בָּטֵל, פ"ע, עבר בָּטֵל, בָּטַל, בינו' בָּטֵל, בְּטֵלָה, בְּטֵלִים, בְּטֵלוֹת, וגם בֹּטֵל, בֹּטְלה, בֹּטְלִים בֹּטְלוֹת, עת' אֶבְטַל, – א) חדל, נפסק ולא היה יותר בעולם, aufhören; cesser; cease to exist: ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל וּבָטְלוּ הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות קהל' יב ג.  משבטלה סנהדרין בטל1 השיר מבית המשתאות סוט' ט יא.  משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים שם יב.  כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם אבו' ה יו.  בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם שם כא.  משרבו בעלי הנאה בטלה כבוד התורה תוספתא סוט' יד ג.  אותו היום שמת רבי בטלה קדושה כתוב' קג:. – ובמשמ' חדל כֹח הדבר: הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל בטלה הימנו גזרת שבעה שמנה בטלה הימנו גזרת שלשים מו"ק ג ה. – ב) שבת ולא עשה מלאכה, müssig sein feiern; être désoeuvré; to idle: מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין וכו' ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים פסח' ד ה.  היה בטל מסלע ב"מ ט ב.  כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה אב' א ה. ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך שם ד י.  שבטלין ממלאכתן וקורין ברכ' יו.. – ג) היה כמו אין, לא היה שוה כלום, nichtig, wertlos sein; être nul, sans valeur; be null, valueless: אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטלה   סנה' ה ג.  היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל כתוב' יא ד.  משפלת שנפחתה מלקבל רימונים ר"מ מטמא וחכמים מטהרים מפני שבטל העקר בטלה הטפלה (כלי' יט י).  עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה גיט' לג.. –  ובטלה דעתו, מחשבתו, אין לה חשיבות נגד דעת אחרים: כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו תוספתא שבי' ב ז.  בטלה דעתו אצל כל אדם ברכ' לה:.  מר סבר בטלה מחשבתו ומר סבר לא בטלה מחשבתו שבת יו:. – ובמשמ' נעשה כאלו איננו: מי חטאת שנפסלו וכו' בטלו במעיה פרה ט ה. אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל רמב"ם מאכ' אסו' יו ל.

– נפע', *נִבְטָל, – כמו קל, במשמ' המנע מעשות דבר: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל2 הימנה (אב' ב יו).  נשא אשה ושהה עמה עשרה שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל יבמ' ו ו.  ליבטל3 והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה גיט' ד ה. – ואמר הפיטן: שבת משוש לבנו אוי כי נבטלו עולי רגלינו קינה, זכור ה'.

– פִע', *בִּטֵּל, פ"י, – עשה שֶׁיִבְטַל: איני שומע לכם לבטל ממני עול מלכות שמים אפילו שעה אחת ברכ' ב ה.  אף הוא ביטל את המעוררים ואת הנוקפים מע"ש ה יה.  ביטל4 אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה ואם משתרם ביטל תרומתו תרומה תרומ' ג ד.  שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת אלילים למה אינו מבטלה ע"ז ד ז.  שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין עד' א ה).  הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין (הור' א ג.  בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך אב' ב ד. אפילו הקב"ה גוזר גזרה הוא מבטלה שבת סג..  אמרו מי ילך ויבטל הגזרות מעי' יז..  ומבטלות ג' דברים מחשבה רעה וחולי מעים ותחתוניות כתו' י:.  לא חרבה ירושלם אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן שבת קיט:. –ובמשמ' עשה אותו כאלו אינו: עכו"ם מבטל עבודת אלילים שלו ושל ישראל וישראל אין מבטל עבודת אלילים של עכו"ם המבטל עבודת אלילים ביטל משמשיה וכו' כיצד מבטלה קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש אצבעה פחסה אעפ"י שלא חיסרה ביטלה ע"ז ד ד=ה.  כיצד מבטל רשות אומר רשותי נתונה לך רשותי קנויה לך תוספתא עירו' ז יח.  אין דם מבטל דם אין רוק מבטל רוק ואין מי רגלים מבטלין מי רגלים זבח' עט..  ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו חול' קח..  עושהו כאלו אינו. – וּבִטֵּל את פלוני מן דבר פלוני, לא הניחו לעשות הדבר: כל יסורים שהם באים על האדם ומבטלין אותו מדברי תורה יסורים של תוכחת הם מד"ר בראש' צב. – בִּטֵל התורה וכדומה, לא למד: וכל המבטל את התורה מעושר סופה לבטלה מעוני אבו' ד ט. – בטל דבר פלוני, החליט בלבו שדבר פלוני איננו בעולם, או כאלו איננו, שאינו חשוב כלום: מבטלו (את החמץ) בלבו פסח' ג ו.  הבודק (את החמץ) צריך שיבטל גמ' שם ו:. – ובמשמעת החליט שאין בעולם: כמו שקרה למי שבטל ההויה מהדברים רלב"ג משלי ב יד.

– פֻע', *בֻּטַּל, – שבִּטְּלוּ אותו: בטל משמשיה משמשיה מבוטלין5 ע"ז ד ד.  רשותי מבוטלת לך תוספת' עירוב' ז יח.  מתנה זו מבוטלת גיט' לב..  עכשיו שאנו בגלות כבר בוטלה צורת התורה וקבלה השנוי נוה שלום א ג. – °מְבֻטָּל, מְבֻטָּלָה, מְבֻטֶּלֶת, מבוטלת, – מי שבטלה דעתו, שנשתטה: וכן בת פנויה מבוטלת אחותם של ראובן ושמעון תשו' גא' בי"ת ה 278, ובהערה שם.

– הִפע', *הִבְטִיל, – גרם שיבטל ממלאכה וכיוצא בזה: להבטיל העם ממלאכה סוכ' ה ה.

– התפ', °נִתְבַּטֵל: כשיגיע ימות בן דוד ויתבטל מלאך המות בעוה"ז מן ישראל יהיו כל העכו"ם אומרים אשרי העם שככה לו תד"א א ה.  ואלמלא הברית שכרת הקב"ה עם דוד אזי נהרג יואב גם כן ונתבטלה מלכות בית דוד לגמרי שם ב ג.  לפי שאתה מתבטל מדברי תורה רש"י אב' א ה.  כחל מתבטל בתשעה וחמשים שו"ע יו"ד צח ח.  כל האיסורים הנוהגין בזמן הזה כולם מתבטלים בששים הגה' שם.

אָבַד, אִבֵּד וכו'. – אַיִן, אַל, אֶפֶס, שם לְאַיִן, לְאַל, לְאֶפֶס.

הֶבֶל, הֲבֵל הֲבָלִים.

חָדַל, וכו'. – חָזַר, בו מדבריו. – *חָרַט, *הִתְחַרֵט, חֲרָטָה.

יפר, הֵפֵר מחשבתו, נדרו.

כִּבָּה. – כִּלָה.

מָחָה. – מָחַק. – מָנַע את הדבר. – °מְנִיעָה.

נתר, *התיר את האִסור, בטל אותו, התיר את הכשר.

*פָּסַק, הפסיק את הדבר.

שְׁמִיטָה, מבטלת את החובות. – שָׁמַד, הִשְׁמִיד, *שְׁמַד, וכו'.