כדור של רוצח מבני עמו, שם קץ לחייו של גאנדי. הנפש הגדולה, ה“מאהאטמה”, שמצאה את משכנה בתוך גוף צנום וצנוע, האירה בעולם מסוכסך זה, החמוץ מדם ושקוע במ״ט שערי מרמה — באור מיוחד, של שלום ואמת, שלא זכתה לו האנושות מאז הסתלקה הנבואה מתוכה.
היתה זאת אישיות מפוארת, שצבי תפארתה ניחם קצת את התקופה הזאת מעצבונה ומרוחה הקשה. מיסודות מוסריים קדומים חישל גאנדי לעצמו כלי-זין כביר-כוח, שמפניו חתה ונכנעה באחרונה, הממלכה האדירה ביותר, ובו הנחה רבבות מיליונים אנשים בארצו, שנהרו אחריו בדבקות עצומה וקדשו אותו בחייו כאלהים, ורבים מאד מאנשי-הרוח בכל רחבי תבל אשר העריצוהו והשתאו, מי באמונה ומי בספקנות, ללקחיו. ואין זה אלא מתעלולי הגורל שדוקא ע״י החטא, שלפתחו רובצת האנושות, ע״י הרצח והאלמות, שעליהם קידש גאנדי מלחמה בכל פרשת חייו הארוכה ורבת העלילה — הוא נספה.
לא זכורה אישיות בהיסטוריה שהעולם כה נרעש ממותה ומדרך חייה, כאשר נרעש ממות גאנדי. בהודו, שבה שלטת עדיין במדה רבה תמימות דתית קמאית, יקודש ודאי גאנדי כשם שנתקדש בודהה בשעתו. אך כל האנושות התרבותית תתחמם לאורו, ובצר לה מאַנָסי עולם ורוצחיו, תשא את נפשה ל“אהיסמא”, לאי-אַלימות ולחיים של שלום ואמת.
במבחן של תקופות רבות וממושכות, ובעיקר בימי הסגריר של התקופה הנוכחית נצרפה התורה הזאת — ונתברר כי היא לבדה עשויה להנחיל את מעט האושר שנפשם של בני-האדם כמהה לו. בתקופה של אלמות ללא גבול, ניכר ערכה הגואל של אי-האלימות; בתקופה של שקר ללא בושה, ניכר ערכה של האמת, של יושר הלב, של הטהרה בהליכות החיים וביחסי האדם לאדם והעם לעם.
אם כי גאנדי לא היה קרוב לנו ביותר, ולעתים קרובות שגה בהערכתו אותנו ובהערכת ענינינו, אנו היהודים היינו אולי הקרובים ביותר לתורה שהוא הטיף לה. היא נולדה בעצם על פני האדמה הזאת שהיא מולדתנו. “לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי”, היא מטבע עברי עתיק יומין, וכת האיסיים, כת הגאנדיסטים הראשונים, בירדן שלנו טבלו את טבילת השחרית שלהם. ה“נפתולים עם האמת”, הם נפתולי העם היהודי מראשית עליתו על הבמה ההיסטורית עד היום, וטהרת המידות היא היסוד הנאמן ביותר במסורת התרבות והחיים שלנו. אם תנצח פעם תורה זו — תגאל האנושיות מן החטא הקדמון ותשתחרר מן הסתירות הטראגיות בקיומה. הלואי ותנצח! — ורב יהיה חלקנו הרוחני בנצחון זה.
(הפוה״צ, תש״ח, גליון 20)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.