וִדּוּי / י"ל גורדון

א)          אוֹיָה לִי כִּי נוֹקַשְׁתִּי

         בִּשְׁחִיתוֹת חֵטְא וָפֶשָע

         אָרְחוֹת ישֶׁר נָטַשְׁתִּי

         וָאֶבְחַר דַּרְכֵי רֶשַׁע.

ב)        שָׁכַחְתִּי אֵל עָשָנִי,

         גַּם תּוֹרָתוֹ זָנָחְתִּי,

         שָׁכַחְתִּי: כִּי אִישׁ אָנִי

         וּפְקֻדָּתִי שָׁכָחְתִּי

ג)       שָׁכַחְתִּי כִּי לַצֶּדֶק

         פֹּה בַּתֵּבֵל נִבְרֵאתִי,

         וַאֲהָהּ! כִּמְשׂוּכַת חֵדֶק

         דֶּרֶךְ חַיַּי הֶעֱוֵיתִי.

ד)          לֹא לִצְבּוֹר כַּחוֹל כֶּסֶף

         נִתְּנוּ לָאִיש חַיֵּיהוּ,

         כִּי גָוַע וַיֵאָסֶף

         אַיֵּה כַּסְפּו – אַיֵּהוּ?

ה)          כִּי עַל עַמּוּדֵי חָסֶד,

         עַל אַדְנֵי תֹּם וָישֶׁר

         אַךְ בָּם תֵּבֵל תּוָּסֵד,

         אַךְ זֶה הוּא כָּל הָאשֶׁר!

ו)          וַאֲנִי עֲשׂוֹ הִסְכַּלְתִּי

         וּבְרִית עוֹלָם הֵפַרְתִּי,

         כָּל מִישׁוֹר לֹא פָעַלְתִּי

         רַק הוֹן וּרְכוּשׁ צָבַרְתִּי.

ז)          אָז בַּעֲמִיתִי קִנֵּאתִי,

         עַל רֵעִי רָע חָרַשְׁתִּי,

         שֵׁם רָע עָלָיו הוֹצֵאתִי,

         גַּם שֵׁם הָאֵל תָּפַשְׂתִּי.

ח)          אָז בֵּית רֵעִי חָמַדְתִּי

         וָאֶגְנוֹב אֶת לִבֵּהוּ,

         אָז אֵל חַיָּיו יָרַדְתִּי

         וָאֶרְצַח אָת נַפְשֵׁהוּ.

ט)          חֵטְא אָחִי כִּי שָׁמַעתִּי

         חִישׁ אֶת רֹאשׁוֹ חִיַּבְתִּי;

         וּבְנַפְשִׁי הָהּ יָדַעְתִּי

         כִּי עֲשׂה לֹא הֵיטַבְתִּי.

י)          גַּם אֲנִי לֵב הִקְשַׁחְתִּי

         וּלְיוֹם צָרָה אָנוּחַ,

         וּמְזֵי רָעָב זָנַחְתִּי

         אֶל עֵינַי הוֹצֵא רוּחַ.

יא)          אוֹבְדִים בָּכוּ אָבָלוּ

         עֲלֵיהֶם לֹא חָמָלְתִּי

         חַלְלֵי רָעָב נָפָלוּ

         וַאֲנִי פִּתִּי אָכָלְתִּי.

יב)          יָתוֹם בַּחוּץ עָשָׁקוּ

         וַאֲנִי לֵבָב לֹא שַׂמְתִּי

         אַלְמָנוֹת מַר זָעָקוּ

         וַאֲנִי אָזְנִי אָטַמְתִּי.

יג)          שָׁם רָאשֵׁי עָם רֻשָׁשׁוּ

         וּבְנֵיהֶם הָלְכוּ דֶהִי,

         וִידֵיהֶם לִי פָרָשׁוּ,

         דִּמְעוֹת עַיִן עַל לֶחִי;

יד)          דִּמְעָתָם לֹא הוֹבַשְׁתִּי,

         אֶנְקָתָם לֹא שָׁמָעְתִּי –

         מֵאֵל יֶשַׁע בִּקַּשְׁתִּי

         וּמֵאָדָם מָנַעְתִּי

טו)          אָז עֹז הָאֵל כִּחַשְׁתִּי

         כִּי מָנַע מֶנִּי יֶשַׁע;

         אוֹיָה לִי כִּי נוֹקַשְׁתִּי

         בִּשְׁחִיתוֹת חֵטְא וַפֶשַׁע!

טז)          וּלְשֹׁד וּלְאֵיד וָנֹהַּ

         תַּאֲוַת חָכְמָה בָּאַתְנִי,

         לִמְסָר-מֵעַל בֵּאלֹהַּ,

         הִיא שׁוֹ­לָל הוֹלִיכַתְנִי.

יז)          בִּמְעַט הַדְּבַש טָעַמְתִּי

         מָצִיתִי הַקֻּבַּעַת,

         אָמַרְתִּי: אַךְ חָכַמְתִּי

         קָנִיתִי הַרְבֵּה דָּעַת.

יח)          וּבְנִפְלָאוֹת חָקַרְתִּי

         בִּגְדֹלוֹת מִנִּי חֵקֶר,

         שָׁם כֹּחִי לֹא עָצַרְתִּי

         וָאֶמָּכֵר לָעֵקֶר.

יט)          אָז הָרְעַל לִבִּי רָעַל

         וּבִי הָרִשְעָה בָאָה,

         וַתְּהִי תֻמָּתִי מָעַל

         וּתְפִלָּתִי לַחְטָאָה

כ)          וּלְיִרְאֵי אֵל שָׂחַקְתִּי

         וּקְרָאתִים: עוֹבְדֵי בָעַל!

         בִּפְנֵי אִישׁ תָּם יָרַקְתִּי,

         בִּפְנֵי חֲלוּץ הַנָּעַל.

כא)          וּבַאלֹהַּ וּבְרֵע

         בָּגַדְתִּי יַחַד בֶּגֶד,

         אָמַרְתִּי: אֵין יוֹדֵעַ

         “הֶן אֵל מָרוֹם מִנֶּגֶד!”

כב)          אַחַר שַׁבְתִּי נִחַמְתִּי

         וָאֶסְפֹּק כַּף עַל יֶרֶךְ

         חֲלוֹם נוֹרָא חָלַמְתִּי

         וּבִלְבָבִי בָּא מֹרֶךְ:

כג)          פֶּן יֵשׁ אֹזֶן שׁוֹמַעַת

         כֹּל נַעֲשֶׂה עַל הָאֲדָמָה,

         פֶּן יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן וָדָעַת

         בִּשְׁאוֹל שֶׁאֵלֵךְ שָׁמָּה.

כד)          פֶּן כָּל מַעֲשֶׂה, כָּל פֹּעַל

         אָדָם עָפָר וָאֵפֶר

         יָד עַל כֵּס יָהּ שָׁם מַעַל

         תִּכְתֹּב לָעַד בַּסֵּפֶר.

כה)          וּכְאֹרַח אִיש וָגֶבֶר

         אֵל שׁוֹפֵט יַמְצִיאֶנּוּ

         עֵת מִמַּסְגֵּר הַקֶּבֶר

         לַמִּשְׁפָּט יוֹעִידֶנוּ.

כו)          כָּכָה רוּחִי נָבֹקָה

         וַתְּבוֹקֵק לִבִּי יָחַד.

         שׁםָ הַתִּקְוָה צָחָקָה

         עַתָּה יִרְבַּץ בּוֹ פָּחַד

כז)          עַתָּה כִּי עַד כֹּה בָאתִי

         אֵלִי! עָדֶיךָ שַּבְתִּי,

         כַּפֶּר לִי אִם חָטָאתִי

         וּרְצֵנִי אִם הֵיטַבְתִּי.

כח)          רִשְעֵנוּ גַּם יָשְׁרֵנוּ,

         גַּם לֵב גַּם נֶפֶשׁ בָּנוּ

         מִיָדְךָ, אֵל יוֹצְרֵנוּ,

         מִיָדְךָ נִתְּנוּ לָנוּ.

כט)          וּמָה אֱנוֹש תּוֹלַעַת

         כִּי שַׂמְתָּ עָלָיו עָיִן

         וַתְּחֻנֶּנוּ הַדַּעַת

         לָדַעַת כִּי הוּא אָיִן.

ל)          אֵלִי אֵלִי סָמְכֵנִי,

         תָּמְכֵנִי פֶּן אֶפֹּלָה;

         דַּרְכֶּךָ הוֹדִיעֵנִי

         טֶרֶם אָשוּב לִשְׁאוֹלָה.

לא)          טֶרֶם שָׁמָה אָנוּח

         מִמָּקוֹם לֹא עוֹד אָשׁוּבָה;

         רוּחִי יַחֲלֹף בָּרוּחַ

         וַאֲנִי כַּצִיץ אָנוּבָה.

לב)          הָאֵר אֵלַי פָּנֶיךָ

         וּפְקַח לִי הָעֵינָיִם

         וּפְתַח לִי בִּימִינֶךָ

         אֶת שַׁעַר הַשָׁמָיִם.