*, ש"נ, – כמו אמצעות, אמצע: כרם שחרב אמצעיתו ונשתיירו בו ד' וה' גפנים בין מד' רוחות בין משלש בין משתי רוחות (תוספת' כלא' ג א). כשהיתה חבית נמכרת בירושלם בשלשה שערים פיה שוליה ואמצעיתה (שם ב"מ ו יד). העושה חגור מאמצעיתו של בגד ומאמצעיתו של סדין (תוס' כל' ב"ב ה ח). חגור שבלו צדדיו ואמצעיתו קיימת (שם ט). לקנות דרומה (של שדה) ולא אמצעיתה (ירוש' ב"ב ג ג ב). כל הספרים נגללין מתחילתן לסופן וס"ת נגלל לאמצעיתו (גמ' שם יד.). מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד (זבח' נט:). אחד בראש הדף ואחד באמצעיתו ואחד בסופו (שבלי הלקט תפלה סי' לא). מלשון תוכו משמע אמצעיתו (התרומה הלכ' תפלין רד). – ובהשאלה: אימתי הוצרך אל אמצעיות המלאכים בבריאת השפלים אשר יודע מציאותם מצד פעולתם (ר"ש אבן תבון יקוו המים ד). באמצעית קצתם (העקרים א ו).