אֵלִי (קטע מפואמה) / שאול טשרניחובסקי

אָחָא, אֱמֹר מַה-שֶּׁתֹּאמַר – לֹא עוֹד פַּסָּה גְבוּרָה מִיַּעֲקֹב,

שְׁרִירִים וְדָם מִיִּשְׂרָאֵל, חָזֶה רְחַב-גֶּרֶם וָשֶׁכֶם…

יֶשְׁנָם בִּתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה עַל שְׂפוֹת הַדְּנֶסְטְר הַבְּרוּכוֹת

בְּכַרְמֵי בֵין-גְּבָעוֹת מִתְפַּנְּקִים בְּחֻמָּה וּכְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ

וְרַחֲבֵי שְׁיָר-בֵּסָרַבְּיָה, הַכְּבֵדָה בֶחָלָב וּגְבִינָה,

יֶשְׁנָם בִּכְפָרִים נִדָּחִים בְּעַרְבוֹת צְפוֹן טַבְרִיָּה, יֶשְׁנָם

הַרְחֵק מִדֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ קְבוּעִים בֵּין פְּסִיקָה וּפְסִיקָה,

כְּרוֹן נַחֲלִי-הָאָבִיב הַפְּזִיזִים הַשּׁוֹטְפִים עֲכוּרִים,

אוֹתָם נִיצוֹצוֹת מִקֶּדֶם וּפְלֵטַת הַגְּבוּרָה שָׁכַחְנוּ –

שָׁמָּה יַעֲלוּ יָצִיצוּ לְפִתְאֹם כְּאוֹתוֹ סָפִיחַ,

דּוֹמֶה לְאוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת הַחִטָּה הַטּוֹבָה, הָעוֹלָה

בְּגֵבֵי תֵל-קְדוּמִים הַנֶּחְפֶּה מַטְלִיוֹת עִשְׂבֵי-עֳקָצִים,

אוֹתָהּ שִׁבֹּלֶת גַּלְמוּדָה, שֶׁנָּטְעָה יַד-אֵל רַבַּת-בְּרָכָה

בְּמַטְלִית, לֹא עָבַר בָּהּ אִכָּר וְלֹא זָרָה עָלֶיהָ זֵרְעוֹנִים.

הָיָה הָאֶחָד מֵהֶם גַּם אֵלִי הַנַּעַר, זָכָרְתִּי.

דּוֹמֶה, שֶׁכַּמָּה פְעָמִים אָמַרְתִּי אֲסַפֵּר דְּבַר אֵלִי,

כֵּיוָן שֶׁבָּאתִי לְכָאן, הָבָה אֲסַפְּרָה הַפָּעַם.

הָיָה בְאַחַד הַכְּפָרִים אֲשֶׁר בְּטַבְרִיָּה לְצָפוֹן,

סָמוּךְ לַמָּקוֹם, בּוֹ עָלְתָה לְפָנִים “הַמְּסִלָּה הַגְּדוֹלָה”,

פּוֹנָה כְלַפֵּי מוֹסְקְבָה, פּוֹלַחַת “הַשָּׂדֶה הַפֶּרֶא”

אֲשֶׁר בּוֹסְסוּהָ עֲדָרִים סוּסֵי-קְרִים בְּרֶסֶן טָטָרִים,

פִּרְאֵי פָרָשִׁים וְאֹרְחוֹת-טְשּׁוּמַקִּים מִתְמַהְמְהוֹת,

וְהַרְחֵק מִזְּרוֹעוֹת הַדְּנֶפֶּר, הַחוֹבְקוֹת אֶפַּרְכִיּוֹת גְּדוֹלוֹת,

שְׁקוּעוֹת בְּבָתֵּי-הַחֵמָר מִתַּחַת לְגַגֵּי קַשׁ-אָפוֹר,

שְׁקוּעוֹת בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ: חֲרִישָׁה שְׁחוֹרָה וּשְׁמֵנָה,

זְרִיעָה תְמִימָה וּשְׂמֵחָה וְקָצִיר רַב-זֵעָה וְשִׁירָה.

הָיָה בְאוֹתוֹ הַכְּפָר יְהוּדִי פִקֵּחַ – יְחִיאֵל,

קָרוּי יְחִיאֵל אִישׁ-חֹל, “בּוּדֵנִי” בִּשְׂפַת הָאִכָּרִים

(יַעַן כִּי עָשָׂה שַׁבַּתּוֹ חֹל וְהִתְעַסֵּק בִּפְרַקְמַטְיָה).

אוֹתוֹ יְחִיאֵל כִּי מֵת – וְנִשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי בָנָיו –

“הַיְחִיאֵלִים” בַּדּוֹר. סָבַר מַר, מַאי נַפְקָא מִנָּהּ?

נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם יְהוּדִים וְהַכְּפָר כְּפָר גָּדוֹל, כְּרַךְ מַמָּשׁ?

לֹא מִנֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ! – שְׁנַיִם יְהוּדִים, שְׁנֵי אַחִים,

זֶה שֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ פִּנְצ’וּק, וְזֶה שֵׁם-מִשְׁפַּחְתּוֹ לִיטִינְסְקִי.

כְּלוּם אֵין זֶה פֶלֶא? – לָאו דַּוְקָא – שְׁנַיִם יְהוּדִים,שְׁנֵי אַחִים.

שְׁנַיִם שֵׁמוֹת לָהֶם – מַה פֶּלֶא? הַפֶּלֶא שֶׁשְּׁמוֹתָם

שְׁנַיִם – שְׁנַיִם וְלֹא שְׁלֹשָׁה – וְהוּא סְגֻלָּה כְּנֶגֶד הַגְּזֵרָה

לִהְיוֹת חֲנִיכֵי קְסָרַקְטִין – וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, יְדוּעִים.

וְהֵמָּה הַשְּׁנַיִם חֶנְוָנִים, חֲנוּתָם קְבוּעָה בְּבֵיתָם.

הָיוּ בָּתֵּיהֶם הַשְּׁנַיִם בַּשְּׁכוּנָה הָאַחַת, הַסְּמוּכָה

לְכִכַּר-הַשּׁוּק וְהַיְרִיד, בַּיִת מוּל בַּיִת – כִּבְמַרְאָה.

הָיָה יְחִיאֵל עוֹד חַי – וְהַיְחִיאֵלִים בְּשֻׁתָּפוּת

סוֹחֲרִים בַּחֲנוּת הָאַחַת, אַךְ לְבָתֵּיהֶם נִפְרָדוּ.

אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה,

הִתְחִיל גַּם חֳרִי-הָאַף וְצַעַר וְחֵמָה עֲצוּרָה.

זֶה מוֹשֵׁךְ קוֹנֶה לְכָאן וְזֶה מוֹשְׁכוֹ לַחֲנוּת שֶׁכְּנֶגֶד.

הִתְחִיל הַשָּׂטָן מְרַקֵּד בֵּינֵיהֶם. וַאֲמַתְלוֹת…אֲמַתְלוֹת

יֶשְׁנָן לְעוֹלָם לַזָּקוּק לָהֶן; אַךְ חָס וְחָלִילָה:

יֵשׁ לָהֶם, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יְרֻשָּׁה – חֲנוּת וּמְטַּלְטְלִים,

חוֹבוֹת וְעִסְקֵי-מִשְׁפָּחָה עוֹד מִשֶּׁכְּבָר, וְ“עִסְקֵי-נָשִׁים”:

מַעֲשֶׂה בְּשׁוּנְרָה שֶׁפָּרְשָׁה לְמַרְתֵּף שֶׁלֹּא לִבְעָלֶיהָ

לְרֵיחַ-נִיחוֹחַ שֶׁל זִבְדָּה – וְהָיוּ לִרְסִיסִים כְּלֵי-חֶרֶס;

בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בַמֹּץ בָאַמְבַּר, וְתַרְנְגֹלֶת שֶׁל שְׁכֵנָה

פִּתְאֹם מַכְרִיזָה בְעוֹלָמוֹ שֶׁל חָצֵר עַל בֵּיצָה חֲמִימָה;

אַוְזָה, אֵם עַל בָּנֶיהָ, וְזָכָר מְאֹד נוֹחַ לִכְעֹס

חוֹדְרִים בְּפִרְצָה בַגָּדֵר עַל גִּנַּת-יְרָקוֹת עוֹד גִּבְעוֹל,

הָלֹךְ וְחָטֹט וְתָלֹשׁ כָּל רָאשֵׁי עֲשָׂבִים יְרֻקִּים;

מַעֲשֵׂי עָוֶל וָרֶשַׁע! סִכְסוּכֵי יְלָדִים בִּכְלָל!

יוֹצְאִים בְּעַיִן וָשֵׁן – וְכֻלֵּי וְכֻלֵּי וְגוֹמֵר…

אַךְ לֹא לְעוֹלָם הָרִיב! הַיְרֻשָּׁה הִפִּילוּ בְגוֹרָל,

חוֹבוֹת הַלָּקוֹחוֹת נִפְרָעוּ, וְהַיְלָדִים גָּדְלוּ וְהִתְחִילוּ

בְּרִיב אֲבוֹתֵיהֶם גַּם-הֵם: לֹא נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

גַּם הַמִּטַּלְטְלִים חִלְּקוּ וְאַף כֵּלִים שְׁמוּרִים לְפֶסַח,

גַּם הַלָּקוֹחוֹת-הַקּוֹנִים… נִפְרְדוּ אִישׁ לְ“גוֹיֵיהֶם”

נִשְׁאֲרָה רַק חֶלְקָה אַחַת – וְלֹא בָאוּ לִכְלָל דֵּעָה אֶחָת.

הָיָה לִיחִיאֵל זֶה מָקוֹם בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בַּ“מִזְרָח” –

סֶלַע-מַחֲלֹקֶת לְבָנָיו – וְנִכְנְסוּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה

“פְּנֵי” כָּל הַקְּהִלָּה – לַשָּׁוְא! הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּכַפָּם.

הָיָה הָאֶחָד הַבְּכוֹר – וְטוֹעֵן הוּא: בְּכוֹר וּבִרְכָתוֹ…

הָיָה הַשֵּׁנִי מִתְעַבֵּר: בְּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ נִפְטַר אַבָּא…

הָיָה בְּחַיָּיו בְּבֵיתוֹ, וְגַם בִּקְבוּרָתוֹ הוּא טִפֵּל.

וְאִלּוּ הָיָה הַמָּקוֹם בְּצַד מִזְרָח, אַךְ בְּאֶמְצַע הַסַּפְסָל,

רַבָּה הָרָעָה לֹא הָיְתָה – דָא עָקָא, כִּי סָמוּךְ “לָאָרוֹן”

(יָשַׁב יְחִיאֵל מִכָּאן, וּמִכָּאן מְקוֹם הָרַב שֶׁבַּקְּהִלָּה).

עַד שֶׁהַיָּמִים יְמֵי-חֹל, יֵשׁ לָנוּ מִנְיַן וָתִיקִים,

זְקֵנִים נְטוּלֵי עֲסָקִים, הָרַב, וְהַחַזָּן וְהַשַּׁמָּשׁ

וְעוֹד מִן הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר, הַיּוֹשְׁבִים בַּשְּׁכוּנָה בִסְמִיכוּת;

אֶפֶס בְּשַׁבָּתוֹת, בֶּחָג – מִזְדָּרְזִים הַשְּׁנַיִם, מַקְדִּימִים.

שְׁנֵיהֶם בַּשְּׁכוּנָה הָאַחַת – בַּיִת מוּל בַּיִת, כָּאָמוּר,

חַלּוֹן מַמָּשׁ מוּל חַלּוֹן – וּבְצֵאת אֶחָד יוֹצֵא הַשֵּׁנִי.

עוֹמְדִים הַקְּטַנִּים עַל פִּתְחָם אוֹרְבִים לְצַעֲדֵי דוֹדָם.

הָיוּ הַשְּׁכֵנִים מַמָּשׁ מִתְבַּקְּעִים בִּרְאוֹתָם הַשְּׁנַיִם:

אֵיךְ שֶׁזֶּה יוֹצֵא וְזֶה פוֹרֵץ, וּשְׁנֵיהֶם מַרְחִיבִים צַעֲדֵיהֶם,

עוֹשִׂים אֶת-עַצְמָם לְעֵין-זָר צוֹעֲדִים מְתוּנוֹת מְתוּנוֹת

כְּלַפֵּי בֵית-מִדְרָשׁ, וּכְאִלּוּ בְלֹא-רוֹאִים מִסְתַּכְּלִים

אֲשֶׁר גַּם אָחִיו יֵחָפֵז… הָרִיצָה מִדָּה מְגֻנָּה

לְבַעֲלֵי-בָתִּים הֲגוּנִים, יְהוּדִים עִם זָקָן וּפֵאוֹת!

נִמְלְכוּ לַעֲשׂוֹת קַפַּנְדְּרִיָּה דֶרֶךְ קַרְפִּיפִים וְגִנּוֹת,

חֶרֶשׁ מֵאַחֲרֵי-חֲצֵרוֹת לָצֵאת יִתְגַּנְּבוּ – אֵין רוֹאֶה –

נִכְנַס פִּינְצ’וּק לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְהִנֵּה לִיטִינְסְקִי בַּ“מָּקוֹם”,

עֵינָיו מְמַצְמֵץ מִמְּתִיקוּת, וְיֵשֵׁב הָאָח בַּאֲשֶׁר יֵשֵׁב.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַשְׁכִּים לִיטִינְסְקִי וְיִסֹּב קַרְפִּיפִים וְגִנָּה,

וְעָלָה נִכְחוֹ פִּינְצ’וּק בַּשְּׁכוּנָה וְזָכָה בַּמָּקוֹם.

שְׂחוֹק הוּא וְהָיָה לִשְׂחוֹק – מַעֲשֵׂה-קוֹמֶדְיָה, חֵי-נַפְשִׁי!

שַׁבָּת – כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים (כַּיּוֹצֵא מִכְּלָל אַךְ וָתִיקִים)

יוֹשְׁבִים בְּהַרְחָבַת-הַדַּעַת, מְחַכִּים לְבֹא הַ“יְחִיאֵלִים”:

“מִי מֵהֶם יֵשֵׁב הַיּוֹם? וְאֵיךְ יֶאֱרַךְ חָטְמוֹ שֶׁל אָחִיו”?

הֶעֱרִים אֶחָד וּבָא עִם פְּתִיחַת-הַבַּיִת – בַּשִּׁשִּׁית…

עָמַד הַשֵּׁנִי מִתְלַחֵשׁ עִם פַאלִיק הַשַּׁמָּשׁ, וְהִסְכִּים:

הִשְׁכִּים בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה וּפָתַח הַבַּיִת – בְּחָמֵשׁ…

עָמְדוּ הַ“בָּנִים” וְאָרְבוּ, וְלֹא רָאוּ אֶת דּוֹדָם הַיּוֹצֵא.

פָּנָה הַשֵּׁנִי כְדַרְכּוֹ: מִזְדָּרֵז-מִתְמַהְמֵהַּ.

אָחִיו אֵינֶנּוּ? חָשׁ לִבּוֹ – יֵשׁ דְּבָרִים בְּגֵו – נִבָּא רָעוֹת…

קָרַב – הַבַּיִת פָּתוּחַ, נִכְנַס – וְעֵינָיו חָשָׁכוּ…

שַׁבָּת זוֹ לָקוּ אֵלֶּה, וְשַׁבָּת אַחֶרֶת – הָאֵלֶּה.

פַּעַם – וּשְׁנֵיהֶם הִקְדִּימוּ, הִגִּיעוּ – הַשַּׁמָּשׁ אֵינֶנּוּ.

קָרָה לוֹ מַה-שֶׁקָּרָה וְאֵחַר קְצָת שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ.

וְהִנֵּה הָאַחִים הַשְּׁנַיִם צוֹבְאִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת,

אֶחָד מִשְׁתָּעֵל מִשְּׂמֹאל, וְאֶחָד מִיָּמִין מִתְגָּרֵד…

נִדְחַק הַלָּז וְזֶה נִדְחַק, זֶה עוֹלֶה וְזֶה עוֹלֶה כְנֶגְדּוֹ,

אוֹחֵז הָאֶחָד בְּכַף פַאלִיק, אוֹמֵר הַשֵּׁנִי לְנַשְּׁלוֹ

מִמַּפְתְּחוֹתָיו, צְרוֹר בַּרְזֶל, – וְהַדֶּלֶת אִי-אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ…

אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכָּם בְּשַׁבָּת. אוּלָם בְּחַג אֵין מְוַתֵּר,

בֵּין שֶׁהִגִּיעַ הָאֶחָד בֵּין שֶׁהִגִּיעַ הַשֵּׁנִי,

שְׁנֵיהֶם סְמוּכִים אֶל מָקוֹם אֶחָד, אִישׁ בְּצַד אֶחָיו,

זֶה פוֹנֶה רֹאשׁוֹ לִשְׂמֹאל וְזֶה פוֹנֶה רֹאשׁוֹ לְיָמִין,

מַמָּשׁ אוֹתוֹ הַנֶּשֶׁר עַל-גַּבֵּי גוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכוּתָא:

עֹרֶף מוּל עֹרֶף וְעֵינַיִם מְזָרוֹת כַּעַס וְאֵיבָה.

יָמִים חוֹלְפִים עַל יָמִים. הַבָּנִים מָה הֵם? הֵמָּה גְּדֵלִים!

הָיָה פִּינְצ’וּק מַרְבֶּה בָנוֹת, וְקַדִּישׁ לֹא אֶחָד, – שֵׁשׁ כַּלּוֹת

עוֹלוֹת בַּבַּיִת הָאֶחָד, וְשִׁשָּׁה בָנִים בְּבֵית-אָחִיו.

אֶחָד מֵהֶם הֲרֵי אֵלִי, וְהָיָה בֶּן-עֶשְׂרִים וָמָעְלָה…

עוֹמֵד כְּבָר בְּשִׁדּוּכִים, אַךְ חִכּוּ “עַד יַעֲבֹר זַעַם”

(כְּלוֹמֵר, אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲרֵר מֵאֵימַת עֲבוֹדַת הַצָּבָא).

וְאֵלִי רְחַב גֶּרֶם וָשֶׁכֶם, וְצַוָּאר שׁוֹר-פָּר לוֹ וּמְאָדָּם,

רַגְלָיו רֶגֶל קְצָרָה, וְאוּלָם פּוֹסַעַת מַמָּשׁוֹת,

אֲשֶׁר אִם עָמְדָה עַל עָמְדָהּ וְיֶשׁ-לָהּ אֲחִיזָה בַּקַּרְקַע;

כֻּלּוֹ תַּבְנִית גּוּר-דֻּבִּים מִזַּאֲטוּטֵי הַחַיָּה:

אֲשֶׁר עוֹדֶנּוּ בְּבַגְרוּת, טֶרֶם הִגִּיעַ מְלֹא-גָדְלוֹ.

הָיְתָה בִרְכַּת-שָׁמַיִם עַל כַּפּוֹ הַשְּׁחֻמָּה, דְּמוּת-צְבַת לָהּ,

אֲשֶׁר אִם תָּפְסָה בְנַעַל פַּרְסַת-הַסּוּס – וְתִכּוֹפֵף

מְלַאכְתּוֹ מְלֶאכֶת-נַפָּחִים – וּבֵין הַמַּפּוּחַ וְהַסַּדָּן

עָמַד וְעָשָׂה בְּבַרְזֶל מֵאָז הַבֹּקֶר עַד-עֶרֶב,

נוֹגֵד חִשּׁוּקִים וּמַלְגֵּז, תּוּתְרִי סוּסִים וְנַעֲלֵיהֶם,

אַנְקוֹל לִנְטִילַת הַקַּשׁ וְכַדּוּם לְהַעֲלוֹת דְּלִי טָבָע.

סָמוּךְ לַפַּחַם כְּלוֹנְסָאוֹת קְבוּעִים בָּאָרֶץ כָּרָאוּי,

כָּפִיס וְגַמְלָה עֲלֵיהֶם – בֵּית-נִעוּל-הַסּוּסִים לְאֵלִי.

וְהָיָה בְעָמְדוֹ לְדוּכָן וְתָפַס בְּרֶגֶל סוּס מַמְרֶה,

יֶפֶן זֶה עֵינוֹ הַנָּאָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹפְסוֹ – וְנִכְנָע.

וְזֹאת לְךָ כְּבָר סִפַּרְתִּי, אֲשֶׁר בְּבֵית-דּוֹדוֹ אַךְ בָּנוֹת.

שֵׁשׁ כָּתְנוֹת-בַּד מְלֵאוֹת נְעָרוֹת וּלְסוּטוֹת חוֹשְׁבוֹת לְהִתְבַּקַּע

חַנְקָה הַבְּכִירָה כְבָר גָּדְלָה וְדִבְּרוּ בָהּ גַּם נִכְבָּדוֹת.

חִכּוּ לְיוֹם בּוֹא הֶחָתָן, וְאֶפְשָׁר לוֹ הָיָה לְהִכָּנֵס

כְּבָר מִבְּעוֹד עָרֶב; וְאוּלָם אֶפְשָׁר לוֹ לָבֹא לְמָחֳרָת,

כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בִרְצוֹנוֹ, אִם לָלוּן בַּשָּׂדֶה אוֹ לַחְדֹּל.

הָיוּ הָאַחִים שׂוֹנְאִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְאוּלָם

יוֹדְעִים כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה אִישׁ בְּבֵיִת-אָחִיו – אֵין סוֹדוֹת,

דָּבָר לֹא נֶעְדָּר, כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹשְׁבִים בַּכְּפָר וּבִשְׁכֵנוּת.

הָיוּ בְנֵיהֶם מֵאָז מַעֲשֵׂי-אָבוֹת בִּידֵיהֶם

לְקַנְטֵר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּמַעֲשֶׂה-קֻנְדֵּס וְכַדּוֹמֶה,

וְיָדְעוּ אֲשֶׁר מְחַכָּה הַכַּלָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל חָתָן.

עֶרֶב וְהוֹחִילוּ עַד בּוֹשׁ – הֶחָתָן אֵינֶנּוּ, וְגָמְרוּ

אֲשֶׁר לֹא יָבֹא הַלַּיְלָה, כִּי מָחָר בַּבֹּקֶר יוֹפִיעַ.

נִמְנוּ וְגָמְרוּ וְסָרוּ אִישׁ אֶל פִּנָּתוֹ, בָּהּ יָלִין,

כִּבּוּ בַבַּית הַנֵּר, עוֹד מְעַט וְנַחֲרַת-אֵימָה תִשָּׁמַע…

דְּמָמָה… דִּמְמַת-הַכְּפָר, טֶרֶם חֲצוֹת-לֵיל וּשְׁאִיּהָ.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע מֵרָחוֹק שַׁעֲטַת סוּסִים, קוֹל הָלְמָם

בְּשִׁכְבַת הַחוֹל וּבַדֶּרֶךְ מִקָּצֶה, בּוֹ יָבֹא הֶחָתָן.

הֵמָּה כִבּוּ הַנֵּר, וְהַשְּׁעָטָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה –

הִנֵּה הֶחָתָן הַבָּא! כִּי מִי אַחֵר, אִם לֹא הֶחָתָן?

כָּל הָאִכָּרִים בַּשְּׁכוּנָה, אֵין אִישׁ מֵהֶם עָזַב אֶת בֵּיתוֹ.

אִכָּר לֹא יָשׁוּב לְשִׁכְנוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה,

דַּרְכּוֹ לֹא יַעַשׂ בַּחֲשֵׁכָה – אֵין זֶה אֶלָּא הֶחָתָן!

“חָתָן! הֶחָתָן!” הֵרִיעוּ הַפְּעוֹטִים בַּבַּיִת בִּתְרוּעָה.

אֲשֶׁר לֹא רָצוּ לְהַגִּיד הַגְּדוֹלִים – הַקְּטַנִּים בִּשֵּׂרוּ,

מִלִּים מִלִּבָּם הוֹצִיאוּ – וְהָיָה הַסָּפֵק לְבָרִי.

מִהֲרָה לָקוּם הַכַּלָּה, תּוֹעָה בֵּין פֻּזְמָק וּמַסְרֵק,

עָמְדָה נְתוּנָה בִלְסוּטָה מִתְקַשָּׁה בִרְכִיסַת כַּפְתּוֹרִים,

מָרַד הַבֶּזַע בַּכַּפְתּוֹר, בָּגַד הַכַּפְתּוֹר בַּאֲבָקָה.

