כבוד ראש הממשלה, כבוד ראש העיר, כלת הפרס, גב' סימון דה בובואר, אורחים נכבדים, קהל נכבד.
בשם אגודת הסופרים העברים בישראל אני מקדם בברכה את יריד הספרים הבינלאומי. שפת היצירה שלנו היא השפה העתיקה-החדשה, השפה העברית. זו השפה שאצלה מאוֹרה, מיופיה ומן השגב והמסתורין שבה כמעט לכל לשונות התרבות בעולם. גלוי וידוע הדבר, שתרגום התנ"ך היה בשעתו מאורע גדול ומכריע בעיצוב דמותן של כל הלשונות האלה. אנחנו הסופרים העברים כותבים בשפה העברית, שחידשה כוחה בספרות ובחיים, ואת ספרינו, כספרי קודמינו, הבאנו ליריד הזה. יריד של ספרים עבריים ושל ספרים בלשונות אחרות בירושלים, בירת ישראל, הוא איפוא אירוע סגולי, שקשה לתאר את ייחוד משמעותו. יש בו משום הגשמה פורתא של נבואת הקדמונים “ונהרו אליו עמים רבים”. אנו חשים יפה בעובדה נעלה זו, המגלמת אחוות יצירה של עמים שונים.
אני יודע, שיריד של ספרים יש לו תכלית מעשית. המתכנסים מתכוונים לעשות הסכמים ועסקים וחילופין. ואמנם כל כתב-יד זקוק למו"ל נאמן, ההופכו לספר, וכל ספר זקוק לקונה; אולם מאמין אני, כי בנפשו של כל מי שבא מרחוק לירושלים מרטטת הרגשת זכות והרגשת חג, שהיא מעבר לכל חשבון חולין.
היריד הזה מקיים פגישה משולשת: פגישת מו"לים, המלבישים את פרי רוחם של הסופרים בלבוש ספר, פגישת סופרים, שהספרים מייצגים אותם ומדברים בעדם, ופגישת ספרים הכתובים בשפות שונות. זוהי פגישה רבת-שיח, המקפלת בתוכה בשוֹרת שלום, שאנו נכספים אליו כל כך.
וכשם שאנו שמחים באלה המשתתפים ביריד הזה, כך אנו מצטערים על הנעדרים ממנו. מה מאד רצינו שהמו“לים והסופרים והספרים העברים יזדמנו יחד עם המו”לים, הסופרים והספרים הערביים מן הארצות השכנות והרחוקות. זימון כזה כבר היה בתולדותינו, ואנו מקווים שלא ירחק היום ופגישה כזאת אמנם תתקיים.
רבותי, מה שיש לנו הסופרים לומר לעצמנו ולעולם, כתבנו בספרים המוצגים כאן, ושום נאום לא יוסיף הרבה. אסיים איפוא בהבעת שמחה לקיום יריד הספרים בירושלים ובהבעת תודה לכל המשתתפים בו, ואני אומר לכם בשם הסופרים העברים:
ברוכים הבאים בשערי ירושלים!
-
דברי ברכה מטעם אגודת הסופרים ליריד–הספרים הבינלאומי, שנתקיים בירושלים ביום 28.4.75. באותו ערב קיבלה הגב' דה בובואר פרס ירושלים. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.