*1, ת"ז, לנק' אֲרוּכָה2, מ"ר -כים, -כוֹת, כמו אָרֹךְ אֲרֻכָּה, – מה שמתפשט כמו קו, כמו חוט, ההפך מן קצר, langer; long: (מברך ברכה) אחת ארוכה ואחת קצרה ברכ' א ד. אבא שאול ארוך בדורו הוה ניד' כד:. ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה וקצרה שלבשה חלוקה של ארוכה שם נח.. עולם שכולו ארוך קידו' לט:. חיים ארוכים ומתוקנים יומא עא.. – ומשל: כל ארוך שוטה מעשה טוביה, עולם הקטן ב3. – ואמר המליץ: יש לי שכן ארוך שוטה וכמדקרת חרב בוטה עמנואל ה.
1 עי' אָרֹךְ.
2 כך הקריאה המסורה, בכף רפויה, אעפ"י שאפשר שבתחלה לא שמשה הוו אלא לסי' תנועת השורק.
3 ובאר שם הטעם כי "אצל קצרי הקומה יש מעט ריוח בין הלב שהוא משכן הרוח החיוני לבין המוח שבו מורשי המחשבה ובנקל יתנשאו האדים למעלה אל המוח אשר בו נולדה המחשבה ועל ידי זה ימהר להבין וכו' משא"כ בגדולי קומה שמתפזרים (האדים) ומשתבשים".