רקע
ברל כצנלסון
בּדיוּן על העבוֹדה התרבּוּתית

1

בּועידה השביעית של פּוֹעלי יהוּדה בּרחוֹבוֹת


בּדרך כּלל קל מאד להתווֹת תכניוֹת לעבוֹדה תרבּוּתית. מַרבּים לדבּר בּתוֹכנוּ על הצוֹרך באַגרוֹנוֹם נוֹדד. נתקבּלה גם פּעם החלטה, כּי דבר זה עוֹמד בּשוּרה ראשוֹנה של המעשׂים. וּלמעשׂה איננוּ ולא בּמהרה ימָצא. גדוֹל המרחק בּין תביעוֹת הפּוֹעל וההתפּתחוּת האִטית של התנאים המַכשירים את צרכיו. מוֹרה העבוֹדה יבָּרא מתוֹך נבכי החיים לאט לאט.


הוֹצאת “האדמה”2 נוֹסדה בּמוֹמֶנט של אחדוּת ההשקפוֹת בּתוֹך עוֹלם העוֹבדים. זה היה בּשנת-עבוֹדה רחבה של הקרן הקימת, בּשנת בּוֹא הבּרוֹן3, אחר הועידה הרביעית, ערב עליה חדשה. אליעזר שוֹחט אמר אז כּי הוֹצאתנוּ תהיה נזיפה חיה לאלה שהיכוֹלת בּידם לעשׂוֹת ואינם עוֹשׂים. נקבּעה פּרוֹגרמה להוֹצאה: חַקלָאוּת, עבוֹדה ויִשוּב, שלא היתה עוֹד בּספרוּת העברית. וּמה היא השאלה למה לוּקחה אבן זוֹ לבנין ולא אחרת? הבּיאוּרים המעשׂיים לבּחירה היוּ: הוֹלך ונוֹלד מעמד חדש ואִתוֹ יחד נוֹלדים צרכים חדשים שאינם לא בּש“ס ולא בּפוֹסקים, גם שאלוֹת מדע בּחיי הטבע והאדם מַעסיקוֹת אוֹתוֹ. כּל הצרכים האלה הוֹלכים וּמתעוֹררים. אמוּנתם בּעתיד הפּוֹעל העברי, אמוּנתם בּמוֹסד הזה אמרוּ להם כּי יש דברים הזקוּקים בּראשיתם לטיפּוּל והם נעשׂים אחר כּך לכוֹח פּוֹעל. שוֹאלים מה להוֹצאת פּוֹעלים וּלספר בּוֹטַני4? הסוֹציאַל-דמוֹקרטיה הגרמנית מצאה לנחוּץ להוֹציא את דַרְוִין ושאפה להפוֹך אוֹתוֹ לנחלת-עם. כּל מה שמרחיב את דעתוֹ של הפּוֹעל הרי זה חשוּב לוֹ. אילוּ היתה קיימת הוֹצאת-ספרים חקלאית לפנינוּ, בּוַדאי לא היינוּ בּאים ליסוּד “האדמה”. אמנם לא כּל פּוֹעל מחוּיב להיוֹת בּוֹטַנַאי, אוּלם לעוֹרר את הנטיוֹת רשאים אנוּ וּמחוּיבים. עמדה לפנינוּ שאלת ספר טוֹב בּהכּרת הארץ על אוֹדוֹת חיי הערבים, וגם בּספר זה ראינוּ נגיעה ישרה בּחוּגנוּ. על הצוֹרך בּספר זה נִדְבַּר גם ב”השוֹמר" בּין החברים בּגליל.


תוֹבעים ספר על גידוּל דבוֹרים ועל גידוּל בּהמוֹת, כּאילוּ אין אנוּ מכּירים בּנחיצוּתם, כּאילוּ היה הדבר תלוּי בּידינוּ. אוּלם מה נעשׂה אם ספרים מעין אלה אינם נעשׂים בּידים, ולא על פּי הזמנה, גם אין לוֹקחים וּמריקים אוֹתם מכּלי אל כּלי. מה שהוּנח ונתאַמת בּארץ זוֹ הוּכחש בּארץ אחרת. ספרים מקצוֹעיים נבראים בּמשך דוֹרוֹת מתוֹך נסיוֹנוֹת עבוֹדה והכּרת הארץ.


אדר תרע"ח.


  1. “בּעבוֹדה”, עמוּד 52.  ↩

  2. הוֹצאת–ספרים זוֹ נוֹסדה על פּי החלטת הועד המאוּחד של פּוֹעלי ארץ–ישׂראל (אשר כָּלַל בּאי–כּוֹח הסתדרוּת פּוֹעלי יהוּדה, הסתדרוּת פּוֹעלי הגליל ו“השוֹמר”) בּשבט תרע"ד, לשם הפצת השׂכּלה חקלאית וישוּבית. ההסתדרוּיוֹת המשתתפוֹת התחייבוּ להכניס כּל אחת 50 מניוֹת בּנוֹת 10 פרנק (עיין “הפּוֹעל הצעיר” תרע"ד, גליוֹן 25).  ↩

  3. הבּרוֹן אֶדמוֹנד רוֹטשילד בּיקר בּארץ–ישׂראל בּשנה ההיא (תרע"ד).  ↩

  4. הוֹצאת “אדמה” החליטה להוֹציא את הספר “חיי הצמחים” מאת הפּרוֹפסוֹר טימריאזב, בּתרגוּם י. ח. בּרנר.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13318 יצירות מאת 545 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!