וַדַּי

°, ודיי, — כמו וַדַּאי: אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה ששילח לי ר' יוסי בר' אתרוג בציפורי ואמר זה בא לידי מקיסרי ולמדתי בו שלשה דברים שהיה וודיי והיה טמא ולא היה בידו אלא זו בלבד (תוספתא דמאי ג יד). מעשה בלפת שהביאו למחוזא יצא רבא וראה שהיא כמושה אמר זו וודי מאתמול עקרוה ((הלכ' פסוקות, יו"ט). יכול לומר ודיי מסרתי ושלי מסרתי (שם 65). תרומה אוסרת בוודייה במאה וספיקה בחמשים (ירוש' תרומ' ד מג.). מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת אין ספיקו דוחה את יו"ט (שם ביצה א ס.).

חיפוש במילון: