אַשְׁמרֶת

1, ש"נ, — כמו אַשְׁמוּרָה: ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש הָאַשְׁמֹרֶת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים (שופ' ז יט). – וסמי', אַשְׁמֹרֶת הבֹקר, השליש האחרון של הלילה: ויהי בְּאַשְמֹרֶת הבקר וישקף ה' על מחנה מצרים בעמוד אש וענן (שמות יד כד). ויבאו בתוך המחנה בְּאַשְׁמֹרֶת הבקר ויכו את עמון עד חם היום (ש"א יא יא). שחרים יישנו אישים והיא (הנמלה) תיעור בְּאַשְׁמוֹרֶת בכל עבר וכל דרך משוטטת כסוחרת (ר"י חריזי, תחכמוני ד). וכן באשמורת אחת ישבו בביתו (של האר"י) ואמר לתלמידיו עתה רואה אני שתי שידות מלובשות בלבושי משי (עמק המלך, הקד').



1 מן שמר. ועי' אַשְׁמוּרָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים