הִתְקוֹמֲמוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִתְקוֹמֵם: הנה תוציאהו מדעתו ותקשט אליו רוע המעשה מן ההריגה וההתקוממות והרמאות (ראב"ע,  חי בן מקיץ 20). ושמענו שאתה מחית בידם קצת מחוי והתקוממת בזה קצת התקוממות אל תעשה דבר זה ואנחנו מוחלים לכל מי שיעשה זה בשביל סכלותיו (תשו' הרמב"ם לר"מ בן גאבר). התגעשות מתחלפת מפני התקוממות רוחות עבות (פרקי משה ו). נברא המחלוקת שהוא התקוממות היסודות וחזקם זה בזה (ר"י אברבנאל, בראש'). כי הגבורה היא ההתקוממות על המנגד (שם, נח). השינוי הנ"ל נולד מהתקוממות הטבע שעל ידי כח הדוחה מוציא ודוחה מהגוף מה שהוא נזק ורע (אוצה"ח לר"י צהלון ה יו). ולדחות המחלוקת עם התקוממות על בעל הריב לקפחו ולנצחו בדברים של טעם (שו"ת תמת ישרים לד).

חיפוש במילון: