היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ראובן ברינין
לדף היוצר
ראובן ברינין (1862‏-1939)
סופר עברי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. מן היומן (זכרונות ויומנים)
  2. אברהם מאפו: חייו וספריו (מאמרים ומסות)
  3. רשימות אמן עברי (זכרונות ויומנים)
  4. משה לאצארוס (זכרונות ויומנים)
  5. זלמן שניאור (עיון)
יצירה בהפתעה

"סופרז’יסטקות"

החומר כבר נעשה חומר לאופּריטקות, כלומר: למין חוכא ואטלולא. בכל ערב וערב יכול אדם לראות פה בתיאטרון “נובושצי” את החזון “סופרז’יסטקות” ולשמוע את המוסיקה היפה ולשחק עד דמעות – אבל בעצם הלא כל הדבר סריוזי מאד וגם נורא למדי. המעשים הנעשים עתה יום יום בלונדן על-ידי נשים ענוגות ורכות אינם כלל כדי לעורר שחוק. אדרבא, אני בתור גבר החלותי סוף-סוף לירוא קצת. הנשים, כפי שנראה, החלו את המלחמה בנו לא לשם לצון כלל. מגרשות הן אותנו מעט מעט מכל הפוזיציות שלנו ויורשות מעט מעט את מקומנו. לפנים, זה לנו עשרים או שלשים שנה בערך, בעצם הרעש הגדול על-דבר “שאלת הנשים” ובעצם המלחמה הנוראה על-דבר “זכיותיה של האשה”, לא היו כל המעשים האלה נעשים אלא ברחמים גדולים כנגדנו. הנשים היו מסתפקות בזה שהיו מדברות, ואתם הלא ידעתם: מן הדבור לא יצא עבור' בכל אופן אצלנו הגברים דבר זה מן הנמנע לגמרי. בקולות של עופות דקים היו מצפצפות בשעת הקונגרסים-של-נשים והיו שורקות והיו מלחשות על-דבר גבורה ואנרגיה ומלחמה עד לטפּת הדם האחרונה. – ואם אחרי יגיעה זו הגדולה יותר מדי התעלפה פתאם האחת או אחזה את השנית עוית ואת השלישית צמרמורת, אז היה ממהר איזה אדון גלנטן והיה מביא להן מיד צלוחית של או-די-קולון או של טפות בלדריאן, והלוחמות שבו מעט מעט לכחותיהן. עתה נשתנו הדברים. הנשים עברו מן הדבור אל המעשה – והסכנה מתחילה. באספתן האחרונה קבלו, אחרי דרשות נלהבות רבות, את ההחלטה, ללחום בנו עד שארית הפליטה של – כחתיהן. דבר זה אמת, אינו הרבה. ואולם אפשר שטועים אנו. פתאם קפצה אחת מן המנהיגות על השלחן – היתה לה כף רגל קטנה והנעלה היתה יפה ונחמדה מאד – וקראה" “נלכה!”. והמחנה כולו השתער על הפּרלמנט. הפוליציה ראתה את הסכנה וקראה לעזרה פלוגות רבות של פוליסמנים, בכדי להתחזק, והשנים הכניסו את עצמן בעוביה של מלחמה גלויה זו. פרצה התנגשות נוראה. הנשים לקחו אבנים – לא אלו שהיו להן בנזמיהן שבאזניהן – והשליכו אותן באנשי הפוליציה. ולא רק אבנים, אלא נערות צעירות ונשים באות מעט בשנים השליכו את עצמן גופא על אנשי הפוליציה וידים קטנות וענוגות חלקו מכות לחי. מובן מאליו כי אנשי הפוליציה שחקו והיו מאושרים וקבלו את כל אלה באהבה. אם אצבע רכה וענוגה של יד-אשה ענוגה ורכה נותנת לך מכה על לחיך הימנית, תן לה מיד גם את השמאלית! דבר זה הוא חק המיוסד על התורה הנעלה של אהבת אדם לרעהו. ולכן אין שום פלא, אם כל הקהל מסביב עמד ושחק למראה המלחמה הנפלאה הזאת. מדת דרך-ארץ של הפּוליסמנים הגיעה לידי כך, שנתנו את עצמם להיות מנוצחים והנשים באו עד לפני הפרלמנט. רק אז קם מכשול קטן: הפוליסמנים, כדי לקים מצות פוליציה, תפסו סוף-סוף אחדות מן המנהיגות ואת יתר הנשים פזרו לכל רוח. איך שיהיה, רואים אנחנו כי הנשים נלחמות בנו לא לשם לצון כלל.

וגם ממקומות אחדים מגיעות אלינו שמועות נוראות. בפטרבורג קמה אשה אחת בעת האחרונה על בעלה והמיתה אותו במלחמת-שנים לפי כל הכללים של אמנות זו. מובן מאליו כי הסבה לדבר זה היה – גבר. גבר הוא לפעמים עוד דבר גדול אצל העדינות בפטרבורג. ובכן: גם את שארית הפליטה אשר היתה לנו, את הנזר על ראשנו, את הדואל, אשר בו נתפאר, גזלו הנשים מעמנו לעיני השמש. – ומברלין מודיעים לנו על מעשה נורא: אשה אחת עמדה למבחן ותהי – לרכבה נוהגת בסוסים. ובכן גם בפרנסה דלה זו, פרנסה של סוסים, צרה עינה של האשה והיא ולקחת מעמנו גם אותה – ומהונולולו באה ידיעה, כי ראו שם על גבי גג, בגובה של שלשה מטר וחצי מן האדמה, והנה אשה זוחלת אנה ואנה בתור – מנקה ארבות. ציירו נא בנפשכם את המראה הנהדר, כשאשה זוחלת על גחונה על פני גג ויוצאת מן הארובה ונכסת בה. אם היתה אשה זו בלונדינה או ברוניטה, דבר זה, מובן מאליו, לא ידע עוד איש עד יום מותו. ואולם איך שיהיה, דבר אחד נעשה לנו ברור למדי? האשה החלה את המלחמה בנו על-פני כל השטח. מגרשת היא אותנו מעט-מעט מכל הפוזיציות שלנו יותר ויותר.

ואם כך ישתלשלו הדברים מעט-מעט גם מהיום והלאה אז יקבלו החיים מקץ שנים אחדות, או לכל-היותר מקץ עשרות שנים אחדות, פיזיונומיה נפלאה. הנשים תהיינה עומדות כולן במזרח, ואנחנו, הגברים, נדחף מיום ליום יותר עד לירכתי המערב. הנשים תבאונה לידי כך להיות מפרנסות אותנו, ואנחנו יהיו לנו יום ולילה עסקים עם החיטים. האשה תצא למסעיה הנחוצים לרגלי המסחר, שיהיה כולו מסור בידה, והבעל יגש אליה בחנופות של חן הידועות וישאל מעמה, כי תביא לו מפּאר’ז צילינדר חדש עם נוצה של בת-יענה. אשה, והיא פרופירוסה, תהיה עסוקה במקרה במלאכתה הגדולה בדבר איזו המצאה מדעית חשובה, ובעלה, ההולך בטל, יבלבל את מוחה דוקא ברגע זה, שתקנה בשבילו זוג נעלי-יד גלסי בי“ד כפתורים. אשה, והיא רידקטרה, תשב במקרה אל שלחן-הכתיבה שלה ותהיה עוסקת בכתיבת מאמר פוליטי עמוק על-דבר איזה מיניסטר או על-דבר איזה בנקיר וההלואה היותר חדשה, ובעלה יתפרץ אליה לתוך חדרה ברגע זה דוקא וידבר אליה, לא בדברים ממש, אלא באיזו העויה משונה ומתוך כעס, שתקום ותביא מיד בילטים בשביל הקונצרט של איזו שנסונטה מפרסמה, ואם לא מיד, אז יעמוד ויבך או יפול ויתעלף, כנהוג. בכלל ילבשו החיים צורה נפלאה. לא יהיה עוד איש-אלהים, אלא אשת-אלהים, לא יהיה עוד איש-דמים, אלא אשת-דמים, לא יהיה עוד איש-דברים, אלא אשת-דברים, וכן לא איש-ריב ואיש-צבא ואיש-מלחמה, אלא אשת-ריב ואשת-מלחמה. צירו נא לכם אשה שוטרה שכזו, כשתבוא אליכם לקרוא אתכם אל האוטשסטוק וכשתניה עליכם את כף ידה הקטנה והלבנה כדי לאסר אתכם במאסר. צירו נא לכם בית-כנסת, בשעה שעל גבי הבימה לא יעמוד מטיף, אלא מטיפה, והיא היא שתטיף לכם את המוסר של לא תגנוב, לא תחמוד, לא תנאף וגו'. צירו נא לכם אשת-צבא שכזו, בשעה שתגש אליכם ברחוב ותצעק אליכם את הפסוק הידוע של “שאו ידיכם!” או כשיבוא על אחד עונש מיתה והתלין שלו לא יהיה תלין, אלא תלינית לבושה אדום כולה, בכל אופן, אם מניחים אנו, כי הנשים לוקחות את פרנסותינו מידנו, עלינו להניח דבר זה עד לסוף כל הקונסקונציות. לכל-היותר תנחנה לנו הגברים רק את המלאכה האחת, שנהיה ל”טלפוניסטים".

