¹

אנסה לנגוֹע אך בּנקוּדוֹת אחדוֹת של פּעוּלתנוּ התרבּוּתית. תנוּעתנוּ החלה את דרכּה כּתנוּעה תרבּוּתית. יחד עם כּבּוּשיה המשקיים היתה גם החלוּצה בּתפקידים התרבּוּתיים שלנוּ בּארץ. מפעלנוּ החלוּצי אי אפשר היה לוֹ שלא להיוֹת כּרוּך בּחיי תרבּוּת אינטנסיביים. כּל הזנחה אוֹ קיצוּץ בּפּעוּלה תרבּוּתית מתגלים מיד בּכל פּינוֹת עבוֹדתנוּ. וגם כּל הזנחה בּעניני הלשוֹן. “הַקניַת השׂפה העברית” היא בּעיני אלכּסנדר גוֹרם מעכּב. בּעינינוּ זהוּ גוֹרם המקַדם את תנוּעתנוּ, לא רק מבּחינת מילוּי תפקידה הלאוּמי, המלַכּד וּמקבּץ גָלוּיוֹת, כּי אם גם כּמַפתח לאוֹצרוֹת תרבּוּת וליצירה תרבּוּתית. בּשנים האחרוֹנוֹת לא הגבּרנוּ את הפּעוּלה התרבּוּתית לפי גידוּל התנוּעה. כּמה כּוֹחוֹת התנוּעה ה“שייכים” לעבוֹדת התרבּוּת רתמנוּ בּעבוֹדה המשקית והמדינית. היינוּ נאלצים לקחת מהתרבּוּת את הכּוֹחוֹת המגיעים לּה – ונענשנוּ. מי שיראה את המבוּכה, את קשי הקליטה הרוּחנית בּתנוּעתנוּ, בּאיזוֹ מידה בּלתי-מספּיקה נִטוֵית המסוֹרת של התנוּעה, בּיחוּד בּשעה קשה זוֹ – יבין כּי הגבּרת יסוֹד התרבּוּת בּתנוּעתנוּ הנָה אחד הצרכים החיוּניים שלנוּ כּיוֹם.

ליגלגוּ כּאן על זה, שבּמרכּז פּעוּלתנוּ התרבּוּתית עוֹמדת הַקניַת הלשוֹן. מי ליגלג? דוקא אלה המפחדים כּל כּך מפּני סכּנת הליקוידטוֹריוּת. והם שוֹכחים כּי אחד הגוֹרמים, המחזקים וּמרתקים את תנוּעתנוּ – זהוּ הקשר עם הלשוֹן ועם נכסי התרבּוּת שבּלשוֹן זוֹ. המצב בּתנוּעתנוּ הוּא זה כּי רק חלק בּא אליה מזוּין בּמכשירי תרבּוּת שלנוּ ויוֹנק ישר ממקוֹרוֹת הכּאב והיצירה של העם, וחלק בּא ממקוֹמוֹת שלא ניתנה לוֹ כּל אפשרוּת להכּיר את תרבּוּתנוּ. בּאים מרוּסיה, מגרמניה ואפילוּ מפּוֹלין בּחוֹסר השׂכּלה עברית, וכאן זהוּ אחד העיכּוּבים הגדוֹלים ליצירתנוּ וּלהתלַכּדוּתנוּ.

אסכּים לחבר ד. הוּרביץ, כּי בּשטח הפּרוֹבּלימוֹת החברתיוֹת נעשׂה אצלנוּ מעט מאד. יש שמשהוּ נעשׂה אצלנוּ בּזמן הרעש של מלחמת הבּחירוֹת. אוּלם פּעוּלה שיטתית, המבררת לפני ציבּוּרנוּ את שאלוֹתיו וּשאלות חיי העוֹלם וּמדבּרת אליו בּלשוֹנוֹ וּבדמוּיוֹתיו, אינה נעשׂית אלא בּמידה מוּעטה מאד. מה הסיבּה? השׂמאל פּוֹתר את השאלה על נקַלה: הכּל ניתן ונאמר מראש, ויש רק לחזוֹר על מה שנאמר אצל פּלוֹני אוֹ אלמוֹני. לזה הם קוֹראים חינוּך מעמדי. אוּלם בּתפיסתם זוֹ הם משרתים את תנוּעת הפּוֹעלים “שירוּת של דוֹב”. איני מזלזל בּמדעי החברה וּבחינוּך פּוֹליטי מעמדי, אבל אינני רוֹאה בּזה שוּם חינוּך רציני, כּשמהפּכים את מדע-החברה, את הכּרת עניני הכּלכּלה והמדינה, למצוַת אנשים מלוּמדה. דבר זה לא יעמיק את ההכּרה המעמדית ולא ישחיז את הנשק הנדרש לתנוּעתנוּ. שטחיוּת בּענף-פּעוּלה זה לא תכשיר את הלבבוֹת והמוֹחוֹת, אלא תטמטם אוֹתם. אצלנוּ מפוּתח מאד החוּש החברתי, ואם רבּים מתוֹכנוּ אינם מביאים אִתם השׂכּלה עברית ואנוֹשית, הרי בּלב כּוּלנוּ טבוּעה נטיה חברתית, ואין אנוּ זקוּקים לתעמוּלה שטחית וּלמילוּי המוֹחוֹת בּקש וּבגַבבה. טוֹב שלא נעשׂה פּעוּלה זוֹ משנעשׂה אוֹתה בּאוֹפן שטחי. היוּ ימים שתנוּעת הפּוֹעלים הפּרימיטיבית, ששלחה דברה להמוֹני אדם בּלתי-מפוּתחים, היתה מוּכרחה להתרכּז בּאַגיטַציה פּוֹליטית. אוּלם גם בּעוֹלם הגדוֹל, בּתנוּעוֹת הפּוֹעלים ההמוֹניוֹת, מתחילה העבוֹדה התרבּוּתית ללבּוֹש צוּרה אחרת. גם שם מכּירים, כּי הפּוֹעל אינוֹ אך אוֹטוֹמַט המצוּוה על מלחמת המעמדוֹת, אלא שיש לוֹ תביעוֹת אנוֹשיוֹת ונפש חיה. נוֹסדוֹת אגוּדוֹת נוֹער בּמטרוֹת תרבּוּתיוֹת וּמדעיוֹת, מחפּשׂים שיטוֹת לחינוּך היחיד, להכשרה פיסית וטכנית, ללימוּד הספרוּת הלאוּמית והעוֹלמית. את העבוֹדה התרבּוּתית בּין הגדוֹלים, מחוּץ להקניַת הלשוֹן, הייתי מכניס בּשלוֹשה ענפים עיקריים: א) החינוּך החברתי; ב) החינוּך הספרוּתי; מבּלעדיו לא נמצא את ידינוּ ורגלינוּ בּשאלוֹת האנוֹשיוֹת הכּרוּכוֹת בּחיינוּ המוּרכּבים. וגם “קשרינוּ עם העם” אשר “פּוֹעלי-ציוֹן” השׂמאליים הרבּוּ לתבּוֹע אוֹתם, גם הם לא יתָכנוּ בּלעדי השתרשוּת נפשית בּספרוּתנוּ; ג) רציתי להפנוֹת את תשׂוּמת-הלב לענף חינוּך, אשר חשיבוּת מיוּחדת לוֹ לגבּי דידנוּ, שדוֹרוֹת על דוֹרוֹת חוּנכוּ על אַסכוֹלַסטיקה, בּין בּבתי-המדרש בּין בּמפלגוֹת. חינוּך חדש, אשר בּתנוּעת הצוֹפים נראים ראשוֹני ניצניו, ולתנוּעתנוּ אנוּ הוּא זר וּבלתי-מוּבן. חינוּך זה, אשר מרכּזוֹ הוּא בּחינוּך האוֹפי, בּפיתוּח החוּשים, בּהשרשת עיקרי הדייקנוּת, בּהקנית היחס לטבע, בּרכישת ידיעוֹת שימוּשיוֹת, בּהכשרת אדם לבל יהיה תוֹספת למכוֹנה אלא שוֹלט בּה וּמסוּגל לחַדש וּלהמציא, חינוּך זה הוּא הדרוּש בּיחוּד לנוּ, למען התפקידים של כּוֹבשי ארץ אשר קיבּלנוּ על עצמנוּ. איני יוֹדע מה שֵם לקרוֹא למגמה זוֹ בּחינוּך. בּרוּסיה קיימים חוּגים מיוּחדים אשר שׂמוּ להם למטרה את “האִרגוּן המדעי של העבוֹדה” (נא"ט). בּפעוּלתנוּ התרבּוּתית יש הכרח לטפּח מגמה זוֹ.