עוד כיבוש / דוד בן-גוריון
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.
כפי שמודיעים מלונדון, נתקבלה בימים אלה בפרלמנט האנגלי החלטה, שיש לה ערך חיוני בשביל העבודה העברית בארץ ובשביל מלחמתו המעמדית של הפועל הארץ-ישראלי בכללו. הידיעה אומרת שבמשא-ומתן על דבר המלווה הארץ-ישראלי קבל הפרלמנט סעיף המחייב את הממשלה להנהיג את “סעיף השכר ההוגן” בכל עבודה בנמל ובשאר העבודות שתיעשינה בכסף המלווה.
סעיף זה נהוג בחוזים שהממשלה והעיריות באנגליה עושות את קבלנים המקבלים עבודות של הממשלה או של העיריה. מוצאו בהחלטת הפרלמנט האנגלי, שנתקבלה ראשונה בשנת 1891 ותוקנה במידה רבה בשנת 1909.
ההחלטה ההיא אומרת:
“הקבלן יהיה חייב תחת עונש של קנס, לשלם שכר-עבודה ולשמור שעות עבודה שאינם נופלים בטיבם מאלה המוּכּרים באופן כללי בין נותני העבודה ובין האגודות המקצועיות (או, כשאין שכר ושעות עבודה מקובלים, מאלה הנהוגים למעשה בין נותני עבודה טובים) באותו המקום שבו נעשית העבודה. יתר על כן, תנאי העבודה המקובלים בתבל ובמקצוע הנוגעים בדבר יובאו בחשבון לשם בחינה, עד כמה “השכר ההוגן” משתמר למעשה. על הקבלן אסור יהיה להעביר או להקצות, ישרות ועקיפות, למי שהוא או למי שהם איזה חלק של קבלנות בלי הסכמה בכתב מאת מחלקת העבודה. מסירת חלק עבודה לקבלן שני אסורה, מלבד זו הנהוגה במקצוע הנדון. הקבלן יהיה אחראי על שמירת סעיף “השכר ההוגן” על ידי הקבלן החלקי”.
הסעיף הנ“ל נכנס לתוך כל חוזה קבלני, שהממשלה או העיריה עושה עם איזה קבלן שהוא והקבלן חייב להודיע לפועליו על התנאים של הסעיף הנ”ל. רק קבלנים השומרים את תנאי העבודה האלה רשאים להיות קבלנים ממשלתיים. בשנים האחרונות נהוג אפילו שהממשלה ממציאה למועצה הכלכלית של קונגרס האגודות המקצועיות רשימת הקבלנים המוכרים על ידה, למען שהאורגן העליון של התנועה המקצועית יוכל לבחון, אם אמנם הקבלנים האלה שומרים על תנאי השכר והעבודה, כפי שמחייב אותם הסעיף הנ"ל.
הממשלה בא"י היא, כידוע, נותן העבודה הכי גדול בארץ. ברכבת, בטלגרף, בדואר, בכבישים, בבניינים ובעבודות אחרות מעסיקה הממשלה יום יום מאות ואלפים פועלים. מלבד עבודת הרכבת, הדואר והטלגרף המתנהלת ישרות על ידי פקידות הממשלה נעשות כל שאר העבודות על ידי קבלנים. והשיטה הנהוגה עד עכשיו במסירת עבודת הממשלה לקבלנים – היא שיטת ההכרזה הפומבית. וכל המוזיל – זוכה. אין הממשלה מתעניינת כלל בתנאי העבודה, ולא איכפת לה אם הקבלן מעביד נשים וילדים בשניים-שלושה גרשים ליום ומנצל פועלים בוגרים בדרגת ההפקרות. שיטה זו מביאה לידי כך שתנאי העבודה של הממשלה יהיו הכי גרועים בארץ. קבלת ההצעה הכי זולה מבלי דאגה לתנאי העבודה מוכרחה להגדיל בלי קץ את הניצול וההפקרות והורדת השכר. התוצאה היא שהפועל היהודי, מלבד מספר קטן של פועלים מאומנים ומומחים, מוצא לגמרי מכל עבודות הממשלה, ולא עוד, אלא גם הפועל הערבי המקומי עלול להידחות על ידי הפועל המצרי והחורני והסורי, המוכשרים להתחרות בזול עבודתם אפילו בפועל הערבי המקומי.
הדרישה הצודקת והחיונית של הפועל העברי לחלק מתאים בעבודות הממשלה, מתאים לחלק היישוב היהודי במסי הארץ, למספרו וערכו של הפועל היהודי, לצורך העבודה של היישוב היהודי – נכשלה עד היום בשיטה עיוולת זו של קבלנות הרודפת אך ורק אחרי הזול. הממשלה העמידה פנים של רודפת שוויון, וטענה, שאין היא יכולה לתת יתרון ופריבילגיה לסוג אחד של פועלים, לפועל היהודי, ולשלם לו שכר-עבודה יותר גבוה, בשעה שפועלים אחרים מקבלים שכר-עבודה יותר נמוך, ואין היא יכולה גם למסור עבודה לסולל-בונה, שהצעתו בנויה על עבודה יקרה, בשעה שיש קבלנים זולים ממנו.
לשוא טענה הסתדרות העובדים שעל הממשלה לדאוג לא רק לכיסו של משלם המס – כי אם גם לקיומו של העובד, שהוא הוא המקור העיקרי לכל עשרה והתפתחותה של הארץ.
כמו בשאלת חוקת הגנת העובד נשארה הממשלה חרשה לתביעות הפועל העברי, שהיא תביעת העבודה המאורגנת בארץ; הסתדרות העובדים נאלצה להעביר את המלחמה ללונדון ולג’ניבה, ובעזרת בני-בריתה במפלגת הפועלים הבריטית הוצגה שאלת תנאי העבודה בעבודות הממשלה בפרלמנט האנגלי.
על פי דרישת שליחי ההסתדרות עורר ציר מפלגת העבודה סניל את שאלת תנאי העבודה בעבודות הממשלה הארץ-ישראלית, כשדנו בחודש יולי שעבר על המלווה הארץ-ישראלי בפעם הראשונה. הפעם כששאלת המלווה הארץ-ישראלי נפתרה בחיוב בפרלמנט האנגלי, הציג שוב את דרישת “סעיף השכר ההוגן” הקול' ווג’ווד שזה רק שב מביקורו מארץ-ישראל. והדרישה נתקבלה על ידי הפרלמנט. על הממשלה הא"י חובה להכניס את “סעיף השכר ההוגן” בכל חוזה עבודה שתעשה בכספי המלווה.
עוד אין אנו יודעים איך תפרש הממשלה בא“י את “סעיף השכר” למעשה, ואם תבין שהדבר אשר הוטל עליה בעבודות המלווה – מחייב אותה בכל עבודה שהיא, בין של המלווה ובין של אמצעים אחרים. ההסתדרות תצטרך לעמוד על המשמר בארץ ובחו”ל ביתר שאת ולחזק את מלחמתה על חלקו המתאים של הפועל היהודי בעבודות ממשלתיות ועל הטבת התנאים בכלל בעבודות אלו; אולם נציין בשמחה שהצעד הראשון, המכריע בכיוון זה, נעשה.
תל-אביב, ח טבת תרפז [“דבר” 468]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.