(1896)

פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב יוֹם יָשְׁבָה חֲבוּרָה קְטַנָּה בְּצֵל עֵצִים, וּבָהּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. הַמְדַבְּרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה הָיוּ הָאֲנָשִׁים, אַךְ מִדֶּרֶךְ שִׂיחָתָם נִרְאָה, כִּי הַנָּשִׁים שֶׁבָּהֶם מִמִּבְחַר בְּנוֹת הָאָדָם הֵן. חָפְשִׁי הָיָה מִדְבָּרָם, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא הִשְׁמִיעַ עַל פִּיו מַהֲתַלָּה מְגֻנָּה, אִישׁ לֹא נִכְנַס בְּדִבְרֵי רְכִילוּת וְלֹא נָגַע בַּחֲדָשׁוֹת קַלּוֹת שֶׁבְּעִנְיָנֵי חֹל. רוּחַ שִיחַת רֵעִים תָּלוּי תָּמִיד בַּנָּשִׁים הַיּשְׁבוֹת בְּתוֹכָם, כִּי הַגְּבָרִים מִשְׁתַּדְלִים בְּכָל עֵת לִנְהֹג עַל פִּי רוּחָן גַּם לְטוֹב גַּם לְרָע. הַנֶּאֱסָפִים בַּמָּקוֹם הַהוּא יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לָהֶם דְּבָרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה אַחֶרֶת הָיוּ כִּרְאוּיִם לִצְחוֹק: הֵם דִּבְּרוּ דִּבְרֵי הֲזָיָה, סִפְּרוּ סִפּוּרֵי אַגָּדָה לְרוּחַ הַזְּמָן, וְעוֹד עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה.

אֶחָד מֵהֶם, אִישׁ שָׁב מִפַּרִיז, הִגִּיד אֶת אֲשֶׁר רָאָה וְהִתְבּוֹנֵן שָׁם. הוּא דִּבֵּר עַל הַמָּדוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, אַךְ לֹא כְּדַבֵּר אַחַד הַחַיָּטִים, כִּי אִם הִתְאַמֵּץ לְהָבִין מוֹצָאָן וְרוּחָן. הוּא הֵחֵל בַּוֶּלָסִפֶּד, אֲשֶׁר שִׁנָּה שִׁנּוּי גָּמוּר אֶת פְּנֵי הַחוּצוֹת. הֲיָכֹל אִישׁ לְהַגִּיד לִפְנֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת אֶת הַשִּׁנּוּיִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַל יְדֵי כְלִי שַׁעֲשׁוּעִים זֶה? עַתָּה תֵרָאֶינָה מַרְכָּבוֹת בְּלִי סוּסִים — מָה הֵנָּה עֲתִידוֹת לְהָבִיא אִתָּן? כָּל תִּקּוּן כְּלֵי נְסִיעָה יָכוֹל לְהָבִיא לִידֵי תוֹצָאוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר לֹא יְקַווּ לָהֶן. וְזֶה יֵרָאֶה עַל חַיֵּי הֲמוֹנֵי הָעָם, עַל מַצָּבָם וְעַל דַּרְכֵיהֶם. חֳלָייִם חֲדָשִׁים בָּאִים וְדֶרֶךְ מַרְפֵּא עִמָּהֶם יַחַד. דַּרְכֵי הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים בָּעֵת הַזֹּאת בִּמְהִירוּת רַבָּה מְאֹד מֵאֲשֶׁר בְּכָל תְּקוּפָה הִיסְטוֹרִית אַחֶרֶת.

שָׁעָה קְטַנָּה נָסַבָּה הַשִּׂיחָה עַל הָעִנְיָן הַזֶּה. לָאַחֲרוֹנָה אָמַר הַדָּקְטָר בְּדֶרֶךְ הֲתוּלִים: “תָּמֹהַ אֶתְמַהּ, כִּי לֹא הִזְכִּיר עוֹד אִישׁ אֶת הָאֳנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת, אֲשֶׁר יַטֶּנָּה הָאָדָם עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”.

— כֻּלָּנוּ זָכַרְנוּ זֹאת בְּלִבֵּנוּ, עָנָה הַצַּיָּר רָבֶּרְטְ בִּמְנוּחָה.

— נָכוֹן הוּא, מִלֵּא הַפַּרִיזִי אֶת דְּבָרָיו: — וְאֵין כָּל סָפֵק, כִּי הִמָּצֵא תִמָּצֵא תַּחְבּוּלָה זֹאת לְיָמִים עוֹד מְעַטִּים אוֹ רַבִּים. וְאוּלַי חַי עִמָּנוּ הַיּוֹם הָאִישׁ, הֶעָתִיד לְהַקְרִיב לָאָדָם אֶת הַמִּנְחָה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת. נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לָדַעַת מַה תְּהִי הָאָרֶץ בָּעֵת הַהִיא.

— וַאֲנִי, אָמְרָה אַחַת הַנָּשִׁים בְּקוֹל שָׁפָל: — נִכְסַפְתִּי לְשַׁוֹת לְנֶגֶד עֵינַי אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה זֹאת: הוּא יִהְיֶה אִישׁ דָּגוּל, אָדָם שֶׁחֶצְיוֹ אֵל!

— לֹא כֵן אֲדַמֶּה, אָמַר הַדָּקְטָר וַיִּצְחָק: — קָרוֹב מִזֶּה, כִּי הַמַּמְצִיא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָךְ יִהְיֶה גֶבֶר נָתוּן לִשְׂחוֹק, בַּעַל הֲזָיָה רָשׁ וְנִקְלֶה. מְצִיאָתוֹ תִּגָּנֵב מִמֶּנּוּ, וַאֲחֵרִים יַעֲשׂוּ עשֶׁר עַל יָדוֹ, וְהוּא לֹא יִנְחַל מְאוּמָה זוּלָתִי מַצֶּבֶת זִכָּרוֹן….אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וְהֵמָּה יִצְדָּקוּ! הֵן הַמְּצִיאָה תִּהְיֶה פְּשׁוּטָה מְאֹד, מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכֹל לְמָצְאָהּ. וְלָמָה אֵפוֹא הִתְרַפִּינוּ? מָה רַב עֶלְבּוֹנֵנוּ! אֲנִי אֲדַמֶּה, כִּי אִם תָּבֹא הַשְּׁמוּעָה עָדַי, כִּי אֶחָד מִמַּכִּירַי פָּתַר שְׁאֵלַת הַנְּסִיעָה בָּאֲוִיר, אֶחְפֹּץ לְהַכּוֹתוֹ עַל לֶחְיוֹ. בֶּאֱמֶת מַדּוּעַ הוּא וְלֹא אָנִי?

וְקוֹל עָמוֹק, קוֹל הַצַּיָּר נִשְׁמַע לֵאמֹר: “אֳנִיָּה מְעוֹפֶפֶת כְּבָר נִמְצְאָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הֱכִינָהּ”.

כְּבָר גָּבְרָה הַחֲשֵׁכָה, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת פְּנֵי הַדּוֹבֵר. הוּא הָיָה אוֹהֵב לְסַפֵּר סִפּוּרִים נִפְלָאִים — סִפּוּרִים שֶׁחֶצְיָם דְּבָרִים כְּמִשְׁמָעָם וְחֶצְיָם דִּבְרֵי אַגָּדָה; הַנָּשִׁים יָדְעוּ זֹאת וַיְבַקְּשׁוּ מֵאִתּוֹ לֵאמֹר: הַגִּידָה נָּא לָנוּ מַה זֹּאת!

וַיְסַפֵּר לָהֶם הַצַּיָּר לֵאמֹר:

שְׁמוֹ הָיָה יוֹסֵף מִילֶר. הַשֵּׁם אֵינֶנוּ יָפֶה לְהַלֵּל, אַךְ זֶה שֵׁם בֵּית אָבִיו. זִקְנֵי רְחוֹב ל. אֲשֶׁר בַּחֵלֶק הַשְּׁמִינִי שֶׁבָּעִיר זוֹכְרִים עוֹד אֶת אָבִיו, אֲשֶׁר הָיָה מְתַקֵּן נְעָלוֹת יְשָׁנוֹת בְּחֶדֶר קָטֹן, עַל יַד מִשְׁעוֹל ק. וְהָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב כְּאֶחָד מֵחַכְמֵי יָוָן. אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶם בְּכַוָּנָה אֶת שֵׁם הָאִישׁ וְאֶת מוֹשָׁבוֹ, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תְדַמּוּ, כִּי כָל סִפּוּרִי בָּדוּי מִלֵּב. דָּקְטָר, הוֹאֶל נָא וַחֲקֹר בִּרְחוֹב ל. אִם לֹא יָשַׁב שָׁם רַצְעָן שֶׁשְׁמוֹ מִילֶר.

יוֹסֶף מִילֶר לָמַד מְלָאכָה בְּבֵית חָרַשׁ מְכוֹנוֹת וְהִגִּיעַ לְשָׁם חָרָשׁ עוֹזֵר, וּבְאַחַד הַיָּמִים מָצָא עֵצָה לְהָכִין אֳנִיָּה מְעוֹפֶפֶת, אֲשֶׁר יוּכַל אִישׁ לִנְהָג בָּהּ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. לְפִי הַנִּרְאֶה הִגִּיעַ לָזֶה עַל יְדֵי חֲקִירָה וִיגִיעַה רַבָּה. לְמֹרַת רוּחִי דַּלָּה יְדִיעָתִי מְאֹד בִּפְהִיזִיק, וְעַל כֵּן לֹא תְהִי הַסְבָּרָתִי שְׁלֵמָה.

אֲנִי אַךְ יָדַעְתִּי, כִּי יוֹסֵף מִילֶר יָצָא לָדִין מִתַּפּוּחַ. הוּא הִתְבּוֹנֵן, כִּי מַצַּב תַּפּוּחַ בָּאֲוִיר שׁוֹנֶה מְאֹד לְמָשָׁל מִמַּצַּב כַּדּוּר הָאָרֶץ. תַּפּוּחַ יוּשַׂם עֲלֵי שֻׁלְחָן, אִם יַחְפְּצוּ כִּי לֹא יִפֹּל עַל הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ מְרַחֶפֶת חָפְשִׁית בְּמֶרְחֲבֵי עוֹלָם. הַתְּנוּעָה הִיא לְמִשְׁעָן בָּזֶה, וְכָל גּוּף יוּכַל לִהְיוֹת תָּלוּי עַל בְּלִימָה יָמִים רַבִּים עַד אֵין קֵץ, אִם תִּהְיֶינָה תְּנוּעָתוֹ וּמִדַּת סִבּוּבוֹ מְכֻוָּנוֹת לְמִשְׁקָלוֹ עַל פִּי יַחַס יָדוּעַ. בְּיָדוֹ עָלְתָה לְהַגְבִּיל אֶת הַיַּחַס הַזֶּה וְאֶת הַכֹּחַ הַדָּרוּשׁ לִתְנוּעַת תָּמִיד; אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה מָצָא בְּחָמְרִים מְפוֹצְצִים, אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לִזְכּוֹר עַתָּה אֶת שְׁמוֹתָם. יֵשׁ לָדַעַת עוֹד, כִּי בְשָׁעוֹת פְּנוּיוֹת הָיָה עוֹסֵק בְּכִימִיאָה, כִּי מִכְּבָר עָלָה הָרַעְיוֹן עַל לִבּוֹ, כִּי תְנוּעָה דֶּרֶךְ הָאֲוִיר אֶפְשָׁר לְהוֹלִיד רַק עַל יְדֵי נִפּוּצִים קְטַנִּים וּרְצוּפִים שֶׁאֵינָם מֻרְגָּשִׁים וְאֵינָם פּוֹסְקִים. אֵיךְ עָלְתָה בְּיָדוֹ לְהַטּוֹת אֶת כֹּחַ הַנִּפּוּצִים אֶל אֲשֶׁר חָפֵץ וְאֵיךְ הִשְׂכִּיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֵדִים הַמְפוֹצְצִים לְהַסִּיעַ בָּהֶם אֶת אֳנִיָּתוֹ וְלִנְהָג בָּהּ בִּבְלִי תֵּת אוֹתָם לְהִנָּדֵף — לֹא אֲפָרֵשׁ בְּרֹב דְּבָרִים. זֶה יִהְיֶה לְמַשָּׂא לַנָּשִׁים אֲשֶׁר בָּנוּ, מִלְּבַד זֹאת הֵן חֶפְצִי לְהַגִּיד לָכֶם לֹא אֶת תּוֹרַת הָאֳנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת, כִּי אִם אֵת אֲשֶׁר עָבַר עַל מַמְצִיאָהּ.

אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָגָה יוֹסֵף מִילֶר וַיַּחֲקֹר וַיְתַכֵּן וַיִּבְחָן. עִם זֶה לֹא עָשָׂה גַּם מְלֶאכֶת יָדוֹ רְמִיָּה וַיְהִי עוֹזֵר חָרוּץ לַאֲדוֹנָיו. רַק לְשַׁעֲשׁוּעִים וּלְעִנְיָנֵי אַהֲבָה לֹא הָיוּ לוֹ שָׁעוֹת פְּנוּיוֹת. בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָצָא אֶת מְצִיאָתוֹ, וּבָעֵת הַהִיא נוֹדְעָה לוֹ עַלְמָה גַבְהַת לֵב מִבְּנוֹת שְׁכוּנָתוֹ וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בָּהּ. אַךְ בִּכְלָל הָיָה אִישׁ נָבוֹן, וְזֶה נִרְאָה בְּיִחוּד מִדֶּרֶךְ דִּבּוּרוֹ עַל אֹדוֹת מְצִיאָתוֹ. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כִּי כָל מְצִיאָתוֹ אַךְ פְּרִי מִקְרֶה הִיא לְבַד, כִּי אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִרְאוֹת בָּהּ לְנַפְשׁוֹ כָּל זְכוּת, כִּי רַק בְּמִקְרֶה יָצְאָה לוֹ זֹאת בִּבְחִינוֹתָיו. בְּכָל זֹאת נִסְעָר לְבָבוֹ עַד מְאֹד בָּרֶגַע אֲשֶׁר הֵבִין, כִּי מָצָא אֶת סוֹד הַנְּסִיעָה בָּאַוִיר. פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ מֵעֵינָיו וַיֵּבְךְ בָּדָד זְמַן רָב בְּפִנָּתוֹ הַדַּלָּה. אָז הָיָה נָכוֹן בְּיָדוֹ רַק רֹאשׁ דְּבָרוֹ, רַק יְסוֹד הַיְּצִירָה הַזֹּאת, אֲבָל בְּלִבּוֹ כְּבָר נָכוֹנוּ כָּל כְּלֵי הַמְּלָאכָה, וַיַּרְא אֶת הַדָּבָר הַנִּבְרָא עַל יָדוֹ בְּשִׁכְלוּלוֹ וַיַּרְגֵּשׁ אֶת גֹּדֶל הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לוֹ וְאֶת עֲלִיצוּת הֲמוֹן הָעָם.

וַיּוֹסֶף לָתֵת אֶת כָּל לִבּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ וַיְבָרֵר אֶת תַּחְבּוּלוֹתָיו לְכָל פְּרָטֵיהֶן. כַּאֲשֶׁר כִּלָּה אֶת רְשִׁימוֹתָיו וְאֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וְאֶת עֶרְכֵי הַיְצִיאָה בָּא אֶל אֲדוֹנָיו וַיַּגֶּד לוֹ וַיְדַבֵּר בְּאָזְנָיו לְהִתְחַבֵּר עִם חָרָשִׁים אֲחֵרִים כָּמוֹהוּ, לִהְיוֹת לַאֲגֻדָּה אַחַת לִסְפּוֹחַ אֲלֵיהֶם גַּם חָרָשִׁים חֲכָמִים וּלְהַשְׁמִיעַ עַל הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ לָזֶה בְּשֵׁם הָאֲגֻדָּה. וְכֶסֶף נִדְרַשׁ הַרְבֵּה מְאֹד, כִּשְׁנֵי מִילְיוֹנִים שִׁקְלֵי אוֹסְטְרִיָּא. נָחוּץ הָיָה לִבְנוֹת בֵּית עֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת לְחֶלְקֵי הָאֳנִיָּה וְלַבָּרַטָּרִיּוֹת מְיֻחָדוֹת לְהָכִין אֶת חָמְרֵי הַנִּפּוּץ — וּבְכֵן שְׁנֵי מִילְיוֹנִים כֶּסֶף, לֹא מְעַט מִזֶּה.

אֲדוֹנָיו שָׂחַק לוֹ בְּפָנָיו וַיִּיעֲצֵהוּ לְהָסִיר אִוַלְתּוֹ מִלִּבּוֹ לֵאמֹר: כָּל זֶה רַעְיוֹן שִׁגָּעוֹן, וְכָל אִישׁ בִּינוֹת לֹא יֵאוֹת לוֹ. יוֹסֵף מִילֶר נִכְלַם וַיֵּלַךְ, אַךְ לֹא נוֹאַשׁ מִמְּצִיאָתוֹ. רַק אָמַר לְנַפְשׁוֹ, כִּי אֵין לוֹ לְחַכּוֹת לִתְמִיכַת אֲנָשִׁים וְעֶזְרָתָם. וּבְכָל עֹז שַׁקְדָּנוּתוֹ הִתְאַמֵּץ לִמְצוֹא יָדַיִם לוֹ לְהָקִים מְזִמּוֹת לִבּוֹ.

בָּעֵת הַהִיא הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר בּוֹ מְעַט בְּבֵית מְלַאכְתּוֹ, כִּי נִטְרְפָה דַעְתּוֹ. הַפּוֹעֲלִים הִתְקַלְּסוּ בוֹ עַל אֹדוֹת הָאֳנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת, וַיִּשְׂחַק בְּטוּב לִבּוֹ גַּם הוּא עִמָּהֶם לְמַהֲתַלּוֹתֵיהֶם הַדַּלּוֹת. וּבֶחָרָשִׁים הָעוֹזְרִים הָיָה אִישׁ לָצוֹן, אֶחָד הַלֵּצִים הַנִּמְצְאִים בְּכָל חֲבוּרָה קְטַנָּה, וְהוּא הִרְבָּה לְהִתְקַלֵּס בְּיוֹסֵף מִילֶר. יָמִים מְעַטִּים לֹא שָׂם יוֹסֵף לִבּוֹ לָזֶה, אֲבָל פַּעַם אַחַת הֵחֵל לְהַתֵּל בּוֹ לְעֵינֵי הָעַלְמָה הַגֵּאָה. וְהִיא הֵרִימָה בִּצְחוֹק קוֹלָהּ, וְהַדָּבָר הַזֶּה הֵמַר נַפְשׁוֹ מְאֹד. הִיא הוֹסִיפָה עוֹד מִשֶּׁלָּהּ דִּבְרֵי לַעַג קָשִׁים, אַךְ יוֹסֵף הֶאֱשִׁים גַּם בָּזֶה אֶת הַלוֹצֵץ הַהוּא, כִּי אֶת הָעַלְמָה צְהוּבַת הַשֵׁעַר אָהַב עוֹד בָּעֵת הַהִיא וְלֹא אָבָה לִרְאוֹת אֶת קְשִׁי לִבָּהּ. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵל הַלֵּץ לְהַשְׁמִיעַ אֶת מַהֲתַלּוֹתָיו הַנִּבְעָרוֹת כְּפַעַם בְּפַעַם, הִמְטִיר עָלָיו יוֹסֵף מִילֶר מַהֲלוּמוֹת בְּיַד נְדִיבָה, וְיָמִים רַבִּים אַחֲרֵי כֵן רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹת הַמֻּכֶּה לְזִכְרָן. כְּפֶגֶר מוּבָס נִשָּׂא הַנַּעַר הַנִּמְהָר עַל כַּפַּיִם הַחוּצָה, וְשָׁם אָמְנָם שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ מַהֵר. אָז שָׁכְכָה חֲמַת יוֹסֵף וַיָּשָׁב אֶל מַעֲשֵׂהוּ וְכָל רֵעָיו הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּכָבוֹד. בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת קָרָא לוֹ אֲדוֹנָיו, — וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים לֹא יְדוּעִים לוֹ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הָאֳנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת, חִכּוּ לוֹ וַיְבַקְּשׁוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אֹדוֹת זֹאת. יוֹסֵף מִילֶר דִּבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם בְּחֻם לֵבָב. לְפִי הַנִּרְאֶה נָטָה לְבָבָם אַחֲרָיו מְאֹד, כִּי שָׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ לָלֶכֶת אִתָּם. וַיֵּשֶׁב אִתָּם בַּמֶּרְכָּבָה, וַיּוֹבִילוּהוּ אֶל בֵּית הַמשֻׁגָּעִים.

שָׁם הָיוּ עוֹד מַמְצִיאֵי אֳנִיּוֹת מְעוֹפְפוֹת, וּמְהֵרָה דָּבְקוּ עִמּוֹ וְהוּא עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע אֶת הַיִּתְרוֹן אֲשֶׁר לוֹ מֵהֶם. בְּאֹרֶךְ רוּחַ הִקְשִׁיב וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם הַזָּרִים, וְאֶת שְׁגִיאוֹתָיו הֵבִין מַהֵר: מַמְצִיא כָמוֹהוּ אָסוּר לוֹ לִקְצוֹף מְאֹד; אִישׁ אֲשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת בְּלִבּוֹ, רַבִּים פּוֹרְשִׂים רֶשֶׁת לְרַגְלָיו בְּכָל עֵת. חָרָשׁ עוֹזֵר פָּשׁוּט לֹא הָיָה מוּבָל אֶל בֵּית הַמְשֻׁגָּעִים עַל דְּבַר רִיב וּמַצָּה. לְטוֹב לוֹ הָיָה חֲזַק יָדַיִם מְאֹד וַיִּשָּׂא בִמְנוּחָה אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ. הוּא נָתַן אֹכֶל לְצִפֳּרִים בַּגַּן הַנֶּחְמָד אֲשֶׁר לְבֵית הַחוֹלִים וַיַּקְשֵׁב זִמְרָתָן לִימֵי הָאָבִיב וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל מְעוּפָן, וּבְהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב עָלוּ עַל לִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְשִׁכְלוּל מְכוֹנָתוֹ. מְעַט מְעַט הִשְׂכִּיל לְהַרְאוֹת אֶת רוֹפְאָיו, כִּי נִרְפָּא מֵחָלְיוֹ. וּמִקְצֵה חֳדָשִׁים אֲחָדִים אָמְרוּ לוֹ נִרְפָּא וַיְשַׁלְחוּהוּ לַחָפְשִׁי.

יוֹסֵף מִילֶר לֹא הָיָה מִן הַטִּפְּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מִן הַגְּאוֹנִים. הוּא הֵבִין דַּרְכֵי הָאָרֶץ וַיֵּדַע אֶת צָרְכֵי הַחַיִּים בְּעִתָּם. הוּא נָתַן אֶל לִבּוֹ, כִּי אִם אַךְ הַשְׁפֵּל יַשְׁפִּיל מְעַט מְעוּף דִּמְיוֹנוֹ, וְהָיָה כְאַחַד הָאֲנָשִׁים הַנְּקוּבִים חֲבֵרִים מוֹעִילִים לַצִּבּוּר. וַיָּבֹא אֶל עוֹסֵק בִּמְכוֹנוֹת אֶלֶקְטְרִיּוֹת לַעֲבוֹד עִמּוֹ, וּבְיָמִים מְעַטִּים תִּקֵּן לוֹ מְכוֹנוֹת אֲחָדוֹת, וַיְמַהֵר הָאִישׁ וַיִּקָּחֵהוּ לְשֻׁתָּף לוֹ לְבַעֲבוּר יֵשֵׁב אִתּוֹ וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ. עַל אֹדוֹת הָאֳנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת לֹא דִבֶּר עוֹד דָּבָר. אֲבָל הִמְצִיא מַקְדֵּחַ חָדָשׁ לִמְגוּפוֹת, מְכוֹנָה קְטַנָּה לִמְתּוֹחַ מִכְנְסַיִם, גְּלִיל¹ שֶׁל כּוֹבְסִים, מַחֲלִיק שֶׁל חַיָּטִים, כָּל אֵלֶּה מְצִיאוֹת קְטַנּוֹת הַהוֹפְכוֹת אֶת מַמְצִיאָן לְאֶזְרָח נִכְבָד וּמְהֻלָּל בְּפִי כֹל. כֶּסֶף רָב לֹא הֵבִיאוּ לוֹ מְצִיאוֹתָיו אֵלֶּה, כִּי לֹא לָקַח עֲלֵיהֶן תְּעוּדוֹת בְּכָל הָאֲרָצוֹת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָצָא עוֹצֵר פּוֹעֵל מֵאֵלָיו לְרֶכֶב מְסִלַּת הַבַּרְזֶל הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו גַּם אֶת שְׁאֵרִית אִידֶאַלִּיוּתוֹ זֹאת. וַיִּמְכֹּר אֶת תָּכְנִית הָעוֹצֵר אֲשֶׁר מָצָא לְאִישׁ יוֹדֵעַ עֵסֶק בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְהַקוֹנֶה אֶת הַמְצִיאָה עָשָׂה עשֶׁר עַל יָדוֹ. וְהָעַלְמָה הַגֵּאָה שָׁמְעָה זֹאת וַיִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנֶיהָ, וַתִּפְצַר בּוֹ וַתָּצֶק לוֹ בְּאַהֲבָתָהּ אוֹתוֹ, אַךְ הוּא נָתַן לָהּ מְעַט כֶּסֶף וַיְבַקֵּשׁ מֵאִתָּהּ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ. בִּינָתוֹ בְּדַרְכֵי הָאָרֶץ וּכְבוֹדוֹ בְּעֵינֵי הָעָם הָלְכוּ יַחַד הָלוֹךְ וְגָדוֹל. בְּעוֹד יָמִים מְעַטִּים הִמְצִיא אֵזוֹר קוֹמוֹס (גּוּמִי) לְוֶלָּסִפֶּדִים אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵעַ, וְחֵלֶף הַמְצָאָתוֹ זֹאת רָכַשׁ אֶת הַמִּילְיוֹן הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר לוֹ. אַחַר הִמְצִיא בָּתֵּי אֲבוּקָה לְגַז, וַיְהִי שְׂכָרוֹ שְׁנֵי מִילְיוֹנִים וְשֵׁם גָּדוֹל בְּכָל הָאָרֶץ. לָאַחֲרוֹנָה בָּנָה בֵּית עֲבוֹדַת לָקָמָטִיוִים גָּדוֹל מְאֹד, וְלָקָמָטִיוִים גְּדוֹלִים בְּמִינָם יוֹצְאִים מִמֶּנוּ.

כַּאֲשֶׁר בָּא עַד הֲלוֹם הִפְקִיד אֶת כָּל עֲסָקָיו בִּידֵי סוֹכְנִים וַיֵּלֶךְ וַיִּבֶן לוֹ אֳנִיָּה קְטַנָּה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶגֶאָן² וְאוֹתִי לָקַח לַעֲשׂוֹת בָּהּ צִיוּרִים עַל קִירוֹת חֲדַר הָאֹכֶל וְהַחֶדֶר הָרֹאשׁ (סַלּוֹן). אָז נוֹדַעְנוּ אִישׁ לְאָחִיו. הוּא הָיָה אִישׁ שָׁקֵט וְשָׂמֵחַ; הוּא בָזָה לִבְנֵי הָאָדָם וַיִּמְצָא אשֶׁר לְנַפְשׁוֹ בְּעֹצֶם יָדוֹ עַל פִּי דַרְכּוֹ. הָאֳנִיָּה הַיָּפָה אֶגֶאָן הֶעֱבִירַתְהוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מְאֹד מֵעִיר טְרִיאֶסְטִי אֶל אַחַד הָאִיִּים הַקִּיקְלַדִּים. מַה הָיָה עוֹשֶׂה שָׁם, לֹא יָדַע אִישׁ; גַּם לָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֶאֱמִין בָּהֶם מְאֹד לֹא אָמַר בִּלְתִּי אִם כִּי הוּא בוֹנֶה שָׁם בֵּית עֲבוֹדָה חָדָשׁ. אִלּוּ יָדַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי יָמָיו הָרִאשׁוֹנִים, הֲבִינוֹתִי בְּוַדַּאי מָה הִיא הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה שָׁם בַּסָּתֶר. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוֹדְעוּ לִי אַחֲרֵי כֵן, כַּאֲשֶׁר קָרָא אוֹתִי עִם עוֹד שְׁנֵי רֵעִים לִנְסוֹעַ אִתּוֹ נְסִיעַת אָבִיב בְּאֶגֶּאָן. אָז סִפֶּר לָנוּ אֶת הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וַיּוֹדֶה לְפָנֵינוּ כִּי בִקֵּשׁ לִהְיוֹת מַמְצִיא מַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ וְלֹא אַחַד הַמִּתְעַנִּים לְטוֹבַת הַצִּבּוּר, אֲשֶׁר כָּל חַיֵּיהֶם עֹנִי וּמְרוּדִים, וְעַל כֵּן בָּחַר לוֹ דֶרֶךְ רְצוּיָה לַבְּרִיּוֹת וַיָּחֶל בְּמַקְדֵּחַ לִמְגוּפוֹת וַיְכַלֶּה בְּבֵית עֲבוֹדַת לָקָמָטִיוִים.

בַּלַּיְלָה הִגַּעְנוּ אֶל הָאִי. עַל הַגְּבָעוֹת נִרְאוּ צוּרוֹת בִּנְיָנִים, וּבְמִקְצָתָם הָיָה אוֹר נֵרוֹת אֶלֶקְטְרִיָּא. מֵאִתָּנוּ בִּקֵּשׁ לָלוּן בָּאֳנִיָּתוֹ, וְהוּא הָלַךְ בְּסִירָה אֶל הַחוֹף. אֲנַחְנוּ עָמַדְנוּ עוֹד כְּשָׁעָה אַחַת עַל גַּג הָאֳנִיָּה וַנְשׂוֹחֵח. וּפִתְאֹם צָעַקְנוּ כֻלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד. קִיר כֵּהֶה, אַחַד הַקִּירוֹת אֲשֶׁר לְאַחַד הַבִּנְיָנִים הוּרַד פִּתְאֹם, וְשֶׁטֶף אוֹר נָגַהּ עַל פְּנֵי הַיָּם, וּבְעַד הַפֶּתַח הָרָחָב פָּרַץ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעֵינֵי אֵשׁ לוֹ, וַיּסֹּב וַיָּעָף בָּאֲוִיר בְּקוֹל רְתִיחָה וּלְחִישָׁה. כַּאֲשֶׁר שָׁקַע הַדָּבָר הַהוּא בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה שָׁב רוּחֵנוּ אֵלֵינוּ וַנֹּאמֶר בִּרְעָדָה:

“אֳנִיָּה מְעוֹפֶפֶת”.

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת חִכִּינוּ לַשָּׁוְא לָעוֹף הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְלִבֵּנוּ נִסְעַר בְּקִרְבֵּנוּ. בָּאַחֲרוֹנָה עָיַפְנוּ מְאֹד וַנֵּרָדַם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יָשַׁבְנוּ. כַּאֲשֶׁר הִבְרִיקוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת הֵעִיר אוֹתָנוּ יוֹסֵף מִילֶר בִּצְחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו לֵאמֹר:

— הַרְאִיתֶם אֶתְמוֹל אֶת הַלְקִיאָנַא³ אֲשֶׁר לִי? בַּלַּיְלָה הַזֶּה עָבַרְתִּי בָהּ עַל קָנְסְטַנְטִינָפָּל הָעִיר וְעַל אִי קִפְּרוּס.

וַיִּנְהֲגֵנוּ וַיְבִיאֵנוּ עַל הָהָר. בַּבִּנְיָן אֲשֶׁר עָמַד עַל רֹאשׁ צֶלָע זְקוּפָה עָמְדָה הַלְקִיאָנַא עַל בַּדֵּי בַרְזֶל. בְּתַבְנִיתָהּ דָּמְתָה לְחָגָב גָּדוֹל, חֲלָקֶיהָ הַקָּשִׁים הָיוּ אַלוּמִינִיוּם, וְהָרַכִּים הָיוּ מֶשִׁי לָבָן, מַעֲשֵׂה אֶרֶג חָזָק. וַיַּעַל יוֹסֵף מִילֶר עַל הַמֶּרְכָּבָה הַמְשֻׁנָּה הַזֹּאת וַיַּבֵּט אֵלֵינוּ בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה. וַנַּעַל אַחֲרָיו. לִבִּי נִפְעַם בְּחָזְקָה. שְׁנֵי יְוָנִים צְעִירִים יוֹדְעֵי דֶרֶךְ הָאֳנִיָּה הַהִיא אָסְרוּ אוֹתָנוּ אֶל מוֹשְׁבוֹתֵינוּ וַיֵּשְׁבוּ בִמהִירוּת עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם. וּבַעַל הָאֳנִיָּה נָתַן אוֹת, וַתֵּעָלֶה וַנֵּדֶא לְמָעְלָה. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה לִבִּי חָרֵד בְּקִרְבִּי, אֲבָל אַחַר כֵּן רָוַח וַיִּנְעַם לִי. אֲנַחְנוּ יָשַׁבְנוּ מֵאַחֲרֵי מְחִיצוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּדֹלַח הָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ לָנוּ לְמַחֲסֶה מֵרוּחַ, וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ כָּל כְּבֵדוּת גַּם בָּעֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאָה אֳנִיָּתֵנוּ פִּתְאֹם מַעֲלָה מָעְלָה. פַּעַם רִחַפְנוּ לְאַט בָּאֲוִיר, וּפַעַם הוּרַדְנוּ בְּסִבּוּבִים רְחָבִים, וְכַנְפֵי “הַלְקִיאָנַא” הַנּוֹצְצוֹת דָּמוֹ אָז לְכַנְפֵי נֶשֶׁר. כַּאֲשֶׁר נָגַעְנוּ כִּמְעַט בִּפְנֵי הַמָּיִם, הָיָה לָנוּ אַךְ לִלְחֹץ כַּפְתּוֹר אֶחָד לְחִיצָה קַלָּה, וְהוּרַמְנוּ שֵׁנִית לְמָעְלָה. לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַיְּוָנִים הָיָה כִּנּוֹר זָהָב, וַיִּפְרֹט עַל מֵיתָרֶיהָ וַיָּשַׁר שִׁירִים עַתִּיקִים. וָאֶקַּח אֶת הַכִּנּוֹר מִיָּדוֹ וָאָשִׁיר שִׁיר אָבִיב מִשִּׁירֵי וַלְקִירִיָּא⁴ וַנָּשַׁר כֻּלָּנוּ וְלֹא יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר, רַק מְנַהֲלֵנוּ בַּעַל הַלְקִיאָנַא הָיָה מַחֲרִישׁ וְעָסוּק כְּבָרִאשׁוֹנָה.

שְׁנֵי יָמִים דָּאִינוּ כֵן עַל עֶבְרֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן. עַל שִׁנֵּי הָרִים רַבִּים הָיוּ לָנוּ מְקוֹמוֹת מְנוּחָה, וְשָׁם קִבְּלָה אֳנִיָּתֵנוּ אֶת הַחָמְרִים הַכִּימִיאִים הַדְּרוּשִׁים לָהּ. בִּנְסִיעָתֵנוּ זֹאת נוֹדַע לָנוּ עוֹלָם חָדָשׂ, עוֹלָם גָּבְהֵי שָׁמָיִם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שַׁבְנוּ אֶל רֹאשׁ אֶגֶאָן. וַנֵּרֶא וְהִנֵּה הַלְקִיאָנַא קְשׁוּרָה בְכֶבֶל אֶל הָאֳנִיָּה וְנִסְחֶבֶת אַחֲרֶיהָ כְּהִסָּחֵב נְבֵלָה. אִישׁ מִמֶּנוּ לֹא עָרַב אֶת לְבָבוֹ לִשְׁאֹל אֶת בְּעָלֶיהָ מַה זֹאת. הוּא נִרְאָה לָנוּ אָז כְּגֶבֶר מְשֻׁנֶּה וְנִשְׂגָּב מִבִּינָתֵנוּ. כַּאֲשֶׁר יָצָאנוּ אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וְהִרְחַקְנוּ מִן הַחוֹף צִוָּה לְפַתַּח אֶת הַכֶּבֶל. הָאֲנִיָּה הַמְעוֹפֶפֶת עָמְדָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהָיְתָה אֲחוּזָה בָּאֲנִיָּתֵנוּ בְּחוּט אֶלֶקְטְרִי דַק אֲשֶׁר הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִגֹּל מֵעַל גְּלִיל בְּלֶכֶת אֳנִיָּתֵנוּ לְדַרְכָּהּ. כְּבָר רָחַקְנוּ מֵהַלְקִיאָנַא הַנֶּחְמָדָה. הַדָּבָר אֲשֶׁר הִתְנוֹעֵעַ מֵרָחוֹק עַל גַּלֵי הַמַּיִם הָיָה דוֹמֶה בְּמַרְאֵהוּ לְנִבְלַת עוֹף יָם. וַיִּגַּשׁ אֵלֵינוּ יוֹסֵף מִילֶר וַיֹּאמַר:

— פֹּה אֶטּשׁ אֶת “הַלְקִיאָנַא”. הֲקִימוֹתִי אֶת אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לְנַפְשִׁי. רֵעַי הָאֲחָדִים הַיְקָרִים בְּעֵינַי יוֹדְעִים זֹאת, וְזֶה הוּא הָעִקָּר. לִבְנֵי הָאָדָם בִּכְלָל לֹא אֶחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה: הֵמָּה הֵרֵעוּ לִי וַיְעַנּוּנִי בַּיָּמִים אֲשֶׁר הָיִיתִי עָנִי וַחֲדַל כֹּחַ, וְכַאֲשֶׁר גָּדַלְתִּי וְחָזַקְתִּי נִבְזוּ בְּעֵינַי בְּשִׁפְלוּת רוּחָם. דַּי לָהֶם בְּמַקְדֵּחוֹת, בְּמַחֲלִיקִים וּבְבָתֵּי אֲבוּקוֹת, אֵין בְּנֵי הָאָדָם רְאוּיִם לְהַרְקִיעַ לִשְׁחָקִים, כְּמוֹ שֶׁהֵם עַתָּה רַב לָהֶם כִּי יִרְמְשׂוּ עַל הָאָרֶץ.

וּבִצְחוֹק קַל לָחַץ אֶת הַכַּפְתּוֹר הָאֶלֶקְטְרִי, וְקוֹל יְרִיָּה נִשְׁמָע, וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּטְלָה הַלְקִיאָנַא הִתְרוֹמְמוּ הַגַּלִּים בְּקֶצֶף, וּקְרָעִים קְטַנִּים הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ, מִקִּרְעֵי כְּנָפֶיהָ הַלְּבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג. וַנֵּלֶךְ הָלְאָה בָּאֳנִיָּתֵנוּ, וְנַפְשֵׁנוּ הִתְעַטְּפָה עָלֵינוּ.

הַצַּיָּר נָדַם. בַּדְּמָמָה אֲשֶׁר נִהְיָתָה, עוֹד נִשְׁמַע קוֹל מִלָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת.

בָּאַחֲרוֹנָה קָרָא הַדָּקְטָר:

— אָכֵן לֹא טִפֵּשׁ הָיָה זֶה הָאִישׁ יוֹסֵף מִילֶר. בְּלִי סָפֵק הָיוּ מַשְׁחִיתִים אֶת הַלְקִיאָנַא זוּ יָצַר לוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁתַּמְשִׁים בָּהּ לְעִנְיָנֵי מִלְחָמָה, אַחֲרֵי כֵן הָיְתָה מוֹעֶלֶת לְרוֹמֵם קֶרֶן אַנְשֵׁי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי עשֶׁר וּמְבִיאָה עוֹד לִידֵי מִינֵי עַבְדוּת וָעֹנִי חֲדָשִׁים.

— אַתָּה הוֹלֵךְ לְשִׁטָּתְךָ, יְדִיד נִכְבָּד, הֵשִׁיב הַפַּרִיזִי: יוֹסֵף מִילֶר לֹא צָדַק, הוּא לֹא הֵבִין אֶת כָּל הַצָּפוּן בִּמְצִיאָתוֹ. לֹא הָיָה לוֹ לָשִׂים לֵב לִבְנֵי דוֹרוֹ, וּבְיִחוּד, לַשְּׁפָלִים שֶׁבָּהֶם אֲשֶׁר נִקְרוּ לְפָנָיו. כָּל הַמֵּכִין אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו לִשְׁכּוֹחַ אֶת הַהֹוֶה. אֲנָשִׁים טוֹבִים מֵאֵלֶּה עֲתִידִים לָבוֹא.

וְאַחַת הַנָּשִׁים פָּנְתָּה אֶל הַמְסַפֵּר וַתֹּאמֶר, וְקוֹלָהּ הָיָה צִלְצוּל נָעִים בְּדִמְמַת הַלַּיִל:

— לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל חָסֵר גִּבּוֹרְךָ דָּבָר אֶחָד, וְהוּא הַדַּעַת לִסְלוֹחַ.