ש"ז, סמי' בִּזְיוֹן, – רגש של זלזול והקלה בערך אדם או דבר, Verachtung; mépris; contempt : וכדי בִּזָּיוֹן וקצף (אסתר א יח).  שלא לנהוג בקדשים ביזיון (ירוש' שבת יא יג.).  שנהג עצמו בביזיון (שם חגיגה ב עח.).  הכה באחר ידו וכו' נותן ארבע מאות זוז ולא מפני שמכה של צער היא אלא מפני  שמכה של ביזיון היא שנאמר קומה יי' הושיעני אלהי כי הכית את כל אויבי לחי (תוספת' ב"ק ט לא).  רבי יהודה אומר רצה (הכהן הגדול) לנהג ביזיון בעצמו אין שומעין לו (שם סנה' ד א).  המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדסקיא וכו' מפני שנוהג בהם מנהג בזיון (ברכ' יח.).  שאם היו נוהגין בו קודש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון (סנה' נב.).  משום ביזיון קדשים (תמיד לא:).  היה יעקב אבינו ראוי לירד למצרים בשלשלאות ובקולרין אמר הקב"ה בני בכורי ואני מורידו בבזיון (מד"ר בראש' פו).  אפילו אתם מוכרים את ממונכם לקנות את התורה בזיון הוא עליכם (שם במד' ב).