°ש"נ, —  שה"פ מן הִתְעַצֵּל:  או יענש (רוח האדם) על התעצלותו והעדרו מהם (מהמצוות) (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד).  והתחייב עצמו הנער הנ"ל להיות זריז וזהיר במלאכת כמ' דוד הנ"ל אשר יצונו בין ביום בין בלילה לא יתרשל ויתעצל בשום התרשלות והתעצלות (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד).  שההתעצלות בזה בקטנותם לא לבד שתזיק כל ימיהם לבריאות (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ד).