היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יחיאל יוסף לבונטין
לדף היוצר
סופר עברי, מהנדס בהכשרתו וכלכלן, חובב ציון וחבר במסדר 'בני משה'.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. השבועה (פרוזה)
  2. מבין הערפל (פרוזה)
  3. שמעון עציוני, כרך ג' (פרוזה)
  4. הָאֻמְלָלָה (פרוזה)
  5. עַל מוֹת יְחִיאֵל צְ'לֵנוב (זכרונות ויומנים)
יצירה בהפתעה

אִם תַּעֲזֹב אָח וְתָקוּץ

כַּיּוֹם בְּאַהְבָה יְשָׁנָה

תִּהְיֶה כְהוֹרֵס בְּשָׁעָה

בִּנְיָן הֱקִימוֹ בְּשָׁנָה.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

הציבור מממש את קנינו

יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מטרת הפרויקט היא להביא אל הציבור את כלל היצירה העברית – שירה, מחזות, סיפורת, דרמה, הגות, עיון ותרגום – בפורמט דיגיטלי, בר חיפוש, מנוקד (לפי המקור) ונוח לקריאה. כל היצירות המפורסמות באתר הפרויקט (אלא אם צוין אחרת) הן קניין הציבור, וזכויות היוצרים שלהן פגו – ולכן מותר לנו (ולכם) להשתמש בהן — אנו מפיקים ומגישים את החומר לציבור, והציבור קורא, לומד, מלמד, מתרגם, מלחין, מעבד, להנאת כולנו, והתרבות העברית העכשווית יוצאת נשכרת.

יוצרים רבים ומגוונים הכירה הספרות העברית, החל מתקופת התחדשות השפה ועד היום. אבל את הסופרים, המשוררים וההוגים שכתבו לפני מאה שנים ויותר – מי מכיר, מי יודע? פנינים רבות נכתבו ונשכחו, ומלבד ביאליק וכמה נוספים, קשה מאוד למצוא כתבים אלה בחנויות הספרים, ולעתים אפילו בספריות. לכן שם לו פרויקט בן-יהודה למטרה לתת מקום של כבוד ליצירות וליוצרים בשפה העברית.

בלי הקדמות נוספות, להלן שיר ראשון. נתחיל עם ביאליק, מסיבות הסטוריות (הפרויקט נולד ערב אחד, מהקלדת "אל הציפור" של ביאליק, אי אז בשנת 1999). השיר מוקדש למתנדבים בפרוייקט, ולמתנדבים בכלל, המקדישים את זמנם למען הזולת ומאירים את החשכה – כל אחד בתחום עניינו ואהבתו.

לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם / חיים נחמן ביאליק

לִבְשׁוּ-נָא עֹז! דִּרְכוּ-נָא עֹז!
בִּמְעָרוֹת הַצּוּרִים, חֳרָשִׁים מְצִלִּים,
הִתְלַקְּטָה הַפְּלֵיטָה בִּימֵי חַשְׁמוֹנָאִים,
צִחֲצוּחַ חֲרָבוֹת עִם רִנְנַת הַתְּהִלִּים
כְּאֶחָד הֵשִׁיקוּ דְּמִי יְעָרִים וּסְלָעִים,
וּבְמַחֲבֵא חֳרָשִׁים, בִּמְעָרוֹת אֲפֵלָה,
יְשׁוּעָה גְדוֹלָה גָּמֵלָה.
וַאֲנַחְנוּ דּוֹר דַּכָּא, קְצַר יָד, בְּנֵי 

 ...

זרקור על יוצר/ת

ארך אפיים ורב חדק

מאת Tsaha Vaknin

מאת המתנדבת ר' גלי: עיינו נא בסיפור פיל בן פילים מאת קיפלינג (בתרגומו העסיסי של רגלסון, שנוסף החודש לפרויקט בן-יהודה) אם למי מכם חשוב לברר כיצד קרה שבעוד שרוב החוטמים – בין אם מצטנעים להם על הפרצוף כזוג נחיריים נחבא אל הכלים, או בין אם מזדקרים להם כעטרת סולדת, או בולבוסית, פחוסה, או חדה, או כל צורה, תהיה לטעמכם כעורה או נאה, (ובענייני ריח עוד יותר חבל להתווכח) – כיצד קרה שדוקא הפיל נתברך במלוא אורכו של חדק – ממש גף-אף נוסף? לכו לקרוא, הרשומה תחכה!

ואולי משום היות הפיל יצור ארך-אפיים, נולד הביטוי “סבלנות של פילים”. הקונוטציה האלוהית מובהקת בדת ההודית – גאנֶשׁ (Ganesh) הוא אל שראשו ראש פיל ממש (כולל חדק, ובדרך כלל גם נחש, כמו הפתן בסיפור).

(אחד השמות של גנש בלשון הטאמילית הוא Pille, שפירושו ילד קטן/עולל, וכן גם Pillaiyar, שפירושו ילד אציל, ובאופן מפתיע – בדומה מאד לעברית – גם שן, או שן פיל, וכללית – פיל צעיר).

ואמנם, באגדה זו, למרות שזירת התרחשותה היא אפריקה, יש רמזים שחושפים את הקשר של קיפלינג להודו, ארץ מולדתו. שכן קיפלינג מתאר כאן פילון קטן שמתנכלים לו, (בדומה לגנש ההודי, שגם הוא בצעירותו סבל מאפלייה) ורק לכשיגלה סוף סוף את כוחו – ואף יפגין אותו בראש חוצות – רק אז יחליפו יתר הברואים את יחסם האכזרי ליחס של יראת כבוד.

ולגבי יראת כבוד, נראה שאגדה זו – עיקר מוסר ההשכל שהיא מציעה הוא בדיוק הקשר העצוב בין יראה לכבוד: מי שמנומס – בזים לו, ואילו מי שמעורר פחד – מכבדים אותו. וכשהפילון ‘מגלה’ את כוחו – כוח זה צריך להיות לא רק תגלית פרטית אלא אף גלוי לעיני כל. כי הַבְּרִיוֹת, רק כשהן מפחדות, חדלות הן להתנכל ולהתאכזר. ולפיכך, כדי להימנע מהיות קורבן, לא די בכח אלא נחוצה אף

...

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13293 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!