לֵיל הַסַּעַר. בֶּן עֲזַזְמָה
מִתְמוֹדֵד גּוֹסֵס שָׁם בַּגָּיְא;
“דָּמִי שׁוֹתֵת, חַי גּוֹאֲלִי!”
יִזְעַק חָמָס בֶּן עֲזַזְמָה.
חַי גּוֹאֲלִי: הַמִּדְבָּרָהפָּנָיו יָשִׂים יַשִׁיגֶנּוּ;
מִּן מִזְבֵּחַ, מִן הַקַּעְבָּה
מִקֶּבֶר נָבִיא בַּמֶּדִינָה –
יִקָּחֵהוּ! וְאִם גַּם אַלְפֵיהַפָּרָשִׁים כִּי יָגֵנּוּ
עַל רוֹצֵחַ – יִקָּחֵהוּ!
נָקָם יִקָּח שִבְעָתָיִם!
וְהָיָה כִי יסֹבּוּ עָלָיועַל גּואֲלִי בְּנֵי רַשְׁדִּיֶּה:
"סֹב לְךָ מֵאָחִינוּ סָלֶם
“נָקִי הוּא לֹא רָצַח נָפֶשׁ”.
כִּי יֹאמְרוּ כָּכָה בְנֵי רַשְׁדִּיֶּהאֶל גּוֹאֲלִי אָחִי קַדְרִי:
אָחִי, אָחִי, אַל תַּאֲמִינָה,
דָּמִי תִדְרשׁ מֵרַשְׁדִּיֶּה!
וְאִם לִפְנֵיהֶם תֵּלֵךְ אַטְוָהוְאִם יַצִּיעוּ בַקָּשָׁתָם
וְאִם יָאִיצוּ בְנֵי רַשְׁדִיֶּה–
אַל תְּקַבֵּל אֶתְנַן טִיבֶּה;
וְאִם יָשִׂימוּ לְךָ מוּעָקָה,אָחִי, אַל תֵּעָתֵר לָמוֹ:
לֶךְ לְךָ אֶל זִקְנֵי נֶגֶב,
דָּרשׁ תִּדְרשׁ חֹק הַזְּקֵנִים!
חֹק הַזְּקֵנִים, בְּרוּכֵי אַלְלָה,יוֹשְׁבֵי צִיָּה וְהַנּגֶּ’בּ,
חֹק, מַסֹּרֶת וּמוֹרֶשֶׁת
דּוֹר הַנָּבִיא, הַכַּלִיפִים:
כָּל דָּם וְדָם אֲשֶׁר לֹא נִמְצָאשֹׁפְכוֹ, וְעַל אַחַד הַגְּבָרִים
נָפַל חֲשַׁד הַדָּם הַשּׁפוּךְ–
אֶל זִקְנֵי נֶגֶב הוֹבִילֶנּוּ.
דָּמִי, דָּמִי, דְּמֵי הַשּׁבֶט,דָּמִי, אָבִי הִנְחִילַנִי
נְקֹם לִי, אָחִי! אֵין תַּשְׁלוּמִים
לִדְמֵי נֶפֶשׁ בֶּן עֲרָבִי!
אָז מִשּׁבֶט זֶה תִבְחָרוּשֵׁיכִים קְדוֹשִׁים מִסְפָּר שְׁלֹשָה
וּמִשּׁבֶט שֵׁנִי תִקְחוּ
בַּעֲלֵי תוֹרָה שְׁנֵי עוּלֶמַה.
כִּי לֹא לָנוּ מִשְׁפַּט דָּמִים,דִּין הַנְּפָשׁוֹת לָעֶלְיוֹנִים:
דִּין הַבַּשְׁעָה! דִּין לַחֲסֶה!
דִּין הַנָקָם לְשֵׁיכִים קְדוֹשִׁים!
וְאֶת הֶחָשׁוּד יִקְּחו אִתָּםחֲמִשָּה אֵלֶּה יוֹדְעֵי דָבָר
וְעַל גַּב הַגִּ’ינִים, חֲמַם-אֶל-רִיח,
יִפְנוּ כֻלָּם הַמִּדְבָּרָה.
שָׁם בַּמִּדְבָּר יֶשְׁנוֹ שֵׁבֶטשָׁלֵו יִשְׁכֹּן תּוֹך בְּיוּתְּ שַׁעַר;
תּוֹךְ הַכֶמֶה, יְרִיעוֹת עִזּים
יוֹשֵב קָדוֹשׁ שֵׁיךְ בַּקְּדוֹשִׁים.
יוֹשֵב קָדוֹש שֵׁיך הַשּׁיכִים,עָטוּף כֻּלוֹ בָּעַבַּיָּה.
זְקָנוֹ פֶרֶא; פַּרְעוֹת רֹאשׁוֹ
יֹרְדִים, יֹרְדִים עַל כְּתֵפָים.
עֵינָיו דּוֹלְקוֹת, בְּרַק לְשִׁנָיו,עָשָן עוֹלֶה מִמִּקְטַרְתּוֹ;
קָנֶה אָרְכּוֹ אַמָּתַיִם
צָמוּד אֶל מִקְטֶרֶת קְטַנָּה.
קֶסֶת סוֹפְרִים, חֶרֶב חַדָּהתְּלוּיָה, תְּלוּיָה לוֹ בַמֵּזַח;
בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו חֲרוּז עִנְבָּרִים
סוֹבֵב, סוֹבֵב כַּך חָלִילָה.
בְּרֹאשׁוֹ יִצְנֹף צִיץ הַיָּרֹק,אוֹת לְקָדוֹשׁ עוֹלֶה רֶגֶל,
מִשְטַתֵּחַ שָׁנָה, שָׁנָה,
עַל הַקֶּבֶר שֶׁל הַנָּבִיא.
יוֹשֵׁב קָדוֹשׁ שֵׁיךְ הַשּׁיכִיםבִּאָהֳלֵי קֵדָר, בָּעֲרָבָה:
דָּן דִּין עֶלְיוֹן וְהַכַּלִיפִים,
נוֹקֵם נִקְמַת דַּם הַשּׁפוּךְ.
אָחִי, קַדְרִי, גּוֹאֵל דָּמִי,אִם יָאִיצוּ בְנֵי רַשְׁדִּיֶּה:
הוֹבֵל תּוֹבִיל רוֹצְחִי שָׁמָּה
אֶל שָׁרִיף מִזִּקְנֵי נֶגֶב.
וְעֵת יִתְקַדֵּשׁ גַּם יִטָּהֵר,יִקַח הַשּׁרִיף אַל סָעִיד
שְׁפוּדֵי בַרְזֶל, שְׂרוּפֵי לַהַב,
עַתָּה מִן הָאָח נִלְקָחוּ.
וְהֵעִיד לְעֵינֵי כָל הַזְּקֵנִיםוּבִפְנֵיהֶם פְּעָמִים שֶׁבַע
יַחֲזֹר עַל צ’וּרַתְּ הַקּוּרַאן,
וְנִגַּש לִשְׁאֹל פִּי הַנָבִיא.
רְעָמוֹת פְּנֵי הַשּׁיךְ יִלְבָּשׁוּ,יָקוּם, יַעֲמוֹד מְלֹא קוֹמָתוֹ
וּבִימִינוֹ שְׁפוּדִים צוֹרְבִים–
בִּפְני כָּל הָעֵדָה יִקְרָא.
"בְּשם אַלְלָה רַחוּם, רַחְמָן,"בִּשֶׂם מֻחַמַּד נְבִיאֵנוּ
"וְכָכָה, לְהַבְדִּיל, בְּשֵׁם הָרוּחוֹת
"בִּשֶׁם לַיְלָה הִשְׁבַּעְתִּיךָ!
"גַּלֵּה לּבְּךָ לִי יַ-סָלֶם!"הּכּוֹן עַצְמְךָ לִפְנֵי אַלְלָה:
"אִם לְפָנֶיךָ בְּנוֹת הָעֵדֶן
"אוֹ הַתֹּפֶת אֵשׁ גַּ’הַנַּם!
"אִם הֵנַפְתָּ בְּרַק חַרְבֶּךָ"לַגַּ’הַד אָז לְךָ הָעֵדֶן
"וְאִם בָּהּ שָׁפַכְתָּ דְמֵי נְקִיִּם
"שְׁאוֹל, אֲבַדּוֹן יְהֵא חֶלְקֶךָ!
"גַּלֵּה, גַּלֵּה לִי יַ-רָגֶל,"גַּלֵּה לִבְּךָ לִי יַ-סָלֶם!
"אִם לִי יָקְרָה נֶפֶש מֻשְׂלֶם
“כִּפְלַיִם יָקְרוּ דְמֵי נְקִיִּם!”
וְשׁוֹפֵךְ דָּמִי, רֹצְחִי סָלֶם,אָז, יָדַעְתִּי, יְשַׁקֵּרָה
וְלָקַח אָז הַשּׁיךְ אַלְסָעִיד
אֶת הַשְׁפוּדִין הַבּוֹעֲרִים–
וְנָגַע בְּמוֹ בִּלְשׁוֹן סָלֶם…יִדְּמוּ אָז כָּל בְּנֵי הָאֹהֶל,
פְּנֵי אַלְסָעִיד כִּי יֶחְוָרוּ
וּפְנֵי מָוֶת לִפְנֵי סָלֶם…
לְרַאֲוָה הִצִּיג אוֹתוֹ אַלְלָה:לְשׁוֹנוֹ נִכְוָה, נִכְוָה כֻלָּהּ!..
נוֹדַע קְלוֹנוֹ, גַּם חַטָּאתוֹ
בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה!
אִלְמָלֵא שָׁפַךְ דְּמֵי נְקִיִּםהָיָה מֵשִׁים שַׂר גַּבְרִיאֵל
פִּסַּת כְּפוֹר מֵעַל לְשׁוֹנוֹ
לְמַעַן צַדִּיק לֹא יִכָּוֶה!
אָז הַקְּלָלָה תֵצֵא חֹצֵץ,תִּפְרֹץ חִישׁ מִפִּי הָעֵדָה:
אַתָּה, אַתָּה שׁוֹפֵךְ דָּמִים
יִנְקֹם אַלְלָה בְךְ יסלם!
אַחַר יָקוּם שֵׁיךְ הַזְּקֵניםיִקְרָא בִּפְנֵי כָּל הָעֵדָה:
"אֵפוֹא, אֵפוֹא גוֹאֵל דָּמִים?
יָקוּם, יִנְקם דְּמַי הַנִרְצָח!"
הֵא לְךָ אָחִי אֶת הַחֶרֶבהַמְּלֻטָּשָה, הַנּוֹקֶמֶת
וּלְעֵינֵי כָל הַזְּקֵנִים
נָקָם קַח מִבֶּן רַשְׁדִּיֶּה!
בָּרוּךְ יִהְיֶה כָל הַנּוֹקֵם!אָרוּר יִהְיה כָל סוֹלֵחַ!
לֹא כַמַּים יִשְׁפֹּך סָלֶם
דַּם בֶּן שֵׁבֶט, בֶּן עֲזַזְמָה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.