גַּדִּי גִדְיִי
אַבָּא שָׁב מִן הַיָּרִיד,
קָנָה לִי רֵעַ וִידִיד;
וַאֲמַרְתֶּם : מִי
וָמִי? –
גְּדִי בֶּן-עִזִּים,
גָּד-גְּדִי!
גִּדְיִי קָטֹן, גִּדְיִי
רַךְ
וּמִשֶּׁלֶג עוֹרוֹ
צַח,
בָּא וַיִּתֵּן עֵינָיו
בִּי –
גַּדִּי גִדְיִי,
גָּד-גְּדִי!
גֵּר הַגְּדִי, מִמֶּרְחָק
בָּא.
בָּא מֵאוֹפִיר אוֹ
מִשְּׁבָא,
גֵּר וְקָטֹן, וַאֲנִי
מַה אֶרְחָמְךָ, גָּד-גְּדִי!
בֹּאָה נִכְרֹת שְׁנֵינוּ
בְּרִית,
אַתָּה תִּהְיֶה לִי
עָמִית.
גְּשָׁה וּשְׁקָה-לִי,
לֹק אֶת-פִּי,
גַּדִּי גִדְיִי,
גָּד-גְּדִי.
רֶגַע קַל מִמְּךָ
לֹא אֵשְׂטְ,
אִתִּי תֹּאכַל, אִתִּי
תֵּשְׁתְּ,
מֶחֱצָה לְךָ וּמֶחֱצָה
לִי –
גַּדִּי גִדְיִי,
גָּד-גְּדִי.
וּבְצֵאתֵנוּ אֶל הַגָּיְא
נִרְקֹד יַחַד – כֹּה
לֶחָי!
עַל הֶהָרִים קַל
כִּצְבִי
גַּדִּי גִדְיִי,
גָּד-גְּדִי.
וּבְהַגִּיעַ לִי
הָעֵת
קְרֹא מִסֵּפֶר אָלֶף-בֵּית,
מִי הַקּוֹרֵא אִתִּי,
מִי? –
גַּדִּי גִדְיִי,
גָּד-גְּדִי.
וּבַלַּיְלָה עֵת
אֶשְׁקֹט,
וְאִישָׁנָה, מִי
יִשְׁקֹד
תַּחַת עַרְשִׂי וְיִשְׁמֹר-לִי
עַד הַבֹּקֶר? גָּד
גְּדִי!
* *
*
פַּעַם אַחַת וַאֲנִי
הֱקִיצוֹתִי – אֵין הַגְּדִי!
"אִמָּא, אִמָּא!" "מַה-לְּךָ, בְּנִי?"
"הֵיכָן גַּדִּי?
אֵי הַגְּדִי?"
"גַּדִּי אַךְ הַבֹּקֶר
אוֹר
הָלַךְ לוֹ אֶל הַר
הַמּוֹר.
אַל-נָא תִּבְכֶּה
לוֹ, בְּנֵי!
לַמּוֹעֵד יָשׁוּב
הַגְּדִי.
שׁוֹב יָשׁוּב עָמוּס
כָּל-טוֹב,
פְּרִי וּמִגְדָנוֹת
לָרֹב!
צִמּוּקִים מְלֹא
הַדְּלִי
יָבִיא שַׁי לְךָ
הַגְּדִי.
גַּם יָשִׂיחַ נִפְלָאוֹת
עַל הָרִים וְעַל
גְּבָעוֹת,
עַל שְׁדוֹת חֶמֶד,
אַרְצוֹת צְבִי
יְסַפֵּר לְךָ הַגְּדִי."
וּמֵאָז אֲיַחֵל דֹּם
–
הֲיָשׁוּב הַגְּדִי
הֲלֹם?
אַנְשֵׁי חֶסֶד, אִמְרוּ לִי:
אֵימָתַי יָשׁוּב הַגְּדִי?