1, א. ת"ז, לנק' אַלּוּפה וכו', — ביתי, למוד ורגיל עם האדם ונכנע, zahm; apprivoisé; tame: ואני ככבש אַלּוּף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות (ירמ' יא יט).
ב. ש"ז, מ"ר אַלּוּפִים, אַלֻּפִים, אַלּוּפִי. — א) אדם למוד עם אחד, ידיד ומקורב לאיש Vertrauter Freund; ami intime; intimate friend: אל תאמינו ברע אל תבטחו בְּאַלּוּף (מיכ' ז ה). איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אַלּוּף (משלי יו כח). ואתה אנוש כערכי אַלּוּפי ומידעי (תהל' נה יד). — ג) [[בעיה: לא קיים "— ב)" - אולי צריך לשנות? ]] אהוב, בעל, Ehemann, Gemahl; époux; husband: הלוא מעתה קראתי לי אבי אַלּוּף נערי אתה (ירמ' ג ד). להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה העזבת אַלּוּף נעוריה (משלי ב יו=יז). — ד) שר, ראש השבט, אדון ומושל, Fürst, Haupt; chef, prince, chief: אלה אַלּוּפֵי בני עשו בני אליפז בכור עשו אַלּוּף תימן אַלּוּף אומר וכו' (ברא' לו יה). והיה כְאַלֻּף2 ביהודה (זכר' ט ז). ואמרו אַלֻּפֵי2 יהודה בלבם [([מקור: שם יב ה]]). — ואמר המשורר: סכלו אנשים קרואים חנם בשם שר ואלוף לו נשגבו יום לטבחה הובאו כבש ואלוף (רמב"ע, תרשי' ח). — למד את פלוני אַלּוּף לראש, בעצמו נתן לפלוני היכולת להיות לו לאדון ומושל: ואת למדתי אתם עליך אַלּוּפים3 לראש (ירמ' יג כא). — °ועם הפעל הרכיב: להרכיבהו אלוף לראשנו (מפו, אה"צ ח). — ה) היותר טוב, היותר חשוב, der Beste; le meilleur; the best: לאלוף שבדור למעולה4 שבדור (מדר' תהל' קה). ו) °תאר כבוד לאחד מראשי הישיבה בימי הגאונים5: מר אדא אלוף נוח עדן (תשו' הגא' הרכבי, רכט). מר ר' אלעזר אלוף שבא מן אליסאנו (שם שפו). ושמא קצת הראשים או אלופים בתראי אסרו הדברים הללו (שם רס). השאלות ששאלתם לפנינו צוינו וקראו אותם לפנינו כשיושבין לפנינו אב"ד ואלופים וחכמים (תש' הגא' ליק, סי' נו). ויהי כאשר שמע נשיאנו וראשי הישיבו' והאלופים וכל הברורים וכל מבין עם תלמיד היושבים בבל (REJ XVI, 235). והסכמתי [עם ראשי הישיבות וא]ב בית דין ואלופים וחכמים [והחרימוהו (את רסע"ג)] (כתב החרם של הנשיא דוד בן זכאי על רסע"ג, זכרון לראשונים הרכבי ה). כך מנהג הישיבה שיורדין תנאים לפני גאון ואב בית דין ואלופיהן וכל הישיבה (שבלי הלקט, בשם רב עמרם גאון). ומרשות ראשי ישיבות ואלופי תורה (מרשות האל). — ז) תאר לאחד ממדרגת היחס אצל קצת גויי ארפה, Graf; comte; count: מעלה ידועה כמו אלוף בזמננו זה כי הוא בלשון לעז קונדי (ר"י אברבנל, ש"ב ט ז). אלוף טולושא (י' הכהן, דה"י למלכי צרפ' יג:). אח"כ שלחם המלך (את היהודים האנוסים) לארזילייא ליד האלוף הצר הצורר שיענה אותם (צרור המור, בחקותי). — ח) °ראש הקהל, אפוטרופוס על היתומים, Vormund; tuteur; guardian: וגם יבררו האלופים על היתומים (פנק' קרק' שנ"ה, אוצה"ס ד). פסקנו בין האלופים הקצינים מנהיגי ד"א יצ"ו ובין האלופים הקצינים מנהיגי מדינות ליטא יצ"ו ע"ד החילוקים וכו' (פנקס ליטא שצג). הן היות עת האסף האלופים הקצינים פרנסים ומנהיגי היהודים היושבים תחת הקיהורים יר"ה והציעו האלופים וכו' (פנקס בומברג 15). — בכלל °מיוחס, אדון ושר: וכן כתב האלוף וכו' (תשו' מהר"י קולון קפב). האלוף כמוהר"ר יוסף וכו' עם האלוף וכו' מדפיס (פנק' קרק' שם). בבית האלוף גיסי (מנח' קנא', ר"י מפיסא דף ו). יורם בן אחיעזר אלוף ביהודה ושר אלף (מפו, אה"צ יא). וכל בני האלופים חמדו את יפיה (שם). אך שאוני, אלופי, אם אכביר מלים (שם ז). — י) כמו אלף, בקר, גם לנק': אַלּוּפֵינוּ6 מסבלים (תהל' קמד יד).
1 שרש אלף, זה. וכן גם בערב' أَلُوف. וכבר העיר ר"י בן קריש על הדמיון הזה. — 2 החדשים קראים כאָלף במשמ' שבט וכן אַלְפֵי במקום אַלֻפֵי. ושי"ר (ע"מ ארם)פרש כאלף כמו העיר אלף (יהושע יח כח). — 3 כך מפרשים ריב"ג רש"י ורד"ק. אך כל הכתוב הזה קשה להלמו. עכ"פ בהספרות החדשה נקבע הדבור במשמעה זו. — 4 והעירו שם: כדתנן תקוע אלפא לשמן. — 5 לפי דעת דר' הרכבי (בהער' לתשו' הגא') אלוף דומה לתאר ריש כלא. אך ש' פוזננסקי (REJ XLVIII 152) סובר כי זה היה תאר לחכמים מארצות נכריות. — 6 יש הקוראים אלָפינו. — והוא עפ"י מנהג הקדום של הלשונות השמיות לא לצַיֵן את מין הנקבה הטבעי בסי' הנקבה (Brock. GVG. 1, 417).