארו בארץ איטליה:

מב. רציתי לקנות חומץ כשר ולא נמצא בעירנו וגם בגוריציא ופדובא. כי אם נתן לי שכני הטוב כמ"ר שמואל פאנולא ה"י אמן:

מג. הנה כשל זדון:

מד. אנסה אך הפעם:

מה. הוי עמק עכור וגם פה לא עשיתי מאומה, כי שמו אותי בבור לפ"ק:

מו. מכתב זכרון אל מעלת החכם הרופא כבוד ר' יצחק לוצאטו מוכתר בנימוסו כמרדכי, על הטורח שהיה לו בעבורי. הן אלה קצות דרכיו. כי לא אזכיר רק שנים שלשה גרגרים, זה היה הראשון. חליתי באצבע שמאלי עד כי נפח גם הזרוע ולולי גזר גזרה רבתה הרעה. עוד היה לי קדחת שלישית. והשקני מי מרים. וזה האחרון קרה בגרון ונתן לי קדה ושאר דברים מתוקים מנפת צופים. ואען ואמר:

מז. קינה היא בשנת "כטל לישראל" מוכן להחיות מתים נלקח ארון האלקים המכובד והענו עטרת ראשנו הדרשן המפורסם אב"ד פה טריאסטי יע"א כמהר"ר מרדכי אשכנזי ז"ל ונשמע קולו בבאו אל הקדש ויאמר:

מח. שיר אחרון

חליפת-שירים בין שד"ל לבין רחל מורפורגו

מט. לאשה חכמה בת אחות אבי, היא רחל בת ברוך הרופא והמשורר יצחק לוצאטו, אחי אפרים בעל בני הנעורים (תקע"ו):

נ. וזאת תשובת רחל לשד"ל, וראש דבריה מיוסד על דבר ספר הזהר פרשת בלק דף קצ"ב: ממה דאמרו: בני שעיר ובני פארן דלא בעאן לקבלה, מהאי אנהר להון לישראל והוסיף עלייהו נהורא וחביבו סגיא:

שורות נוספות

נא. * [אחלה לקוני למלא רצוני]

נב. וזאת מצבת קבורת רחל מורפורגו אשר הכינה לעצמה בימי נעוריה:

א. אל שד"ל

ב. אל מענדל שטערן בעל "ככבי יצחק"

ג. אל חננאל פראגעס