ובאיזה אופן יצא שדוך לפעלו בואתם הימים – גם דבר זה יכול אני לציר היטב. איזו עלמה תגש פתאם לאיזה איש צעיר בחוץ ותקעקע ברגלה על הארץ ותצעק: “אהבתיך!” והאיש הצעיר יוריד את עיניו לארץ ופניו ילבינו ויאדימו חליפות. בשפה רפה יגמגם ויאמר: “אבל…” והיא תגער בו ותצעק: “מה זה לך “אבל?”, ורק מעט-מעט יחזק ויתחזק ויהין להגיד לה לאמר:”אבל עני אני ואין לי אפילו פרוטה אחת נדוניה!" ועל זה תענה: “אין דבר! בעוד שני שבועות אעמוד על המחבן ואהי לחובשה או למיניסטרה וכדומה, ופרנסה לא תחסר עוד”. מובן מאליו, כי הבחור יוריד אחרי כן בכלמה את עיניו לארץ ובדממה יאמר: “לכי ודברי עם אמי!”

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

זרקור על יוצר/ת

ארך אפיים ורב חדק

מאת Tsaha Vaknin

מאת המתנדבת ר' גלי: עיינו נא בסיפור פיל בן פילים מאת קיפלינג (בתרגומו העסיסי של רגלסון, שנוסף החודש לפרויקט בן-יהודה) אם למי מכם חשוב לברר כיצד קרה שבעוד שרוב החוטמים – בין אם מצטנעים להם על הפרצוף כזוג נחיריים נחבא אל הכלים, או בין אם מזדקרים להם כעטרת סולדת, או בולבוסית, פחוסה, או חדה, או כל צורה, תהיה לטעמכם כעורה או נאה, (ובענייני ריח עוד יותר חבל להתווכח) – כיצד קרה שדוקא הפיל נתברך במלוא אורכו של חדק – ממש גף-אף נוסף? לכו לקרוא, הרשומה תחכה!

ואולי משום היות הפיל יצור ארך-אפיים, נולד הביטוי “סבלנות של פילים”. הקונוטציה האלוהית מובהקת בדת ההודית – גאנֶשׁ (Ganesh) הוא אל שראשו ראש פיל ממש (כולל חדק, ובדרך כלל גם נחש, כמו הפתן בסיפור).

(אחד השמות של גנש בלשון הטאמילית הוא Pille, שפירושו ילד קטן/עולל, וכן גם Pillaiyar, שפירושו ילד אציל, ובאופן מפתיע – בדומה מאד לעברית – גם שן, או שן פיל, וכללית – פיל צעיר).

ואמנם, באגדה זו, למרות שזירת התרחשותה היא אפריקה, יש רמזים שחושפים את הקשר של קיפלינג להודו, ארץ מולדתו. שכן קיפלינג מתאר כאן פילון קטן שמתנכלים לו, (בדומה לגנש ההודי, שגם הוא בצעירותו סבל מאפלייה) ורק לכשיגלה סוף סוף את כוחו – ואף יפגין אותו בראש חוצות – רק אז יחליפו יתר הברואים את יחסם האכזרי ליחס של יראת כבוד.

ולגבי יראת כבוד, נראה שאגדה זו – עיקר מוסר ההשכל שהיא מציעה הוא בדיוק הקשר העצוב בין יראה לכבוד: מי שמנומס – בזים לו, ואילו מי שמעורר פחד – מכבדים אותו. וכשהפילון ‘מגלה’ את כוחו – כוח זה צריך להיות לא רק תגלית פרטית אלא אף גלוי לעיני כל. כי הַבְּרִיוֹת, רק כשהן מפחדות, חדלות הן להתנכל ולהתאכזר. ולפיכך, כדי להימנע מהיות קורבן, לא די בכח אלא נחוצה אף

...

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13296 יצירות מאת 539 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!