לֹא הֶאֱמִינָה נַפְשִׁי, כִּי מֵת אֶרְאֶךָ
כִּי עֵינֵי שִׁמְשׁוֹת אוֹר יִכְבּוּ תּוֹכֶךָ;
לֵב עַז מִמָּוֶת עַל יוֹמוֹ גַּם יֵלֶא;
פֶּה מַחֲרִישׁ כָּל פֶּה הוּא יִדֹּם לִגְוֹעַ,
לָשׁוֹן תּוּכַל לַכֹּל לֹא תוּכַל נוֹעַ,
עַד בּוֹא אַךְ רֶגַע וָאֵרֶא כָל אֵלֶּה.
(שירי שפת קדש ח"ב)
המחברת הזאת איננה נזקקת לא לכתב מליצה ולא לפרושי בקרת. שם האדם הגדול הנקרא עליה יתן את חִנָּהּ בעיני כל אשר תבוא לידו, ודברים סתומים, דברים דורשים פרוש והסברה או נשמעים לפנים שונים לא ימצאו בה. שני ספורים קטנים בזה, לקוחים מקבוצת הספורים הפילוסופיים אשר למחבר. הם כתובים בדרךְ אגדה קלה שאין בה כל דבר אשר לא כחקי הטבע, והפילוסופיא אשר בהם איננה מין שיטה מיוחדה עמוקה וסתומה, כי אם דברים נכחים למבין ומתקבלים על דעת כל מי שדרכו לקרוא. ליתר בטחון האותיות גדולות ומנוקדות למען ירוץ כל קורא בהן. אבל חפצי להגיד בזה מה ראיתי כי בָּרֹתִי את שני הספורים האלה מיתר ספוריו.
בשני הספורים האלה מראה לנוּ המחבר מהרהורי לבו על אדות דרכי הצבור ודרכי בני עליה, והדברים נכתבו או נכונוּ להתפרסם בדפוס בשנת 1896, בימים אשר החל לעבוד בפרהסיא את עבודתו הלאומיית, אשר עשתה לו שם עולם בישראל. בספורים האלה אין כל זכר וכל רמז לא לציוניות ולא למצב היהודים ולא ללאומיות בכלל. פה הוא עומד מחוץ לכל מפלגה ולכל עם, ואפשר לאמר גם מחוץ לכל מקום ולכל זמן, אבל זה יתרון גדול, כי על כן הוא מסיח לפי תומו, ובלי כונה מיוחדת הוא פותח לנו חלון קטן להשקיף בעדו אל חדרי לבו פנימה ולראות את הרעיונות אשר היו בלב בורא הקנגרסים בראשית ימי הבריאה הזאת על אדות היחס אשר בין בני עליה והמון העם.
ואנחנו משקיפים ורואים: בטחון עז עד אין חקר בכח אדם המעלה, הרגשת ענג אין דומה לו בעבודה גדולה ופוריה לצבור וסליחה לחטאות הצבור במחיר הענג הזה.
“הכדאי וראוי לאדם להעביד את נפשו עבודה קשה לטובת הכלל?” ישאל המחבר את לבו בימים ההם, ולבו, לב אחד מבני עליה, משיב אמריו לו: “אפשר שהצבור איננו ראוי שיעסקו בצרכיו באמונה יתרה, אבל אשרי אנוש יעשה זאת, אשריו וטוב לו, לכל הפחות, בעולם הזה.”
כדברים האלה אני מוצא בין השׁורות אשר במחברת הזאת. אפשר להוסיף על דברי או לשנות את סגנונם, אך כי יש יחס גדול בין הלך נפשו בשעת יצירת הספורים האלה ובין העבודה הקשה אשר קרב אליה בעת ההיא — בזה אין כל ספק.
לא רק עמודי שיש, גם טבעת קטנה, גם קוצת שער דקה זכר טוב לנפש אהובה.
תהי נא המחברת הקטנה הזאת גם היא לזכרון לאחינו הגדול הזה!
ווילנא, כ' מנחם-אב, תרס"ד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.