*, אִיֵּם את אִיֵּם על, הטיל עליו מורא ופחד, Furcht einflössen; faire peur; frighten : כיצד מאיימין את העדים  על עדי נפשות היו מכניסין אותן  ומאיימין עליהם שמא תאמרו מאומד ומשמועה וכו' הוו יודעים שלא כדיני ממונות דיני נפשות וכו' דיני נפשות דמו (של מי שהעידו עליו עדות שקר) ודם זרעותיו תלויים בו (בעד השקר) עד סוף העולם (סנהד' ד ה).  היו מעלין אותה (את הסוטה) לבית דין הגדול שבירושלים ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרים לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושים עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים  (סוט' א ד).  –  והסופרים האחרונים השתמשו בפעל זה גם במשמעת גזם, drohen; menace; menacer : ותאיימני באצבעה (רמ"ג דביר, גלעד).

– °אֻיַּם א) היתה אימתו על, – והבינוני מְאֻיָּם, שאימתו מוטל על:  ע"י שראיתם אותו (את אלהים) יראוי ומאוים תדעו כי אין זולתו ותיראו מפניו (רש"י שמות כ יז). שפניהם צהובים ומאויימין (רש"י ישע' יג ז).  מאויימין הם לרואה אותם (רש"י יחזק' א יח).  מניקה שפסקה להניק את בניהם (של בני בית הריש גלותא) יראה לחזור בה מפני שבני אדם מאוימים הם( רשי כתובות ס:).  וכובען אמה אף מלבושיהן מאויימים משאר בני אדם (רשי גיט' יד:).   – ב) הוטל עליו אימה ופחד:  הענין נכון כמו שבארתי להיות פתרונו (של ויחגרו ממסגרותיהם) ויאוימו ויפחדו (ר"ת על דונש).  וישקיט לו מהגוים המסייעים אותו שלא יהא נזוק ומאוים ומאבד תביעתו (REJ 1888 Juil. 70).

 –°הִתְאַיֵּם,  – א)  נהיה אָיום:  הראה שנית צפיר גדול ועצם לְהִתְאַיְּמָה הקרן הגדולה נשברה וארבע תחתיה להתקימה (מנחם בר' מכיר, שבת ב חנכה).  – ב) נבהלו:  אנכי שמעתי ונתאימו קבלו מלכותי ולא תאשמו שמעו מוסר וחכמו  (קרובות,  אופן א שבועות).