בֹּהֲקָן

*, ש"ז, מ"ר בֹּהֲקָנִים, לנק' בֹּהֲקָנִית, מ"ר בֹּהֲקָנִיוֹת, בעל בֹּהַק, שהלבין עורו, Albinos1: הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות (ברכות נח:).  ידיו בהקניות לא ישא את כפיו (מגי' כד:).



1 תרגום דר' מזיא.

חיפוש במילון: