רקע
ישראל כהן
ישע סמפטר

1

חייה היו שלשלת ארוכה של מאמצים להשתלם ולהגשים את עצמה, את כוחותיה הגנוזים ואת אמונתה באדם. על כן כה רבו גילויי פעילותה בתחומים שונים. בספירת הספרות והשירה כבספירת העסקנות והתיקון החברתי, בספירה הציונית כבספירת העבודה הסוציאלית. בכל אחת מאלו הגדילה לעשות. ואלו לא היו פעולות נפרדות, שחלו בפרקי זמן שונים. אלא הספירות היו נושקות זו את זו. היא היתה מביאה את עצמה לידי ביטוי בעת ובעונה אחת בדרכי-עיצוב שונות. כי עשירה היתה נפש זו בחמרי יצירה ובמניעים מוסריים, וצר היה להם שטח-פעולה אחד. היא רצתה להחיש גאולה לעצמה ולזולתה בסיועם של כל מכשירי הרוח והיצירה שהיו ברשותה. ותמיד הגתה תכניות ותבניות חדשות: שמא יש בהן איזה נופך להמתקת יסורי האדם ולאימוץ רוחו. כי היא היתה מלאה אהבת הבריות ואחת היה לה באיזו דרך תביע את אהבתה זו. לפיכך היו לה גילויי אהבה פרטיים משלה, שלא כל האנשים החיצוניים עמדו על טיבם והבינו את פשרם. ויש שראו אותם כמחוסרי פשר. אך היא שיקפה בדפוסי-עשיה אלה מן השבח והעליה שבנפשה.

היא היתה טיפוס של חלוץ נצחי, הפותח תמיד בהתחלות חדשות. על כן כה נמשכה אל קהל החלוצים, אל תנועת הפועלים. בקיבוץ חלוצים אחד, בגבעת-ברנר, צררה את כל רכושה החמרי והקימה בית-הבראה ומרגוע. גם בתחום זה לא הלכה בדרך הכבושה; היא שיקעה במפעל זה חלום גדול, הכורך מוסר אנושי ותורת בריאות ומגלמם ביחד. היא תיעבה שפיכת דמים גם של בעלי-חיים; היא היתה משוכנעת, שלא זו בלבד שאכילת בשר בהמה גורמת רעה לנפש אלא שהיא גורמת רעה גם לגוף. משום כך השתיתה את בית-ההבראה על יסודות חדשים.

עם כל קשריה האמיצים אל שאלות החיים הסובבות אותה ועם כל היותה מעורה באדמת הארץ והעם, היתה ניצבת גם מחוצה להם, הואיל ושום חזיון או מפעל לא יכלו לבלוע אותה כולה. צמאונה היה גולש ועובר את גדותיהם ורק מקצתו היה מתרווה תוך עשייה. ולפי שהיין התוסס בה היה מרובה, כביכול, מכדי שהכלים יכילו אותו, היו ניתזים טיפות וסילונות גם דרך חירות. כך היתה מתגלית לפעמים כמחפשת אפיק לשפע שלה, אוזן להגותה ולהבעתה ומסגרת לפעילותה.

הגוף היה חלוש, אך אש תמיד יקדה בו. היא שאפה להורות ולשפוט, להציל ולעזור. כל יודעיה הוקירוה. ועתה ידאב לבם על אדם זה בארץ, שנפטר מן העולם ולבו מלא אהבה לכל הבריאה ורצונו אדיר לתקן עולם!


  1. נתפרסם ב“הפועל הצעיר”, ט' בכסלו, תרצ"ט (2.12.1938).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!