קָפְצָה גַּם הַמְּחֻתֶּנֶת לַמִּסְדְּרוֹן וְשָׁכְחָה חֻלְצָתָהּ:

חֶצְיָהּ עֲטוּפָה הַפַּקְרִיס, וְחֶצְיָהּ – בֶּחָלוּק הַלָּבָן…

רוֹקֵד הַמְחֻתָּן כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה וְהַנֵּר וְאֵינוֹ מוֹצֵא

תֵּבַת גַּפְרוּרִים, צֹוֵחַ: הָבִיאוּ גַּפְרוּרִים! – וְאֵין עוֹנֶה.

סִיֵּם בְּרִיצָה חֲטוּפָה בְתַחְתּוֹנִים מִתְלַבְּטִים עַל עַרְדָּל.

רֶגַע חוֹלֵף… עוֹד רֶגַע… הַסּוּסִים הוֹלְכִים וּקְרֵבִים…

הוֹלְכִים וּקְרֵבִים… כַּמּוּבָן, פֹּה יָסֹב מֵעֵבֶר לַצְּרִיף

קֶרֶן-הָרְחוֹב וּמִכָּאן… וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה עוֹמֶדֶת

אֵצֶל הַשַּׁעַר וְהַפִּשְׁפָּשׁ – עוֹד רֶגַע יִגָּלֶה הַקָּרוֹן…

רֶגַע שַׁעֲטַת הַסּוּסִים… הִנֵּה הִיא… וְהִנֵּה הִתְפָּרֵץ,

קָפַץ מֵעֵבֶר לַצָּרִיף… בָּא…. אֵלִי! וּבְרַגְלָיו הַקְּצָרוֹת

הוֹלֶם וּמַכִּישׁ בַּקַּרְקַע בִּשְׁתַּיִם כְּצֶמֶד בִּשְׁמוֹנֶה,

שֶׁעָטָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁוּת, וַתְּצִלֶּנָה הַשְּׁמָשׁוֹת…

הוּא – וְלֹא אַחֵר!.. כָּךְ “רִמָּה” אֶת דּוֹדוֹ הַקַּפְּדָן – הִתְעָהוּ.

וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁלֹּא עָבַר עֲלֵיהֶם.

מַבְלִיט חָזֵהוּ הָאַדִּיר וּמְעַקֵּם צַוָּארוֹ הַמֻּצָּק,

מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי חָזֵהוּ וּמַפְנוֹ לְצִדּוֹ,

מַבִּיט בְּדוֹדוֹ מִסְתַּכֵּל בִּסְקִירַת עַיִן פּוֹזֶלֶת,

צוֹהֵל בְּאָזְנָיו מִצְהָלָה עַלִּיזָה לְהַחֲרִישׁ אָזְנַיִם,

מִצְהֲלוֹת סוּסָה צְעִירָה, הָעוֹנָה לְזָכָר בְּהַדָּבְרוֹ…

כָּכָה יָנוּמוּ עוֹד כֹּחוֹת וּשְׁאֵרִית הַגְּבוּרָה מִקֶּדֶם

וְרוּחַ אֲדֹנָי אֲשֶׁר בָּם, הַנְּקֻדָּה-הַיְּהוּדִית, נִרְדָּמָה,

דּוֹמָה לָאֶבֶן הַטּוֹבָה, הַנְּתוּנָה בְּמַעֲבִית-קַן-רִגְבָּהּ,

דּוֹמָה לְזֶרַע הַשִּׁפּוֹן בְּנַרְתִּיק הַמֹּץ, יַעֲטֶנּוּ, –

עַד בּוֹא הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה וְהָאֱלֹהִים יִקְרָאֶנּוּ,

יִגַּע בּוֹ בְאֶצְבַּע-הַבְּרָכָה וּלְהָעִיר בּוֹ קְסָמִים נַעֲלָמִים

וְהִרְכִּין אֶת שִׁכְמוֹ הָרָחָב וְהֶעֱמִיס עָלָיו, וְיִשָּׂא

מַשָּׂא-הַקֹּדֶשׁ הַגָּדוֹל, כָּל סֵבֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה

לָשֵׂאת מִיָּם וְעַד יָם וּמִדּוֹר וְעַד דּוֹר –

אָמֵן סֶלָה!

ברלין