א. אוּם
* 1, ש"נ, --א) כמו אֵם: מה למטן עשה בת זכר כבת נקבה אף למעלן נעשה אום זכר כאום נקבה (ירוש' יבמ' יא יא ד). --ב) עקר הנגע, המכה, בנגוד להפשיון המתהוה אחרי כן: בהרת בגריס ופשתה בחצי גריס והלך מן האום בחצי גריס (נגע' ד ח). היה בו (בהשחין) פסיון והלך לו פסיון או שהלכה לה האום או שנתמעטה (שם א ה).
1 חזרה לקריאה הקדומה, וצריך באמת לקרא אֻם, שום--שֵם.