1, ש"נ, כנו' =דָּתוֹ,–  א) שה"פ מן אָפַד: וחשב אֲפֻדָּתוֹ2 (של האפוד) אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה (שמות כח ח). – ב) כמו אֵפוֹד שלהלן: וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אֲפֻדַּת3 מסכת זהבך (ישע' ל כב).  –ואפודה: אפודת נזר לשבט מושלים (מכתב ר' חסדאי להכוזר). אלה תולדות האותיות אפודת-שמוש הכל (דקדו' הטע').  –ג) עי' אפודה.