רקע
ברל כצנלסון
שנת חיים: (למלאוֹת שנה "דבר")

1

אנסה לציין את אשר הוּשׂג וּבאיזוֹ מידה הוּשׂג, וגם את אשר טרם הוּשׂג.

לא התחלנוּ מבּראשית. “דבר” היה אך שלב חדש בּעתוֹנוּתנוּ. קָדמה לוֹ מסוֹרת חיה ומחַייבת. בּעצם שעת חירוּם ואָבדן נעץ “המעוֹרר” קנה2 קנה ואמר לספרוּת העברית: בּדמַיִך חיי! ואחרי שנתבּרר, כּי ה“אחרוֹנים על החוֹמה”3 הנם ראשוֹנים למפעל החלוּצי, נתבּשׂרה העברית עם הגליוֹנוֹת הראשוֹנים של “הפּוֹעל הצעיר”, “אחדוּת” ו“קוּנטרס”4, כּי קוֹרא חדש יוָלד לה, וגם סוֹפרוֹ אִתוֹ וּמתוֹכוֹ יבוֹא. נוֹלדה ספרוּת עבוֹדה בּארץ, אשר אמיתה קרקעית, חיוּנית, עצמית. וגם קשת-עוֹרף: “אף על פּי כן”, חידוּשוֹ של “דבר” היה שנוֹעז להוֹציא את דבר הפּוֹעל מן העוּגה הצרה של העתוֹנוּת השבוּעוֹנית המפלַגתית ולהביאוֹ אל ציבּוּר הפּוֹעלים הגדוֹל, ולא רק אליו, כּי אם גם מחוּץ לתחוּמיו. דבר הפּוֹעל היה לדבר עם.

כּאן יש לציין כּיבּוּש חשוּב: בּעצם שנַת מצוּקה, אשר הטבּיעה את חוֹתמה על כּל חיי ההסתדרוּת וצימצמה את כּל האפשרוּיוֹת, חדר “דבר” לצריפיהם וּלאָהליהם של כּמה אלפי קוֹראים. חָדר גם לחוּץ-לארץ בּמידה ניכּרת. חדר גם לאוֹתה ארץ, שבּה הוּא היחיד המביא את בּשׂוֹרת המלה העברית החפשית וּבשׂוֹרת ארץ-ישׂראל העוֹבדת. כּדי לדעת את מספּר קוֹראי “דבר” יש להכפּיל את מספּר מנוּייו פּי כּמה. לאלפים מהם היה “דבר” לחם חוּקם, מאוֹת רבּוֹת של קוֹראים השתתפוּ בּעתוֹנם בּכתיבה, בּהמצאת חוֹמר, בהַפְנָיַת תשׂוּמת-לב המערכת.

כּעתוֹן פּוֹעלים טבעי היה ל“דבר” לשַנוֹת מן המַטבּע של העתוֹנוּת היוֹמית הכּללית. “אבן מאסוּ הבּוֹנים” בּז’וּרנַליסטיקה העברית היתה לוֹ לראש-פּינה. יארכוּ הדברים אילוּ אמרנוּ למנוֹת את כּל אוֹתם חזיוֹנוֹת החיים אשר לגבּיהם ניהל “דבר” בּלי מוֹרך את מלחמת הפּוֹעל על תביעוֹתיו ועל דרכּוֹ בּפני הממשלה, בּחיים המוּניציפּליים, בּהתישבוּת, בּציוֹנוּת, בּאִרגוּן הישוּב. מאוֹרעוֹת חיינוּ השנה – הקוֹנגרס הציוֹני, אסיפת הנבחרים, עניני עיריית תל-אביב, חוֹסר-העבוֹדה, הועידה החקלאית, ועידת הפּוֹעלוֹת – מצאוּ להם הפּעם אוֹפן הסבּרה וּמסירת דברים אחר מאשר בּשנים הקוֹדמוֹת בּעתוֹנוּת היוֹמית: מַראית עינוֹ של האדם העוֹבד.

לא הסתפּקנוּ בּהיוֹתנוּ עתוֹן מדיני בּלבד. לא חפצנוּ להישאר על שטח החיים. רצוֹננוּ היה לחדוֹר לתוֹך שאלוֹת ההוָיה של ציבּורנוּ וּלהאירן וּלסייע לפתרוֹנן: שאלוֹתינוּ המשקיוֹת, בּחקלאוּת וּבקוֹאוֹפּרציה העירוֹנית, האשה העוֹבדת, המשפּחה בּקיבּוּץ, בּתי-תינוֹקוֹת וּמגרשי-משׂחק בעיר, הזנת העוֹבד, ההוַי התרבּוּתי, ילדים עוֹבדים – כּאלה וכיוֹצא בּהן משאלוֹת הוָי העבוֹדה.

אוּלם בּזה הספּקנוּ לנגוֹע אך בּקצה המַטה. קרקע בּתוּלה היא. והעוֹבדים מוּעטים. וּשאלוֹת אֵלו הלא רק העוֹמדים בּמערכוֹת החיים עלוּלים לחַדש בּהן וּלמַצוֹת את מידת עוּמקן. עדיין אנוּ עוֹמדים כּאן בּראשית.

את ענף האינפוֹרמַציה היוֹמית התאמצנוּ לעבּד מתוֹך ניפּוּי ושיקוּל וּברירת החוֹמר לפי צרכיו התרבּוּתיים והחברתיים של האדם העוֹבד. הרחבנוּ קשרים עם ארצוֹת שוֹנוֹת. בּאמריקה, בּרוּסיה וּבפּוֹלין נמצאוּ לעזרתנוּ חברים יחידים שעֶזרתם, אשר לא תסוּלא, סייעה לנוּ הרבּה בּמילוּי תפקידנוּ. ועדיין יש צוֹרך רב בּהרחבת הקשרים וּבגילוּי עוֹזרים בּארצוֹת חדשוֹת.

אין אנוּ מסתפּקים גם בּשירוּת האינפוֹרמַציה הפּנימית שלנוּ בּארץ. נקוּדוֹתינוּ החקלאיוֹת לא המציאוּ את ידיעוֹתיהן בּמידה הרצוּיה. נאלצנוּ להוֹסיף על בּאי-כּוֹחנוּ הקבוּעים (שבּערים וּבמקצת מן המוֹשבוֹת) גם סוֹפרים-נוֹדדים. אוּלם בּלי עזרה תכוּפה וערה מן המקוֹמוֹת לא ישתקפוּ חייהם ויצירתם החרישית.

הרבּה פּחוֹת מאשר בּאינפוֹרמַציה השׂגנוּ בּענף ההשׂכּלה. חֶפצֵנוּ: לתת את העוֹלם בּלב הקוֹרא; לעשׂוֹת את העתוֹן למכשיר של הפצת ידיעוֹת רחבוֹת; לרַווֹת את צמאוֹנוֹ של הקוֹרא; לזַיינוֹ בּהכּרת הטבע והמדע וּבידיעוֹת שימוּשיוֹת. הכּוֹחוֹת המצוּמצמים של העוֹבדים בּתוֹך המערכת, העמוּסים משׂא לעייפה, לא הספּיקוּ לכך. התנאים החמריים שבּהם מתלבּט “דבר” מנעוּ ממנוּ את האפשרוּת להרבּוֹת את מספּר עוֹבדיו, והעזרה, המבוּקשת מן החוּץ, לא ניתנה בּמידה הדרוּשה, וגם הכּוֹחוֹת הספרוּתיים-מדעיים העוֹמדים בּתוֹך תחוּמי תנוּעת הפּוֹעלים לא נַענוּ אלא בּמידה מצוּמצמת. והיוּ הדברים האלה, הנאמרים כּאן, למַזכּרת עווֹן למי שיש לוֹ והוּא בּבחינת “מוֹנע בָּר”, וגם להזמנה לאנשי-המדע בּאשר הם, כּי יבוֹאוּ לשתף את עצמם בּפעוּלתנוּ.

ראינוּ לנוּ חוֹבה לטפּח את המדוֹר הספרוּתי. ראינוּ את השממה האיוּמה של ספרוּתנוּ בּגוֹלה. ידענוּ את עֶרגת הקוֹרא אשר אִתנוּ לדבר שירה חיה. ואמוּנה לנוּ, כּי קרקע תנוּעתנוּ השוֹפעת חיים ונוֹער, מן הנמנע שלא תצמיח. כּל אלה הניעוּ אוֹתנוּ בּכל דחקוּתנוּ וּמיעוּט אמצעינוּ, להעמיס על עצמנוּ את ה“מוּסף”5. השקענוּ בּוֹ מאמצים רבּים מתוֹך תקוה, כּי בּוֹ יתגלוּ וימצאוּ להם מקלט כּוֹחוֹת יצירתנוּ הצעירה, וכי בּהיוֹתוֹ חוֹדר לכל פּינה, גם למרוּחקת בּיוֹתר, גם למקוֹם שאין הספר מגיע, יביא לשם קוֹרטוֹב של שירה נאמנה ויעזוֹר לטפּח בּכל מקוֹם את היחס הנפשי החי לחזיוֹנוֹת החיוּניים בּספרוּת וּבאמנוּת.

החיים הפּנימיים של תנוּעת הפּוֹעלים בּארץ, שאלוֹת ההסתדרוּת, בּיקוֹרת דרכּה, בּדיקת עבוֹדת המוֹסדוֹת – מצאוּ מקוֹם בּ“דבר”, אוּלי גם מקוֹם רב בּהתחשב עם דוֹחק השטח ועם תנאיו של עתוֹן יוֹמי. אוּלם אין ספק, כּי מקוֹם זה אינוֹ מספּיק די הצוֹרך הגדוֹל והעמוֹק של תנוּעתנוּ, אשר אינה יכוֹלה להסתפּק בּמכתבי-חברים בּלבד. אפשר יש צוֹרך בּמדוֹר מיוּחד לכך. אוּלם התחלה נעשׂתה: שנת קיוּמוֹ של “דבר” נתנה לנוּ את האפשרוּת להקשיב לויכּוּחי חברים, השייכים לאגַפּים שוֹנים, והנפגשים יחד בּצל קוֹרה אחת, קוֹרת ההסתדרוּת, בּאויר של הקשבה לדברי הזוּלת, של סַבלנוּת, על בּמה רחבה וּפתוּחה, שאין בּה מאוֹתוֹ אויר הקנאוּת המיוּחד והאָפיָני לפּוּלמוֹס הקנטרני של “מחנוֹת” יריבים. שנה זוֹ הגבּירה בּנוּ את ההכּרה, כּי זוֹהי הדרך להתגַבּשוּתה וּלהתלכּדוּתה וּלהבהרת דרכּה של התנוּעה, דרך העתוֹן הנוֹתן את “האפשרוּת המלאה של בּיטוּי לנתיבוֹת השוֹנוֹת הרוֹוחוֹת בּהסתדרוּת וגם למהַלכים בּצדי דרכים וגם לדעוֹת יחיד”, מבּלי שהעתוֹן יהיה “חסר-פּרצוּף, חסַר מגמה מסוּימת”, כּכּתוּב בּגליוֹן הראשוֹן של “דבר”.

אין ספק, כּי דוקא מבּחינה זוֹ תִרבּה הבּיקוֹרת. מפּעם לפעם נשמעוֹת הַאשָמוֹת ונעשׂים גם נסיוֹנוֹת להבאיש את ריח המערכת. מערכת שהיא מַקפּידה על טיב החוֹמר שהיא מפרסמת, טבעי הוּא שנמצאים עליה הרבּה מערערים וּמתרעמים. וּבפרט מערכת שאינה קנין פּרטי של מוֹ“ל6 בּעל-עסק, כּי אם קנין רוּחני וחמרי של ציבּוּר הפּוֹעלים הרחב. ועוֹבדי “דבר” מקשיבים אמנם לבּיקוֹרת הזאת רב קשב, ויוֹדעים כּי רבּה בּה הבּרכה. ועם כּל זאת אינם רוֹאים חוֹבה לעצמם להרכּין ראש בּפני כּל תלוּנה ותרעוֹמת, מבּלי לבחוֹן עד כּמה יש בּה מן הצדק. לא תמיד יוֹדעת הבּיקוֹרת את הדבר לאשוּרוֹ, לא תמיד היא רוֹצה לדעת את התנאים בּהם אנוֹ פּוֹעלים, לא תמיד היא ישרת-כּוָנוֹת. וּמבּלי לדוּן הפּעם בּעצם השאלה, אם צדקה ההסתדרוּת בּהחליטה שלא להרכּיב את המערכת על יסוֹד של צירוּפים מפלגתיים, כּי אם למסוֹר את העבוֹדה לידי עוֹרך יחיד המסדר את העבוֹדה והאַחראי בּפני ההסתדרוּת כּוּלה, אני רוֹאה את עצמי זכּאי להצהיר, כּי בּבחינה זוֹ, יוֹתר מאשר בּאיזוֹ בּחינה אחרת, מילאנוּ את חוֹבנוּ להסתדרוּת ולעתוֹן בּאמוּנה. ועלי לציין, כּי מידת השתתפוּתם של הזרמים השוֹנים על עמוּדי “דבר” היתה תלוּיה הרבּה יוֹתר בּמידת רצוֹנם הטוֹב לגלוֹת את עמדתם בּציבּוּר וּלהשתתף בּבּמה הכּללית, מאשר בּ”קשי ידה" של המערכת המַחמירה. לא ויתרנוּ אמנם על מציאוּתוֹ של “סל המערכת” וּלגבּי ספרוּת של קנטוּר ונרגָנוּת נהגנוּ חסכוֹן רב והגדלנוּ על ידי זה את מספּר הבּלתי-מרוּצים, אוּלם כּכה הבינוֹנוּ את חוֹבתנוּ: עתוֹן בּן-חוֹרין האַחראי בּפני ציבּוּר בּעל משקל וּבעל תפקיד חברתי גדוֹל אי אפשר שלא יקפּיד על הטעם, על ההגיוֹן, על הטוֹן החבֵרי, עם כּל החוֹפש האידיאוֹלוֹגי הרחב שהוּא נותן למשתתפיו.

יִטעה מי שיראה בּמַה שנאמר כּאן אוֹת לשׂביעת-רצוֹן וּלהסתפּקוּת. יש סיפּוּק, אוּלם אין הסתפּקוּת בּמַה שהוּשׂג עד הֵנה. קוֹמץ האנשים, אשר לא הריח מעוֹדוֹ ריח של מלאכת-עתוֹנאים, ואשר העמיס על עצמוֹ בּמצוַת ההסתדרוּת עבוֹדה שהיא למעלה מכּוֹחוֹתיו, הנתוּן בּתנאים חמריים קשים שאינם מאַפשרים מילוּי כּמה משאלוֹת חיוּניוֹת, המנהל מלחמה קשה לא רק על הַרחָבה, כּי אם גם על עצם הקיוּם – אינוֹ רוֹאה עדיין את עצמוֹ בּמצב של עמידה. יוֹדע הוּא מה עמוֹק התוֹכן וּמה רבּים הצרכים אשר עתוֹן הפּוֹעלים צריך למַצוֹתם וּלהבּיעם. והוּא חוֹתר בּמאמצי כּוֹחוֹ לתקן, לשפּר, להרחיב, להָקֵל, לקלוֹט יוֹתר מן החיים ולכרוֹת אוֹזן למתיַצר. יוֹדע הוּא, כּי מוֹריו הגדוֹלים של הפּוֹעל בּארץ, אשר ליווּ אוֹתוֹ בּראשית ימיו, לוּקחוּ ממנוֹ, והוּא מחכּה ליוֹם אשר בּוֹ יתגלוּ הכּוֹחוֹת הספרוּתיים והרעיוֹניים הגדוֹלים, אשר לפניהם הוּא מפַנה את הדרך.

וּכשם שסוּפּר כּאן בּמקצת על הרעה, על התנאים החמריים הקשים בּהם נעשׂית עבוֹדת “דבר”, כּכה החוֹבה לברך על הטוֹבה, על התנאים האנוֹשיים הטוֹבים, אשר אילמלא הם, היה עמלנוּ הקשה – קשה לבלתי נשׂוֹא. אויר האֵמוּן והרֵעוּת וההתמַכּרוּת המוּחלטת, שבּוֹ נעשׂית עבוֹדת המערכת, מסירוּתה של ההנהלה המשקית, טיב היחסים שבּין עוֹבדי הדפוּס והמערכת, עזרתם הנאמנה של עוֹבדי סניפינוּ ועוֹזרינוּ בּעבוֹדוֹת השוֹנוֹת, כּל אלה יחד הם שאימצוּ את הידים להתגבּר על התלָאוֹת וּלהגיע עד הלוֹם. ועל כּל אלה – אלפי הנימים ההוֹלכוֹת ונרקמוֹת בּין המערכת וּבין הקוֹראים, המביאוֹת אִתן גם את הסיפּוּק וגם את התביעה הגדוֹלה.


סיון תרפ"ו.

  1. “דבר”, גליוֹן 307, י“ט בּסיון תרפ”ו, 1.6.1926.  ↩

  2. לאחר מהפּכת 1905 בּרוּסיה, שהיתה מלוּוה גל של פּרעוֹת בּיהוּדים והביאה עמה שיתוּק בּספרוּת העברית בּרוּסיה, החל להוֹפיע בּלוֹנדוֹן הירחוֹן “המעוֹרר”, על ידי י. ח. בּרנר, אשר היה כּפרץ נעוּרים והתחדשוּת בּימים ההם וריכּז את מיטב הכּוֹחוֹת בּספרוּת העברית. התמיד בּשנוֹת 1907–1906.  ↩

  3. מכוּון למימרה של י. ח. בּרנר בּסיוּם מאמרוֹ “מפּנקסוֹ של סוֹפר עברי” בּ“המעוֹרר”, חוֹברת א'. החוֹמה – חוֹמת הספרוּת והתרבּוּת העברית, שנדוֹנה לשיתוּק וּלקפּאוֹן בּרוּסיה שלאחר ימי המהפּכה בּשנוֹת 1906–1905. עיין: כּל כּתבי י. ח. בּרנר, כּרך ששי, עמוּד 47.  ↩

  4. הפּוֹעל הצעיר” – עתוֹנה של מפלגת “הפּוֹעל הצעיר” בּארץ משנת תרס“ז עד תר”ץ, ואחרי כן – של “מפלגת פּוֹעלי ארץ–ישׂראל”. “האחדוּת” היה עתוֹנה של מפלגת “פּוֹעלי–ציוֹן” בארץ בּשנוֹת תר“ע–תרע”ה. “קוּנטרס” יצא לאוֹר על ידי התאחדוּת ציוֹנית סוֹציאליסטית של פּוֹעלי ארץ–ישׂראל “אחדוּת–העבוֹדה” בּשנוֹת תרע“ט–תרפ”ט. שלוֹשת העתוֹנים הוֹפיעוּ בּראשוֹנה אחת לחוֹדש ואחר כּך היוּ לשבוּעוֹנים.  ↩

  5. תוֹספת ספרוּתית ל“דבר”, שהוֹפיעה בּתמידוּת בּערבי שבּתוֹת וּמוֹעדים, מערב ראש–השנה תרפ“ו ועד סוֹף תרצ”ט.  ↩

  6. [מוֹציא–לאוֹר]  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!