אֵיזֶהוּ
*, לז', מרכבת מן אי זה הוא, מלת שאלה: איזהו פרט הנושר בשעת בצירה (פאה ז ג). איזהו עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר (כלא' ו א). איזהו שחול שנשמטה ירכו (בכור' ו ז). איזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדשן את מומן (תמיד א ב). איזהו תם ואיזהו מועד (ב"ק ב ד). איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם (אבות ב א). איזהו חכם הלומד מכל אדם וכו' איזהו גבור הכובש את יצרו וכו' איזהו עשיר השמח בחלקו (שם ד א). ואיזהו דבר של עולי בבל (נדר' ה ה). איזהו גט ישן כל שנתייחד עמה אחר שכתבו לה (עדיו' ד ז). איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח (ברכ' מג:). — ולנקב' אֶיזוֹהי: איזוהי1 חצר שהיא חייבת במעשרו' ר' ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה (מעש' ג ה).
1 כך ברוב הנוסח' וכן בגמ' ניד' מז: