נְגִינַת הַחֹרֶף / מרדכי צבי מאנה

(תרגום)

 

"בֵּן יַקִּיר!  אָן תַּחְפֹּץ בִּדְמִי הַלָּיִל?

אַל תֵּלֵ גַּלְמוּד עַד עִמְקֵי הַיָּעַר;

עַד נֵצַח לֹא תִמְצָא אָחוֹת אֹבֶדֶת.

שֶׁב נָא פֹה בַּיְתָה וַאֲנִי אֶסְגּוֹר שָׁעַר".

 

"הוֹי, אִמִּי! דֹּמִּי וּתְנִינִי לָלֶכֶת,

וּמְחִי נָא דִמְעָתֵ מֵעַל פָּנָיִ;

הֵן אָחוֹת אֲהוּבָה בֶּטַח אֶמְצָאָה,

וּבְשָׂשׂוֹן מַהֵר נָשׁוּבָה אֵלָיִ".

 

עוֹד תַּבִּיט הָאֵם בִּדְמָמָה מִנֶּגֶד,

וּבְנָהּ רָץ הַיַּעְרָה בָּדָד בָּאֲפֵלָה;

כֵּן חָלַף הַלַּיִל גַּם אָתָא בֹקֶר,

אַ הוּא לֹא שָׁב – לֹא יָשׁוּב עוֹד סֶלָה!

 

סַעֲרוֹת חֹרֶף נָחוּ, נִצְמַת הַשֶּׁלֶג,

שֶׁמֶשׁ אָבִיב הִבְרִיק מֵימֵי כָל פֶּלֶג;

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ – אַ אֵם אֲמֻלָה,

עוֹדֶנָּה יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה וְשַׁכֻּלָה!...

 

חשון, תרמ"ה, ראדושקאוויץ.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה