א
צַוֵּנִי וְאֶאֱסוֹף אֶת־פִּרְיִי וַהֲבֵאוֹתִיו מְלֹא סַלִּים אֶל־חַצְרוֹתֶיךָ, אַף־כִּיִ אָבַד מִמֶּנּוּ רַב וְרַב אֲשֶׁר לֹא בָשָׁל.
כִּי הַמּוֹעֵד הוֹלֵךְ וְכָבֵד מֵרֻבּוֹ וְקוֹל חֲלִיל רֹעִים מַשְׁמִיעַ נְכָאִים עֹלֶה מִן־הַצֵּל.
צַוֵּנִי וְאֶפְרוׂשׂ מִפְרָשִׂים עַל־פְּנֵי הַנָּחַל.
רוּחַ הָאֲדָר זֹעֵף וְאֶת־הַגַּלִּים הָעֲיֵפִים יְטַלְטֵל וְשָׂם לָהֶם הֲמוֹן קוֹל.
הַגַּן הִתְנַצֵּל אֶת־כָּל אֲשֶׁר־לוֹ וּלְעֵת הָעֶרֶב הַיָּגֵעַ בָּא קוֹל הַקְּרִיאָה מִתּוֹךְ־בֵּיתְךָ עַל־יַד הַחוֹף עִם־בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ.
ב
חַיַּי לְמוֹעֵד נְעוּרַי דָּמוּ לְפֶרַח – פֶּרַח אֲשֶׁר נִתֵּק עָלֶה אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מֵעֲתֶרֶת עָלָיו הָרַבִּים וְלֹא יָחוּשׁ לְעוֹלָם אֲבֵדָתוֹ זֹאת לְעֵת בּוֹא רוּחוֹת הָאָבִיב הַקַּלִּים לִשְׁאֹל מֵעִמּוֹ נְדָבָה.
עַתָּה לְמוֹעֵד קֵץ נְעוּרַי יִדְמוּ חַיַי לִפִרְיִ אֲשֶׁר אֵין־לוֹ כֹל לַחֲשֹׂוֹךְ אוֹתוֹ לְיוֹם יָבֹא וְהוּא רַק מְחַכֶּה כִּי יַקְרִיב אֶת־נַפְשׁוֹ מִנְחָה כָלִיל עִם־כֹּבֶד מַשָּׂא כָל־מָתְקוֹ
ג
הַאִם רַק לְצִיצִים רַעֲנַנִּים חַג מוֹעֵד הַקַּיִץ וְלֹא גַם לְעָלִים יְבֵשִׁים וְלִפְרָחִים נוֹבְלִים?
הַאִם רַק עִם־הַגַּלִּים הָעוֹלִים יִהְיֶה מִזְמוֹר שִׁיר לַיָּם?
הַאִם לֹא יִשָּׁמַע הַשִּׁיר גַּם עִם־הַגַּלִּים הַנּוֹפְלִים?
אַבְנֵי יְקַר מְרֻקָּמוֹת בְּתוֹךְ־הַיְרִיעָה אֲשֶׁר נִצַּב מַלְכִּי עָלֶיהָ, אֲבָל הִנֵּה שָׁם גּוּשֵׁי עָפָר מְיִחֲלִים גַּם־הֵמָּה בִּדְמָמָה עַד־כִּי תִגַּע אֲלֵיהֶם כַּף רַגְלוֹ.
מְעַטִּים הַחֲכָמִים וְהַגְּדוֹלִים הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲדוֹנִי וְאוֹתִי הַדַּל בְּחַר לוֹ לְקַחְתֵּנִי בִזְרוֹעוֹתָיו וְאוֹתִי שָׂם לְעֶבֶד לוֹ לָנֶצַח.
ד
הֲקִיצוֹתִי וְאֶת־מִכְתָּבוֹ מָצָאתִי עִם־הַבֹּקֶר.
לֹא אֵדַע אֶת־אֲשֶׁר יֵאָמֵר בּוֹ, כִּי לֹא יָדַעְתִּי קְרֹא.
אַנַּח־נָא אֶת־הָאִישׁ הֶחָכָם עִם־סְפָרָיו, לֹא אַפְרִיעַ אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם יָבִין לִקְרֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּכְתָּב.
הָבָה וַאֲשִׂימֵהוּ עַל־מִצְחִי וְאֶל־לִבִּי אֶלְחָצֵהוּ
כַּאֲשֶׁר יִדֹּם הַלַּיְלָה וְהַכּוֹכָבִים יֵצְאוּ לְצִבְאוֹתָם אֶחָד אַחַר אֶחָד וּפֵרַשְׂתִּיו בְּחֵיקִי וַאֲחַכֶּה דוּמָם.
הֶעָלִים הַמִּתְלַחֲשִׁים יִקְרָאֻהוּ לִי בְקוֹל, הַזֶּרֶם הָרֹעֵשׁ יְזַמְּרֶנּוּ וְשִׁבְעַת חַכְמֵי הַכּוֹכָבִים יָרֹנּוּ אוֹתוֹ מִן־הַשָּמָיִם.
לֹא אוּכַל לִמְצֹא אֶת־אֲשֶׁר אֲבַקֵּשׁ, לֹא אוּכַל לְהָבִין אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי לִלְמוֹד, אֲבָל הַמִּכְתָּב הַהוּא אֲשֶׁר הִקָּרֵא לֹא יִקָּרֵא הֵקֵל אֶת־סִבְלוֹתַי וְאֶת־מַחְׁשבוֹתַי הָפַךְ לִזְמִירוֹת.
ה
מְלֹא קֹמֶץ עָפָר יָכֹל לְהַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת־דְּבַר אוֹתוֹתֶיךָ לְעֵת אֶׁשר לֹא בַנְתִּי לְרַעְיוֹנָם.
עַתָּה חָכַמְתִּי וַאֲנִי קֹרֵא אוֹתָם בְּכָל־דָּבָר וּבְכָל־עִנְיָן אֲשֶׁר הָיוּ נִסְתָּרִים מִמֶּנִּי לְפָנִים.
חֲרוּתִים הֵם בְּכָל־עָלֶה אֶׁשר לְפֶרַח, גַלִּים יִרְעֲמוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ קֶצֶף שִׁצְפָּם, גְבָעוֹת מְנַשְּׂאוֹת אוֹתָן מִמַּעַל לָהֶן עַל־פְּנֵי רָאשֵׁי פִסְגוֹתֵיהֶן.
אֶת־רֹאשִׁי הִפְנֵיתִי מֵעִמְּךָ עַד־כֹּה, וְלָכֵן קָרָאתִי אֶת־אוֹתוֹתֶיךָ מְעֻקָּלִים וְלֹא הֲבִינוֹתִי לְמַחְשְׁבוֹתָם.
ו
בַּאֲשֶׁר רְחוֹבוֹת סְלוּלִים יֹאבַד דַּרְכִּי מִמֶּנִּי.
בַּמַּיִם הָרְחוֹקִים וּבִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם אֵין־תָּו לְכָל־נָתִיב.
הַנָּתִיב מִתְכַּסֶּה בְּכַנְפֵי צִפֳּרִים, בִּנְגֹהוֹת כּוֹכָבִים וּבְפִרְחֵי מוֹעֲדֵי הַשָּנָה לַחֲלִיפוֹתֵיהֶם.
וַאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת־לִבִּי: הֲיַחְתֹּר דָּמוֹ עַד לְחֵקֶר הַנָּתִיב אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה?
ז
אַלְלַי, לֹא אוּכַל הִסְתּוֹפֵף בַּבַּיִת, מוֹלַדְתִּי חָדְלָה מִהְיוֹת לִי לְמוֹלֶדֶת, כִּי־זֶה הַזָּר אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם קֹרֵא לִי. מִתְהַלֵּך הוּא לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.
קוֹל מִצְעָדָיו דֹּפֵק עַל־לִבִּי וְהוּא יַצִּיק לִי.
נֵעוֹר הַסַּעַר, הַיָּם מִתְיַפֵּחַ.
נוֹטֵשׁ אָנֹכִי אֶת־כָּל דַּאֲגוֹתַי עִם פִּקְפּוּקַי וַאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שֶׁטֶף הַזֶּרֶם אֲשֶׁר מוֹלֶדֶת אֵין־לוֹ, כִּי הַזָּר קֹרֵא לִי וְהוּא מִתְהַלֵּךְ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.
ח
הֱיֵה נָכוֹן, לִבִּי, לָצֵאת מִזֶּה וְלַחְתּוֹר לַדֶּרֶךְ! יְחַכּוּ־נָא עַד־בּוֹשׁ כָּל־אֲשֶׁר שׁוּמָה עֲלֵיהֶם לְחַכּוֹת.
כִּי־הִנֵּה שִׁמְךָ נִקְרָא בִרְקִיעַ שְׁמֵי הַבֹּקֶר.
אַל־תְּחַכֶּה לְאִישׁ!
תַּאֲוַת הַצִּיץ לְלַיְלָה וּלְטַל, אֲבָל הֶּפַרח אֲשֶׁר פָּרַח צֹעֵק לִקְרַאת חֹפֶשׁ וָאוֹר.
בְּקַע אֶת־סְגוֹרְךָ, לִבִּי, וְצֵא!
ט
כַּאֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בִּשְׁחוֹחַ עַל־אוֹצְרוֹתַי הָאֲגוּרִים חַשְתִּי בְקִרְבִּי כִּי דָמִיתִי לְתוֹלֵעָה, אֲשֶׁר אֶת־טַרְפָּהּ תִּמְצָא בַחֲשֵׁכָה בְתוֹךְ הַפְּרִי אֲשֶׁר בּוֹ נוֹלָדָה.
עוֹזֵב אָנֹכִי אֶת־כֶּלֶא הָרִקָּבוֹן הַזֶּה.
לֹא אִירָא מִגּוּר בְּתוֹךְ־הַדְּמָמָה הַשׁוֹמֵמָה, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי לְחַפֵּשׂ נְעוּרִים אֲשֶׁר לְעוֹלָם יִמָּשֵכוּ. מַשְׁלִיךְ אֲנִי מִלְּפָנַי אֶת־כָּל אֲשֶׁר רוּחוֹ אֵינֶנּוּ אֶחָד עִם־חַיַּי אוֹ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ קַל כִּשְׂחוֹק פִּי.
רָץ אֲנִי עִם־מְרוּצַת הָעֵת, וְאַתָּה, הוֹי לִבִּי, בְּרֶכֶב עֻזְּךָ מְפַזֵּז הַמְשֹׁרֵר אֲשֶׁר יְזַמֵּר בְּעֵת נָסְעוֹ.
י
אֲחַזְתַּנִי בְיָדִי וּמְשַׁכְתַּנִי אֵלֶיךָ לִימִינְךָ וְהוֹשַׁבְתַּנִי בְמוֹשַׁב הַמַעֲלָה לְעֵינֵי כָל־הָאֲנָשִׁים, עַד־נִכְלַמְתִּי וְלֹא עָמַד בִּי כֹחַ לָנוּעַ וְלָלֶכֶת בְּדַרְכִּי אָנִי. וַאֲנִי פוֹסֵחַ עַל־הַסְּעִפִּים וְכוֹשֵׁל בְּכָל־מִדְרַךְ כַּף רַגְלִי, פִּן אֶדְרוֹךְ עַל־קוֹץ אֲשֶׁר לֹא כִרְצוֹנָם.
וְעַתָּה לְמוֹעֵד קֵץ הִנֵּה חָפְשִׁי אָנֹכִי!
בָּא הַקֶּצֶף, תֹּף הַגִּדּוּפִים רָעַשׁ וּמוֹשָׁבִי הָשְׁכַּן לֶעָפָר.
וּנְתִיבוֹתַי פְּרוּשׂוֹת פְּתוּחוֹת לְפָנָי.
מָלְאוּ כְנָפַי אֶת־תְּשׁוּקָתִי לַשָּׁמַיִם.
אֶאֱרַח־נָא לְחֶבְרָה עִם־הַכּוֹכָבִים הַמִּתְפַּרְצִים בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וּבִתְהוֹמוֹת הַצְּלָלִים אֶטְבּוֹל.
דָּמִיתִי אֶל־עָבֵי הַקַּיִץ מְרֻדְּפֵי הַסְּעָרָה, אֲשֶׁר יַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם כֶּתֶר זְהָבָם וּכְמוֹ חֶרֶב יִתְלוּ אֶת־יְתַד הָרַעַם עַל־שַׁרְשְׁרוֹת הַבָּרָק.
בְּחֶדְוַת נוֹאָשׁ אָרוּץ עַל־פְּנֵי נְתִיב הָאָבָק אֲשֶׁר לַנִּקְלִים: הוֹלֵךְ אֲנִי וְקָרֵב בְּאַחֲרִיתִי אֶל־שְׁלוֹם בִּרְכָתֶךָ.
הַיֶּלֶד מוֹצֵא אֶת־אִמּוֹ אַחֲרֵי עָזְבוֹ אֶת־חֵיקָהּ.
אַחֲרֵי הִפָּרְדִי מֵעָלֶיךָ וַאֲנִי נִדָּח מֵחַצְרוֹת בֵּיתְךָ חָפְשִׁי אֲנִי לְהַבִּיט אֶת־פָּנֶיךָ.
יא
רַק לְשִׂימֵנִי לְלַעַג תַּעַנְדֵנִי אֶת־שַׁרְשֶׁרֶת עֶדְיִי הַלֵּזוּ.
מִדֵּי הֱיוֹתָהּ עַל־צַוָּארִי תְּפַצְפְּצֵנִי וּמִדֵּי הִתְאַמְּצִי לְהַתִּיקָהּ מֵעָלַי תְּחַנֵּק לִי.
תִּלְחַץ אֶת־גְּרוֹנִי וְאֶת־זִמְרָתִי תִכְבֹּשׁ בְּלוֹעִי.
לוּ רַק יָכֹלְתִּי לְתִתָּהּ לְךָ עַל־יָדְךָ, אֲדֹנִי, כִּי־עַתָּה נִצָּלְתִּי.
הָסֵר־נָא אוֹתָהּ מֵעָלַי וּתְמוּרָתָהּ תְּקַשְּׁרֵנִי בַעֲטֶרֶת פְּרָחִים אֵלֶיךָ, כִּי־נִכְלַמְתִּי לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ בְּעוֹד שַׁרְשֶׁרֶת אַבְנֵי הַיְקָר הַזֹּאת עַל־צַוָּארִי.
יב
בְּמַעֲמַקִּים מִתַּחַת שָׁטַף הַיּוּמְנַה מָהִיר וּבָהִיר כֻּלּוֹ וּמִלְמַעְלָה נִשְׁקַף הַחוֹף הַתָּלוּל וְהוּא אָיֹם וְקוֹדֵר.
וּגְבָעוֹת שְׁחוֹרוֹת מֵרֹב יְעָרִים וּמְבֻקָּעוֹת מֵרֹב נְחָלִים מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ סָבִיב סָבִיב.
וְגוֹבִינְדַהּ הַנָּבִיא הַגָּדוֹל לַעֲדַת הַשִּׁיקִים יָשַׁב עַל־פְּנֵי הַסֶּלַע וַיִּקְרָא בַסְּפָרִים, אָז יִגַּשׁ אֵלָיו רָגוּ־נַתְּ תַּלְמִידוֹ, וְהוּא אִישׁ גֵּא בְּעָשְׁרוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו אַרְצָה וַיֹּאמַר: "הִנֵּה הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת מִנְחָתִי הַדַּלָּה וְהִיא נְקַלָה מִקַּחְתְּךָ אוֹתָהּ מִיָּדִי.
וּבְדַבְּרוֹ שָׂם לְפָנָיו שֵׁני צְמִידִים עֲשׂוּיִם זָהָב וּמְמֻלָּאִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת.
וְהַנָּבִיא הֵנִיף אֶת־הָאֶחָד מֵהֵמָּה וַיַּצְמִידֵהוּ אֶל־אֶצְבָּעוֹ סָבִיב וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת יָרוּ עַל־סְבִיבוֹתָן חִצֵּי אוֹר.
פִּתְאֹם שָׁמַט מִיָּדוֹ וַיִּתְגַּלְגֵּל בַּמּוֹרָד וַיִּפּוֹל אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם.
וְרָגוּ־נַתְּ קָרָא: “אוֹיָה!” וַיִּקְפּוֹץ אַחֲרָיו אֶל־תּוֹךְ הַנָחַל.
וְהַנָּבִיא שָׂם עֵינָיו בְּסִפְרוֹ, וְהַמַּיִם תָּפְשׂוֹּ אֶת־אֲשֶׁר גָּנְבוּ וַיַּסְתִּירֻהוּ וַיִּשְׁטְפוּ לְדַרְכָּם.
וְאוֹר הַיּוֹם חָלַף וְרָגוּ־נַתְּ שָׁב אֶל נְבִיאוֹ וְהוּא עָיֵף וְהַמַּיִם נוֹזְלִים מִמֶּנּוּ.
וְהוּא שֹׁאֵף בִּכְבֵדוּת מִקֹּצֶר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ וַיֹּאמַר: “הֵן לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי לִמְצֹא אוֹתוֹ לוּ רַק תּוֹרֵנִי אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־שָׁם נָפָל”.
וְהַנָּבִיא הֵנִיף אֶת־הַצָּמִיד הַנִּשְׁאָר וַיַּשְלִיכֵהוּ הַמַּיְמָה וַיֹּאמַר: “שָׁם הוּא”.
יג
הָלֹךְ וְנוֹעַ־זֶה יִקָּרֵא: מָצֹא אוֹתְךָ בָּכל רֶגַע, אַתָּה הָרֵעַ לְמַסָּעִי!
הִנֵה זֶה יִקָּרֵא: זְמָן לְפִי מַהֲלַךְ קוֹל צְעָדֶיךָ.
וְזֶה אֲשֶׁר נִשְׁמַת אַפְּךָ נוֹגַעַת בּוֹ לֹא יֵלֵךְ אַט בְּחָסוּת צֵל הַחוֹף.
אֶת מִפְרָשׂוֹ בְּאֶפֶס־דְּאָגָה יִפְרֹשׂ אֶל־פְּנֵי הָרוּחַ וְעַל־פְּנֵי מַיִם זֹעֲפִים יִרְכָּב.
וְזֶה אֲשֶׁר אֶת־שְׁעָרָיו יְפַשֵּׂק לִרְוָחָה וְיִצְעַד לְדַרְכּוֹ לָבֶטַח וְקִבֵּל אֶת־בִּרְכַּת שְׁלוֹמֶךָ.
לֹא יְפַגֵּר לַעֲמוֹד תַּחְתָּיו לִסְפּוֹר אֶת־שְׁלָלוֹ אוֹ אֶת־אֲשֶׁר אָבַד לוֹ. לִבּוֹ בוֹ יַכֶּה אֶת־הַתֹּף לְקוֹל לֶכְתּוֹ, כִּי־זֶה יִקָרֵא: הָלֹךְ עִמְּךָ צַעַד בְּצַעַד, אַתָּה הָרֵעַ לְמַסָּעִי!
יד
חֶלְקִי בְּכָל־הַנִּבְחָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת בּוֹא יָבוֹא מִיָּדְךָ לִי – כִּי כָכָה פָּצִיתָ אֶת־פִּיךָ אֵלָי.
לָכֵן יְנוֹצֵץ אוֹרְךָ בְּתוֹךְ דִּמְעוֹתָי.
יָרֵאתִי מִהְיוֹת נָהוּג בְּיַד אֲחֵרִים, פֶּן אַחְטִיא אוֹתְךָ בְּחַכּוֹתְךָ אֵלַי בְּאַחַת מִפִּנּוֹת הַדְּרָכִים לִהְיוֹת לִי לִמְנַהֵג.
אֶתְהַלֵּךְ בִּקְשִׁי עָרְפִּי עַל־דַּרְכִּי אָנִי עַד־אֲשֶׁר אִוַּלְתִּי הַגְּדוֹלָה תְבִיאֲךָ עַד לְדַלְתִּי.
כִּי אֶת־פִּיךָ פָּצִיתָ אֵלַי אֶׁשר חֶלְקִי בְּכָל־הַנִּבְחָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת בּוֹא יָבוֹא מִיָּדְךָ לִי.
טו
שְׂפָתְךָ שָׂפָה בְרוּרָה, אֲדוֹנִי, אַךְ לֹא־כֵן שְׂפַת אֵלֶּה אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בָךְ.
מֵבִין אָנֹכִי אֶת־שְׂפַת כּוֹכָבֶיךָ וְאֶת־דִּמְמַת עֵצֶיךָ.
יוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי־לִבִּי שֹׁאֵף לְהִפָּתֵחַ כְּמוֹ פֶרַח, כִּי־חַיַּי רִוּוּ נַפְשָׁם עַל־שְׂפַת מַעְיָן נֶעְלָם.
זְמִירוֹתֶיךָ כְּמוֹ צִפֳּרִים מֵאֶרֶץ־שֶׁלֶג נָכְרִיָּה עָפוֹת אֵלַי לְבַעֲבוּר בָּנֹה אֶת קִנָּן בְּתוֹךְ לִבִּי לְעֵת הַנִּיסָן אֲשֶׁר לָהֶן וַאֲנִי מִתְעַנֵּג וּמְחַכֶּה אֶל־מוֹעֵד הַשָּנָה הַמְבֹרָךְ.
טז
הֵם יָדְעוּ אֶת־הַדֶּרֶךְ וַיֵּלְכוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב הַצָּר וַאֲנִי הָלַכְתִּי הַחוּצָה לִקְרַאת הַלַּיְלָה, כִּי־הָיִיתִי נִבְעָר מִכָּל־דָּעַת.
לֹא הָיִיתִי לָמוּד לְמַדַּי לְבַעֲבוּר יָרֹא אוֹתְךָ בַּחֲשֵׁכָה, לָכֵן בָּאתִי עַד לִמְזוּזַת דַּלְתְּךָ לְתֻמִּי בְּפֶתַע פִּתְאֹם.
הַחֲכָמִים יִסְּרוּנִי וַיְצַוּוּנִי לָלֶכֶת מִזֶּה כִּי־לֹא בָאתִי דֶרֶךְ הָרְחוֹב.
פָּנִיתִי לָלֶכֶת וַאֲנִי נוֹאָשׁ, אַךְ אַתָּה הֶחֱזַקְתָּ בִּי בְעֹז וְקוֹל גְּדוּפוֹתָם הָלַךְ הָלֹךְ וְחָזֹק מִיֹּום לְיוֹם.
יז
הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת־מְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לִי מִקֶּרֶב בֵּיתִי וָאֶקְרָא: “בֹּאוּ, בָּנַי, וַאֲנִי אָאִיר לָכֶם אֶת־שְׁבִילְכֶם!”
וְהַלַּיְלָה עוֹד חֹשֶׁךְ בְּשׁוִּבי וְאֶת־הָרְחוֹב עָזַבְתִּי לְדִמְמָתוֹ, וָאֶקְרָא: “הָאִירִי אַתְּ לִי, הָאֵשׁ! כִּי מְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לִי מִתְגוֹלֶלֶת שְׁבוּרָה עַל־פְּנֵי הֶעָפָר”.
יח
לֹא – לֹא לָכֶם הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיצִים וּלְהָפְכָם לִפְרָחִים.
הָנִיעוּ אֶת־הַצִּיץ, הַכּוּהוּ, אַךְ נִבְצְרָה מִכֹּחֲכֶם לְחַיּוֹת מִמֶּנּוּ פָרַח.
וְאִם תִּגְּעוּ אֵלָיו־תְּשַׁקְּצוּהוּ, אֶת־נִצָּתוֹ תְּבוֹסְסוּ לַחֲלָקֶיהָ וּפִזַּרְתֶּם אוֹתָהּ עַל־פְּנֵי עֲפַר הָאֲדָמָה.
אַךְ צְבָעִים לֹא יֵרָאוּ וְרֵיחַ לֹא יָבוֹא.
אוֹיָה! לֹא לָכֶם הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיצִים וּלְהָפְכָם לִפְרָחִים.
וְזֶה אֲשֶׁר לוֹ הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיץ הֵן עָשֹׂה יַעֲשֶׂה אֶת־מְלַאכְתוֹ וְהִיא קַלָּה כָכָה.
אֶת־עֵינוֹ יִתֵּן בּוֹ – וּמִיץ הַחַיִּים זֹרֵם בְּתוֹךְ גִּידָיו.
לְנִשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ יִפְרֹשׂ הַפֶּרַח אֶת־כְּנָפָיו וְיַחְפּוֹז לִקְרַאת הָרוּחַ.
וּצְבָעִים יִפְרְצוּ כְּמוֹ תְּשׁוּקוֹת מִן־הַלֵּב וְהָרֵיחַ יְגַלֶּה סוֹד מָתוֹק.
וְזֶה אֲשֶׁר לוֹ הִיא שׂוּמָה לְפַתַּח אֶת־הַצִּיץ הֵן עָשֹׂה יַעֲשֶׂה אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְהִיא קַלָּה כָכָה.
יט
אֶת־הַלּוֹט הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר נִשְׁאַר אַחֲרֵי חֲמַס הַחֹרֶף קָטַף סוּדָס הַגַּנָּן מִתּוֹךְ הַבְּרֵכָה אֲשֶׁר־לוֹ וַיֵּלֶךְ אֶל־שַׁעַר הַהֵיכָל לִמְכּוֹר שָׁם אֶת־הַפֶּרַח לַמֶּלֶךְ.
וְאִישׁ עֹבֵר בַּדֶּרֶךְ מָצָא אוֹתוֹ בְלֶכְתּוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר: “שְׁאַל אֶת־שְׂכָרְךָ בִּמְחִיר הַלּוֹט הָאַחֲרוֹן וְאֶתֵּנָה – וַאֲנִי הִנְנִי לְהַקְרִיב אוֹתוֹ אֶשְׁכָּר לְבוּדְהַא”.
וְסוּדַס עָנָה וַיֹּאמַר: “אִם תְּשַׁלֵּם לִי מַשַּׁהּ זָהָב – וְהָיָה זֶה לְךָ”.
וְהַהֵלֶךְ שִׁלֵּם כִּדְבָרוֹ.
וְהַמֶּלֶךְ יָצָא בָרֶגַע הַזֶּה חוּצָה וַיִּתְאַו אֶל־הַפֶּרַח לִקְנוֹתוֹ, כִּי הוּא בַדֶּרֶךְ לָלֶכֶת עַד־לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ בוּדְהַא וּבְלִבּוֹ אָמַר: “אָכֵן טוֹב אֶעֱשֶׂה כִּי־אַנַּח לְרַגְלָיו אֶת הַלּוֹט אֲשֶׁר פָּרַח בַּחֹרֶף”.
וּבֶאֱמֹר הַגַּנָּן כִּי נָתֹן יִתְּנוּ לוֹ מַשַּׁהּ זָהָב בִּמְחִירוֹ וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר נָכוֹן הוּא לָתֵת פִּי־עֲשָׂרָה מַשַּׁהּ, אוּלָם הַהֵלֶךְ כַּפל אֶת־הַמְּחִיר וַיֹּאֶמר לָתֵת פִּי־שְׁנַיִם בָזֶה.
וְהַגַּנָּן הָיָה אִישׁ כִּילַי וַיְקַו בְּלִבּוֹ לָקַחַת שִׁבְעָתַיִם כָּכָה מִיַּד זֶה אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ מִתְעַשְּׁקִים פֹּה עַל־אֹדוֹת הַמְּחִיר וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמַר: “אֶת־הַלּוֹט הַזֶּה לֹא אוּכַל לִמְכּוֹר”.
בְּתוֹךְ הַצֵּל הַמַּחֲרִישׁ אֲשֶׁר בְּיַעֲרַת הַמַּנְגוֹ מֵעֵבֶר לְחוֹמַת הָעִיר עָמַד סוּדַס לִפְנֵי בוּדְהַא אֲדוֹנוֹ וַתְּהִי דִּמְמַת הָאַהֲבָה רֹבֶצֶת עַל־שִׂפְתֵי בוּדְהַא וּמְנוּחַת שָׁלוֹם הֵאִירָה מֵעֵינָיו כְּמוֹ שַׁחַר טָבוּל טַל־סְתָו.
וְסוּדַס הִבִּיט אֶל־פָּנָיו וְאֶת־הַלּוֹט הִנִּיחַ לְרַגָליו וְאֶת־רֹאשׁוֹ הֵשַׁח עַד לֶעָפָר.
וּבוּדְהַא הֵאִיר אֶת־פָּנָיו בִּשְׂחוֹק תָּמִים וַיִּשְׁאַל: “מַה־שְּׁאֵלָתְךָ, בְּנִי?”
וְסוּדַס קָרָא וַיֹּאמַר: “אֶת־מַגַע רַגְלְךָ הָאַחֲרוֹן שָׁאָלְתִּי”.
כ
שִׂימֵנִי לִמְשׁוֹרֶרְךָ, לַיְלָה, הוֹי לַיְלָה כְּסוּי צָעִיף!
הִנֵּה רַבִּים יָשְׁבוּ בְצִלְּךָ בְּאֵין־אֹמֶר דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים – תְּנֵנִי וֶאֱהִי לְפֶה לְשִׁירֵיהֶם.
אָסְפֵנִי אֶל־רִכְבְּךָ אֲשֶׁר אוֹפָנִים אֵין־לוֹ וְהוּא בְאֶפֶס רַעַשׁ יַחְפּוֹז מֵעוֹלָם וְאֶל־עוֹלָם, אַתָּה הַמֶּלֶךְ בְּהֵיכַל הָעֵת, אַתָּה הַשָּׁחוֹר וְהַנָּאוֶה!
רַבִּים בָּאוּ כְמִתְגַּנְּבִים אֶל־תּוֹךְ חַצְרוֹתֶיךָ וְרוּחָם בְּקִרְבָּם שֹׁאֵל, וְהֵם הָלְכוּ בְקֶרֶב בֵּיתְךָ אֲשֶׁר מְנוֹרָה אֵין־לוֹ וַיְבַקְּשׁוּ מַעֲנֶה.
וְרַבִּים יֵשׁ אֲשֶׁר פִּלַּח אוֹתָם חֵץ־הַחֶדְוָה בְּיַד בִּלְתִּי־נוֹדָע וַתִּפְרוֹצְנָה מִלִּבָּם הַחוּצָה זְמִירוֹת עַלִּיזוֹת וַיְזַעְזְעוּ אֶת־הַחֲשֵׁכָה עַד־הַיְסוֹד בָּהּ.
וְהַנְּשָׁמוֹת הָעֵרוֹת הָאֵלֶּה מַבִּיטוֹת מִשְׁתָּאוֹת אֶל־אַחַד הַכּוֹכָבִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים אֶל־הָאוֹצָר אֲשֶׁר מָצְאוּ פִּתֹאם.
שִׂימֵנִי לִמְשׁוֹרְרָם, הוֹי לַיָלה, לִמְשֹרֵר דִּמְמָתְךָ אֲשֶׁר אֵין־לָהּ חֵקֶר.
כא
מִי־יִתֵּן וּמָצָאתִי יוֹם אֶחָד אֶת־הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי וְאֶת־הַחֶדָוה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בְּחַיַּי, אַף־כִּי עִוּוּ הַיָּמִים אֶת־נְתִיבִי וַיְשַׁחֲתוּ אוֹתוֹ בְעָפָר נֶאֱלָח.
רַק לַחֲלָקִים נִגְלוּ אֵלַי, רוּחַ קַל חָלַף עָלַי וַיָּגָז וַיָּשֶׂם לְמַחְשְׁבוֹתַי רֵיחַ נִיחוֹחַ לְרֶגַע אֶחָד.
מִי־יִתֵּן וּמָצָאתִי יוֹם אֶחָד אֶת־הַחֶדְוָה אֲשֶׁר מִחוּץ לִי הַשֹּׁכֶנֶת מֵעֵבֶר לִגְבוּל הָאוֹר – וְעָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הָעֲזוּבָה הַשּׁוֹטֶפֶת אוֹתִי אֲשֶׁר שָׁם יֵרָאוּ כָל־הַדְּבָרִים כְּראוֹת אוֹתָם יוֹצְרָם.
כב
בֹּקֶר הַסְּתָו הַזֶּה נִלְאֶה מִכֹּבֶד אוֹר, וְאִם הוֹלְכִים שִׁירֶיךָ הָלוֹךְ וְרָפֹה, הָלוֹךְ וְיָגֹעַ תֵּן־לִי אֶת־חֲלִילְךָ כִּמְעַט רָגַע.
אֲחַלֵּל־נָא בוֹ כְּכָל־אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ בִּי – רֶגַע אַרְבִּיצֵהוּ בְחֵיקִי, רֶגַע אֶגַּע בּוֹ בִשְׂפָתַי, רֶגַע אַנַּח אוֹתוֹ לִימִינִי עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא.
אוּלָם בְּבֹא דִמְמַת הָעֶרֶב הַנֶּאְדָּרָה אֲלַקֶּט־לִי פְרָחִים וְאֶעֱנוֹד אוֹתָם לוֹ לַעֲטֶרֶת וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ בְרֵיחַ נִיחוֹחַ: אֶכְרַע וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ בְּהַעֲלוֹתִי אֶת־הַמְּנוֹרָה.
כִּי בַלַּיְלָה אָבֹא אֵלֶיךָ לְהָשִׁיב לְךָ אֶת־חֲלִילִךָ.
וְאַתָּה תְּחַלֵּל בּוֹ אֶת־נְגִינַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה לְעֵת אֶׁשר הַיָּרֵחַ הָעֹלֶה מִתְהַלֵּך לְבַדּוֹ בֵינוֹת לַכּוֹכָבִים.
כג
רוּחַ הַמְשֹׁרֵר מְרַחֵף וּמְרַקֵּד עַל־פְּנֵי גַלֵּי הַחַיִּים בֵּינוֹת לְקוֹלוֹת הַסַּעַר וְהַמַּיִם.
וְעַתָּה כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וְהַשָּׁמַיִם הַקּוֹדְרִים נְטוּיִם עַל־הַיָּם כְּעַפְעַפַּיִם נְטוּיִם עַל־עַיִן עֲיֵפָה, הִנֵּה־זֶה בָא מוֹעֵד אֲשֶׁר יֻנַּח הָעֵט מִתַּחַת כַּף־הַיָּד וַאֲשֶׁר יֻתַּן לַמַּחֲשָׁבוֹת לָרֶדֶת אֶל־קַרְקַע הַתְּהוֹם אֲשֶׁר לְסוֹד הָעוֹלָמִים בְּקֶרֶב הַדְּמָמָה הַלֵּזוּ.
כד
אָפֵל הַלַּיָלה וּתְנוּמָתֵךְ חֲזָקָה וּגְדוֹלָה בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט אֲשֶׁר לְחַיָּי.
עוּרָה, כְאֵב הָאַהֲבָה, כִּי לֹא יָדַעְתִּי לִפְתּוֹחַ אֶת־הַדֶּלֶת וַאֲנִי עוֹמֵד בַּחוּץ.
הָרְגָעִים מְחַכִּים, הַכּוֹכָבִים שׁוֹקְדִים, הָרוּחַ מַחֲרִישׁ וְהַדְּמָמָה כְּבֵדָה בְתוֹךְ לִבִּי.
עוּרִי, אַהֲבָה, עוּרִי! מַלְּאִי אֶת־כּוֹסִי הָרֵיקָה וּבְנִשְמַת־רוּחַ־זִמְרָה הָעִירִי אֶת־הַלָּיְלָה.
כה
צִפּוֹר הַבֹּקֶר מְזַמָּרֶת.
אֵי־מִזֶּה בָאָה לָהּ הַשְּׁמוּעָה עַל־דְּבַר הַבֹּקֶר בְּטֶרֶם הַבֹּקֶר יַעֲלֶה וּבְעוֹד נְחַשׁ הַלַּיְלָה מַחֲזִיק אֶת־הַשָּׁמַיִם בֵּין־טַבְּעוֹת כְּבָלָיו הַשְּׁחוֹרִים וְהַקָּרִים?
הַגִּידִי לִי, צִפּוֹר הַבֹּקֶר, אֵיךְ־זֶה מָצָא צִיר הַמִּזְרָח אֶת־נְתִיבוֹ אֶל־תּוֹךְ חֲלוֹמֵךְ בַּלַּיְלָה הַכָּפוּל הַזֶּה אֲשֶׁר לַשָּמַיִם וַאֲשֶׁר לֶעָלִים?
לֹא הֶאֱמִינָה לָךְ הָאָרֶץ בְּקָרְאֵךְ: “הַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה בַדֶּרֶךְ, אֵין־לַיְלָה עוֹד”.
הוֹי, כָּל־יָשֵׁן, הָקִיצָה!
חֲשׂוֹף אֶת־מִצְחֲךָ בְּחַכּוֹתְךָ אֶל־בִּרְכַּת הָאוֹר הָרִאשׁוֹנָה וְרֹן עִם־צִפּוֹר הַבֹּקֶר בְּחֶדְוַת אֱמוּנָה.
כו
הָאֶבְיוֹן הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבִּי נָשָׂא אֶת־כַּפָּיו הַצְּנוּמוֹת אֶל־הַשָּׁמַיִם הָרֵיקִים מִכּוֹכָבִים וַיִּזְעַק בְּאָזְנֵי הַלַּיְלָה בְקוֹלוֹ הָרָעֵב.
וּתְפִלּוֹתָיו הָיוּ אֶל־הַחֲשֵׁכָה הָעִוֶּרֶת, וְהִיא רָבְצָה כְמוֹ אֱלֹהִים כּוֹשֵׁל בְּתוֹךְ שָׁמַיִם שׁוֹמֵמִים אֲשֶׁר לְתִקְוֹת אוֹבְדוֹת.
קוֹל מִשְאֲלוֹתָיו הִתְגַּלְגֵּל בִּסְעָרָה מִסָּבִיב לִתְהוֹמוֹת אֵידוֹ וַיְהִי כְּצִפּוֹר מִתְיַפַּחַת אֲשֶׁר תַּקִּיף אֶת־קִנָּהּ הָרֵיק.
אֲבָל כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ הַבֹּקֶר אֶת־עָגְנוֹ אֶל־שְׂפַת הַמִּזְרָח, קִפֵּץ הָאֶבְיוֹן הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבִּי וַיִּקְרָא:
“בָּרוּךְ אָנֹכִי כִּי הַלַּיְלָה הַחֵרֵשׁ לֹא שְׁמָעַנִי – וְכִי אוֹצְרוֹתָיו הָיוּ רֵיקִים”.
וַיִּקְרָא: “הוֹי חַיִּים, הוֹי אוֹר, מַה־נֶּחְמָדִים אַתֶּם! וְנֶחְמָדָה גַּם הַחֶדְוָה אֲשֶׁר לְעֵת־קֵץ הִכִּירָה אֶתְכֶם!”
כז
עַל־שְׂפַת הַגַּנְגֵּס הִתְפַּלֵּל סַנָּטָן אֶת־תְּפִלּוֹתָיו וְהִנֵּה־זֶה בְּרַהְמִינִי לָבוּשׁ קְרָעִים נִגַּשׁ אֵלָיו וַיֹּאמַר: “הוֹשִׁיעֵנִו כִּי עָנִי אָנֹכִי”.
וְסַנָּטָן אָמָר: “קַעֲרַת הַנְּדָבוֹת אֲשֶׁר בְּיָדִי זֶה כָּל־רְכוּשִׁי, כִּי כָּל־אֶׁשר הָיָה לִי נָתַתִּי לַאֲחֵרִים”.
וְהַבְּרַהְמִינִי הוֹסִיף וַיֹּאמַר: “אֲבָל אֲדוֹנֵנוּ שִׁיוָה נִרְאָה אֵלַי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיִּיעָצֵנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ”.
וְסַנָּטָן זָכַר פִּתְאֹם כִּי מִבֵּין־חַלּוּקֵי אַבְנֵי הַנַּחַל לָקַט אֶבֶן אַחַת יְקָרָה אֲשֶׁר אֵין־לָהּ עֲרוֹךְ וַיִּטְמְנֶהָ בַּחוֹל, כִּי אָמַר: אוּלַי דְּרוּשָׁה תִּהְיֶה לְאִישׁ.
אָז הֶרְאָה אֶת־הַבְּרַהְמִינִי אֶת־הַמָּקוֹם, וַיִּשְׁתָּאֶה הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ וַיַּחְפֹּר אֶת־הָאֶבֶן מִשָּם.
וְהַבְּרַהְמִינִי יָשַׁב עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ אֶל־מֵאַחֲרֵי הָעֵצִים וְרֹעֵי הַפָּרוֹת שָׁבוּ עִם־בְּהֶמְתָּם.
אָז קָם וַיָּבֹא לְאִטּוֹ אֶל־סַנָּטָן וַיֹּאמַר: “אֲדוֹנִי, תֵּן־לִי חֵלֶק קָטָן מִן־הָעֹשֶׁר הַלָּז אֲשֶׁר יָבוּז לְעֹשֶׁר מְלֹא כָל־הָאָרֶץ”.
וְאֶת־הָאֶבֶן הַיְקָרָה הִשְלִיךְ הַמָּיְמָה.
כח
מוֹעֵד עַל־מוֹעֵד בָּאתִי אֶל־פֶּתַח שַׁעַרְךָ וָאֶשָּׂא אֶת־יָדַי וֶאֶשְׁאַל הָלוֹךְ וְשְׁאֹל וָאֶרֶב מִיּוֹם לְיוֹם.
וְאַתָּה נָתַתָּ, תֵּת וְהוֹסֵף, תֵּת וְהוֹסֵף, פַּעַם בְּמִדָּה וּפַעַם בְּפֶתַע פִּתְאֹם מְלֹא חָפְנָיִם.
וַאֲנִי לָקַחְתִּי הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה, אַרְצָה, הַרְבֵּה הֶחֱזַקְתִּי בְכַפִּי, וְהוּא כָבֵד, וְהַרְבֵּה עָשִׂיתִי לִכְלִי מִשְׂחָק לִי וְשִׁבַּרְתִּיו אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶלְאָנִי, עַד־כִּי שִׁבְרֵי מַתְּנוֹתֶיךָ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶן רַבּוּ עַד־לִבְלִי הִסָּפֵר וַיְכַסּוּךָ מִמֶּנִּי, וְהַתּוֹחֶלֶת בְּאֵין־קֵץ הוֹגִיעָה אֶת־לִבִּי.
קַח, הוֹי קַח – זֶה־הָיָה עַתָּה קוֹל קְרִיאָתִי.
נַפֵּץ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בְּקַעֲרַת הָאֶבְיוֹן הַלָז, כַּבֵּה אֶת־הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר לַשּׁוֹמֵר הֶחָצוּף הַזֶּה; הַחֲזֵק בְּיָדִי, הֲרִימֵנִי מִגַּל מַתְּנוֹתֶיךָ אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ הוֹלֵךְ וְגַדֵל וִנַשְּׂאֵנִי עַד־הַנֶּצַח הֶעָרֹם אֲשֶׁר עִמְּךָ בִּבְדִידָתֶךָ.
כט
הוֹשַׁבְתַּנִי עִם־אֵלֶה אֲשֶׁר אַחֲרִיתָם לָצֵאת מִןִ־הַמִּשְׂחָק רֵיקָם.
יָדַעְתִּי כִּי־לֹא לִי הוּא לִמְצֹא שָׁלָל אוֹ לַעֲזוֹב אֶת־הַמִּשְׂחָקִים.
אֶתְנַפֵּל אֶל־תּוֹךְ הַשִּׁבֹּלֶת, וְלוּ גַם אֵדַע כִּי אֶטְבַּע בַּמְּצוּלָה.
אֲשַׂחֵק אֶת־מְׂשַחק אֵידִי.
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בִּרְכוּשִׁי אֵתֶּן כֹפֶר לַמִּשְׂחָק וּבַאֲבֹד לִי אֲגוֹרָתִי הָאַחֲרוֹנָה וְנָתַתִּי גַם אֶת־נַפְשׁוֹ בוֹ, אוֹ־אָז וְאֶרְאֶה פִּתְאֹם כִּי מָצָאתִי שָׁלָל עֵקֶב אֲשֶׁר אֲבֵדָתִי תִהְיֶה שְׁלֵמָה.
ל
שְׂחוֹק מְשׁוּבוֹת הִשְתַּפֵּךְ עַל־פְּנֵי הַשָּׁמַיִם בְּהַלְבִּישְׁךָ אֶת־לִבִּי קְרָעִים וַתְּשַלְחֵהוּ הַחוּצָה אֶל־תּוֹךְ הָרְחוֹבוֹת לִשְׁאֹל נְדָבוֹת.
וְהוּא הָלַךְ מִפֶּתַח אֶל־פֶּתַח, וְיֵשׁ־אֲשֶׁר קַעֲרָתוֹ כִּמְעַט הָיְתָה מְלֵאָה, אָז בָּאוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים וַיְשָׁדּוּהוּ.
וּלְעֵת קֵץ הַיּוֹם הַכָּבֵד בָּא עַד־לְשַׁעֲרֵי הֵיכָלְךָ וַיַּט אֵלֶיךָ אֶת־קַעֲרָתוֹ הַדַּלָּה, וְאַתָּה בָאתָ וְתָפַשְׂתָּ בְּיָדוֹ וְהוֹשַׁבְתָּ אוֹתוֹ עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתְךָ לִימִינֶךָ.
לא
“מִי בָכֶם הָאִישׁ אֲשֶׁר יָשִׂים לְנַפְשוׁ ֹאֶת־הַחֹק לְכַלְכֵּל אֶת־הָרְעֵבִים?” כָּכָה שָׁאַל בּוּדְהַא הָאֱלֹהִים אֶת־הַדְּבֵקִים בּוֹ בִּהְיוֹת רָעָב כָּבֵד בִּשְׁרָוַסְטִי.
וְרַטִנַקָּר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר בִּכְסָפִים הוֹרִיד אֶת־רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וַיֹּאמַר: “רַב מִדֵּי כָל־רְכוּשִׁי יִדָּרֵשׁ לְבַעֲבוּר כַּלְכֵּל אֶת־הָרְעֵבִים”.
וְיֵסֶן שַׂר צְבָא הַמֶּלֶךְ אָמַר: “בָּכל־נַפְשִׁי הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת דְּמֵי כָל־חַיַּי, אַךְ בְּבֵיתִי אֵין־דֵּי מַאֲכָל”.
וּדְהַרְמַפָּל אֲשֶׁר כִבְרוֹת אֲדָמָה רַבּוֹת הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה אָמַר בַּאֲנָחָה: “יָנַק הָרָזוֹן כְּמוֹ־שֵׁד אֶת־שְׂדוֹתַי כָּלִיל עַד־הַחֲרִיבָם, לֹא אֵדַע בַּמָּה אֲשַׁלֵּם עַתָּה אֶת־מִסֵּי הַמֶּלֶךְ”.
אָז קָמָה סֻפְּרִיַּה בַּת הַנָּזִיר הָרָשׁ.
וַתִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לִפְנֵי כָל־הָעֵדָה וַתַּעַן בַּעֲנָוָה וַתֹּאמַר: “אָנֹכִי אַאֲכִיל אֶת־הָרְעֵבִים”.
וְהָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב קָרְאוּ כִּי־הִשְׁתָּאוּ מְאֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ וַיֹּאמֵרוּ: “אֵיךְ תִּהְיֶה כָזאֹת! בַּמָּה תוּכְלִי לְיַחֵל לַעֲשׂוֹת אֶת־נִדְרֵךְ זֶה?”
וְסֻפְּרִיַּה אָמְרָה: “כִּי אָנֹכִי הָעֲנִיָּה מִכֻּלְּכֶם פֹּה, וְלָכֵן זֶה כֹּחִי. הִנֵּה אֲסָמַי וּמְגוּרוֹתַי בְּכָל־בַּיִת וּבַיִת מִבָּתֵּיכֶם”.
**לב **
אֶת־מַלְכִּי לֹא יָדַעְתִּי, וְלָכֵן בְּדָרְשׁוֹ מִמֶּנִּי אֶת־מִסּוֹ הִשְּׁאתִי אֶת־נַפִשי כִּי אֶתְחַבֵּא וְלֹא אֲשַׁלֵּם אֵתֶ־חוֹבִי.
וַאֲנִי בָרַחְתִּי כְּפַעַם־בְּפַעַם וָאָשׁוּב וָּאֶבְרַח מֵאַחֲרֵי כָל־עֲבוֹדַת יוֹמִי וְכָל־חֲלוֹמִי בַלֵּילוֹת.
אַךְ פְּקֻדָּתוֹ רָדְפָה אַחֲרַי עִם־כָּל־נִשְׁמַת רוּחַ אֲשֶׁר שָׁאַפְתִּי אֶל־קִרְבִּי.
כָּכָה יָדַעְתִּי לְנָכוֹן כִּי נוֹדַעְתִּי לוֹ הֵיטֵב וְכִי לֹא נוֹתַר מָקוֹם לִי אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו: לִי הוּא.
וְעַתָּה הִנֵּה זֹאת כָּל־תַּאֲוָתִי לְהַנִּיחַ לְרַגְלָיו אֶת־כָּל אֲשֶׁר לִי לְבַעֲבוּר אֶמְצַא לִי הַמִּשְׁפָּט לִהְיוֹת מָקוֹם לִי בְקֶרֶב מַמְלַכְתּוֹ.
לג
כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־לִבִּי לִיצוֹר אוֹתְךָ, לִהְיוֹת צַלְמְךָ צֶלֶם חַיַּי לִבְנֵי אָדָם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ, הֵבֵאתִי עִמִּי אֶת־הַחֵמָר אֲשֶׁר לִי וְאֶת־חֲמֻדוֹת מִשְׁאֲלוֹתַי וְאֶת־תַּרְמִית דִּמְיוֹנִי הַכּוֹזֵב וְאֶת־תַּעְתֻּעֵי חֲלוֹמוֹתַי.
כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמְּךָ לִיצוֹר מִקֶּרֶב חַיַּי אֶת־צֶלֶם לִבְּךָ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ, הֵבֵאתָ עִמְּךָ אֶת־אֶשְׁךָ וְאֶת־ תָּקְפְּךָ וְאֶת־אֲמִתְּךָ וְאֶת־יִפְעָתְךָ וְאֶת־שְׁלוֹמֶךָ.
לד
“מַלְכִּי”, דִּבֵּר עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לַאֲדוֹנוֹ בְּבֹאוֹ אֵלָיו לִגְלוֹת אֶת־אָזְנוֹ – "לֹא הוֹאִיל נָרוֹטָם הַקָּדוֹשׁ לְבַקֵּר בְּהֵיכַל מִקְדָּשׁ הַמֶּלֶךְ מֵעוֹדוֹ וְעַד־כֹּה.
"אֶת־תְּהִלַּת אֱלֹהִים יְזַמֵּר תַּחַת הָעֵצִים בִּרְחוֹבוֹת עַל־פֵּני חוּץ וְהַמִּקְדָּשׁ רֵיק מִמִּתְפַּלְּלִים.
“כֻּלָּם יֵאָסְפוּ עָלָיו מִסָּבִיב כַּדְּבֹרִים עַל־הַלּוֹט הַלָּבָן, וְאֶל כַּד הַדְּבָשׁ הַמָּזְהָב לֹא יָשִׂימוּ לֵב”.
שְׂרֵפַת הַבָּתִים, בַּשָׁנָה אֲשֶׁר אַלְפֵי בְנֵי עַמָּך בָּאוּ לְהִתְדַּפֵּק עַל־דַּלְתּוֹתֶיךָ לְבַקֵּשׁ מֵעִמְּךָ עֶזְרָה וְלָרִיק.
וֵאלֹהִים אָמָר: "הִנֵּה הַיְצוּר הַדַּל הַזֶּה אֲשֶׁר נִבְצְרָה מִמֶּנּוּ לָתֵת גַּג וְחָסוּת לְאֶחָיו, וְזֶה אָמַר לִבְנוֹת בַּיִת לִי!
"וְתַחַת הָעֵצִים בְּתוֹךְ רְחוֹבוֹת עַל־פְּנֵי חוּץ בָּחַר לוֹ אָז אֶת־מְקוֹמוֹ עִם־בְּנֵי הָאָדָם יַחְדָּו אֲשֶׁר גַּג וְחָסוּת אֵין לָהֶם.
“וְשִׁקּוּץ הַזָּהָב הַלָּז אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ רֵיק וְאֵין־בּוֹ דָבָר מִלְבַד עַב עֲנַן הַגַּאֲוָה”.
וְהַמֶּלֶך קָרָא בַחֲרוֹן אַפּוֹ: “עֲזוֹב אֶת־אַרְצִי!”
וְהַקָּדוֹשׁ עָנָה בִּמְנוּחָה: “אָמְנָם כֵּן, הַגְלֵנִי־נָא כַּאֲשֶׁר הִגְלֵיתָ אֶת־אֱלֹהָי”.
לה
הַחֲצוֹצְרָה מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.
הָרוּחַ יָגֵעַ, הָאוֹר מֵת.
הוֹי לְיוֹם הָרָע!
בֹּאוּ, אַנְשֵׁי מִלְחָמָה, הָבִיאוּ עִמָּכֶם אֶת דִּגְלֵיכֶם וְאֶת מְשֹׁרְרֵיכֶם עִם־שִׁירֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר לָכֶם!
בֹּאוּ, עֹבְרֵי אֹרַח, הֵחָפְזוּ מִמַּסְעֵיכֶם!
הַחֲצוֹצְרָה מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמְחַכָּה אֵלֵינוּ.
וַאֲנִי בַדֶּרֶך הָעֹלָה אֶל־הַהֵיכָל וְעִמִּי קָרְבָּנוֹת הָעֶרֶב אֲשֶׁר־לִי וַאֲבַקֵּשׁ לִי מְקוֹם מְנוּחָה אַחֲרֵי עֲמַל הַיּוֹם הַמָּלֵא אָבָק וָאֲקַו כִּי יֵרָפְאוּ פְצָעַי וְהַבְּגָדִים הַצֹּאִים אֲשֶׁר לִי יְכֻבְּסוּ וְהָיוּ לְבָנִים: אָז מָצָאתִי אֶת חֲצוֹצַרְתְּךָ מִתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.
הַעוֹד לֹא בָא מוֹעֵד לְהַעֲלוֹת אֶת־מְנוֹרַת הָעֶרֶב אֲשֶׁר לִי?
הַעוֹד לֹא שָׁר הַלַּיְלָה בְאָזְנֵי הַכּוֹכָבִים אֶת־שִׁיר הַשָּׁנָה אֲשֶׁר לוֹ?
הוֹי שׁוֹשָׁנָה אֲדֻמָּה כַדָּם, הַפְּרָגִים אֲשֶׁר לִשְנָתִי הִלְבִּינוּ וַיִּבּוֹלוּ!
חָשַׁבְתִּי לָנכֹון כִּי תַמּוּ נְדֻדַּי וְכִי שֻׁלַּם כָּל־חֹבִי, וּפִתְאֹם הִנֵּה פָּגַעְתִּי בַחֲצוֹצַרְתְּךָ הַמִּתְגּוֹלֶלֶת בֶּעָפָר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.
גַּע בְּלִבִּי הַזֹּעֵף עִם־הַקֶּסֶם אֲשֶׁר לִנְעוּרֶיךָ!
תֵּן וְחֶדְוָתִי בַחַיִּים תִּתְלַקַּח לְאֵשׁ בֹּעֵרָה.
תֵּן וְחִצֵּי רִגְעֵי הֲקִיצִי יַחְדְּרוּ לְלֵב הַלַּיְלָה וְזַעֲקַת חֲרָדָה תְּנַעֵר כָּל עִוָּרוֹן וְכָל־כִּשְׁלוֹן רָגֶל.
בָּאתִי לְהָרִים אֶת־חֲצוֹצַרְתְּךָ מִן־הֶעָפָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.
אַל־נָא לִי שֵׁנָה עוֹד – בְּתוֹךְ אִבְחַת חִצִּים תִּהְיֶה דַרְכִּי.
וְרַבִּים יִתְפָּרְצוּ מִבָּתֵּיהֶם וּבָאוּ לְיַד יְמִינִי – וְרַבִּים יִבְכּוּ.
וְרַבִּים עַל־מִשְכְּבוֹתֵיהֶם יִתְיַפְּחוּ וְיִתְהַפְּכוּ מִצַּד אֶל־צַד בַּחֲלוֹמוֹת נוֹרָאִים.
כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה יִשָּׁמַע קוֹל חֲצוֹצַרְתְּךָ.
מֵעִמְּךָ שָׁאַלְתִּי רַק שָׁלוֹם וְתַחְתָּיו בָּא לִי קָלוֹן.
וְעַתָּה אָנֹכִי עוֵמד לְפָנֶיךָ – עָזְרֵנִי־נָא לָשִׂים עָלַי אֶת־נִשְׁקִי!
תֵּן וּמַהֲלֻמּוֹת מְכאֹוב גְּדוֹלוֹת תְּמַלֵּטְנָה זִיקֵי אֵשׁ אֶל־תּוֹךְ חַיָּי.
תֵּן וְהִתְדַּפֵּק לִבִּי בַצָּרָה – וְהָיָה זֶה הַתֹּף לְעֻזֶּךָ.
רֵיקוֹת תִּהְיֶינָה יָדַי כָּלִיל, לְבַעֲבוּר הָרֵם אֶת־חֲצוֹצַרְתְּךָ.
לו
כַּאֲשֶׁר הֵרִימוּ בִמְשׁוּבַת הוֹלְלוּתָם סְחִי דֹמֶן מֵעַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה לְטַנֵּף בּוֹ אֶת־לְבוּשָׁך, אַתָּה הַיָּפֶה, חָלַל ַלִבִּי בִי לַמַּרְאָה.
וַאֲנִי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “קַח אֶת־שֵׁבֶט מוּסָרְךָ וּשְׁפוֹט אוֹתָם”.
אוֹר הַבֹּקֶר שָׁכַן עַל־הָעֵינַיִם הָהֵן אֲשֶׁר אָדְמוּ מִמִּשְתֵּה הַלַּיְלָה; שְׂדֵה הַחֲבַצָּלוֹת הַלְּבָנוֹת בֵּרַךְ בְּשָׁלוֹם אֶת־נִשְׁמַת אַפַּם הַקּוֹדָחַת; הַכּוֹכָבִים מִבַּעַד לִמְצוּלַת הַקַּדְרוּת הַקְּדוֹשָׁה הִגִּיהו אוֹרָם על־מִשְׁתֵּה נְגִינָתָם – הִגִּיהוּ אוֹר עַל־עֲדַת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֵרִימוּ סְחִי דֹמֶן מֵעַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה לְטַנֵּף בּוֹ אֶת־לְבוּשָׁךָ, אַתָּה הַיָּפֶה!
וּמוֹשַׁב מִשְפָּטְךָ הָיָה בְגַן הַפְּרָחִים לְנֹכַח זִמְרַת הַצִּפֳּרִים לְמוֹעֵד הָאָבִיב: בְּצִלְלֵי גְדוֹת הַנַּחַל אֲשֶׁר שָׁם הָמוּ הָעֵצִים לַעֲנוֹת אֶת־הַגַּלִּים הַהוֹמִים.
הוֹי חֲמוּדִי! עַד לְאֶפֶס־חֶמְלָה הָיוּ בַחֲרוֹנָם.
הִתְשׁוֹטְטוּ בַחֲשֵׁכָה לְבַעֲבוּר גָּזֹל אֶת־עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ לַעֲדוֹת בּוֹ אֶת־תַּאֲוֹתֵיהֶם הֵמָּה.
וְכַאֲשֶׁר פָּגְעוּ בְךָ וַיָּצִיקוּ לְךָ וְקוֹלְךָ חָדַר עַד־לְלִבִּי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “קַח אֶת־חַרְבְּךָ, אַתָּה חֲמוּדִי, וַעֲשֶׂה בָּם שְפָטִים”.
אֲבָל רוּחַ צִדְקָתְךָ בְּךָ חִכָּתָה.
דִּמְעוֹת אֵם נִשְׁפְּכוּ עַל־דְּבַר גֹּדֶל זְדוֹנָם: אֱמוּנַת אֹהֵב בְּאֵין־גְּבוּל הִסְתִּירָה אֶת־חֲנִיתוֹת הִתְמַרְמְרוּתָהּ בְּתוֹךְ פִּצְעֵי הָאֹהֵב.
וְאַתָּה אֶת־מִשְׁפָּטְךָ נָתַתָּ בַּמַּכְאוֹב הָאִלֵּם אֲשֶׁר לַאֲהָבָה בְאֵין שֵׁנָה; וּבְאָדָם צָנוּעַ אֲשֶׁר פָּנָיו יַאְדִּימוּ; וּבִדְמָעוֹת הַלַּיְלָה אֲשֶׁר לְאִישׁ עָזוּב; וּבְאוֹר הַבֹּקֶר הַחִוָּר אֲשֶׁר לַסְּלִיחָה.
הוֹי הַנּוֹרָא! הָמה בִמְשׁוּבַת תַּאֲוָתָם הֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת בִּשְׁעָרֶיךָ בַּלַּיְלָה, חָתְרוּ בַאֲסָמֶיךָ לִגְזוֹל אֶת־אֲשֶׁר לָךְ.
אֲבָל מִשְׁקַל שְׁלָלָם גָּדַל עַד לְאֶפֶס מִדָּה. כָּבַד מֵהֶם מִשֵּׂאת אוֹתוֹ אוֹ מִסְּחוֹב אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם.
וַאֲנִי צָעַקְתִּי אֵלֶיךָ וָאֹמַר: “סְלַח לָהֶם, אַתָּה הַנּוֹרָא!”
וּסְלִיחָתְךָ פָּרְצָה. בִסְעָרָה, הִפִּילָה אוֹתָם לָאָרֶץ וְאֶת־גְּזֵלָתָם פִּזְרָה לֶעָפָר.
הָיְתָה סְלִיחָתְךָ בְּתוֹךְ הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר לָרַעַם וְעִם־הַזְּוָעוֹת אֲשֶׁר לַדָּם וּבְקֶרֶב נִפְלְאוֹת הָאֹדֶם אֲשֶׁר לִשְׁקִיעַת שָׁמֶשׁ.
לז
וְאֻפָּגֻפְטַא מְשָׁרֵת בּוּדְהַא שָׁכַב עִם־הַחוֹמָה אֲשֶׁר לָעִיר מַתּוּרָא וַיִּישָׁן.
הַמְּנוֹרוֹת כָּבוּ כֻלָּן, הַשְּׁעָרִים סֻגְּרוּ כֻלָּם, הַכּוֹכָבִים הִתְחַבְּאוּ כֻלָּם בִּרְקִיעַ שְׁמֵי אֱלוּל הַחֲשֵׁכִים.
רֶגֶל מִי־זֶה הִיא הַבָּאָה וּמְצַלְצֶלֶת בִּצְמִידֶיהָ וּפִתְאֹם תִּגַּע בְּקָצֶהָ אֶל־לוּחַ לִבּוֹ?
וְהוּא נִבְהַל וַיִּיקָץ, וְאוֹר מְנוֹרָה אֲשֶׁר בְּיַד אִשָּׁה פָגַע בְּעֵינָיו הַסּוֹלְחוֹת.
וְהִיא נַעֲרָה מִן־הַנְּעָרוֹת הַמְּרַקְּדוֹת אֲשֶׁר־בְּעִיר, מְצֻפָּה הָיְתָה כּוֹכְבֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת, מְכֻסָּה עֲנַן אַדֶּרֶת תְּכֵלֶת לְבָנָה, שְׁכוּרַת יֵין נְעוּרֶיהָ.
אָז תּוֹרִיד אֶת־מְנוֹרָתָהּ וַתַּרְא וַתַּבֵּט אֶת־פָּנָיו הָרַכִּים בְּיָפְיָם הָעָז.
וְהָאִשָּׁה אָמְרָה: “סְלַח־לִי, אַתָּה הַנָּזִיר הַצָּעִיר, הוֹאִילָה וְסוּר אֶל־בֵּיתִי. הַדֹּמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֵינֶנּוּ הַמִּשְׁכָּב הַנָּאוֶה לָךְ”.
וְהַנָּזִיר עָנָה: “לְכִי לְדַרְכֵּךְ, אִשָּׁה. כַּאֲשֶׁר יִגְמוֹל וְיָבוֹא הַמּוֹעֵד אָסוּר אֵלָיִךְ”.
פִּתְאֹם הֶרְאָה הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר אֶת־מַלְתְּעוֹתָיו לְאוֹר הַבָּרָק הַלֹּהֵט.
וְהַסְּעָרָה נָהֲמָה מֵאַחַת מִכַּנְפוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאִשָּׁה חָרְדָה תַחְתֶּיהָ מִפָּחַד.
* * * * * * *
עַנְפֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־צִדֵּי הַדֶּרֶךְ דָּאֲבוּ מִכֹּבֶד צִיצִים.
זְמִירוֹת חֲלִילִים עֲלִיזוֹת שָטְפוּ מֵרָחוֹק בְּתוֹךְ רוּחַ הָאָבִיב הַחַמָּה.
וְיוֹשְׁבֵי הָעִיר בָּאוּ אֶל־הַיְעָרוֹת אֶל־מוֹעֵד חַג הַפְּרָחִים.
וּמֵחֲצִי רְקִיעַ־הַשָּׁמַיִם נִשְׁקַף הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מִשְׁתָּאֶה אֶל־הָעִיר הַדּוֹמֵמָה.
וְהַנָּזִיר עֹבֵר בָרְחוֹב הֶעָזוּב וּמִמַּעַל לוֹ הַקּוֹאֵילִים חֹלֵי אַהֲבָה יוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ עַנְפֵי הַמַּנְגוֹ וּמְקוֹנְנִים בְּאָזְנָיו אֶת־קִינָתָם בְּאֶפֶס שֵׁנָה.
וְאֻפָּגֻפְטַא עָבַר אֶת־שַׁעֲרֵי הָעִיר וַיָּבוֹא עַד־רֶגֶל הַסֹּלְלָה וַיַּעֲמוֹד.
מִי־זֹאת הָאִשָּׁה הַשֹּׁכֶבֶת לְרַגְלָיו בְּצֵל הַחוֹמָה מֻכַּת דֶּבֶר שָׁחוֹר אֲשֶׁר בְּשָׂרָהּ מְכֻסֶּה חֲבּוּרוֹת טְרִיּוֹת וְהִיא מְגֹרֶשֶׁת בְּחִפָּזוֹן מִתּוֹךְ־הָעִיר?
וְהַנָּזִיר יָשַב לִימִינָהּ, שָׂם אֶת־רֹאשָׁהּ עַל־בִּרְכָּיו, עַל־שְׂפָתֶיהָ הִטִּיף נִטְפֵי מַיִם וְאֶת־בְּשָׂרָהּ מָשַח בָּצֳרִי.
“מִי־אַתָּה הָרַחוּם?” שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה.
וְהַנָּזִיר הַצָּעִיר עָנָה: “הִנֵּה לְעֵת־קֵץ בָּא הַמּוֹעֵד לִדְרֹשׁ אֵלַיִךְ, וַאֲנִי הִנֵּה בָאתִי”.
לח
אֵין כָּל־זֶה עוֹד רַק שְׂחוֹק אֳהָבִים בֵּינֵינוּ, אֲהוּבִי!
מֵעֵת אֶל־עֵת הִשְׂתָּעֲרוּ עָלַי לֵילוֹת סְעָרָה עַזִּים אֲשֶׁר נָשְׁבוּ בִמְנוֹרָתִי עַד־כַּבּוֹתָהּ; פִּקְפּוּקִים אֲפֵלִים נֶעֶרְמוּ וַיְכַבּוּ אֶת־כָּל־הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בְּשָׁמָי.
מֵעֵת אֶל־עֵת נֶהֶרְסוּ הַחוֹפִים, שִׁבֹּלֶת הַמַּיִם סָחֲפָה אֶת־קְצִירִי וּנְהִי וְתַמְרוּרִים פִּלְחוּ אֶת־שָׁמַי מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה.
וְאֶת־זֹאת לָמַדְתִּי וְאֵדָעֶנָּה: יֵשׁ בְּאַהֲבָתְךָ פִּצְעֵי מַכְאוֹב וְאֵין־בָּהּ לָנֶצַח הָרוּחַ הַקָּרָה וְהָאִלֶּמֶת אֲשֶׁר לַמָּוֶת.
לט
הַסֹּלְלָה נֹפֶלֶת, וְאוֹר כְּמוֹ שְׂחוֹק אֱלֹהִים פֹּרֵץ אֵלֵינוּ.
לָנוּ הָעֹז, הוֹי אַתָּה הָאוֹר!
נִבְקַע לֵב הַלַּיְלָה!
בַּתֵּק בְּלַהַט חַרְבְּךָ אֶת־סְבַךְ הַפִּקְפּוּקִים וְאֶת־סְבַךְ כָּל־תְּשׁוּקָה רָפָה.
לָנוּ הָעֹז!
בֹּא אַתָּה אֲשֶׁר חַנּוֹת לֹא תֵדָע!
בֹּא אַתָּה אֲשֶׁר נוֹרָא אַתָּה בְלִבְנָתֶךָ.
הוֹי אַתָּה הָאוֹר! תֻּפְּךָ נֹתֵן קוֹלוֹ עִם־חֲלִיפוֹת־הָאֵשׁ וְהַלַּפִּיד הָאָדֹם נִשָּׂא אֶל־עָל; הַמָּוֶת גֹּוֵעַ עִם־פְּרֹץ הַנְּהָרָה.
מ
הוֹי לַהַב אֵשׁ, אַתָּה הָאָח לִי, לְךָ עֹז.
אַתָּה הוּא הַסֶּמֶל הָאָדֹם וְהַבָּהִיר אֲשֶׁר לָחֻפְשָׁה הַנּוֹרָאָה.
אֶת כַּפֶּיךָ תִּשָׂא לַמָּרוֹם, בְּאֶצְבָּעוֹת נֶחְפָּזוֹת תַּעֲבוֹר עַל־מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל וּנְגִינַת הַמְּחוֹלוֹת אֲשֶׁר־לְךָ נִפְלָאָה.
כַּאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ יָמַי וְהַשְּׁעָרִים יִפָּתֵחוּ, וְשָׂרַפְתָּ לְאֵפֶר אֶת־הָאֲסוּרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עַל־יָדַיִם וְעַל־רַגְלָיִם.
בְּשָׂרִי יִהְיֶה עִמְּךָ לַאֲחָדִים, לִבִּי יִתְלַכֵּד עִם־גִּלְגַּל סוּפָתְךָ וְהַחֹם הַלֹּהֵט אֲשֶׁר הָיָה לִי לְנִשְׁמַת חַיִּים יִתְלַקַּח וְיִתְעָרֵב בְּשַׁלְהַבְתֶּךָ.
מא
הַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהוּא שָׁט עַל־פְּנֵי הַיָּם הַזֹּעֵף בַּלָּיְלָה.
הַתֹּרֶן מִתְיַפֵּחַ תַּחַת מִפְרָשָׂיו הַנְּפוּחִים הַמְּמֻלָּאִים בְּרוּחַ סֹעֵר.
הַשָּׁמַיִם מְדֻקָּרִים בְּצִפָּרְנֵי הַלַּיְלָה וְהֵמָּה נֹפְלִים עַל־פְּנֵי הַיָּם שִׁקּוּיֵי רַעַל הַפַּחַד הַשָּׁחוֹר.
הַגַּלִּים מְנַפְּצִים אֶת־רֹאשָׁם אֶל־הַשָּׁחוֹר אֲשֶׁר־לֹא יֵרָאֶה – וְהַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ וְהוּא שָׁט עַל־פְּנֵי הַיָּם הַזֹּעֵף.
הַמַּלָּח יָצָא לַדֶּרֶךְ, לֹא אֵדַע אֶת־מְקוֹם הַמּוּעָדָה אֲשֶׁר־לוֹ, וְהוּא מַרְגִּיז אֶת־הַלַּיְלָה פִּתְאֹם בְּלִבְנַת מִפְרָשָׂיו.
לֹא אֵדַע אֶת־הַחוֹף אֲשֶׁר אֵלָיו יַעֲלֶה לְעֵת־קֵץ אֶל־הַיַּבָּשָׁה, לְמַעַן הַגִּיעוֹ עַד־הֶחָצֵר הַדּוֹמֵמָה אֲשֶׁר שָם מְנוֹרָה מְאִירָה וְשָם יִמְצָא אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל־פְּנֵי הֶעָפָר וּמְחַכָּה לוֹ.
מַה־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תָּשִׂים אֶת־סִירָתוֹ עַד־לִבְלִי דְאָגָה מִפְּנֵי לַיְלָה וַאֲפֵלָה?
הַכְּבֵדָה סִירָתוֹ בַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּבִפְנִינִים?
אָכֵן לֹא! אֵין הַמַּלָּח מֵבִיא עִמּוֹ כָּל־מִכְמָן מִלְּבַד הַשּׁוֹשָׁנָה הַלְּבָנָה אֲשֶׁר בְּכַפּוֹ וְהַזִּמְרָה אֲשֶׁר עַל־שְׂפָתָיו.
וְהֵן מוּעָדוֹת עִמּוֹ לְמַעַן הַנֶּפֶשׁ הַמְחַכָּה לוֹ לְבָדָד בַּלַּיְלָה עִם־מְנוֹרָתָהּ הַמְּאִירָה.
שֹׁכֶנֶת הִיא בַסֻּכָּה אֲשֶׁר עִם־פְּאַת הַדֶּרֶךְ.
שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הַפָּרוּעַ מִתְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ וּמַסְתִּירוֹת אֶת־עֵינֶיהָ.
הַסַּעַר נֹהֵק בְּעַד־דַּלְתָּהּ הַשְּׁבוּרָה, הַנֵּר מִתְלַקֵּחַ בִּמְנוֹרַת הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר־לָהּ וּמַשְלִיכָה צְלָלִים עַל־פְּנֵי הַכְּתָלִים.
מִתּוֹךְ יִלְלַת הָרוּחַ הִיא שׁוֹמַעַת בְּקָרְאוֹ בִשְׁמָהּ – אוֹתָהּ אֲשֶׁר בִּשְׁמָהּ לֹא נוֹדָעָה.
הִנֵּה־זֶה עָבַר מוֹעֵד רַב מֵאָז צֵאת הַמַּלָּח הַיָּמָּה.
הִנֵּה־זֶה יַעֲבוֹר עוֹד מוֹעֵד רַב עַד־עֲלוֹת הַשַּׁחַר וְהוּא יִדְפּוֹק עַל־הַדָּלֶת.
לֹא בְתֻפִּים יֻכֶּה וְאִישׁ לֹא יֵדָע.
רַק הָאוֹר יְמֵּלא אֶת־הַבַּיִת, הֶעָפָר יִהְיֶה מְבֹרָךְ וְהַלֵּב יִהְיֶה עָלֵז.
כָּל־הַפִּקְפּוּקִים יַחְלְפוּ בִדְמָמָה לְעֵת אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּלָּח אֶל־הַחוֹף.
מב
הֶחֱזַקְתִּי בְּכָל־כֹּחִי בָּרַפְסוֹדָה הַחַיָּה הַזֹּאת, בִּבְשָׂרִי, מִדֵּי עָבְרִי אֶת־הַנַּחַל הַצַּר אֲשֶׁר לש??1 עַל־אֲדָמוֹת. וְעָזֹב אֶעֶזְבֶנָּה אַחֲרֵי כְלוֹת הַמַּעֲבָר.
וְאַחַר־כֵּן?
לֹא אֵדַע אִם־הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר שָׁמָּה גַּם־הֵם כָּאוֹר וְכַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר לָנוּ פֹה.
זֶה בִלְתִּי־נוֹדָע הוּא הַחֹפֶשׁ לְעוֹלְמֵי עַד;
בְּאֶפֶס חֶמְלָה הוּא בְאַהֲבָתוֹ.
שֹׁבֵר הוּא אֶת־קְלִפַּת הַפְּנִינִים, וְהוּא אִלֵּם בְּכֶלֶא הַחֲשֵׁכָה.
הֹגֶה וּבֹכֶה אַתָּה עַל־הַיָמִים אֲשֶׁר חָלְפוּ, הוֹי אַתָּה הַלֵּב הָאֻמְלָל!
הֱיֵה עָלֵז, כִּי עוֹד יָמִים יָבֹאוּ!
הַמּוֹעֵד קָרֵב, אַתָּה הַנּוֹדֵד!
הִנֵּה עֵת לְךָ לְהַצִּיב אֶת־גְּבֻלוֹת הַדְּרָכִים!
יוּסַר הַמַּסְוֶה מֵעַל־פָּנָיו וּבְפַעַם שֵׁנִית תִּפָּגֵשׁוּ.
מג
עַל־פְּנֵי שְׂרִידֵי הֶעָפָר אֲשֶׁר לְעַצְמוֹת בּוּדְהַא הָאֱלֹהִים בָּנָה הַמֶּלֶךְ בִּמְבֻּסָּר מִזְבֵּחַ – שִׁיר תְּהִלָּה עָשׂוּי שַׁיִשׁ לָבָן.
וְשָׁם תָּבֹאנָה כְפַעַם־בְּפַעַם לְעֵת־עֶרֶב הַבְּתוּלוֹת וְהַנָּשִׁים אֲשֶׁר לְבֵית הַמֶּלֶךְ לְהַקְרִיב פְּרָחִים וּלְהַעֲלוֹת מְנוֹרוֹת.
אַךְ בַּעֲלוֹת בְּנוֹ אַחֲרָיו לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ תַּחְתָּיו בְּבֹא עִתּוֹ, וַיִּשְׁטוֹף בְּדָם אֶת־כָּל אֱמוּנַת אָבִיו מִלְפָנָיו וְאֶת־אֵשׁ הַקָּרְבָּנוֹת הִבְעִיר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
וַיִהִי יוֹם סְתָו נָטָה לַחֲלוֹף.
וּמֹועֵד מִנְחַת הָעֶרֶב קָרֵב.
וּשְׁרִימַטִּי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הַמַּלְכָּה אֲשֶׁר הָקְדְּשָׁה לְבוּדְהַא, כִּי הִתְרַחֲצָה בַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת־קַעֲרַת הַזָּהָב פֵּאֲרָה בְנֵרוֹת וּבְצִיצִים רַעֲנַנִּים וּלְבָנִים, וַתָּבֹא וַתִּשָּׂא אֶת־עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת אֶל־הַמַּלְכָּה.
וְהַמַּלְכָּה חָרְדָה מִפַּחַד וַתֹּאמַר: "הֲטֶרֶם תֵּדְעִי, נַעֲרָה פְּתַיָּה, כִּי מוֹת יוּמְתוּ אֶל־נָכוֹן כָּל־אִישׁ וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲווּ אֶל־מִזְבַּח בּוּדְהַא?
“כָּכָה חָפֵץ הַמֶּלֶךְ”.
וּׁשְׁרִימַטִּי תִשְתַּחֲוֶה אֶל־הַמַּלְכָּה וּבְצֵאתָהּ מִפֶּתַח הַדֶּלֶת וַתַעֲמוֹד לִפְנֵי אַמִּיטָה אֵשֶׁת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֲשֶׁר אֹרְשָׂה לוֹ זֶה־עַתָּה.
וּרְאִי עָשׂוּי זָהָב מְלֻטָּשׁ מוּשָׂם בְּחֵיקָהּ וְאֵשֶׁת בֶּן־הַמֶּלֶךְ הַצְּעִירָה קוֹלַעַת אֶת־מַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת וַתְּהִי מוֹשַׁחַת בַּצֶּבַע אֶת־הַחֶלְקָה הָאֲדֻמָּה בְתוֹךְ־מַסֶּכֶת הַשֵּׂעָר אֲשֶׁר עַל־קָדְקֹד רֹאשָׁהּ לִהְיוֹת לְאוֹת תִּקְוָה טוֹבָה.
וְיָדֶיהָ רָעֲדוּ בְּהַבִּיטָהּ אֶת־הַנַּעֲרָה וַתִּזְעָק: “מַה־נּוֹרָאָה הַשּׁוֹאָה אֲשֶׁר תּוּכְלִי לְהָבִיא עָלָי! עִזְבִינִי־נָא כְרָגַע!”
וְשׁוּקְלַהּ בַּת־הַמַּלְכָּה יָשְׁבָה אֶל־הַחַלּוֹן לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת וְהִיא קֹרֵאת בְּסֵפֶר סִפֻּרֵי הַזְּמִירוֹת הַנִּפְלָאוֹת.
וְהִיא נִתְּרָה מִמְּקוֹמָהּ בִּרְאוֹתָהּ עַל־סַף דַּלְתָּהּ אֶת־הַנַּעֲרָה עִם הַקָּרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
וְסִפְרָהּ נָפַל מֵחֵיקָהּ אַרְצָה וַתְּמַהֵר וַתִּלְאַט חֶרֶשׁ בְּאֹזֶן שְׁרִימַטִּי וַתֹּאמַר: “אַל־תִּתְגָּרִי בַמָּוֶת, אִשָּׁה עַזַּת־נֶפֶשׁ!”
וּשְׁרִימַטִּי נֶחְפְּזָה וַתַּעֲבוֹר מִדֶּלֶת אֶל־דָּלֶת.
וְרֹאשָׁהּ מוּרָם לְמַעְלָה וְהִיא קֹרֵאת: "הוֹי נָשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, מַהֵרְנָה!
“הַמּוֹעֵד לַעֲבוֹדַת אֲדוֹנֵנוּ הִנֵּה־זֶה בָא!”
וְרַבּוֹת מֵהֶן סָגְרוּ אֶת־דַּלְתוֹתֵיהֶן בְּפָנֶיהָ וְרַבּוֹת מֵהֶן חֵרְפוּ אוֹתָהּ.
וְקֶרֶן אוֹר הַיּוֹם הָאַחֲרוֹנָה חָלְפָה מֵעַל־כִּפַּת הַבְּרוֹנְזָה אֲשֶׁר לְמִגְדַּל הַהֵיכָל.
וּצְלָלִים כְּבֵדִים רָבְצוּ עַל־פִּנּוֹת הָרְחוֹבוֹת: שְׁאוֹן הָעִיר הַהוֹמִיָּה נֶאֱלָם: צְלִיל הַגּוֹנְג אֲשֶׁר לְמִקְדַּשׁ שִׁיוַהּ בִּשֵּׂר כִּי בָא מוֹעֵד תְּפִלַּת הָעָרֶב.
וּבְחֶשְׁכַת נֶשֶׁף־הַסְתָו, הָעֲמֻקָּה כְמוֹ־נַחַל זַךְ, הִתְלַקְּחוּ הַכּוֹכָבִים בְּאוֹרָם, וּפִתְאֹם רָאוּ הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר בְּגַן הֵיכַל־הַמֶּלֶךְ בַּחֲרָדָה מִבַּעַד לָעֵצִים וְהִנֵּה מְסִלַּת אוֹר מְנוֹרוֹת מְאִירוֹת פִּתְאֹם עַל־יַד מִזְבַּח בּוּדְהַא.
וְהֵם מִשְׂתַעֲרִים בְּחַרְבוֹתֵיהֶם הַשְּׁלוּפוֹת וַיִּקְרְאוּ: “מִי־זֶה אַתָּה, הַפֶּתִי, אֲשֶׁר יִשְׂחַק לַמָּוֶת?”
וְקוֹל מָלֵא מֶתֶק עָנָה: “שְׁרִימַטִּי אָנֹכִי, שִׁפְחַת אֲדוֹנֵנוּ בּוּדְהַא”.
וּבְעוֹד רֶגַע וְדַם לִבָּהּ צָבַע אֶת־הַשַּׁיִשׁ הַקַּר בְּאָדְמוֹ.
וּבְתוֹךְ דִּמְמַת מוֹעֵד הַכּוֹכָבִים גָּוַע אוֹר הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הָאַחֲרוֹנָה לְרֶגֶל הַמִּזְבֵּחַ.
מד
הַיּוֹם הָעוֹמֵד בֵּינֵךְ וּבֵינִי מִשְתַּחֲוֶה לִי לְבַרְכֵנִי אֶת־בִּרְכָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה לְשָׁלוֹם.
הַלַּיְלָה מְכַסֶּה אֶת־פָּנָיו בִּצְעִיפוֹ וּמַסְתִּיר אֶת־הַמְּנוֹרָה הָאַחַת הַבֹּעֶרֶת בְּחַדְרִי.
הִנֵּה עַבְדֵּךְ הַשָּׁחוֹר בָּא בְאֵין־קוֹל וְהוּא פֹרֵשׂ אֶת יְרִיעַת חֲתֻנָּתֵךְ לְפָנַיִךְ לְבַעֲבוּר תֵּשְׁבִי שָׁם לְבָדָד עִמִּי בִדְמָמָה בְאֵין־דְּבָרִים עַד־יַעֲבוֹר הַלָּיְלָה.
מה
חָלַף לֵילִי עַל־מִשְׁכַּב דַּאֲגָתִי וְעֵינַי יְגֵעוֹת. לִבִּי הַכָּבֵד אֵינֶנּוּ נָכוֹן עוֹד לִקְראַת הַבֹּקֶר עִם־מְלֹא כָּל־מְשׂוֹשוֹ.
כַּסֵּה בְצָעִיף אֶת־פְּנֵי הָאוֹר הֶעָרֹם, תֵּן אוֹת וְסָר מִמֶּנִּי הַצִּדָּה הַנֹּגַהּ הַמַּזְהִיר הֶּזה עִם־מְחוֹל הַחַיִּים.
הַסְתִירֵנִי בְכַנְפֵי אַדֶּרֶת חֶשְׁכָתְךָ הָעֲנֻגָּה וְהַחְבֵּא אֶת־מַכְאוֹבִי כִּמְעַט רֶגַע מִפְּנֵי לַחַץ תֵּבֵל.
מו
חָלְפָה הָעֵת אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לְשַׁלֵּם לָהּ חֵלֶף כָּל־אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מֵעִמָּהּ.
לַיְלָה מָצָא אֶת־בָּקְרוֹ וְאַתָּה אָסַפְתָּ אוֹתָהּ אֶל־זְרוֹעוֹתֶיךָ, וּלְךָ אֲנִי מַגִּישׁ אֶת־תּוֹדָתִי וְאֶת־מִנְחוֹתַי אֲשֶׁר הָיוּ יְעוּדוֹת לָהּ.
תַּחַת כָּל־הָרָעוֹת וְהַחַטָּאוֹת אֲשֶׁר חָטָאתִי לָהּ בָּא אָנֹכִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ אֶת־הַסְּלִיחָה.
עַל מִזְבַּחֲךָ אָנֹכִי מַקְרִיב אֶת־כָּל־פִּרְחֵי אַהֲבָתִי אֲשֶׁר נוֹתְרוּ בְתוֹךְ צִיצֵיהֶם וְהִיא חִכְּתָה לָהֶם כִּי יָנֵצוּ.
מז
מָצָאתִי מְעַט מִכְתָּבִים יְשָׁנִים מֵעִמִּי אֲשֶׁר הִנִּיחָה אוֹתָם לְמִשְׁמֶרֶת הֵיטֵב בְּאַרְגָּזָה – כְּלֵי צַעֲצֻעִים לְמַעַן זִכְרוֹנוֹתֶיהָ לְשַׁעֲשֵׁעַ בָּם.
בְּלֵב יָרֵא נִסְּתָה לִגְנוֹב אֶת־הַקְּטַנּוֹת הָאֵלֶּה מִתּוֹךְ זֶרֶם הָעֵת הַסֹּעֵר וַתֹאמַר: “רַק לִי אֵלֶּה לְבַדִּי!”
רְאֵה הִנֵּה אֵין־אִישׁ אֲשֶׁר יָכֹל יוּכַל לְדָרְשָׁם עַתָּה וּלְשַׁלֵּם אֶת־מְחִירָם נֶאֱמָנָה, וְעוֹד הֵמָּה פֹה.
אָכֵן! יֵשׁ אַהֲבָה בְתֵבֵל זֹאת לְהַצִּילָם מִן־הַכִּלָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, כִּי־הִנֵּה רַק אַהֲבָה כְּאַהֲבָתָהּ הִצִּילָה אֶת־הַמִּכְתָּבִים הָאֵלֶּה בְּרַחֲמִים רַבִּים כָּאֵלֶּה.
מח
הָבִיאִי יֹפִי וּסְדָרִים אֶל־תּוֹךְ הָאֹבְדִים, אִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר הֵבֵאת אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ בֵּיתִי כָּל־הָעֵת אֲשֶׁר חָיִית.
טַאטְאִי מִשָּׁם אֶת־שְׂרִידֵי הָרְגָעִים הַמְעֻפָּרִים, מַלְאִי אֶת־הַכַּדִּים הָרֵיקוֹת וְרַפְּאִי אֶת־כָּל אֲשֶׁר עָלָה בוֹ תֹהוּ.
אַחַר־כֵּן פִּתְחִי אֶת־הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לָאָרוֹן, הַעֲלִי אֶת־הַנֵּר וּתְנִי וְנִוָּעֵד שָׁם יַחְדָו בִּדְמָמָה לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ.
מט
גָּדוֹל הָיָה הֶעָמָל לְעֵת אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ הַמֵּיתָרִים, אֲדֹנָי!
הָחֵל אֶת-נְגִינָתְךָ וְתֵן לִי לִשְׁכּוֹחַ אֶת-עֲמָלִי; תֵּן לִי וְאָחוּשׁ בִּנְעִימוֹת יֹפִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר חָלַף אֶת-רוּחֲךָ בְּקֶרֶב הַיָּמִים הָהֵם בְּאֶפֶס חֲנִינָה.
הַלַּיְלָה הַחוֹלֵף נֶעְצַר עוֹד עַל-פֶּתַח דַּלְתִּי, תֶּן-נָא וְיַחֲלוֹף מִזֶּה בִזְמִירוֹת.
שְׁפוֹךְ אֶת-לִבְּךָ אֶל-תּוֹךְ מֵיתְרֵי חַיַּי, אֲדֹנָי, עִם-הַקּוֹלוֹת אֲשֶׁר יֵרְדוּ מֵעַל-כּוֹכָבֶיךָ.
נ
לְנֹגַהּ הַבָּרָק כִּמְעַט-רֶגַע רָאִיתִי אֶת-בְּרִיאָתְךָ נֶצַח אֲשֶׁר בְּחַיַּי – בְּרִיאָה בְתוֹךְ צוּרוֹת-מָוֶת שׁוֹנוֹת מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם.
מְבַכֶּה אָנֹכִי אֶת-שִׁפְלוּתִי בִרְאוֹתִי אֶת-חַיַּי בְּיַד הָרְגָעִים הָרֵיקִים – אַךְ בִּרְאוֹתִי אוֹתָם בְּכַף יָדְךָ, יָדַעְתִּי כִּי יְקָרִים הֵם מֵהְיוֹתָם עֹלִים בַּתֹּהוּ בֵּין-צְלָלִים.
נא
יָדַעְתִּי כִּי יִהְיֶה אֶחָד יוֹם וְהוּא יָבֹא אֶל-קִצּוֹ הַקּוֹדֵר, אָז תִּשְׁלַח אֵלַי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-בִּרְכַּת-שְׁלוֹמָהּ הָאַחֲרוֹנָה.
רֹעִים יְחַלְּלוּ עַל-פִּי חֲלִילֵיהֶם אֵצֶל עֲצֵי הַתְּאֵנָה וְהַבְּהֵמָה תִרְעֶה בְּמוֹרָד הַנַּחַל לְעֵת-כִּי יָמַי יֵרְדוּ אֶל-תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.
וַאֲנִי זֹאת תְּפִלָּתִי כִּי-אָבִין בְּטֶרֶם הִפָּרְדִי עַל-מַה-זֶּה קְרָאַתְנִי הָאֲדָמָה אֶל-תּוֹךְ זְרֹעוֹתֶיהָ.
בְּטֶרֶם אֵלֵךְ אֵעָצֵר-נָא עַל-שִׁירִי הָאַחֲרוֹן עַד-כַּלּוֹתִי אֶת-מְלֶאכֶת נְגִינָתִי; אַעֲלֶה-נָא אֶת-הַמְּנוֹרָה לְמַעַן הַבֵּט אֶת-פָּנֶיךָ וְאֶקְלַע-נָא אֶת-עֲטֶרֶת הַפְּרָחִים לְעַטֶּר-בָּהּ אֶת-רֹאשֶׁךָ.
נב
מָה הִיא הַנְּגִינָה אֲשֶׁר לְפִי-קֶצֶב מִדָּתָהּ תִּנּוּעַ תֵּבֵל?
נִתֵּן בִּשְׂחוֹק פִּינוּ לְעֵת הַכּוֹתָהּ בְּמַעֲלֵה הַחַיִּים, נִתְפַּלֵּץ בַּחֲרָדָה לְעֵת שׁוּבָהּ לְמַעֲמַקִּים בַּחֲשֵׁכָה.
אֲבָל קוֹל הַשִּׁיר אֶחָד הוּא, עֹלֶה וְיוֹרֵד לְפִי-קֶצֶב הַנְּגִינָה בְּאֶפֶס קֵץ.
מַסְתִּיר אַתָּה אֶת אוֹצָרְךָ בְּכַף יָדְךָ, וַאֲנַחְנוּ קֹרְאִים: שֻׁדָּדְנוּ.
אֲבָל פְּתַח וּסְגֹר אֶת-כַּף יָדְךָ כְּכָל-אֲשֶׁר יִהְיֶה עִם-לִבְּךָ: גַּם הַשָּׂכָר וְגַם הָאֲבֵדָה מִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם.
בִּשְׂחוֹק אֲשֶׁר תְּשַׂחֵק עִם-נַפְשְׁךָ אַתָּה תְּאַבֵּד וְתִשְׂתַּכֵּר כְּאֶחָד.
נג
נָשַׁקְתִּי לְתֵבֵל זֹאת בְּמוֹ-עֵינַי וּבְיִצְרֵי גֵוִי; חִתַּלְתִּיהָ בְּמוֹ-לִבִּי בְּחִתּוּלִים לְאֵין-מִסְפָּר; הֲצִיפוֹתִי אֶת-מַחְשְׁבוֹתַי עַל-יָמֶיהָ וְעַל-לֵילוֹתֶיהָ עַד-כִּי תֵבֵל וְחַיַּי הָיוּ לַאֲחָדִים – וַאֲנִי אֹהֵב אֶת-חַיַּי יַעַן-כִּי אֹהֵב אָנֹכִי אֶת-אוֹר הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר רֻקַּם עִמִּי יַחְדָּו.
לוּ אֱמֶת נָכוֹן דְּבַר עָזְבֵנוּ תֵבֵל זֹאת כִּדְבַר אַהֲבָתֵנוּ אוֹתָהּ – כִּי-אָז אֶל-נָכוֹן יֵשׁ שֶׂכֶל אֲשֶׁר בָּאתִי אֶל-הַחַיִּים וּבָזֹאת אֲשֶׁר אִפָּרֵד מֵעֲלֵיהֶם.
וְלוּ תִכָּזֵב הָאַהֲבָה הַזֹּאת בַּמָּוֶת, כִּי-אָז הֵן אָכֹל אָכַל סַרְטָן הַכָּזָב הַזֶּה בְּכָל-דָּבָר וּבְכָל-עִנְיָן עַד-כִּי יְקֻמְּטוּ הַכּוֹכָבִים וְעַד-הָיוּ שְׁחוֹרִים.
נד
הָעֲנָנָה אָמְרָה אֵלַי: “אָנֹכִי גֹוָעַת”; הַלַּיְלָה אָמַר: “מִתְנַפֵּל אָנֹכִי אֶל-תּוֹךְ אֵשׁ הַבֹּקֶר”.
הַמַּכְאוֹב אָמַר: “נִשְׁאַר אָנֹכִי בְתוֹךְ הַדְּמָמָה הַכְּבֵדָה לִהְיוֹת לְאוֹת לְעִקְּבוֹתָיו אַחֲרָיו”.
“וַאֲנַחְנוּ מֵתִים לְנֹכַח מְלֹא כָל-יֵשׁ”, אָמְרוּ חַיַּי אֵלָי.
וְהָאֲדָמָה אָמְרָה: “אוֹרִי יִשַּׁק לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל-רָגַע”.
“הַיָּמִים חוֹלְפִים”, דִּבְּרָה הָאַהֲבָה, “אוּלָם אָנֹכִי אֲחַכֶּה לָךְ”.
וְהַמָּוֶת אָמַר “מוֹלִיךְ אָנֹכִי אֶת-סִירַת חַיֶּיךָ לְהַעֲבִירֶנָּה אֶת-הַיָּם”.
נה
וְטוּלְסִידָס הַמְשׁוֹרֵר הִתְהַלֵּךְ כָּבֵד בִּמְזִמּוֹתָיו עַל-שְׂפַת הַגַּנְגֵּס בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׂרְפוּ שָׁם אֶת-מֵתֵיהֶם.
וְיִמְצָא אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת לִמְרַגְּלוֹת גּוּפַת אִישָׁהּ הַמֵּת וְהִיא לְבוּשָׁה רִקְמַת צְבָעִים כַּבָּאָה לְמוּעֵד חַג-חֲתֻנָּה.
וַתָּקָם בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ וַתִּשְׁתַּחוּ אֵלָיו וְתֹּאמַר: “הָבָה אֲדֹנִי וְנָתַתָּ לִי בִּרְכָתְךָ וְאָבוֹא גַם-אֲנִי אַחֲרֵי אִישִׁי הַשָּׁמָיְמָה”.
וְטוּלְסִידָס שָׁאָל: “לָמָה אָתְּ כָּכָה נֶחְפָּזָה, בִתִּי? הַאֵין הָאֲדָמָה הַזֹּאת גַּם-הִיא אַדְמַת הַבֹּרֵא הַלָּזֶה אֲשֶׁר בָּרָא אֶת-הַשָּׁמַיִם?”
“לֹא לַשָּׁמַיִם תָּאַבְתִּי”, עָנְתָה הָאִשָּׁה. “אֶל-אִישִׁי יַעֲרֹג לִבִּי”.
וְטוּלְסִידָס שָׂחַק בַּלָּט וְיֹאמֶר אֵלֶיהָ: “שׁוּבִי לְבֵיתֵךְ, יַלְדָּתִי בְּטֶרֶם יַעֲבוֹר חֹדֶשׁ יָמִים וּמָצָאת אֶת-אִישֵׁךְ”.
וְהָאִשָּׁה הָלְכָה לְבֵיתָהּ בַּתִּקְוָה וּבְשִׂמְחָה, וְטוּלְסִידָס סָר אֵלֶיהָ יוֹם יוֹם וַיִּתֵּן בְּלִבָּהּ מַחֲשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת לַחֲשֹׁב אוֹתָן, עַד-כִּי נִמְלָא לִבָּהּ עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו אַהֲבַת אֱלֹהִים.
וְטֶרֶם עוֹד יַחֲלוֹף חֹדֶשׁ יָמִים וְתָבֹאנָה אֵלֶיהָ הַשְּׁכֵנוֹת וְתִשְׁאַלְנָה: “אִשָּׁה, הֲמָצָאת אֶת-אִישֵׁךְ?”
וְהָאַלְמָנָה שָׂחֲקָה בַלָּט וְתֹאמַר: “מָצָאתִי”.
וְהֵן שָׁאֲלוּ בְּחִפָּזוֹן: “אַיֵּהוּ?”
“בְּקֶרֶב לִבִּי יוֹשֵׁב אֲדוֹנִי, וְהוּא עִמִּי אֶחָד”, עָנְתָה הָאִשָּׁה.
נו
בָּאתָ אֵלַי לְרֶגַע אֶחָד וַתִּגַּע בִּי בְתַעֲלֻמּוֹת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל עַל-דְּבַר הָאִשָּׁה הַמְּמַלְּאָה אַתְּ-לֵב כָּל-הַיְקוּם.
הֵן הִיא הַשָּׁבָה כְּפַעַם-בְּפַעַם אֶל-אֱלֹהִים, כִּי מִמֶּנוּ לָּהּ הֵלֶךְ הַמֶּתֶק – וְהִיא הִיא הַיֹּפִי הָרַעֲנָן לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְסֵמֶל הַנְּעוּרִים אֲשֶׁר בַּכֹּל; הִיא הִיא הַמְרַקֶּדֶת עַל-פְּנֵי הַזֶּרֶם הַמְּפַכֶּה וּמִזַּמֶּרֶת לְאוֹר הַבֹּקֶר; הִיא הִיא הַמֵּינִיקָה אֶת-הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה גַּלִּים עַזִּים; וְהִיא אֲשֶׁר יְשַׁבֵּר אֱלֹהֵי הַנְּצָחִים לִפְעָמִים אֶת-לֵב הָאַחַת מִקֶּרֶב עֲדָתָהּ בְּבֹא תַּאֲוָה אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהִתְאַפֵּק עוֹד וּפָרְצָה וְהָיְתָה לְמַכְאוֹב אָהֲבָה.
נז
מִי הִיא זֹאת הַשֹּׁכֶנֶת בְּקֶרֶב לִבִּי –זֹאת הָאִשָּׁה הָאֹבֶדֶת מִמֶּנִּי לָנֶצַח?
מָהֹר מְהַרְתִּיהָ לִי לְאִשָּׁה וְהֶחֱטֵאתִי מִמְּצֹא אוֹתָהּ לִי.
פֵּאַרְתִּיהָ עַטְרוֹת פְּרָחִים וְאֶת-תְּהִלָּתָהּ זִמָּרְתִּי.
הַזְהִיר שְׂחוֹק קַל עַל-פָּנֶיהָ רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר-כֵּן חָלָף.
“לֹא אֶמְצָא מָשׂוֹשׂ בָּךְ”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.
קָנִיתִי לָּהּ צְמִידִים מְמֻלָּאִים בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת, הִשַּׁבְתִּי אֶל-פָּנֶיהָ רוּחַ בִּמְנִיפָה מְשֻׁבֶּצֶת אַבְנֵי חֵפֶץ; רִפַּדְתִּי לָהּ יָצוּעַ עַל-פְּנֵי מִטַּת זָהָב.
אָז הִתְלַקַּח זִיק עֲלִיצוּת בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ, וְאַחַר-כֵּן גָּוָע.
“לֹא אֶמְצָא מָשׂוֹשׂ בְּאֵלֶּה”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.
הוֹשַׁבְתִּי אוֹתָהּ בְּמִרְכֶּבֶת עז וְהִסַּעְתִּי אוֹתָהּ מִקְּצֵה הָאֲדָמָה וְעַד-קְצֵה הָאֲדָמָה.
לְבָבוֹת נִכְנָעִים קָרְסוּ כָרְעוּ לְרַגְלֶיהָ וְשַׁאֲגוֹת תְּהִלָּתָהּ עָלוּ עַד-לַשָּׁמַיִם.
וְגָאוֹן קָרַן בְּעֵינֶיהָ רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר-כֵּן נָמַס וַיְהִי לְדִמְעוֹת.
“אֵין-לִי מָשׂוֹשׂ בְּהַכְנִיעַ”, קָרְאָה – זֹאת הָאִשָּׁה בְעִצְּבוֹנָהּ.
וַאֲנִי שְׁאַלְתִּיהָ: "הַגִידִי לִי אֶת-מִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?
וְהִיא רַק עָנַתְנִי: “אֶל-זֶה אָנֹכִי מְחַכָּה אֲשֶׁר אֶת-שְׁמוֹ לֹא יָדָעְתִּי”.
וְיָמִים חָלְפוּ וְהִיא קָרְאָה: “מָתַי יָבוֹא דוֹדִי לִי, זֶה אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתִּיו וַאֲשֶׁר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים לִי יִוָּדֵעַ?”
נח
לְךָ הָאוֹר אֲשֶׁר יִבָּקַע מִן-הַחֲשֵׁכָה, וְהַטּוֹב אֲשֶׁר יִצְמַח מִן-הַלֵּב הַנִּשְׁבָּר בָּרִיב.
לְךָ הַבַּיִת אֲשֶׁר דַּלְתוֹתָיו פְּתוּחוֹת אֶל-כָּל-הָעוֹלָם, וְהָאַהֲבָה אֲשֶׁר קוֹלָהּ יִקְרָא לִשְׂדֵה מִלְחָמָה.
לְךָ הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר עוֹד שְׂכָרָהּ עִמָּהּ גַּם בַּאֲבֹד כָּל מִסָּבִיב, וְהַחַיִּים אֲשֶׁר יִשְׁטְפוּ מִתּוֹךְ מְעָרוֹת הַמָּוֶת.
לְךָ הַשָּׁמַיִם הַנְּחִתִּים עַל-עָפָר נֶאֱלָח, וְאַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְמַעֲנִי וְאַתָּה הוּא אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְמַעַן כֹּל.
נט
בִּרְבוֹץ עָלַי עֲמָל הַדֶּרֶךְ עִם-צִמְאוֹן הַיּוֹם הַלֹּהֵט וּבְהַשְׁלִיךְ רִגְעֵי הָעֲלָטָה צְלָלִים עַל-פְּנֵי חַיַּי כְּבַלָּהוֹת אֵימֵי שֵׁדִים, אָז אֶקְרָא אֵלֶיךָ, רֵעִי, לֹא רַק לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹלְךָ, כִּי-אִם גַם לְבַעֲבוּר תִּגַּע בִּי יָדֶךָ.
הִנֵּה אֵימָה בְּקֶרֶב לִבִּי מִפְּנֵי מַשָּׂא כָּל-הָעֹשֶׁר הָרַב אֲשֶׁר לֹא לְךָ נִתָּן.
שְׁלַח-נָא יָדְךָ מִבַּעַד הַלַּיְלָה, אֹחַז בָּהּ וַאֲמַלְּאֶנָּה וְלֹא אַרְפֶּנָּה; הָבָה אָחוּשׁ-נָא אֶת-מַגָּעָהּ, בְּדֶרֶךְ כִּבְרַת הָאָרֶץ הָרֵיקָה אֲשֶׁר לִבְדִידָתִי.
ס
הָרֵיחַ קֹרֵא בְתוֹךְ הַצִּיץ: “אַלְלַי לִי, הַיּוֹם עֹבֵר, זֶה יּוֹם הָאָבִיב הַמְּבֹרָךְ, וַאֲנִי שָׁבוּי בְּתוֹךְ עֲלֵה הַפָּרַח!”
אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!
אֲסוּרֶיךָ יִמַּסּוּ, הַצִּיץ יָנֵץ וְיִהְיֶה לְפֶרַח, וְאִם-מוֹת תָּמוּת בְּתוֹךְ שִׁפְעַת הַחַיִּים, וְהֶאֱרִיךְ הָאָבִיב גַּם אַחֲרֶיךָ עוֹד.
הַרֵיחַ מִתְדַּפֵּק וְהֹמֶה בְתוֹךְ הַצִּיץ: "אַלְלַי לִי, הָרְגָעִים חוֹלְפִים וַאֲנִי עוֹד טֶרֶם אֵדַע לְאָן אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְאֶת-מִי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ!
אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!
רוּחַ הָאָבִיב שָׁמַע אֶת-תְּשׁוּקָתְךָ, לֹא יָבוֹא הַיּוֹם אֶל-קִצּוֹ בְּטֶרֶם תְּמַלֵּא אֶת-מַתְכֹּנֶת חַיֶּיךָ.
סָתוּם בַּחֹשֶׁךְ עֲתִידוֹ מִמֶּנוּ וְהָרֵיחַ קֹרֵא נוֹאָשׁ: "אַלְלַי לִי, בְּחַטַּאת-מִי הָיוּ חַיַּי רֵיקִים בְּאֵין-תַּכְלִית?
“מִי יָכֹל לְהַגִּיד לִי לָמָּה-זֶה אָנֹכִי כֻלִי?”
אַל-נָא יִפּוֹל לִבְּךָ עָלֶיךָ, יְצוּר דָּל!
קָרוֹב הַבֹּקֶר הַשָּׁלֵם אֲשֶׁר יִתְעָרְבוּ חַיֶּיךָ אַתָּה בְּחַיֵּי כֹל וְיָדַעְתָּ בְּאַחֲרִיתֶךָ אֶת-תַּכְלִיתֶךָ.
סא
עוֹד יַלְדָּה הִיא, אֲדֹנִי.
שָׁטָה הִיא בְהֵיכָלְךָ אָנֶה וָאָנָה וּמְשַׁעֲשַׁעַת וּמְנַסָּה לַעֲשׂוֹת לְשַׁעֲשֻׁעַ גַּם-אוֹתְךָ אָתָּה.
לֹא תִּתְבּוֹנֵן וְלֹא תָשִׂים לֵב אִם שָׁמְטוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ לָאָרֶץ וְשִׂמְלָתָהּ תִּסָּחֵב אַחֲרֶיהָ בְּתוֹךְ הָאָבָק.
בְּעֵת דַּבֶּרְךָ אֵלֶיהָ, תֵּרָדֵם וְלֹא תַעֲנֶה דָּבָר – וְהַפֶּרַח אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לָהּ בַּבֹּקֶר יִזַּח מִיָּדָהּ אָרְצָה.
בִּפְרוֹץ הַסַּעַר וְהַקַּדְרוּת פְּרוּשָׂה עַל-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא תִישַׁן; צַלְמֵי פְסִלֵי שַׁעֲשֻׁעֶיהָ פְּזוּרִים עַל-פְּנֵי הַקַּרְקַע וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת עָלֶיךָ בְּפַלָּצוּת.
וְהִיא רַק יְרֵאָה פֶּן תֶּחֱטָא אֵלֶיךָ בְּהַחֲטִיאָהּ דָּבָר בַּעֲבוֹדָתָהּ לְפָנֶיךָ.
אֲבָל בִּשְׂחוֹק רַךְ עַל-שְׂפָתֶיךָ אַתָּה שׁוֹקֵד עַל-שַׁעֲשֻׁעֶיהָ.
יָדַעְתָּ אוֹתָהּ.
הַיַּלְדָּה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל-הֶעָפָר בְּחִירָתְךָ הִיא אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ לָךְ; שַׁעֲשֻׁעֶיהָ יִשְׁקְטוּ וְגַם יַעַמְקוּ וְהָיוּ לְאַהֲבָה.
סב
מַה-יֵשׁ עוֹד מִלְּבַד הַשָּׁמַיִם, אַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר יוּכַל לְהָכִיל אֶת-דְּמוּת צַלְמֶךָ?
“בַּחֲלוֹמוֹת בְּחָזוֹן אֶרְאֲךָ, אוּלָם נִבְצְרָה עַד-עוֹלָם מִמֶּנִּי לְקַוֹּת כִּי גַם-עָבֹד אֶעֱבָדְךָ” – כָּכָה בָּכָה אֵגֶל הַטַּל וְיֹאמַר: “קָטֹנְתִּי מֵאֱסוֹף אוֹתְךָ אֶל-קִרְבִּי, אֲדוֹנִי הַנִּשָּׂא, וְחַיַּי אֵינָם בִּלְתִּי-אִם דְּמְעוֹת”.
“הִנֵּה אָנֹכִי מֵאִיר אֶת-כָּל-הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר גְּבוּל אֵין לָהֶם, וּבְכָל-זֶה יָכֹל אוּכַל לְהִתְמַכֵּר גַּם אֶל-אֵגֶל טַל מְעַט” – כָּכָה דִבֵּר הַשָּׁמֶשׁ. “הָיֹה אֶהְיֶה לְנִיצוֹץ אוֹר וַאֲמַלְּאֶךָ וְחַיֶּיךָ הַמְּעַטִּים יֵהָפְכוּ וְהָיוּ לְגַלְגַּל מְשַׂחֵק”.
סג
לֹא לִי הָאַהֲבָה אֲשֶׁר כָּל-מַעְצוֹר לֹא תֵדַע, כִּי הִיא כַיַּיִן הַהֹמֶה אֲשֶׁר נִבְקַע נֹאדוֹ וְהוּא שֹׁאֵף לִנְדּוֹף כֻּלּוֹ כְרָגַע.
שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר קָרָה הִיא וּטְהוֹרָה כִמְטַר גִּשְׁמְךָ, וְהוּא יְבָרֵךְ אֶת-הַשָּׂדֶה הַצָּמֵא וִימַלֵּא גַם אֶת-כַּדֵּי הַחֶרֶשׂ אֲשֶׁר בַּבָּיִת.
שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תַּחְדּוֹר עַד לִמְקוֹר כָּל-יֵשׁ, וּמִשָּׁם תִּפָּרֵד כְּעָסִיס לֹא-נִרְאֶה וּבָאָה אַל-תּוֹךְ שָׂרִיגֵי עֵץ-הַחַיִּים וְנָתְנָה חַיִּים לַפְּרִי וְלַפְּרָחִים.
שְׁלַח-לִי אֶת-הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּשְׁקוֹד עַל הַלֵּב בִּדְמָמָה עִם-שִׁפְעַת מְלֹא הַשָּׁלוֹם.
סד
הַשֶּׁמֶשׁ בָּא אֶל-מֵאַחֲרֵי שְׂפַת הַנַּחַל מִמַּעֲרָב אֲשֶׁר בִּסְבַךְ הַיָּעַר.
נַעֲרֵי הַנְּזִירִים הֵעִיזוּ אֶת-הַמִּקְנֶה הַבַּיְתָה וַיֵּשְׁבוּ מִסָּבִיב לִמְדוּרַת הָאֵשׁ לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבַר גּוֹטַמַּהּ נְבִיאָם. וְהִנֵּה-זֶה נַעַר זָר בָּא וַיַּגֵּשׁ-לוֹ מִנְחַת פְּרִי וּפְרָחִים וַיְבָרְכֵהוּ וַיִּשְׁתַּחוּ לְרַגְלָיו אָרְצָה וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיְהִי מְצַפְצֵף בְּקוֹלוֹ כְמוֹ-צִפּוֹר וַיֹּאמַר: "בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַעֲבוּר תַּאַסְפֵנִי אֶל אֹרַח הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה.
“סַטְיָקֵמַּהּ זֶה שְׁמִי”.
וְהַנָּבִיא אָמָר: "בְּרָכוֹת לְרֹאשֶׁךָ!
“אֵי-מִזֶּה שֵׁבֶט אַתָּה, בְנִי? הֲלֹּא יָדַעְתָּ כִּי רַק לְאִישׁ בְּרַהְמִינִי הַמִּשְׁפָּט לִשְׁאֹף אֶל-הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה”.
“?2 לֹא יָדַעְתִּי אֵי-זֶה שֵׁבֶט שִׁבְטִי, אוּלָם אֵלְכָה-נָא וְאֶשְׁאֲלָה אֶת-פִּי אִמִּי”.
וְיִפָּרֵד מֵעָלָיו אַחֲרֵי דַבְּרוֹ וַיֵּלֶךְ וְיַעֲבוֹר בְּרֶגֶל אֶת-הַנַּחַל הַשָּׁטוּחַ וַיָּבֹא אֶל-סֻכַּת אִמּוֹ, וְהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת בִּקְצֵה מִדְבַּר הַחוֹל בִּשְׂפַת הַכְּפָר הַיָּשֵׁן.
הַמְּנוֹרָה בָעֲרָה בַעֲלָטָה בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, וְהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַדֶּלֶת וּמְחַכָּה עַד-שׁוּב בְּנָהּ.
אָז חִבְּקָה אוֹתוֹ אֶל-לִבָּהּ וַתִּשַּׁק לוֹ עַל-שַׂעֲרַת רֹאשׁוֹ וְתִּשְׁאַל לוֹ לִדְבַר לֶכְתּוֹ אֶל-הַנָּבִיא.
וְהַנַּעַר שָׁאַל: "מַה-שֵּׁם אָבִי, אַתְּ אִמִּי חֶמְדָּתִי?
“רַק לְאִישׁ בְּרַהְמִינִי הַמִּשְׁפָּט לִשְׁאֹף אֶל-הָאֱמֶת הָעֶלְיוֹנָה – כָּכָה דִבֵּר גּוֹטַמַּהּ אֲדוֹנֵנוּ אֵלָי”.
וְהָאִשָּׁה הִשְׁפִּילָה אֶת-עֵינֶיהָ וַתְּדַבֵּר חֶרֶשׁ וַתַּעַן:
“עֲנִיָּה הָיִיתִי בִנְעֻרַי וַיִּהְיוּ לִי אֲדוֹנִים שׁוֹנִים. וְאַתָּה, בְנִי הַיָּקָר, הִנֵּה-זֶה בָאתָ אֶל-בֵּין זְרוֹעוֹת אִמְּךָ יַבַּלַּה, וְלָהּ לֹא הָיָה בָעַל”.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת נוֹצְצוּ עַל-רָאשֵׁי הָעֵצִים אֲשֶׁר עִם-בֵּית הַנְּזִירִים בְּתוֹךְ הַיָּעַר.
וְהַתַּלְמִידִים עוֹד שַּׂעֲרוֹת רֹאשָׁם הַסְבוּכוֹת רְטֻבּוֹת אַחֲרֵי הָרַחֲצָה בַבֹּקֶר וְהֵם יוֹשְׁבִים תַּחַת הָעֵץ הַזָּקֵן לִפְנֵי הַמּוֹרֶה.
וְסַטְיָקַמַּהּ הִנֵּה-זֶה בָא.
וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עַד-לָאָרֶץ לְרַגְלֵי הַנָּבִיא וַיַּעֲמוֹד מַחֲרִישׁ.
וְהַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל שְׁאָלָהוּ וַיֹּאמַר: “הַגִּידָה-לִי אֵי-מִזֶּה שֵׁבֶט אַתָּה?”
וַיַּעַן: “אֲדוֹנִי, לֹא יָדַעְתִּי. הִנֵּה-זֶה שָׁאַלְתִּי אֶת-פִּי אִמִּי וַתֹּאמַר: אֲדוֹנִים רַבִּים עָבַדְתִּי בִהְיוֹתִי בִנְעֻרַי וְאַתָּה בָאתָ אֶל-בֵּין זְרוֹעוֹת יַבַּלַּהּ אִמְּךָ, וְלָהּ לֹא הָיָה בָעַל”.
וְהֲמוֹן קוֹל תְּלוּנָה כְקוֹל הֲמִית דְּבֹרִים מִתְקַצְּפוֹת אֲשֶׁר הָרְגְּזוּ מִכַּוַּרְתָּן עָלָה, כִּי הֵלִינוּ הַתַּלְמִידִים עַל-הַנִּדָּח הַלָּז וְעַל עֹז מִצְחוֹ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע הִכָּלֵם.
וְגוֹטַמַּהּ הַנָּבִיא קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וַיִּשְׁלַח אֶת-יָדָיו וַיְחַבֵּק אֶת-הַנַּעַר אֶל-לִבּוֹ וַיֹּאמַר: “אָכֵן הַטּוֹב מִכָּל-הַבְּרַהְמִינִים אַתָּה הוּא, נַעֲרִי. גַחֲלַת הָאֱמֶת הַנַּעֲלָה עַל-כָּל בְּקִרְבְּךָ הִיא”.
סה
אוּלַי יֵשׁ בַּיִת בָּעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׁעֲרוֹ יִפָּתַח בַּבֹּקֶר הַזֶּה לְעוֹלָם לִהְיוֹת נָכוֹן לִקְרַאת מַגַּע צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַלְּאוֹת הָאוֹר אֶת-מִשְׁלַחִתּוֹ.
הַפְּרָחִים פִּתְּחוּ אֶת-צִיצֵיהֶם בְּתוֹךְ הַסְּבָכִים וּבְגַּנִּים, אוּלַי יֵשׁ לֵב אֲשֶׁר מָצָא בָהֶם בַּבֹּקֶר הַזֶּה אֶת-מַתְּנַת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֵחֲרָה בַדֶרֶךְ יָמִים וְעִתִּים בְּאֵין-קֵץ.
סו
הַאֲזִינָה, לִבִּי, וּשְׁמַע: בְּתוֹךְ חֲלִילוֹ טְמוּנָה הַנְּגִינָה אֲשֶׁר לְרֵיחַ פְּרָחִים זָרִים וַאֲשֶׁר לְעָלִים מַזְהִירִים וַאֲשֶׁר לְמַיִם נוֹצְצִים וַאֲשֶׁר לִצְלָלִים הוֹמִים מֵעַל-כַּנְפֵי דְּבֹרִים.
הֶחָלִיל גּוֹנֵב אֶת-שְׂחוֹק קוֹלוֹ מֵעַל-שִׂפְתֵי רֵעִי וּפֹרֵשׂ אוֹתוֹ עַל-פְּנֵי חַיָּי.
סז
עוֹמֵד אַתָּה לְבָדָד תָּמִיד מֵעֵבֶר לְנַחַל זְמִירוֹתָי.
גַּלֵּי קוֹלוֹתַי רֹחֲצִים אֶת-כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ, אוּלָם לֹא יָדַעְתִּי אֵיכָה אַשִּׂיגָן.
זֶה שַׁעֲשֻׁעִי עִמְּךָ אֵינֶנּוּ בִלְתִּי-אִם שַׁעֲשֻׁעַ מֵרָחוֹק.
וּמַכְאוֹב זֶה-הִפָּרְדֵּנוּ מִתְמוֹגֵג בִּנְגִינוֹת עַל-פִּי חֲלִילִי.
וַאֲנִי מְחַכֶּה אֶל-הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּעֲבוֹר סִירָתְךָ אֶל-גְּדוֹת שְׂפָתַי וְאַתָּה תִּקַּח אֶת-חֲלִילִי אֶל-תּוֹךְ יָדֶיךָ אַתָּה.
סח
פִתְאֹם נִפְתַּח חַלּוֹן לִבִּי הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בְּרַעַשׁ-זֶה הַחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי לִבֶּךָ.
הִשְׁתּוֹמַמְתִּי לִרְאוֹת כִּי שְׁמִי אֲשֶׁר בּוֹ נוֹדַעְתִּי אֵלֶיךָ כָּתוּב בְּתוֹךְ עֲלֵי נִיסָן וּבִפְרָחָיו-וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מַחֲרִישׁ.
לְרֶגַע אֶחָד הוּסַר הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין-שִׁירַי וּבֵין-שִׁירֶיךָ.
מָצָאתִי כִּי אוֹר בָּקְרְךָ הָיָה מָלֵא אֶת-שִׁירַי הָאִלְּמִים אֲשֶׁר לֹא הוּשָׁרוּ; חָשַׁבְתִּי כִּי אֶלְמְדֵם לְרַגְלֶיךָ-וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי מַחֲרִישׁ.
סט
יָשַׁבְתָּ בְּתוֹךְ לִבִּי בַּקֶּרֶב-וְלָכֵן בִּהְיוֹת לִבִּי נוֹדֵד וְנוֹסֵעַ לֹא מְצָאֲךָ מֵעוֹלָם; נַחְבֵּאתָ מִפְּנֵי הֲמוֹן אַהֲבָתִי תִּקְוָתִי עַד-לָאַחֲרוֹנָה – כִּי תָמִיד הָיִיתָ בְּקָרְבָּן.
אַתָּה הָיִיתָ חֶדְוָתִי בְקִרְבִּי בְּשַׁעֲשֻׁעֵי נְעוּרַי, וְאִם שׁוֹקֵד הָיִיתִי רָב מִדַּי עַל-שַׁעֲשֻׁעַי נָגוֹזָה הַחֶדְוָה.
אַתָּה זִמַּרְתָּ לִי בְּרִגְעֵי רוֹמְמוּת חַיַּי, וַאֲנִי שָׁכַחְתִּי לְזַמֵּר לָךְ.
ע
בְּהַחֲזִיקְךָ בִּמְנוֹרָתְךָ בַּשָּׁמַיִם, וְשָׁפְכָה אֶת-אוֹרָהּ עַל-פָּנַי וְצִלָּהּ יִפּוֹל עָלֶיךָ.
וַאֲנִי בְּהַחֲזִיקִי בִמְנוֹרַת הָאַהֲבָה בְלִבִּי, וְנָפַל אוֹרָהּ עָלֶיךָ וַאֲנִי נִשְׁאַר עוֹמֵד מֵאָחוֹר בְּתוֹךְ הַצֵּל.
עא
הוֹי הַגַּלִּים, גַּלִּים בּוֹלְעֵי שָׁמַיִם, הַנּוֹצְצִים בְּרָב-אוֹר, הַמְּרַקְדִים בְּרָב-חַיִּים, הַגַּלִּים אֲשֶר לְחֶדְוָה מִתְגָּעֶשֶׁת, הַסֹּעֲרִים נֶצַח!
הַכּוֹכָבִים נָדִים עַל-פְּנֵיהֶם, מַחֲשָׁבוֹת לְכָל-חֲלִיפוֹת צִבְעֵיהֶן תּוּטַּלְנָה בָהֶם מִמַּעֲמַקֵּי תְהוֹמוֹתֵיהֶן וְתִשְׁתַּפֵּכְנָה עַל-גְּדוֹת חוֹפֵי הַחַיִּים.
לֵדָה וָמָוֶת עֹלִים וְיוֹרְדִים עִם-קֶצֶב נְגִינָתָם וְעוֹף-הַיָּם אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-לִבִּי פֹּרֵשׂ אֶת-כְּנָפָיו וְצֹרֵחַ מִגִּיל.
עב
הַחֶדְוָה נֶחְפְּזָה וַתַּעֲבוֹר אֶת-מְלֹא כָל-הָעוֹלָם לְבַעֲבוּר תָּאֵר אֶת-תַּבְנִיתִי.
אוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם נָשְׁקוּ לָהּ הָלֹךְ וְנָשֹׁק עַד-כִּי הֵקִיצָה.
פְּרָחִים אֲשֶׁר לְקֵיצִים נִמְהָרִים נֶאֶנְחוּ בְקֶרֶב נִשְׁמָתָהּ וְקוֹלוֹת אֲשֶׁר לְרוּחוֹת וְאֲשֶׁר לְזִרְמוֹת מַיִם רָנוּ בְּנִיד יְצֻרֶיהָ.
זִרְמַת חֲלִיפוֹת הַצְּבָעִים אֲשֶׁר לֶעָבִים וְאֲשֶׁר לַיְּעָרוֹת נָזְלָה בְּחַיֶּיהָ וּנְגִינַת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן הֶחֱלִיקָה בַדֵּי עוֹרָהּ לָתֵת לָהֶם תֹּאַר.
וְהִיא הָיְתָה לִי לְכַלָּה – אֶת-מְנוֹרָתָהּ הֶעֶלְתָה בְּבֵיתִי.
עג
הָאָבִיב עִם-עָלָיו וְעִם-פְּרָחָיו בָּא אֶל-תּוֹךְ בְּשָׂרִי.
הַדְּבֹרִים הוֹמִיּוֹת בּוֹ כָּל-הַבֹּקֶר וְהָרוּחוֹת הַבְּטֵלִים מְשַׁעַשְׁעִים עִם-הַצְּלָלִים.
מַעְיַן מָתוֹק מְפַכֶּה מִקֶּרֶב לֵב לִבִּי.
עֵינַי טֹבְלוֹת בְּגִיל כְּמוֹ הַבֹּקֶר הָרֹחֵץ בַּטָּל, וְחַיִּים רֹעֲדִים בְּכָל-יִצְרֵי בְשָׂרִי כְּמוֹ מֵיתָרִים הוֹמִים אֲשֶׁר לְעֻגָב.
הַלְבָדָד אַתָּה מִתְהַלֵּךְ עַל-גְּדוֹת חַיַּי, אֲשֶׁר שָׁם הַשִּׁבֹּלֶת גָּאֹה תִגְאֶה, אַתָּה חֲמוּד יָמַי עַד-לְאֵין-קֵץ?
הֲמִסָּבִיב לְךָ מְעוֹפְפִים חֲלוֹמוֹתַי כִּזְבוּבֵי קַיִץ בְּרִקְמַת צְבָעִים עַל-פְּנֵי כַנְפֵיהֶם?
וְאִם אֵלֶּה הֵם שִׁירֶיךָ הַנּוֹתְנִים הֵד-קוֹלָם בַּמַּהֲמוֹרוֹת הָאֲפֵלוֹת אֲשֶׁר לְחַיָּתִי?
מִי מִבַּלְעָדֶיךָ יָכֹל לִשְׁמוֹעַ אֶת-הֶמְיַת הָרְגָעִים הַכַּבִּירִים הַסֹּעֲרִים הַיּוֹם בְּתוֹךְ גִּידַי, אֶת-קוֹל הַצְּעָדִים הָעַלִּיזִים הַמְּפַזְּזִים בְּתוֹךְ לִבִּי וְאֶת-שְׁאוֹן הַחַיִּים בְּאֵין-שֶׁקֶט הַמִּתְדַפְּקִים בְּאֶבְרוֹתֵיהֶם בְּקֶרֶב נַפְשִׁי?
עד
מוֹסְרוֹתַי נִתְּקוּ, נִשְׁיִי שֻׁלַּם, דַּלְתִּי נִפְתְּחָה לִרְוָחָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל-כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה רוּחִי לָלֶכֶת.
וְהֵם רֹבְצִים בְּפִנּוֹתֵיהֶם וְאֹרְגִים אֶת-אֶרֶג רִגְעֵיהֶם הַחִוָּרִים וְסֹפְרִים אֶת-אֲגוֹרוֹתֵיהֶם בְּשִׁבְתָּם עַל-הֶעָפָר וְקֹרְאִים לִי לָשׁוּב.
אֲבָל חַרְבִּי לְטוּשָׁה, חֲלִיצָתִי עַל-בְּשָׂרִי וְסוּסִי דֹהֵר לָרוּץ.
מָצֹא אֶמְצָא אֶת-מַמְלַכְתִּי.
עה
הֵן רַק-זֶה מִצְעָר וַאֲנִי בָאתִי אֶל-אַדְמָתְךָ עָרֹם וּבְלִי-שֵׁם בְּקוֹל זְעָקָה.
וְהַיּוֹם קוֹלִי עָלֵז, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי עוֹמֵד עַל-יַד יְמִינִי לָשִׂים לִי מָקוֹם לְבַעֲבוּר אֲמַלֵּא אֶת-חֹק חַיָּי.
וְגַם הִנֵּה מִדֵּי הֲבִיאִי אֵלֶיךָ אֶת-זְמִירוֹתַי לְקָרְבָּן, תְּחַיֵּנִי תִּקְוָה בַסֵּתֶר, כִּי אֲנָשִׁים יָבוֹאוּ וְהֵם יֶאֱהָבוּנִי עַל-כָּל-זֶה.
וְאַתָּה אָהַבְתָּ לְגַלּוֹת סוֹדִי כִּי אֹהֵב אָנֹכִי תֵבֵל זֹאת אֲשֶׁר הֲבֵאתַנִי אֵלֶיהָ.
עו
בְּלֵב יָרֵא רָבַצְתִּי בְצֵל מִבְטַח, אֲבָל עַתָּה, בִּנְשֹׂא דָּכְיֵי הַחֶדְוָה אֶת-לִבִּי עַל-מְרוֹם שִׂיאָם, מִתְרַפֵּק לִבִּי עַל-צוּק הַסֶּלַע הָאַכְזָרִי אֲשֶׁר לִפְגָעָיו.
בָּדָד יָשַׁבְתִּי בְּפִנַּת בֵּיתִי וְחָשַׁבְתִּי כִּי צַר הוּא לְכָל-אוֹרֵחַ מִחוּץ, אֲבָל עַתָּה, כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחָה דַּלְתִּי בְּרַעַשׁ בְּחֶדְוָה אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתִּי, רָאִיתִי כִּי יֵשׁ מָקוֹם שָׁם גַּם-לְךָ וְגַם לְתֵבֵל כֻּלָּהּ.
הִלַּכְתִּי עַל-רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת רַגְלַי, שׁוֹקֵד עַל-נַפְשִׁי, וַאֲנִי מְלֹא כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים וְעוֹדֶה עֲדֶי – אֲבָל עַתָּה, בְּבֹא סוּפָה שׁוֹבֵבָה וְהִכְפִּישַׁתְנִי לֶעָפָר, אֶתֵּן בִּשְׂחוֹק קוֹלִי וְאֶתְגּוֹלֵל עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה לְרַגְלֶיךָ כְּמוֹ-יָלֶד.
עז
לְךָ הָעוֹלָם עַתָּה וְלָנֶצַח.
וְיַעַן-כִּי לֹא יִשְׁאַל לִבְּךָ דָּבָר, מַלְכִּי, לָכֵן אֵין-לְךָ עֹנֶג בְּעָשְׁרֶךָ.
הִנֵּה הוּא בְּעֵינֶיךָ כְּלֹא-הָיָה.
וְעַל-כֵּן אַתָּה נוֹתֵן לִי מְעַט מְעַט אֶת-אֲשֶׁר לְךָ וְאַתָּה כוֹבֵשׁ בְּלִי-מַעְצָר אֶת-מֶמְשַׁלְתְּךָ בְּקִרְבִּי.
יוֹם עַל-יוֹם אַתָּה קֹנֶה אֶת-עֲלוֹת שִׁמְשְׁךָ מִיַּד לִבִּי וְאַתָּה מוֹצֵא אֶת-אַהֲבָתְךָ חֲקוּקָה בְתוֹךְ תְּמוּנַת חַיָּי.
עח
לַצִּפֳּרִים נָתַתָּ זְמִירוֹת וְהֵן שָׁבוֹת וְנוֹתְנוֹת זְמִירוֹת לָךְ.
וְלִי נָתַתָּ רַק קוֹל לְבַדּוֹ, וְאוּלָם שֹׁאֵל אַתָּה רַב מִזֶּה – וַאֲנִי מְזַמֵּר.
עָשִׂיתָ אֶת-רוּחוֹתֶיךָ קַלֵּי רַגְלַיִם וְהֵם מְמַהֲרִים לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְעַל-יָדַי נָתַתָּ סֵבֶל מַשָּׂא לְמַעַן אָקֵל אוֹתוֹ מֵעֲלֵיהֶן בְּנַפְשִׁי עַד-הֲסִירִי לְעֵת-קֵץ אֶת-הַסֵּבֶל כֻּלּוֹ וְהָיִיתִי חָפְשִׁי לַעֲבוֹדָתֶךָ.
בָּרָאתָ אֶת-הָאֲדָמָה וּמִלֵּאתָ אֶת-צְלָלֶיהָ בִּשְׂרִידֵי אוֹר.
וּפִתְאֹם עָצַרְתָּ בַּמְּלָאכָה; עֲזַבְתָּנִי בְיָדָיִם רֵיקוֹת עַל-פְּנֵי הֶעָפָר לְבַעֲבוּר בָּרְאִי אֶת-שָׁמֶיךָ.
לְכָל-הַיְצוּרִים אֲשֶׁר חוּץ מִמֶּנִּי אַתָּה נוֹתֵן, וּמֵעִמִּי אַתָּה שֹׁאֵל.
קְצִיר חַיַּי הוֹלֵךְ וּבָשֵׁל בַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגֶשֶׁם סֹחֵף עַד-אֶקְצוֹר שִׁבְעָתַיִם מֵאֲשֶׁר זָרַעְתָּ, לְבַעֲבוּר שַׂמְּחִי בוֹ אֶת-לִבְּךָ, אַתָּה אָדוֹן גָּרְנוֹת הַזָּהָב.
עט
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְהִתְפַּלֵּל כִּי אֶשָּׁמֵר מִן-הָרָעוֹת, כִּי-אִם אֲשֶׁר אוּכַל לְהִתְיַצֵּב בִּפְנֵיהֶן וְלֹא אִירָא.
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לִשְׁאֹל כִּי כְאֵבִי יַחֲלוֹף, כִּי-אִם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לֵב לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו.
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְחַפֵּשׂ בַּעֲלֵי-בְרִית בִּשְׂדֵה מִלְחֲמוֹת-הַחַיִּים כִּי-אִם אֲשֶׁר אֶבְטַח בְּעֶצֶם כֹּחִי.
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לְהִתְחַנֵּן בִּמְצוּקוֹת מוֹרָאִי כִּי הִנָּצֵל אֶנָּצֵל, כִּי-אִם אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי אֹרֶךְ רוּחַ עַד-אֶמְצָא אֶת-פְּדוּתִי.
רְצֵה-נָא וְאַל תְּשִׂימֵנִי לְרַךְ לֵבָב, אֲשֶׁר אָחוּשׁ אֶת-חֲסָדֶיךָ רַק בִּהְיוֹת הַבְּרָכָה בַּעֲמָלִי, כִּי-אִם תְּנֵנִי וְאַכִּיר אֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה גַּם בַּעֲלוֹת פָּעֳלִי בַּתֹּהוּ.
פ
לֹא יָדַעְתָּ אֶת-נַפְשְׁךָ גַּם-אַתָּה בְשִׁבְתְּךָ בָּדָד, וְלֹא בָא אֵלֶיךָ קוֹל הַקְּרִיאָה בַּחֲפוֹז הָרוּחַ מֵעֵבֶר הַחוֹף מִזֶּה אֶל-עֵבֶר הַחוֹף מִזֶּה.
בָּאתִי וְאָז הֱקִיצוֹתָ, וְהַשָּׁמַיִם פָּרְחוּ בְמוֹ-אוֹר.
הִפְרַחְתַּנִי בְקֶרֶב פְּרָחִים רַבִּים, טִלְטַלְתַּנִי בְעַרְשׂוֹת צוּרוֹת שׁוֹנוֹת; טְמַנְתַּנִי בַמָּוֶת וְשַׁבְתָּ וּמְצָאתַנִי בַחַיִּים.
בָּאתִי וְאָז גָּאָה לִבְּךָ; יָגוֹן בָּא לְךָ וְחֶדְוָה.
נָגַעְתָּ אֵלַי וַיַּעַל קוֹל צְלִילְךָ בְּאַהֲבָה.
אֲבָל אֵד כְּלִמָּה בְתוֹךְ-עֵינַי וְיִרְאָה מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ-לִבִּי; פָּנַי מְעֻלָּפִים מַסְוֵה וַאֲנִי בֹּכֶה כַּאֲשֶׁר לֹא אוּכַל לִרְאוֹתְךָ.
וּבְכָל-זֶה יָדַעְתִּי אֶת-צִמְאוֹן לִבְּךָ בְּאֵין-קֵץ לִרְאוֹת אֶת-פָּנַי, זֶה צִמָּאוֹן הַקֹּרֵא עַל-פֶּתַח דַּלְתִּי יוֹם יוֹם מֵחָדָשׁ בְּהִתְדַּפֵּק אֵלַי הַשֶּׁמֶשׁ הָעֹלָה.
פא
אַתָּה בִהְיוֹתְךָ נִצָּב עַל-מִשְׁמַרְתְּךָ בִּבְלִי-עֵת תַּקְשִׁיב לְקוֹל צְעָדַי הַהוֹלְכִים הָלֹךְ וְקָרֹב לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר עֲלִיצוּתְךָ תִּתְלַכֵּד עִם-עֲרִיפֵי הַשַּׁחַר וְתִבָּקַע עִם-פְּרוֹץ הָאוֹר.
כַּאֲשֶׁר אֶקְרַב לָבוֹא הָלֹךְ וְקָרֹב כֵּן תִּשְׂגֶּה וְכֵן תִּגְדַּל חֲמַת הַכֹּחַ אֲשֶׁר לִמְחוֹלוֹת הַיָּם.
עוֹלָמְךָ הָיָה לְמַטָּע מַצְמִיחַ אוֹר אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת-כַּפֶּיךָ, אוּלָם שָׁמֶיךָ נְטוּעִים בֵּסֵתֶר לִבִּי! רַק לְאִטּוֹ יְפַתַּחַ אֶת-צִיצָיו בְּאַהֲבָה כִּמְפַחֵד.
פב
הָבָה וְאֶקְרָא בְּשִׁמְךָ בְּשִׁבְתִּי בָדָד בְּתוֹךְ-צִלְלֵי מַחְשְׁבוֹתַי הָאִלְמוֹת.
הָבָה וְאֶקְרָא אוֹתוֹ בִּבְלִי-מִלִּים, הָבָה וְאֶקְרָא אוֹתוֹ בְאֵין-מַחֲשָׁבָה.
כִּי הִנְנִי כְמוֹ-יֶלֶד אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת-אִמּוֹ מְאַת פְּעָמִים וְהוּא שָׂמֵחַ עַל-כִּי יָכֹל יוּכַל לְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו: “אִמִּי”.
פג
לִבִּי יִרְחַשׁ כִּי הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם מְאִירִים בְּקִרְבִּי
תֵּבֵל פֹּרֶצֶת אֶל-תּוֹךְ חַיַּי כְּשִׁבֹּלֶת מָיִם.
הַפְּרָחִים מְצִיצִים בְּקֶרֶב נַפְשִׁי.
שִׁפְעַת כָּל-הַנְּעֻרִים אֲשֶׁר בַּיַּבָּשָׁה וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם עֹלָה כַעֲנַן קְטֹרֶת בְּקֶרֶב לִבִּי, וְנִשְׁמַת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן פֹּרֶטֶת עַל-פִּי מַחְשְׁבוֹתַי כִּפְרוֹט עַל-פִּי חָלִיל.
Ⅱ
כַּאֲשֶׁר תִּישַׁן כָּל-הָאָרֶץ אָבוֹא אֶל-פֶּתַח דַּלְתֶּךָ.
הַכּוֹכָבִים מַחֲרִישִׁים וַאֲנִי יָרֵא לְזַמֵּר.
אֲחַכֶּה-נָא וְאֶשְׁקוֹד עַד-יַחֲלוֹף צִלְּךָ עַל-מַעֲקֶה הַלַּיְלָה, אָז אָשׁוּב בְּלֵב מָלֵא.
וְאַחַר-כֵּן בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר אֲזַמֵּר בְּפַאֲתֵי דְרָכִים;
הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בְּסִבְכֵי הַגִּדְרוֹת יַעֲנוּ לִי וְרוּחַ הַבֹּקֶר יַאֲזִין.
וְעֹבְרֵי אֹרַח יַעַמְדוּ פִתְאֹם תַּחְתֵּיהֶם וְיַבִּיטוּ אֶל-פָּנַי, כִּי יְחְשְׁבוּ כִּי קָרָאתִי לָהֶם בִּשְׁמוֹתָם.
Ⅲ
הַדְבִּיקֵנִי-נָא אֶל-מְזוּזַת דַּלְתְּךָ לְמַעַן אֲחַכֶּה לְפִקּוּדֶיךָ תָּמִיד וְתֵן לִי לְהִתְהַלֵּךְ בְּחַצְרוֹת מַמְלַכְתְּךָ לְמַעַן אֶשְׁמַע בְּקָרְאֶךָ.
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לִשְׁקוֹעַ וְלַחֲלוֹף בִּתְהוֹמוֹת תֹּהוּ.
אַל-נָא תִּתֵּן לְחַיַּי לִבְלוֹת לִסְחָבוֹת מֵחֶסֶר וּמִכִּלָּיוֹן.
אַל-נָא תִּתֵּן לְפִקְפּוּקִים לְצוּדֵנִי – אֵלֶּה אַבְקוֹת כָּל-מְהוּמָה.
אֶלַ-נָא תִּתְּנֵנִי לָצֵאת בִּנְתִיבוֹת רַבִּים לֶאֱסוֹף דְּבָרִים רַבִּים.
אַל-נָא תִּתְּנֵנִי לָכֹף אֶת-לִבִּי תַחַת-עֹל הָרַבִּים.
תְּנֵנִי-נָא וְאָרִים רֹאשִׁי אֶל-עָל בִּגְבוּרָה וּבְגָאוֹן עַל-הֱיוֹתִי לְךָ לְעֶבֶד.
פד
הַחֹתְרִים
הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה אֶת-תְּשֻׁאוֹת הַמָּוֶת מֵרָחוֹק,
אֶת-קוֹל הַקְּרִיאָה בֵּין-שִׁבֹּלֶת אֵשׁ וְעַנְנֵי נֶגֶף –
- אֶת-קְרִיאַת רַב הַחֹבֵל אֶל-תֹּפֵשׂ הַמָּשׁוֹט לְהָסֵב אֶת-פְּנֵי הָאֳנִיָּה לִמְחוֹז יַמִּים אֲשֶׁר שֵׁם אֵין-לָהֶם,
כִּי חָלַף הַמּוֹעֵד – מוֹעֵד חִבּוּק-יָדַיִם בַּחוֹף –
שֶׁשָּׁם תִּקָנֶה וְתִמָּכֵר זֹאת הַסְּחוֹרָה הַיְשָׁנָה בְמַעְגָּל סוֹבֵב בְּאֵין-קֵץ,
שֶׁשָּׁם הַחֲפָצִים בְּאֵין-רוּחַ-חַיִּים צָפִים אָנֶּה וְאָנָה, וְהֵם מוּרָקִּים וְרֵיקִים מֵאֱמֶת.
מְקִיצִים הֵם בְּפַחַד פִּתְאֹם וְשֹׁאֲלִים: “חֲבֵרִים, אֵי-זֶה מוֹעֵד הִשְׁמִיעַ קוֹל הַפַּעֲמוֹן? מָתַי יַעֲלֶה הַשָּׁחַר?”
הֶעָבִים מָחוּ אֶת-הַכּוֹכָבִים –
מִי-הוּא זֶה אֲשֶׁר יָכֹל לִרְאוֹת אֶת-אֶצְבַּע הַיּוֹם הָרוֹזָמֶת?
נֶחְפָּזִים הֵם הַחוֹצָה עִם-מְשׁוֹטֵיהֶם בִּידֵיהֶם, הַמִּטּוֹת רֵיקוֹת הָאֵם מִתְפַּלֶּלֶת, הָאִשָּׁה אֹרֶבֶת אֶל-פֶּתַח הַדָּלֶת;
זַעֲקַת קוֹל הַנִּפְרָדִים אִישׁ מֵעַל-אָחִיו קֹרַעַת אֶת-הַשָּׁמָיִם,
וְקוֹל רַב הַחוֹבֵל קֹרֵא מִן-הַחֲשֵׁכָה:
“בֹּאוּ, חֹבְלִים, הָעֵת לָשֶׁבֶת בַּחוֹף חָלָפָה!”
כָּל פִּגְעֵי הָעוֹלָם הַשְּׁחוֹרִים שָׁטְפוּ אֶת-גְּדוֹתֵיהֶם,
וּבְכָל-זֶה, חֹתְרִים, עֲלוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם וּבִרְכוֹת הֲרָעָה בְנִשְׁמוֹתֵיכֶם.
אֶת-מִי אַתֶּם מְחָרְפִים, אַחַי? הוֹרִידוּ רָאשֵׁיכֶם אָרְצָה.
הַחַטָּאת הָיְתָה חַטַּאתְכֶם וְחַטָּאתֵנוּ.
הַחֵמָה אֲשֶׁר הָלְכָה וּגְדוֹלָה בְּלֵב אֱלֹהִים מִדֹּר דּוֹר,
מֹרֶךְ לֵב הַחַלָּשִׁים, גַּאֲוַת הַגִּבּוֹרִים, הַתַּאֲוָה לְבֶצַע וּלְחֶלְקָה שְׁמֵנָה, מַשְׂטֵמַת הַנִּכְלָמִים, גְּאוֹן לֵב הַשְּׁבָטִים וְהַתֹּעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת לִבְנֵי אָדָם –
כָּל אֵלֶּה בוֹסְסוּ אֶת-שְׁלוֹם אֱלֹהִים, וַיִּזְעַף בִּסְעָרָה.
כְּמוֹ-זָג אֲשֶׁר בָּשֵּׁל יְשַׁבֶּר-נָא הַסַּעַר אֶת-לִבּוֹ וְיַעַר אֶת-רְעָמָיו.
עִצְרוּ בְעַד שֶׁפֶךְ הַדֹּפִי אֲשֶׁר תִּתְּנוּ בְּכָל-אִישׁ וּבְעַד תְּהִלַּת נַפְשְׁכֶם אַתְּ
וּבְדִמְמַת תְּפִלָּה חֲרִישִׁית עַל-פְּנֵיכֶם חִתְרוּ אֶל-מְחוֹז זֶה אֲשֶׁר שֵׁם אֵין-לוֹ.
יָדַעְנוּ חַטֹּאוֹת וְרָעוֹת יוֹם יוֹם, – וְאֶת-הַמָּוֶת יָדָעְנוּ;
עוֹבְרוֹת הֵן כַּעֲנָנִים עַל-עוֹלָמֵנוּ וּמַהְבִּילוֹת אוֹתָנוּ בִשְׂחוֹק פִּיהֶן הַנּוֹצֵץ וְנִדָּף.
פִּתְאֹם הֵן עוֹמְדוֹת דּוּמָם וַתִּהְיֶינָה לַמִּפְלָצוֹת,
וְעַל-בְּנֵי הָאָדָם שׂוּמָה הִיא לַעֲמוֹד לִפְנֵיהֶן וּלְהַגִּיד:
"אֵין-אֲנַחְנוּ יְרֵאִים אֶתְכֶן, שִׁקֻּצִים נִתְעָבִים! כִּי חָיִינוּ יוֹם יוֹם וְהִתְגַּבַּרְנוּ עֲלֵיכֶן,
וַאֲנַחְנוּ מֵתִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ כִּי הַשָּׁלוֹם אֱמֶת וְהָאֱלֹהִים אֱמֶת וֶאֱמֶת אֲדֹנָי לְנֶצַח נְצָחִים!"
אִם לֹא יִשְׁכּוֹן אֱלֹהֵי אַלְמָוֶת בְּלֵב הַמָּוֶת,
אִם לֹא תִפְרַח הַחָכְמָה הָעַלִּיזָה וְלֹא תַּהֲרוֹס אֶת-גְּבוּלוֹת הָרָעָה,
אִם לֹא תָמוּת הַחֲטָּאָה כִּי תִגָּלֶה מֵאֵלֶיהָ,
אִם לֹא יִשָּׁבֵר הַגָּאוֹן מִכֹּבֶד מַשָּׂא מַכְלוּלָיו, –
אֵי-מִזֶּה בָאָה אֵפוֹא הַתִּקְוָה אֲשֶׁר תֶּהְדֹּף אֶת-הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חוּצָה מִמְּעוֹנוֹתֵיהֶם כְּמוֹ-כוֹכָבִים, לְמַעַן הִתְנַפֵּל אֶל-תּוֹךְ מוֹתָם לְנֹכַח אוֹר הַבֹּקֶר?
הַאִם עֵרֶךְ דַּם הַנַּעֲנִים וְדִמְעוֹת הָאִמּוֹת יֹאבַד כָּלִיל עִם-עֲפַר הָאֲדָמָה וְלֹא יִקְנוּ בִמְחִירָם אֶת-הַשָּׁמַיִם?
וְאִם יִשְׁבּוֹר הָאָדָם אֶת-גְּבוּלָיו אֲשֶׁר מָוֶת לָהֶם, הַאִם לֹא יָקוּם לְעֵינָיו בָּרֶגַע הַזֶּה דָבָר אֲשֶׁר גְּבוּלִים אֵין-לוֹ?
פה
שִׁירַת הַנּוֹאָשִׁים
צִוַּנִי אֲדוֹנִי כִי לְעֵת עָמְדִי בְּפַאֲתֵי הַדְּרָכִים אָשִׁיר אֶת-שִׁירַת הַתּוֹחֶלֶת הַנִּכְזְבָה, כִּי הִיא הַכַּלָּה אֲשֶׁר יִמְהַר אוֹתָהּ לוֹ בַסֵּתֶר.
אֶת-הַצָּעִיף הַקּוֹדֵר שָׂמָה עָלֶיהָ, לְבַעֲבוּר הַסְתֵּר אֶת-פָּנֶיהָ מִן-הָעָם, אוּלָם הָאֶבֶן הַיְקָרָה לֹהֶטֶת עַל-לִבָּהּ מִן-הַחֲשֵׁכָה.
עֲזוּבָה הִיא מִן-הַיּוֹם, וְלֵיל אֱלֹהִים מְחַכֶּה לָהּ בִּמְנוֹרוֹת מוּאָרוֹת וּבִפְרָחִים רְטֻבֵּי טָל.
מַחֲרִישָׁה הִיא וְעֵינֶיהָ מוּרָדוֹת אָרְצָה; אֶת-בֵּיתָהּ עָזְבָה מֵאַחֲרֶיהָ, וּמִבֵּיתָהּ עֹלֶה קוֹל הַזְּעָקָה הַלָּז עַל-כַּנְפֵי הָרוּחַ.
אֲבָל הַכּוֹכָבִים שָׁרִים אֶת-שִׁיר אַהֲבַת אֱלֹהִים לְנֹכַח הַפָּנִים הַמְּתוּקִים מִכְּלִמָּה וּמִמַּכְאוֹב.
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה בַחֶדֶר הֶעָזוּב, קוֹל הַקְּרִיאָה נִשְׁמַע וְלֵב הַחֲשֵׁכָה דֹפֵק בְּחֶרְדַּת הָדָר לִקְרַאת מוֹעֵד הָאַהֲבָה הַבָּא.
פו
דִּבְרֵי תוֹדָה
לָאֵלֶּה הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ גַּאֲוָה, וְהֵם טֹחֲנִים אֶת-חַיֵּי הַשְּׁפָלִים בְּשַׁעֲלֵי פַעֲמֵיהֶם וּמְכַסִּים אֶת-הַיָּרֹק הֶעָנֹג אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּעִקְּבֵי רַגְלֵיהֶם בַּדָם
תֵּן לָהֶם וְיַעַלְזוּ וְיוֹדוּ לְךָ, אֲדֹנָי, כִּי לָהֶם הַיּוֹם.
אֲבָל אֲנִי זֹאת תּוֹדָתִי כִּי גּוֹרָלִי עִם-הַנִּדכָּאִים, אֲשֶׁר יִכְאֲבוּ וַאֲשֶׁר יִשְׂאוּ אֶת-סֵבֶל הַכֹּחַ וְאֶת פְּנֵיהֶם יַסְתִּירוּ וְאֶת-אַנְחוֹתֵיהֶם יְחַנְּקוּ בְמוֹ-אֹפֶל.
כִּי כָּל-הַלְמוּת מַכְאוֹב לִבָּם הִתְדַּפְּקָה עַל-תְּהוֹם לֵילְךָ הַנִּסְתָּרָה וְכָל-עָוֶל נֶאֱסַף אֶל-תּוֹךְ דִּמְמָתְךָ הַגְּדוֹלָה.
וְיוֹם הַמָּחָר לָהֶם הוּא.
הוֹ שֶׁמֶשׁ! עֲלֵה עַל-הַלְּבָבוֹת זָבֵי הַדָּם וּפְרַח בְּפִרְחֵי בֹקֶר, וְאוֹרוֹת הַלַּפִּידִים אֲשֶׁר לְמִשְׁתֵּי הַגַּאֲוָה יִצָּמְתוּ לְאֵפֶר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.