מִדַּבֶּשֶׁת אֶל דַּבֶּשֶׁת אֲסוּרִים
(מאצל דפים שיבואו)
שירי הראשון שנדפס הוא אהבת נעורים שלי בארץ ישראל. נושאו ארץ־ישראלי־ערבי, ושמו: “צום וצמאון”. צום – זה אני, צמאון – זו האדמה. צום – זה אלדין, צמאון – זו חלימה. אנו מקיימים פגישותינו, אני והשיר, בדרך ההדברות. נדברים אנו בנוגע למקום ולזמן של הפגישה: אם ברחוב ואם בבית. ואם בחדרי נפשות ואם בבית דין ואם בחדרי לבבות ואם בשוק.
יש ואני זועק לשיר והשיר כורז לי כרוז – השיר הזה.
אך תמיד תוקע לי הגמל צווארו, לראות מה אני כותב, כמו הדובה הגדולה מעל בית הבימה, אל חדר המדרגות האפל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.