אַבִּיר

1, שת"ז, מ"ר אַבִּירִים, גדול, חזק, אמיץ, tapfer, stark; brave, vigoureux; strong, mighty: — א) בפרט השור הגס, החזק, der Stier; le taureau; the bull: כי זבח ליי' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום וירדו ראמים עמם ופרים עם אַבִּירִים (ישע' לד ו=ז). סבבוני פרים רבים אַבִּירֵי בשן כתרוני (תהל' כב יג). — וכנוי להסוס החזק, החד, das Ross; le cheval; the horse: אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אַבִּירָיו (שופט' ה כב). מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אַבִּירָיו רעשה כל הארץ (ירמ' ח יו). מקול שעטת פרסות אַבִּירָיו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים (שם מז ג). — ב) כנוי להשור אפיס שעבדו לו המצריים, Apis: הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך מדוע נסחף אַבִּירֶיךָ לא עמד כי יי' הדפו (שם מו יד=יה). — ובהשאלה לאנשים, לגבורים לחשובים ואנשי מעלה: סלה כל אַבִּירַי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי (איכה א יה). — וכנוי ליצורים עליונים, למלאכים: ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו לחם אַבִּירִים אכל איש (תהל' עח כג=כה). — ואמר הפיטן: אשר אימתך באראלי אמן באבירי אמץ (ר"א קליר, מוס' יוה"כ, אשר אימתך). — ובכלל, *גדול וחשוב: ואפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים (ר"ה כה:). הקיש ג' קלי עולם (ירבעל, בדן ויפתח) לג' אבירי עולם (משה, אהרן ושמואל) (ירוש' שם ב נח:). — ואמר הפיטן: עשרת אבירי ברית החרימו (שבת זכור, אלהים אל דמי). גבורי החכמה ואבירי המזימה אשר לא ירעשו מרוח סערות התלאות (רש"ט פלקירא, צרי היגון). ובך אבירי הזמן סליתי (ר"ע פרנס', הוספ' למתק שפת' 77). — אַבִּיר לֵב, מי שלבו חזק, קשה, בלי רגש, שאינו מתפעל משום דבר, verstockt; dur de coeur; stubborn: שמעו אלי אַבִּירֵי לב הרחוקים מצדקה קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר (ישע' מו יב).כך במקור, אך צ"ל: ישעיהו מו יב=יג — ולשבח, °אמיץ הלב: ושיהיו הדיינים אבירי לב להציל העשוק מיד גוזל (סמ"ג מ"ע צז). מי יתנני אביר לב לנתק עבותות אהבתי אותך (א' מפו, אהב' ציון ו). — ה)כך במקור, ונראה שצ"ל: ג) עליון, ראש, Oberer; chef; chief: אַבִּיר הרעים אשר לשאול (ש"א כא ח). — ובסהמ"א: המלך נקתניבור (היה) משכיל וחכם וראש על כל חרטומי מצרים ואביר המכשפים ומורידי כחות הכוכבים (יוסיפון, פרק ו). והרופא המדקדק השלם אביר המדקדקים ר' יונה בן גנאח (ר"י דוראן, הקד' מעשה אפוד). כן הוא (ישעיהו) אביר הנביאים וכן הוא לשון למודים אשר חננו ה' (א' מפו, אהב' ציון ח).



1 משרש אבר, עי' זה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים