כְּהִמּוֹג אֶל הַחוֹף שְׂרִיד קֶצֶף קִיא-הַגַּלִּים,
לַהֲבֵל יוֹם-יוֹם כָּךְ זָנְחָה נַפְשִׁי אֶת יְגוֹנָהּ;
אַךְ נֵד יְמֵי הֶעָתִיד, נֵד זֹהַר וְעַרְפַלִּים,
הוּא יִבְלַע עוֹד אֶת שַׁוְעַת לִבִּי הָאַחֲרוֹנָה.
שָׁאַלְתִּי לִי לְהָבִין בְּסוֹד הַיְקוּם וּפְלָאָיו,
וּזְהַב עֲטֶרֶת חוֹזִים צָבַרְתִּי בְמַחֲבוֹאִים;
אַךְ בְּדִידוּת אֲכָלַתְנִי מִבְּעַד לְצִיץ הַזָּהָב,
וְחִידַת כָּל הַמַּעֲשִׂים נֶאֶרְגָה בְּאֵין-רוֹאִים.
בְּתִקְוַת דּוֹר-חֲלוֹף וּבְאֵמוּן שְׁעַת דִּמְדּוּמִים
בִּקַּשְׁתִּי לִי חָסוּת כִּבְסֻכָּה הַנּוֹפֶלֶת —
וְהִנֵּה מָט הַכֹּל כְּתַרְמִית גְּמַר עֲלוּמִים,
וְגִיל כָּל חַיַּי נֶאֱלַם דֹּם כִּצְחוֹק אִוֶּלֶת.
וּכְשֹׁךְ כְּבָר מַאֲוַיַּי וּבְיַד-נְעוּרִים רֵיקָה
גִּשַּׁשְׁתִּי רַק לַשָּׁוְא בֵּין גְּוִילֵי חַיִּים קְרוּעִים —
וְהִנֵּה נָבַע אוֹר מֵעֵינִי הַשּׁוֹקֵקָה,
וְעִיֵּי לִבִּי שָׁטַף פִּתְאֹם גַּל גַּעְגּוּעִים.
כְּבָרָק אֲשֶׁר יִלְהַט לַיְלָה בִּקְצֵה עָבִים,
וּדְמוּת הָאָרֶץ נֶגְדּוֹ רוֹעֲדָה וּמְאִירָה —
הֶעָתִיד, שְׁבוּר נְגֹהוֹת בּוֹעֲרִים וְכָבִים,
כָּךְ טוּס וְאוֹר וַחֲלוֹף בְּחָזוֹן אֵלַי נִרְאָה.
וּכְתֹם לָרִיק הַמַּחֲזֶה כִּפְלֵיטַת דִּמְיוֹן חִוֵּר —
צָנַחְתִּי לְתוֹךְ אֵפֶר תּוֹחַלְתִּי הַגּוֹוָעַת;
אַךְ לִבִּי נָע מֵאֵלָיו כְּרִיסֵי עֵינֵי עִוֵּר,
אֲשֶׁר לְמוּל אוֹר נֶעְלָם יָנוּעוּ מִבְּלִי דָּעַת.
הָהּ, עָתִיד לִבְלִי דְמוּת! מָה אֱנוֹשׁ כִּי יְשׁוֹטֵט
לִשְׁאֹף אֶת צְלָלֶיךָ בֵּין עִיִּים וָחֳרָבוֹת?
כִּי קוֹלְךָ נָם בַּאֲבַק הָעוֹלָם הַמִּתְמוֹטֵט,
וְהֵדְךָ נָד בִּנְתִיבוֹת מָגוֹר נֶעֱזָבוֹת.
מֵרֹאשׁ הֲרִיסוֹת עוֹלָם נִשְׁמָתְךָ הַגַּלְמוּדָה
בֵּין קִבְרוֹת עָם וָעָם תְּשַׁכֵּן אֶת אַלְמוּתָהּ;
בְּלַהַט חַרְבוֹת קְרָב שֶׁהֶעֱלוּ חֲלֻדָּה
כִּכְתָב חַרְטֻמִּים בְּשׂוֹרַת יִשְׁעֲךָ חֲרוּתָה.
אֶת בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר תָּקִים לְקֵץ יְמֵי-נְצָחִים
חָתַמְתָּ בַעֲוִית כָּל אֻמָּה הַגּוֹסֶסֶת;
בִּסְפֹד גּוֹרָלוֹ אִישׁ, בִּדְמֹעַ עֵין נִדָּחִים —
גַּם חִידַת כָּל שְׂשׂוֹנְךָ בְּלִי יוֹדְעִים אָז רוֹסֶסֶת.
הָהּ, קִסְמְךָ, הֶעָתִיד, הַנּוֹסֵךְ רוּחַ עִוְעִים
כַּעֲווֹן גַּעְגּוּעֵי אשֶׁר בְּחֵיק מוֹלֶדֶת זָרָה!
כְּדִבְרֵי אַהֲבָה מְנַחֲמִים וּמַדְאִיבִים
כָּל אִוְשַׁת כְּנָפֶיךָ בִּמְלֹא הַיְקוּם עָבָרָה.
לְרֶטֶט גְּלִימַת הוֹדְךָ הָרוֹמְזָה מֵעֲלָטָה
נָשַׁקְנוּ אֶת חֲצַץ דְּרָכֵינוּ הַנִּפְתָּלוֹת,
וְצִלְּךָ בֶן-חֲלוֹף עָלֵינוּ עֵת כִּי נָטָה —
הִבַּטְנוּ בוֹ עַד תֹּם בְּעֵינֵי-תִקְוָה כָלוֹת.
אֶת רֶשֶׁת כָּל חַיֵּינוּ, אַף גַּם אֶת פַּח-הַמָּוֶת,
כִּפַּרְנוּ רַק בְּחַסְדְּךָ שֶׁטֶּרֶם נֵדָע;
בִּגְלָלְךָ יֵין נְעוּרֵינוּ מָהַלְנוּ בְּעַצֶּבֶת,
וַנֵּשְׁתְּ אֶת כּוֹס הָאַהֲבָה בְּיָד רוֹעֵדָה.
עַל יַרְכְּתֵי שְׁאוֹל, עַל סְחִי וְרַע גַּם יַחַד,
אֶת רִקְמַת צְפוּנוֹתֶיךָ פָּרַשְׂנוּ כְמַרְבַדִּים;
וּבְהִמּוֹט מוֹסְדֵי אֶרֶץ — בְּךָ הֵנַסְנוּ פַחַד,
וַנִּשְׁקֹט אָז כִּילָדִים הָרוֹאִים חֶזְיוֹן בַּדִּים.
בָּרָאנוּ נִיב לַדִּמְיוֹן, כְּנַף-נֶשֶׁר לַמַּחֲשָׁבָה,
וַנֹּאמֶר רַק צְעֹד לְנֶגְדְּךָ עוֹד שַׁעַל;
וַתֵּצֶר לָנוּ מְאֹד הָאָרֶץ הָרְחָבָה,
וַנְּבַקֶּשְׁךָ בַתְּהוֹם וּבְכוֹכְבֵי-פָז מִמַּעַל.
וְאַתָּה מִמִּסְתָּרִים שָׁלַחְתָּ יָד נַעֲלָמָה,
רְמֹז וּקְרֹא וּבְלֹעַ יְצוּרִים לְאֵין קֶצֶב;
אֲגֻדַּת דּוֹרוֹת גָּוְעָה, אֲגֻדַּת דּוֹרוֹת קָמָה,
וּפֹעַל כֻּלָּם הֶבֶל וְחוֹתַם כֻּלָּם עֶצֶב.
וַאֲנִי, אֲשֶׁר נִדַּחְתִּי בֵין רִבְבוֹת רְבָבָה
לְשַׁחֵת יִקְרוֹת נַפְשִׁי אֶל תַּחַת רַגְלֵי זָרִים,
וַאֲשֶׁר הִשַּׁנִי אֵל שִׁלּוּמִים וַעֲנָוָה, —
אֵלֶיךָ, נֵד הֶעָתִיד, בְּיָגוֹן עֵינַי אָרִים.
הָהּ, אשֶׁר וְלֹא לִי, הָהּ עָתִיד לֹא-עֲתִידִי!
עַל גְּבוּלְךָ לוּ עוֹד-אֶרְעֶה אֶת רוּחִי הַנּוֹאֶשֶׁת,
וְשָׁם עַל סַף-אָבְנַיִם לוּ אֵשֵׁב לִי יְחִידִי,
עַד בּוֹא לִי עֵת אֶל קְצֵה מַמְלַכְתְּךָ לָגֶשֶׁת.
וּבְיוֹם זֶה בָאַחֲרוֹנָה וְאֶפְתֹּר כָּל הַחִידָה:
כִּי סְגוֹר-חֲשֵׁכָה אֶחָד לְכָל הֲמוֹן הַשְּׁבִילִים;
מְלַוָּה אֶת חַיֵּינוּ מַנְגִּינָה רַק יְחִידָה,
וּפַעֲמוֹן הַמָּוֶת הַנּוֹתֵן אֶת-הַצְּלִילִים.
אָז יֵמַר בְּכִי הָעוֹלָם עַל שְׂפָתִי הַדּוֹמֵמָה,
וּתְלוּנַת כָּל הַיְצוּרִים בְּעֵינִי הַדּוֹעֶכֶת;
וְנֶגְדְּךָ, הֶעָתִיד, אֶת יָדִי אֵט בְּחֵמָה,
אֲשֶׁר רַק תִּקְרָא, תִּרְמֹז — בְּאֵין לְאָן לָלֶכֶת.
אָז תָּבוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעָתִי הָאַחֲרוֹנָה,
וְקַמְתִּי וָאֲגַשֵּׁשׁ אֶל קִירְךָ, קִיר-עַרְפַלִּים;
וּבָלַע הָעֲרָפֶל אֶת נַפְשִׁי עִם יְגוֹנָהּ,
כִּבְלֹעַ חוֹל הַחוֹף שְׂרִיד קֶצֶף קִיא-הַגַּלִּים.
1919
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות