בַּת הַכּוֹכָב / אברהם רגלסון
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
הַנַּעַר אֶלְשָׂרָף שָׁכַב לַיְלָה אֶחָד עַל יְצוּעוֹ הַדַּל בַּחֲדַר-עֲלִיָּתוֹ, וְהִבִּיט אֶל הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ – מִסְגֶּרֶת לְרִבּוּעַ-שָׁמָיִם כָּחֹל-אַפְלוּלִי, מְשֻׁבָּץ וְרָצוּף חֲבוּרַת כּוֹכָבִים, יוֹצְקֵי כֶסֶף וִירַקְרַק-אוֹרָה.
הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה כִּי אַחַד הַכּוֹכָבִים גָּדוֹל וְעָגֹל הוּא מִכָּל אֶחָיו: אוֹר לָבָן לוֹ, וְהוּא נוֹצֵץ בִּבְרַק-רָז מַבְטִיחַ מָה. נִקְשְׁרוּ עֵינֵי הַנַּעַר אֶל הַכּוֹכָב הַהוּא, עַד בְּלִי שְׂטוֹת מֵעָלָיו.
בַּחֲצִי-הַלַּיְלָה, טֶרֶם קְרֹא שְׂכֶוִי רִאשׁוֹן, רָאָה וְהִנֵּה זֶה הַכּוֹכָב הַגָּדוֹל וְהַלָּבָן נִפְתָּח פִּתְאֹם כְּשׁוֹשָׁן הַפּוֹתֵחַ גְּבִיעוֹ מְלֹא פְטוּרָיו, – מַרְחִיב כֶּתֶר-קַרְנָיו בְּלֹבֶן מַבְהִיק; וּמִלֵּב הַכּוֹכָב יָצְאָה יַלְדָּה, כֻּלָּהּ נֹגַהּ-אוֹר, וְהִתְחִילָה רוֹחֶפֶת וְיוֹרֶדֶת בֶּחָלָל: אֶפֶס כִּי לֹא נִקְרְעָה מֵעַל הַכּוֹכָב, כִּי חוּט-כֶּסֶף, קֶרֶן-אוֹר דַּקָּה, מְקַשֵּׁר בֵּינָהּ וּבֵין ַיֲהֹלם-הַזִּיו אֲשֶׁר יְלָדָהּ.
רְאִיתֶם עַכָּבִישׁ-יְעָרִים קָטָן, יָרֹק, מְרַחֵף וְיוֹרֵד מֵעַל עֲנַף-עֵץ; וּמִגַּבּוֹ נִמְשָׁךְ חוּט-מֶשִׁי דַק הַמְחַבְּרוֹ אֶל הֶעָנָף. יִקְרַב הָעַכָּבִישׁ אֶל הָאָרֶץ – יֶאֱרַךְ הַחוּט מֵאֲחוֹרָיו; יִתְרוֹמֵם הָעַכָּבִישׁ – יִקְצַר הַחוּט. כֵּן חִבֵּר קַו-הָאוֹר אֶת יַלְדַּת-הַזֹּהַר אֶל כּוֹכָבָהּ. כְּכֹל אֲשֶׁר הִתְרַחֲקָה מִן הַכּוֹכָב, כֵּן הָלַךְ חוּט הַכֶּסֶף הָלֹךְ וְאָרֹךְ, אַךְ לֹא פָג וְלֹא נִתָּק.
וַיִּשְׁתּוּמֵם הַנַּעַר מְאֹד בִּרְאוֹתוֹ כִּי בַת-הַכּוֹכָב, בְּרַחֲפָה וְרִדְתָּהּ לָאָרֶץ, מְכַוֶּנֶת רִחוּפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל חֲדַר עֲלִיָּתוֹ. עוֹד הוּא מִשְׁתָּאֶה, מַגְדִּיל עֵינָיו, וְהִיא הִתְקָרְבָה אֶל הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ – כֻּלָּהּ אוֹר מְסַנְוֵר וּפֶלְאִי – וַתִּכָּנֵּס בַּעֲדוֹ אֶל הַחֶדֶר, וַּתֶדא אֶל יְצוּעוֹ, וַתִּשְׁכַּב עַל הַכַּר אֵצֶל לֶחְיוֹ – בַּהֶרֶת לְבָנָה וְזוֹרַחַת, דְּמוֹת יַלְדָּה לָהּ.
נִפְעָם וְכוֹסֵף וְחָרֵד, שָׁלָח הַנַּעַר אֶת יָדוֹ אֶל הַיַּלְדָּה לָגַעַת בָּהּ, לְקַחְתָּהּ אֵלָיו. הִיא חָמְקָה מִתַּחַת יָדוֹ, טָסָה מֵעֵבֶר לַחֶדֶר וּבְעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, וַתֵּרוֹם מַעְלָה מַעְלָה אֶל כּוֹכָבָהּ, וְחוּט-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בֵּינָהּ וּבֵין הַכּוֹכָב הָלַךְ הָלֹךְ וְקָטֹן, הָלֹךְ וְקָצֹר, עַד הֵאָסְפָהּ אֶל מְעוֹנָהּ. וְהַכּוֹכָב נִסְגַּר עַלֶיהָ, כִּגְבִיעַ-שׁוֹשָׁן הַמִּתְקַפֵּל, וְזָרַח לָבָן וּמְלֵא-רָז כְּבַתְּחִלָּה.
וְגַעְגּוּעִים עַזִּים תָּקְפוּ אֶת נֶפֶשׁ הַנַּעַר אֶלְשָׂרָף אֶל יַלְדַּת-הַכּוֹכָבִים הַמַּזְהִירָה, אֲשֶׁר הוֹאִילַה לְבַקְּרוֹ, אַךְ לֹא אָבְתָה לְהִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ כְדֵי רֶגַע.
וַיֹּאמֶר: אֵיךְ תֵּשֵׁב אֶצְלִי, וְחַדְרִי דַל וְאָפֵל, וְהִיא בְכוֹכָבָהּ בְּאוֹרַת-תָּמִיד שׁוֹכֶנֶת. לֹא מָעוֹן כִּמְעוֹנִי יִנעַם בְּעֵינֵי יַלְדַּת-כּוֹכָבִים, לְדַבֵּק אֶת לִבָּהּ לָאָרֶץ. אָקוּם, וְאֶעֱשֶׂה בַיִת אֲשֶׁר יִסְכֹּן לָהּ.
וְלַנַּעַר תֵּבַת-בְּדִיל, מְלֵאָה מַטְבְּעוֹת-זָהָב קְדוּמוֹת. מֵאָבוֹת רְחוֹקִים יָרְדָה אֵלָיו יְרֵשָׁה, וְאִישׁ לֹא נָגַע בָּהּ דּוֹרוֹת רַבִּים, כִּי עַזָּה מַסֹּרֶת-הַבַּיִת: אַל יִגַּע אִישׁ בָּאוֹצָר, כִּי אִם לְצֹרֶךְ עָצוֹם וְנִכְבָּד.
וַיָּקָם הַנַּעַר לְמָחֳרָת, וַיָּרֶק אֶת כָּל מַטְבְּעוֹת-הַזָּהָב אֲשֶׁר בַּתֵּבָה, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְנֶה מְחֳירָן אֲבָנִים טוֹבוֹת: סַפִּיר וְיָשְׁפֵּה, בֵּירוֹל-הַשּׁוֹשָׁן וּכְרוּם-הַיָּם, וְלֶשֶׁם וְאֹדֶם: אֲבָנִים צְהֻבּוֹת כְּדֹנֶג שָׁקוּף; אֲבָנִים כְחֻלּוֹת כִּבְרֵכוֹת-הָרִים אֲשֶׁר שְׁמֵי-טֹהַר טוֹבְלִים בָּהֶן; אֲבָנִים אֲדֻמּוֹת כְּכוֹכַב הַמִּלְחָמָה בְּזַעְפּוֹ. וּמִכָּל אֵלֶּה בָנָה לוֹ בַיִת קָטֹן, כְּלוּב-תִּפְאֶרֶת, עָשׂוּי טוּרִים טוּרִים: אָדֹם הַטּוּר הָאֶחָד, כָּחֹל הַטּוּר הַשֵּׁנִי, וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי צָהֹב. וְהִתְמַזְּגוּ מָאוֹר עִם מָאוֹר: אָדֹם עִם כָּחֹל לִהְיוֹת אַרְגָּמָן; כָּחֹל עִם צָהֹב לִהְיוֹת יָרֹק; וְהִתְנוֹצְצָה כָל אֶבֶן בְּהוֹדָהּ שֶלָּהּ וְהוֹד שָׁאוּל מֵחַבְרוֹתֶיהָ אֲשֶׁר עַל יָדָהּ.
בָּעֶרֶב הַהוּא שָׂם אֶלְשָׂרָף אֶת כְּלוּב אַבְנֵי-הַחֵן עַל כָּרוֹ מוּל אֶשְׁנַבּוֹ, וַיֹּאמֶר: אֲחַכֶּה, אוּלַי תָבוֹא אֵלַי שֵׁנִית יַלְדַּת-הַכּוֹכָביִם, וְתֹאבֶה לָשֶׁבֶת בַּמָּעוֹן, בָּנִיתִי לָהּ, כִּי תִרְאֶה אֲשֶׁר לֹא דַלָּה הָאָרֶץ מִנֹּגַהּ – וְתִרְצֶה אֶת יִפְעַת אֲבָנָי.
וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כִּפְעֹם הַכּוֹכָבִים בְּעֶצֶם-זָהֳרָם, שׁוּב נִפְתַּח הַכּוֹכָב הַלָּבָן כְּהִפָּתַח כּוֹתֶרֶת-פֶּרַח, וּמִלִּבּוֹ יָצְאָה יַלְדַּת-הַפְּלָאִים, וַתְּרַחֵף וַתֵּדֶא מַטָּה אֶל הָאָרֶץ. וְחוּט-הַכֶּסֶף הַמְּחַבֵּר אוֹתָהּ אֶל מְקוֹרָהּ, הָלַךְ הָלֹךְ וְהִתְמַשֵּׁךְ, הָלֹךְ וְאָרֹךְ, עַד בֹּא הַיַּלְדָּה בְעַד הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ אֶל חֲדַר-הָעֲלִיָּה שֶׁל הַנַּעַר. וַתָּטָס אֶל יְצוּעוֹ וְאֶל כַּרוֹ. וַתִּכָּנֵּס בְּעַד פֶּתַח-הַדֶּלֶת שֶׁל הַמָּעוֹן הַקָּטֹן אֲשֶׁר הוּכַן לָהּ: וַיֵּלֶךְ אוֹרָהּ הַלָּבָן מִבְּעַד כָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת בְּקֶסֶם-נֵס, – גַּוְנֵי יֹפִי מִתְרוֹצְצִים זֶה עִם זֶה וְנִשְׁפָּכִים אִישׁ אֶל אָחִיו. שָׁלַח הַנַּעַר אֶת יָדוֹ לִסְגֹר אֶת דֶּלֶת-הַכְּלוּב. חִישׁ חָמְקָה בַּת-הַזֹּהַר מִבֵּית-הָאֲבָנִים הַקָּטֹן, דָּאֹה וְרָחֹף בָּאֲוִיר עַל פְּנֵי הַחֶדֶר, וּבְעַד הָאֶשׁנָב הַחוּצָה, מַעְלָה מַעְלָה לָרָקִיעַ, וְחּוט-כַּסְפָּהּ הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְהִתְכַּוֵּץ, הָלֹךְ וְקָטֹן, עַד בּוֹאָהּ אֶל לֵב כּוֹכָבָהּ, וַתִּכָּנֵס בּוֹ. וְהַכּוֹכָב נִסְגַּר עָלֶיהָ, וְזָרַח גָּדוֹל, לָבָן, מַפְלִיא, כְּבַתְּחִלָּה.
אָמַר הַנַּעַר: קָשׁוֹת וּמֵתוֹת הָאֲבָנִים, וְזָהֳרָן קַר. אֵיכָה חָשַׁבְתִּי כִּי תְּאַוֶּה אוֹרָן לְמִשְׁכָּן לָהּ? אָכֵן, אִם רָצִיתִי כִּי תִּשָּׁאֵר עִמִּי, עָלַי לִבְנוֹת לָהּ בַּיִת חַי, רַעֲנָן, מִכְּלוּב אַבְנֵי-הַחֵן, מָאֲסָה בוֹ.
וּלְמָחֳרָת, עַד פָּנָה יוֹם, הָלַךְ אֶל הַשָּׂדֶה, וַיִּלְקֹט כָּל כָּחֹל, כָּל צָהֹב וְכָל עָקֹד בַּפְּרָחִים: סִגָּלִיּוֹת וְסַרְעֲפוֹת, חֲבַצְלוֹת-סוּף, נַעֲלוֹנִים וַאֲמֶרִילוֹת. וַיִּקְלְעֵם מָעוֹן הָדוּר, רַעֲנָן בִּסְרִיגָיו וּמַרְהִיב בִּצְבָעָיו, נוֹזֵל בָּשְׂמֵי שִׁכָּרוֹן וְכִלְיוֹן-הַנֶּפֶשׁ. וַיָּשֶׂם בַּלָּיְלָה הַהוּא אֶת כְּלוּב-הַצְּמָחִים עַל כָּרוֹ.
בַּחֲצוֹת-לֵיל נִבְקַע לֵב-הַכּוֹכָב, וְיַלְדַּת-הַכּוֹכָבִים יָרְדָה מִתּוֹכוֹ רַחֵף וְדָאֹה, וְחוּט-הַכֶּסֶף הוֹלֵךְ וּמִתְמַשֵּׁךְ מֵאֲחוּרֶיהָ, עַד בָּאָה אֶל חֲדַר-הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר לְאֶלְשָׂרָף. צָנְחָה עַל כָּרוֹ – קֶסֶם נֹגַהּ – וַתִּכָּנֵס אֶל הַבַּיִת הַקָּטֹן, מְעוֹן-הַפְּרָחִים אֲשֶׁר קָלַע לָהּ. וַיֵּאוֹר הַכְּלוּב, וְהַפְּרָחִים חָיוּ: צִבְעָם גָּבַר וְרֵיחָם עָדָף.
הוֹשִׁיט הַנַּעַר יָדוֹ אֶל דֶּלֶת-הַכְּלוּב לְסָגְרָהּ, – חָלְפָה מִתּוֹכוֹ בַת-הַזֹּהַר, וַתֵּדֶא בְעַד הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ הַשָּׁמַיְמָה, וְחוּט-כַּסְפָּהּ הָלַךְ וְקָצֵר, עַד נִבְלְעָה בְּלֵב-הַכּוֹכָב. וְהַכּוֹכָב סָגַר עָלֶיהָ, וְנָגַהּ לָבָן, גָּדוֹל וּמִסְתּוֹרִי כְּמִקֶּדֶם.
כָּל הַלַּיְלָה וְכָל יוֹם-הַמָּחֳרָת הָגָה הַנַּעַר בְּבַת-הַפְּלָאִים, וְלִבּוֹ יוֹצֵא אֵלֶיהָ. בָּאַחֲרוֹנָה אָמַר: לֹא בְרַק אֲבָנִים טוֹבוֹת וְלֹא בֹשֶׂם פִּרְחֵי-חֵן יִתְּנוּ לָהּ אֶת הַחַיִּים, חָשָׁקָה. אֵין זֹאת כִּי אִם תִּתְאַו לְמָעוֹן יוֹתֵר חַי וְלוֹהֵט מֵאֲשֶׁר בָּנִיתִי לָהּ – לְמַעַן תִּתְקַשֵּׁר אֶל הָאָרֶץ, כִּי עַל כֵּן לֵב-כּוֹכָב מוֹשָׁבָהּ עַד כֹּה.
וּבַלַּיְלָה הַבָּא לָקַח אִתּוֹ חֶרֶב אֶל מִטָּתוֹ.
***
וְלַנַּעַר אֶלְשָׂרָף מִימֵי-יַלְדּוּתוֹ נַעֲרָה אֲהוּבָה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גַּם הִיא אֲהֵבַתְהוּ. וְהִיא לֹא כְבַת-הַכּוֹכָבִים חִוֶּרֶת בְּלֹבֶן אוֹר, כִּי אִם בְּרִיאַת-בָּשָׂר, אֲדֻמַּת-לֶחִי, וְיָדֶיהָ מְחַבְּבוֹת עֲבוֹדָה. הִתְפַּלְּאָה הַנַּעֲרָה עַל כִּי חָדַל רֵעָהּ הַטּוֹב מִבֹּא אֶל בֵּית-אִמָּהּ מִדֵּי-יוֹם כְּמִשְׁפָּטוֹ. אַךְ צְנוּעָה הָיְתָה, וְלֹא מָצְאָה אֶת נַפְשָׁהּ לָלֶכֶת אֵלָיו בְּעֵת חָשְׁקוֹ בִּבְדִידוּת; כִּי אָמְרָה: לָמָּה אֶהְיֶה לְטֹרַח לוֹ?
וְיוֹם יוֹם, שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים, רָאֲתָה אוֹתוֹ עוֹבֵר בָּרְחוֹב, כֻּלּוֹ כָמֵהָּ וְחִוֵּר. וּכְפָגְשׁוֹ אִישׁ, לֹא עָנָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה אֶת הַנַּעֲשֶׂה עַל הָאֲדָמָה מִסָּבִיב לוֹ. וְגַם עַל פְּנֵי הַנַּעֲרָה עָבַר, וְלֹא בֵרַךְ אוֹתָהּ אֲפִילוּ בִמְנוֹד-רֹאשׁ וּמֶבָּט-עַיִן, כְּמוֹ לֹא הִכִּיר אוֹתָהּ מֵעוֹלָם. וַיֶחְמַץ לִבָּהּ בְּקִרְבָּהּ. אַךְ תַּקִּיפָה בְדַעְתָּהּ הָיְתָה, וְאָמְרָה: אֶשְׁתֹּק וְאֶסְבֹּל, עַד יֵהָפֵךְ לֵב רֵעִי אֵלַי לְחַבְּבֵנִי כְמִקֶּדֶם, וְיָבוֹא אֵלַי, וִיבָאֵר לִי פֵשֶׁר דָּבָר.
וְאוּלָם בַּלַּיְלָה הַזֶּה – הוּא לַיְלָה רְבִיעִי מִלֵּיל בּוֹ נִגְלְתָה רִאשׁוֹנָה בַת-הַכּוֹכָב לְאֶלְשָׂרָף – הִרְגִּישָׁה בְגִנְזֵי-לִבָּהּ כִּי מַשֶּׁהוּ מַחֲרִיד וְנוֹרָא עוֹמֵד לְהֵעָשׂוֹת לַנַּעַר הֶחָמוּד לָהּ, וְלֹא יָדְעָה שֵׁנָה. וּבְהַגִּיעַ חֲצוֹת-לַיְלָה לֹא יָכְלָה הִתְאַפֵּק עוֹד. שָׁכְחָה צְנִיעוּתָהּ וְגֵאוּת-נַפְשָׁהּ, וַתָּקָם וַתָּרָץ אֶל בֵּיתוֹ, וַתַּעַל אֶל חֲדַר-עֲלִיָּתוֹ, וַתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת בְּבֶהָלָה. – וְהִנֵּה לְאוֹר- הַכּוֹכָבִים הוּא שׁוֹכֵב עַל יְצוּעוֹ הַבּוֹדֵד, מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ, וְחָזֵהוּ חָשׂוּף, וּפֶצַע עָמֹק, אָדֹם, שׁוֹתֵת, פָּעוּר בְּתֵבַת-לִבּוֹ, וְחֶרֶב מְטַפְטֶפֶת-דָּם בְּיָדוֹ. הִיא קָרְאָה לוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים בִּשְׁמוֹ, וּבְכִנּוּיֵי חִבָּה וְתַחֲנוּנִים, אַךְ הוּא לֹא שָׁמַע. הִיא לָקְחָה רֹאשׁוֹ בְחֵיקָהּ, וַתְּנַשֵּׁק מִצְחוֹ, וַתִּנְשֹׁם מִנִּשְׁמָתָהּ אֶל אַפָּיו, אַךְ הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ. רַק אֹשֶׁר רָחוֹק וּמֻפְלָא עָמַד קָפוּא עַל שְׂפָתָיו, וְנָגַהּ מִמַּעֲמַקֵּי עֵינָיו הַמַּאֲפִילוֹת.
כִּי בַלַּיְלָה הַהוּא שָׁכַב אֶלְשָׂרָף עַל יְצוּעוֹ, וְחִכָּה כְמִשְׁפָּטוֹ זֶה שְׁלֹשָׁה לֵילוֹת, לְבַת-הַכּוֹכָב שֶׁתָּבוֹא. וְהַפַּעַם לֹא כְלוּב אַבְנֵי-חֵן וְלֹא בֵית פְּרָחִים רַעֲנַנִּים אִתּוֹ, רַק בְּשָׂרוֹ הַכָּמֵהַּ וְהַכָּחוּשׁ בִּלְבָד. וּבְעֵת חֲצוֹת, כִּי רָאָה אֶת הַכּוֹכָב הַלָּבָן מִתְרַחֵב וְנִפְתָּח, וּבַת הַכּוֹכָב יוֹרֶדֶת בְּרִחוּף וְטִיסָה, וְחוּט-כַּסְפָּהּ הוֹלֵךְ וּמַאֲרִיךְ בֵּינָהּ וּבֵין הַכּוֹכָב אָבִיהָ, – אַךְ נִכְנְסָה בְּעַד הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ וְהִתְחִילָה דוֹאָה, פֶּלֶא-אוֹר, אֶל יְצוּעוֹ וְאֶל כָּרוֹ, תָּקַע הַחֶרֶב בְּחָזֵהוּ, וַיִּפְתַּח לִבּוֹ לִקְרָאתָהּ, לִהְיוֹת לָהּ לְמָעוֹן. הַיַּלְדָּה נִכְנְסָה אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ הַפָּתוּחַ; וְאֶלְשָׂרָף נִמְלָא כֻלּוֹ נֹגַהּ-אוֹר לָבָן, וְעַד בְּהוֹנוֹת-רַגְלָיו – וַיְהִי לוֹ כָל הָעוֹלָם נַהֲרַת-לֹבֶן אַחַת, שִׂמְחַת-אוֹרָה אַחַת, – וּמְאוּם לֹא יָדַע עוֹד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.