*, ש"ז, – שה"פ מן בָּטָה במשק' הכבד: אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים (הור' ב ה). שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת בטוי והשנייה שבועת שוא אכלה עבר על שבועת שוא לא אכלה עבר על שבועת בטוי (שבוע' ג ט). ועל חטא שחטאנו לפניך בבטוי שפתים  (תפי' יוה"כ).  – וביטוי האותיות: הכתב והביטוי בענינו ובמשפטו (דקה"ט ג). ניב הגרון ובטוי שפתים נחלק על שמנה  (תשו' דונש עא). שחלפו ביטוייו ונשוו טעמיו (שם קכב). שביטוייהם מתחלפין וטעמיהן שוין (שם).