*1, -וָה, ש"נ, ,מ"ר -יות, – כעין גלגל של עץ, יכרכו עליו חוטים, במכונת אריגה, הטויה, הרקום וכדומה, Spule; bobine; spool: הנוגע בצמר שעל האימה באשוויה 2 (כלי' כא א). הנוגע בצמר שעל גבי האשווה ובטווי שעל גבי הפלך (תוספתא כלים ב"ב א ו).
1 כך הכתיב והנקוד של מלה זו בגוף פרוש הערבי של הרמב"ם, מהד' דרנבורג. וכן צ"ד אשווָיָא, ומקור המלה לא נתברר.
2 בנוסח' בכ"י ברלין אשוּיה, במשנ' עם גוף פרוש הרמבם בערב' אשוייה, רה"ג בפרושו אושיא, ועוד הזכיר גרסה שוה, ערוך אשויא, ובקצת נוסח' אישוה, ופרש רה"ג מלה זו: אורנסאי בלשון רבנן בגמרא, ואמר כי יש מוציאים מלה זו מן תרגום והשפיל גאותו עם ארובת ידו (שתרגם יונתן אשוית ידיה), ומן תרגום ועל בגדים חבולים, ומן תרגום יצועי עלה. ע"כ. וכן הערוך הביא הדברים האלה ולועז קונוקלא. והרמב"ם פרש וז"ל: ואַשְוָיָה אלכ'לאל אלד'י עליה אלגזל אלד'י ירקם בה והו איצ' מתצל באלתו'ב. ותרגומו בעברית: הכוש אשר עליו המטוה אשר ירקמו בו והוא מחובר בבגד. – ויש בסור' שתי מלים דומות לזו, שוותא, הוא הקורה שעליו יכרכו הארג, ושווָיתא, הוא כלי לכרוך החוטים על הפקעת.