תרגם יוסף יואל ריבלין
שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָיָה בִמְדִינַת דַּמֶּשֶּׂק לִפְנֵי כַלִיפוּת עַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן מֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. וְהָיָה מִגְּדוֹלֵי הָעֲנָקִים, וּכְבָר הִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת מַלְכֵי פָּרַס הַכּוֹזְרָאִים וְאֶת מַלְכֵי בִּיזַנְטִיָה הַקִּסְרִים, וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵי אֵשׁ חֲמָתוֹ, וְלֹא קָרַב אֵלָיו בִּשְׂדֵה מַעֲרַכְתּוֹ. וּכְשֶׁהָיָה כוֹעֵס, הָיוּ נְחִירָיו מְזָרוֹת רִשְׁפֵּי אֵשׁ. מָלַךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת, וְשָׁלַט בְּכָל הַכְּפָרִים וְהַכְּרַכִּים, וְהִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם, וְהִגִּיעוּ חֵילוֹתָיו עַד קַצְוֵי אָרֶץ, וְנִכְנְסוּ בְּעֹל שִׁלְטוֹנוֹ הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב מֵהֹדּוּ וְעַד אַלסִּנְד וְסִין וְתֵימָן וְאַלְחִגָ’אז וְכוּשׁ וְסוּדָאן וְסוּרְיָא וּבִיזַנטְיָה וְדִיאַר בַּכְּר וְאִיֵּי הַיָּם, וְכָל הַנְּהָרוֹת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּאֲרָצוֹת כְּסִיחוֹן וְגִיחוֹן וִיאוֹר מִצְרַיִם וּנְהַר פְּרָת. הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחָיו אֶל אַפְסֵי-הַיִּשּׁוּב לְהָבִיא אֵלָיו יְדִיעוֹת, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁכָּל בְּנֵי-הָאָדָם סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְשֶׁכָּל הָעֲרִיצִים נִכְנָעִים לְמוֹרָאוֹ, וְשֶׁחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ כּוֹלְלִים אֶת הַכֹּל, וְשֶׁצֶדֶק וּבִטְחָה שׂוֹרְרִים בַּכֹּל. שֶׁכֵּן עָצוּם הָיָה. וְהָיוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו מַתָּנוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּמַעֲלִים לוֹ מִסִּים מִכָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ שַׁרְכָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בַּלָהָה מִבַּלְהוֹת הַזְּמַן, מַכְנִיעַ אֶת הָאַמִּיצִים בָּאָדָם, וּמַשְׁמִיד כָּל עָלָיו קָם, הָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ אַהֲבָה עַזָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְצִוָּה לוֹ הַמְּלוּכָה לְרִשְׁתָּהּ אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר שַׁרְכָּאן זֶה וְהָיָה לְאִישׁ וְנִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, הִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל הָאָדָם לֶעֱזוּז כֹּחוֹ וְאֹמֶץ רוּחוֹ. וְהָיוּ לְאָבִיו אַרְבַּע נָשִׁים נְשׂוּאוֹת לוֹ בִּשְׁטַר-נִשּׂוּאִין כַּדָּת, וְאוּלָם לֹא חוֹנֵן מֵהֶן וָלָד זוּלָתִי שַׁרְכָּאן שֶׁנּוֹלַד לוֹ מֵאַחַת מֵהֶן, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַשְּׁאָר עֲקָרוֹת וְלֹא יָלְדוּ לוֹ. וְעִם אַרְבַּע אֵלּוּ הָיוּ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹפְטִית. וְהָיוּ פִלַּגְשִׁים אֵלּוּ מִכָּל הַגְּזָעִים. בָּנָה לְכָל אַחַת מֵהֶן חֶדֶר, וְהָיוּ הַחֲדָרִים בְּתוֹךְ גְבוּלוֹת טִירָתוֹ, שֶׁכֵּן בָּנָה שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת כְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּנָה, וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשִׁים חֶדֶר וְהָיָה הַסְּכוּם הַכּוֹלֵל שֶׁל הַחֲדָרִים שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֶדֶר. שִׁכֵּן אוֹתָן פִּלַּגְשִׁים בְּאוֹתָם הַחֲדָרִים וְיִחֵד לְכָל פִּילֶגֶשׁ לַיְלָה לַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָן אֶצְלָהּ, וְלֹא הָיָה בָא אֵלֶיהָ אֶלָּא אַחֲרֵי תְקוּפַת שָׁנָה תְמִימָה. וְנָהַג בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.
וְכַאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ, וְשָׂמַח בּוֹ אָבִיו, וְהוֹסִיף כֹּחַ וְגָאוֹן וָעֹז וְכָבַשׁ מִבְצָרִים וַאֲרָצוֹת. קָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁשִּׁפְחָה אַחַת מִשִּׁפְחוֹת עֹמַר אַלנֻּעְמָאן הָרְתָה, וְנִתְפַּרְסֵם דְּבַר הֵרְיוֹנָהּ וְנוֹדַע לַמֶּלֶךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצַי וְזַרְעִי יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים”. רָשַׁם לְפָנָיו בַּסֵּפֶר אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ, וְהָיָה מֵיטִיב לָהּ. נוֹדַע הַדָּבָר לְשַׁרְכָּאן וְנִתְמַלֵּא דְאָגָה, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו,שֶׁאָמַר: “הֲרֵי בָא מִי שֶׁיְחַלֵּק עִמּוֹ אֶת הַמַּמְלָכָה”.אָמַר לְנַפְשׁוֹ:" אִם שִׁפְחָה זוֹ יוֹלֶדֶת בֶּן-זָכָר, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ". וְשָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשִּׁפְחָה, הִנֵּה הָיְתָה רוֹמִית, שֶׁשְּׁלָחָהּ אֵלָיו מִזְּמַן מֶלֶךְ רוֹמִי וּמוֹשֵׁל קֵיסַרְיָה,וְשָׁלַח עִמָּהּ כְּלֵי-יָקָר רַבִּים. וְהָיָה שְׁמָהּ צָפִיָּה, וְהָיְתָה הַנָּאָה בַּשְׁפָחוֹת וְהַיָּפָה בָהֶן לְמַרְאֶה וְהַכְּבוּדָה בְכֻלָּן, הָיְתָה טוֹבַת שֵׂכֶל וְיֹפִי כוֹבֵשׁ לְבָבוֹת, וּכְשֶׁהָיְתָה מְשָּׁרֶתֶת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּלֵיל עוֹנָתָהּ, אָמְרָה לוֹ:" הַמֶּלֶךְ, מְחַלָּה אֲנִי אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתְךָ בֵּן זָכָר מִמֶּנִּי, שֶׁאֵיטִיב לְגַדְּלוֹ לְךָ וּלְחַנְּכוֹ שֶׁיְּהֵא בֶּן-תַּרְבּוּת וְכָבוֹד“. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, שֶׁמָּצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינָיו. לֹא פָסְקָה מִכָּךְ עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם, וְהָיְתָה מִתְנַהֶגֶת בַּחֲסִידוּת וְשׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, מִתְפַּלֶּלֶת וְקוֹרְאָה אֵלָיו שֶׁיְחוֹנֵן אוֹתָהּ בֵּן עוֹשֵׂה-הַיָּשָׁר, וְשֶׁיָּקֵל עָלֶיהָ לֵדָתָהּ, וְקִבֵּל אֱלֹהִים אֶת תְּפִלָּתָהּ. מִנָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ מַה הוּא שֶׁתֵּלֵד, אִם זָכָר הוּא אוֹ נְקֵבָה. וּכְמוֹ כֵן שָׁלַח גַּם שַׁרְכָּאן שָׁלִיחַ שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ בְּעִנְיָן זֶה. כְּשֶׁיָּלְדָה צָפִיָּה אוֹתוֹ וָלָד, הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ הַמְיַלְּדוֹת וּמָצְאוּ בַּת מְאִירָה יוֹתֵר מִן הַלְּבָנָה, וְהוֹדִיעוּ עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם. חָזַר שָׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר, וְכֵן הוֹדִיעַ שְׁלִיחַ שַׁרְכָּאן לוֹ בְכָךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַסָּרִיסִים אָמְרָה צָפִיָּה לַמְיַלְּדוֹת:”הַמְתִּינוּ לִי שָׁעָה, שֶׁכֵּן חָשָׁה אֲנִי, שֶׁעוֹד מַשֶּׁהוּ אַחֵר בְּבִטְנִי". צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וּבָאוּ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים שֵׁנִית, וְהֵקֵל עָלֶיהָ אֱלֹהִים וְיָלְדָה וָלָד שֵׁנִי. הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הַמְיַלְּדוֹת וּמְצָאוּהוּ בֵּן זָכָר דוֹמֶה לְאַגַּן הַסַּהַר, מִצְחוֹ זֹהַר וּלְחָיָיו אֹדֶם וְרָדִים כַּשּׁוֹשַׁנִּים. שָׂשָׂה עָלָיו הַשִּׁפְחָה וְהַסָּרִיסִים וְהַמְשָׁרְתִים וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם. וּכְשֶׁהֵטִילָה צָפִיָּה אֶת הַשִּׁלְיָה, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׂשׂוֹן בָּאַרְמוֹן. שָׁמְעוּ שְׁאָר הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַדָּבָר, וְנִתְקַנְּאוּ בָהּ, וְהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְעֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְשָׂמַח. וּכְשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה קָם וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. נְשָּׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכֵּל בַּוָּלָד. גָּחַן אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ, הִכּוּ הַשְּׁפָחוֹת בְּתֻפִּים וְנִגְּנוּ בִכְלֵי שִׁיר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן1 וּלַאֲחוֹתוֹ שֵׁם נַזְהַת אַלזַּמָאן2 מִלְּאוּ מִצְוָתוֹ וְעָנוּ וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכֵן נַעֲשֶׂה”.
הִקְצָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ מִי שֶׁיְּשָׁרְתוּם מִן הַמֵּינִיקוֹת וְהַסָּרִיסִים וְהַמְשָׁרְתִים וְהָאוֹמְנוֹת, וְקָצַב לָהֶם קִצְבָה מִן הַסֻּכָּר וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְהַשְּׁמָנִים וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁתִּלְאֶה הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. שָׁמְעוּ תוֹשָׁבֵי בַּגְדָּאד מַה שֶּׁחוֹנֵן בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַיְלָדִים וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְהוֹדִיעוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בְּתֻפִּים וּבַחֲצוֹצְרוֹת, וְנִמְלְאָה הָעִיר שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. בָּאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְהֻלֶּדֶת בְּנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבִתּוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן. הוֹדָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי-פְאֵר וְהִרְבָּה לְכַבְּדָם בַּחֲסָדִים מִלְּפָנָיו, וְהֵיטִיב לָעוֹמְדִים לְפָנָיו מִן הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ הַקְּרוֹבָה אֵלָיו וְלַהֲמוֹן מְשָׁרְתָיו, לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שָׁנִים, וְהָיָה שׁוֹאֵל תָּמִיד אַחֲרֵי כָּל מִסְפַּר יָמִים לִשְׁלוֹם צָפִיָּה וִילָדֶיהָ. אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים פָּקַד לְהָבִיא לָהּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וּבִגְדֵי הַיְקָר וּמָמוֹן רָב, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְטַפֵּל בַּשְׁנַיִם וּלְחַנְּכָם יָפֶה.
וְהָיָה כָל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן חוֹנֵן גַּם בְּבֵן זָכָר, שֶׁלֹּא יָדַע אֶלָּא עַל הֻלֶּדֶת נָזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁכֵּן הֶעֱלִימוּ מִמֶּנּוּ דְבַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַד שֶׁעָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהֶם בִּקְרָבוֹת עִם אַמִּיצֵי לֵב וְיוֹצֵא לַמַּעֲרָכָה נֶגֶד אַבִּירִים.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עֹמַר אַלנֻּעמָאן יוֹשֵׁב, נִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:" הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם, הִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ שְׁלִיחִים מֵאֵת מֶלֶךְ בִּיזַנְטְיָה וּמוֹשֵׁל קוּשְׁטָא הָעֲצוּמָה, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ וְלִשְׁמֹעַ לִפְקֻדָּתְךָ: אִם יִתֵּן לָהֶם הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ, הֲרֵינוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם, וְאִם לָאו הֲרֵי אֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפְּקֻדָּה“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה לָהֶם לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פָנָה אֲלֵיהֶם וְקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים וְשָׁאַל אוֹתָם לִשְׁלוֹמָם וּלְסִבַּת בּוֹאָם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:” הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, שֶׁמַּלְכוּתוֹ מַגִּיעָה עַד אַפְסֵי אָרֶץ, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה שֶׁשָּׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל אַרְצוֹת יָוָן וְצִבְאוֹת הַנּוֹצְּרִים, הַשַּׁלִּיט בְּקוּשְׁטָא הַבִּירָה, וְהוּא מוֹדִיעֲךָ שֶׁהוּא כַּיּוֹם נִלְחָם מִלְחָמָה קָשָׁה בְּעָרִיץ קְשֵׁה-עֹרֶף, הַיְנוּ מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא זוֹ, שֶׁאֶחָד מִמַּלְכֵי הָעַרְבִים, נִזְדַּמֵּן לוֹ שֶׁמָּצָא בְּאַחַת מִלְחֲמוֹת-הַכִּבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אוֹצָר עַתִּיק יוֹמִין מִזְּמַנּוֹ שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר. הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ הוֹן שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרֹב, וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁמָּצָא בוֹ, שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן מְעֻגָּלוֹת וּגְדוֹלוֹת כְבֵיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה. וְאֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן מִן הַמְעֻלּוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַלְּבָנוֹת וְהַזַּכּוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָן. וְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן מֵאַבְנֵי-חֵן אֵלֶּה חָקוּק עָלֶיהָ בְּחֶרֶט יְוָנִי עִנְיָנִים מִן הַסּוֹדוֹת, וּמוֹעִיל בָהֶן, וְלָהֶן סְגֻלּוֹת לְמַכְבִּיר, וּמִסְּגֻלּוֹתֵיהֶן הִיא זוֹ, שֶׁכָּל יֶלֶד שֶׁנּוֹלַד שֶׁתּוֹלִים לוֹ אֶבֶן חֵן מֵאֵלֶּה, לֹא יִפְגָּעֵנוּ שׁוּם פֶּגַע רָע, כָּל עוֹד נִשְׁאֲרָה הָאֶבֶן תְּלוּיָה עָלָיו, וְלֹא יֵדַע לֹא תַאֲנִיָּה וְלֹא חֹלִי. וּכְשֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ וְנָפְלוּ בְיָדוֹ וְהִכִּיר מַה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִן הַטּוֹבוֹת, שָׁלַח לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מַתָּנוֹת מֵחֲפָצִים יְקָרִים וְזָהָב וּבְתוֹכָן אֶת שְׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְצִיֵּד לְכָךְ שְׁתֵּי סְפִינוֹת. אַחַת מֵהֶן אוֹצְרוֹת הַיְקָר בְּתוֹכָהּ, וְהַשְּׁנִיָּה תּוֹכָהּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל אוֹתָן הַמַּתָּנוֹת מִפְּנֵי מִי שֶׁיִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶן בַּיָּם, וְאִם כִּי יוֹדֵעַ הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יָעֵז לְהִתְנַפֵּל עַל סְפִינוֹתָיו בִּהְיוֹת שֶׁהוּא מֶלֶךְ ָעַרְבִים. וּבְיִחוּד שֶׁדֶּרֶךְ הַסְּפִינוֹת שֶׁהַמַּתָּנוֹת בָּהֶן בְּיַמּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא הִיא, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶן אֵלָיו, וְאֵין בְחוֹפֵי אוֹתוֹ יָם אֶלָּא נְתִינָיו. וּכְשֶׁצִּיֵּד שְׁתֵּי סְפִינוֹת אֵלּוּ, הִפְלִיגוּ בַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְאַרְצֵנוּ. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן שׁוֹדְדֵי-יָם מֵאוֹתָהּ מְדִינָה וּבְתוֹכָן צָבָא שֶׁל מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה, וְלָקְחוּ כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַזָּהָב וְהָאוֹצָרוֹת וְאֶת שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְהָרְגוּ אֶת הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּמוּעָה לְמַלְכֵּנוּ, שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא, אַךְ הֵם הִכּוּהוּ עַד חָרְמָה. שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא חָזָק מִן הָרִאשׁוֹן, וְהִכּוּהוּ אַף הוּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלָא הַמֶּלֶךְ חֵמָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא לִקְרָאתָם אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ בְּכָל צִבְאוֹתָיו, וְשֶׁלֹּא יַעֲלֶה מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁיַּחֲרִיב אֶת קֵסַרְיָה, וְעָזַב אֶת אַדְמָתָהּ שֶׁלָּהּ וְשֶׁל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁמַּלְכָּהּ מוֹשֵׁל בָּהֶן, שְׁמָמָה. וַהֲרֵי הַבַּקָּשָׁה מֵאֵת אִישׁ-הַחַיִל, שַׂר-הַדּוֹר הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְכֹרָסָאן, הִיא אֵפוֹא זוֹ שֶׁיִּתְמֹךְ בָּנוּ בְצָבָא מִלְּפָנָיו, לְתִפְאֶרֶת לוֹ. וּכְבָר שָׁלַח אֵלָיו מַלְכֵּנוּ בְיָדֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּתָּנוֹת מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְהוּא מְיַחֵל לְחַסְדְּךָ שֶׁתְּקַבְּלֵן וְתַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ בְּעֶזְרָתֶךָ" נָשְׁקוּ הַשְּׁלִיחִים אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּלִיחֵי קוּשְׁטָא וּבְנֵי לְוָיָתָם נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְדִבְּרוּ אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה. וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה חֲמִשִּׁים נַעֲרָה מִן הַמֻּבְחָרוֹת שֶׁבִּמְדִינַת רוֹמִי. וַחֲמִשִּׁים עֲבָדִים שֶׁבִּגְדֵי רִקְמָה עֲלֵיהֶם עִם אֲזוֹרֵי כֶסֶף וְזָהָב. וְכָל עֶבֶד בְּאָזְנוֹ נֶזֶם זָהָב וּבְתוֹכָהּ פְּנִינָה עֶרְכָּהּ אֶלֶף מִשְׁקַל-זָהָב. וְכָזֹאת הָיְתָה גַּם עַל הַנְּעָרוֹת. וְהָיוּ עֲלֵיהֶן מִן הָאֲרִיגִים הַשָּׁוֶה הוֹן יָקָר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ קִבְּלָם וְשָׂמַח בָּהֶם, וְצִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁלִיחִים, וּפָנָה אֶל מִשְׁנָיו לְהִוָּעֵץ בָּהֶם מַהו ּשֶׁיַּעֲשֶׂה.
קָם מִתּוֹכָם מִשְׁנֶה אֶחָד, וְהָיָה זָקֵן, שְׁמוֹ דִּנְדָּאן. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן וְאָמַר:" אֵין טוֹב בַּדָּבָר מִזֶּה שֶׁתְּצַיֵּד צָבָא עָצוּם וְתַפְקִיד לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם אֶת בִּנְךָ שַׁרְכָּאן, וְאָנוּ נַעֲמֹד לְפָנָיו כְּשָׂרֵי צָבָא. וְעֵצָה זוֹ הִיא הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פָּנִים. רֵאשִׁית כֹּל, מִשּׁוּם שֶׁמֶּלֶךְ רוֹמִי כְבָר בִּקֵּשׁ חָסוּתְךָ וְשָׁלַח לְךָ מַתָּנָה וְקִבַּלְתָּ אוֹתָהּ. וְשֵׁנִית, מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו אֵין הָאוֹיֵב מֵעֵז לִפְגוֹעַ בְּאַרְצְךָ. וְאִם יִהְיֶה צְבָאֲךָ מָגֵן לְמֶלֶךְ רוֹמִי, וְיַהֲדֹף אֶת אוֹיְבָיו, יְיַחֲסוּ אֶת הַדָּבָר לְךָ וְתִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת. וּבִפְרָט כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה לְאִיֵּי הַיָּם וְיִשְׁמְעוּ בְּנֵי הַמַּעֲרָב, יָבִיאוּ לְךָ מִנְחָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ וּמָמוֹן“. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְרָאָה אוֹתָם נְכוֹחִים. הִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד-פְּאֵר וְאָמַר לוֹ:”מִפִּי שֶׁכְּמוֹתְךָ יִטְלוּ הַמְּלָכִים עֵצָה, וְרָאוּי הוּא שָׁאַתָּה תַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָחָלוּץ, וּבְנִי שַׁרְכָּאן יִהְיֶה בְרֹאשׁ חֵיל הַמְאַסֵּף".
צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ. וּכְשֶׁבָּא סִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן, וּמָסַר לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים וּמַה שֶּׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנַת כְּלֵי-מִלְחָמָה וּלְהִצְטַיֵּד לְמַסָּע, וְשֶׁלֹּא יַמְרֶה אֶת פִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְכָל אֲשֶׁר יִיעַץ אוֹתוֹ, וְצִוָּהוּ לִבְחֹר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מְזֻיָּנִים בְּתַכְלִית הַהִזְדַּיְנוּת וְעוֹמְדִים בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל צָרָה. שָׁמַע שַׁרְכָּאן לְמַה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְקָם מִיָּד וּבָחַר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וְהוֹצִיא הוֹן עָצוּם וְחִלֵּק לָהֶם הַמָּמוֹן וְאָמַר לָהֶם:“הֲרֵי נָתַתִּי לָכֶם שְׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים”. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וְיָצְאוּ מִלְּפָנָיו וְהִתְחִילוּ מְכִינִים וּמְתַקְּנִים עַצְמָם לָעִנְיָן. נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אוֹצְרוֹת הַנֶּשֶׁק וְנָטַל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי-מִלְחָמָה וּכְלֵי זַיִן, אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לָאֻרְוָה וּבָחַר מִתּוֹכָהּ אַת הַמְצֻיָּנִים בַּסּוּסִים וְלָקַח עִמּוֹ זוּלַת זֶה. שָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְיָצְאוּ הַצְּבָאוֹת אֶל מִחוּץ לָעִיר. יָצָא עֹמַר אַלנֻּעמָאן לְהִפָּרֵד מִבְּנוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁנָּשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְנָתַן לוֹ שִׁבְעָה כִּיסִים מָמוֹן. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וְצִוָּהוּ עַל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְעָנָה אוֹתוֹ:" שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה". פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּהוּ לְהִוָּעֵץ בַּכֹּל בַּמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ. חָזַר אָבִיו עַד שֶׁנִּכְנַס לָעִיר, וְצִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא לִפְקֹד עַל צִבְאוֹתֵיהֶם לְפָנָיו, וְהָיָה מִסְפָּרָם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִלְּבַד הָרַגְלִים וְהַמְלַוִּים אוֹתָם. טָעֲנוּ מִטְעָנָם וְהִכּוּ בַתֻּפִּים וְתָקְעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת וְנָשְׂאוּ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְרָכַב בֶּן-הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְצִדּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, כְּשֶׁהַדְּגָלִים מִתְנַפְנְפִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.
לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ וְהַשְּׁלִיחִים לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה. חָנוּ וְנָחוּ, וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ כְּשֶׁהַשְּׁלִיחִים מוֹרִים לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים יוֹם, אַחַר-כָּךְ הִגִּיעוּ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶל נַחַל רְחַב-יָדַיִם וּמְרֻבֵּה הָעֵצִים וְהַצְּמָחִים. וְהָיָה זְמַן הַגִּיעָם לְאוֹתוֹ נַחַל,לַיְלָה. צִוָּה אוֹתָם שַׁרְכָּאן לַחֲנוֹת וְלַעֲמֹד בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. חָנָה הַצָּבָא וְתָקְעוּ הָאֹהָלִים, וְנִתְפַּזֵּר הַצָּבָא לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְחָנוּ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וּשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל קוּשְׁטָא בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ נַחַל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁרְכָּאן, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַצָּבָא, עָמַד מֵאַחֲרֵיהֶם שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁחָנוּ כֻלָּם וְהִתְפַּזְּרוּ בִקְצוֹת הַנַּחַל. אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אֶת רֶסֶן סוּסוֹ, מְבַקֵּשׁ לָתוּר אֶת הַנַּחַל וְלִטֹּל עַל עַצְמוֹ אֶת שְׁמִירָתוֹ, מִשּׁוּם מִצְוַת אָבִיו שֶׁצִּוָּהוּ, וּבִגְלַל זֶה שֶׁנִּמְצְאוּ בִּקְצֵה גְּבוּל אֶרֶץ בִּיזַנְטְיָה אַדְמַת הָאוֹיֵב. נָסַע יְחִידִי אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אֶת עֲבָדָיו וְאֶת הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לַחֲנוֹת לְיַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן. לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַל גַּב סוּסוֹ בִּקְצוֹת הַנַּחַל עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, נִתְעַיֵּף וְאָחֲזָה אוֹתוֹ תְנוּמָה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַרְבֵּן אֶת סוּסוֹ. וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּב סוּסוֹ. תְּקָפַתְהוּ שֵׁנָה וְנִרְדַּם. וְלֹא הָיָה הַסּוּס פּוֹסֵק מֵהַסִּיעוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִכְנִיסוֹ אֶל אַחַד הַיְעָרוֹת. וְהָיָה אוֹתוֹ יַעַר מְרֻבֶּה עֵצִים. וּכְבָר עָלָה עָלָיו הַיָּרֵחַ וְהֵאִיר אֶת הַמִּזְרָח וְאֶת הַמַּעֲרָב. נִדְהַם שַׁרְכָּאן כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמַר הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְנוּ:“אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהַנַּעֲלֶה”. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ מְפָחֵד מִפְּנֵי חַיּוֹת-טֶרֶף וְנָבוֹךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יִפְנֶה, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ עַל כִּכַּר דֶּשֶׁא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִכָּרֵי הַדֶּשֶׁא שֶׁל גַּן-עֵדֶן, וְשָׁמַע קוֹלוֹת נְעִימִים וְשִׂיחָה נָאָה וּצְחוֹק הַטּוֹרֵף אֶת דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.
יָרַד הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְאָסַר אוֹתוֹ לְאַחַד הָעֵצִים. וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לְפָנָיו נָהָר, וְרָאָה אֶת הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ, וְשָׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת לָשׁוֹן עַרְבִית וְאוֹמֶרֶת:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין הוּא נָאֶה מִצִּדְכֶם. וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁתְּדַבֵּר אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת הֲרֵינִי מַפִּילַתָּה וְכוֹתַפְתָּהּ בַּאֲזוֹרָהּ”. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מְהַלֵּךְ לְעֵבֶר הַקּוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִקְצֵה הַמָּקוֹם: רָאָה נָהָר זוֹרֵם וְעוֹפוֹת מְנַתְּרִים וְאַיָּלוֹת מִתְעַלְּסוֹת יָחַד, וּפָרוֹת בָּר מְלַחֲכוֹת בְשַׁלְוָה בַּקָּצֶה, וְצִפֳּרִים פוֹצְחוֹת זְמִירוֹת בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶן בִּתְרוּעָה עַלִּיזָה. וְהָיָה כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּקְעַת צְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּתֵאוּר הַדּוֹמֶה לָזֻה, בִּשְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ.
לֹא תִיף הָאָרֶץ בִּלְתִּי אִם בִּפְרָחֶיהָ,
וְהַמַּיִם מֵעַל לָהּ יִזְרְמוּ שִׁלּוּחֶיהָ.
מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אַדִּיר עָשָׂה וַיַּעַרְכֶהָ,
נוֹתֵן כָּל מַתָּת, וְכָל טוֹבָה הוּא יַעֲנִיקֶהָ.
הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאָה בוֹ מִנְזָר וּבְתוֹךְ הַמִּנְזָר טִירָה נִשָּׂאָה בָאֲוִיר לְאוֹר הַיָּרֵחַ, וּבְאֶמְצַע הַמִּנְזָר יוּבָל, שֶׁמִּתּוֹכוֹ זוֹרְמִים הַמַּיִם לְאוֹתָם כָּרֵי-הַדֶּשֶׁא, וּבְתוֹכוֹ אִשָּׁה וּלְפָנֶיהָ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגָּנֵי-הַסַּהַר, וַעֲלֵיהֶן מִכָּל מִין עֲדִי וּשְׂמָלוֹת נֶחְמָדוֹת לָעֵינַיִם, וְכֻלָּן בְּתוּלוֹת מַזְהִירוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
יַזְהִיר הַכָּר בַּאֲשֶׁר בּוֹ,
מִן הַלְּבָנוֹת הַצְּנוּעוֹת,
וְהוֹסִיף הָדָר וְחֵן לוֹ
מִן הַמֻּפְלָאוֹת בַּסְּגֻלּוֹת.
דַקָּה גִזְרָתָן וְגֹבַהּ לָהֶן,
בְּנוֹת אֲהָבִים וְתַפְנוּקוֹת.
וּפְרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן
כְּאַשְׁכָּלוֹת הַדָּלִיּוֹת.
בְּעֵינֵיהֶן טוֹבוֹת,
וְחִצִּים מוֹרוֹת,
טוֹפְפוֹת וּמְמִיתוֹת
גִּבּוֹרִים בַּבְּרִיּוֹת.
הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת וּמָצָא בֵּינֵיהֶן נַעֲרָה הַדּוֹמָה כְּאִלּוּ הָיְתָה אַגַּן-הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ: שְׂעָרָהּ קְוֻצּוֹת וּמֵצַח לָהּ לָבָן וָצַח, עֵינֶיהָ אַפְלוּלוֹת, וְרַקּוֹתֶיהָ מְתֻלְתָּלוֹת. שְׁלֵמָה בְּעַצְמָהּ וּבְתָאֳרֶיהָ, כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּמַבַּט פְּלָאִים עָלַי תַּשְׁקִיף
וּמִקּוֹמָתָהּ יֵבוֹשׁ רֹמַח זָקִיף.
נִגְלְתָה עָלֵינוּ בִלְחִי שׁוֹשָן,
תּוֹכָהּ זֹהַר כָּל הוֹד נִתָּן.
קְוֻצּוֹתֶיהָ שְׁחוֹר עִם פָּנֶיהָ אוֹר,
כְּלַיְלָה יוֹפִיעַ עַל שְׂשׂוֹן שַׁחַר טָהוֹר.
שָׁמַע אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן אוֹמֶרֶת לַנְּעָרוֹת: גֵּשְׁנָה הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמָּכֶן בְּטֶרֶם יִשְׁקַע הַיָּרֵחַ וְיַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, וְהָיְתָה כָּל אַחַת מֵהֶן נִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ וְנֶאֱבֶקֶת עִמָּהּ, וְהִיא מַפִּילָתַן לָאָרֶץ וְכוֹפְתָתַן בַּאֲזוֹרָהּ.לֹא פָסְקָה מֵהֵאָבֵק עִמָּן וּלְהַפִּילָן לָאָרֶץ, עַד שֶׁכָּבְשָׁה אוֹתָן כֻּלָּן וְכָפְתָה אוֹתָן בַּאֲזוֹרֵיהֶן. אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַנַּעֲרָה אִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁעָמְדָה לְפָנֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ כּוֹעֶסֶת עָלֶיהָ:”הוֹי בַּת בְּלִיַּעַל, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ שֶׁאַתְּ כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַנְּעָרוֹת? הֲרֵי אֲנִי זְקֵנָה וּכְבָר הִפַּלְתִּין לָאָרֶץ אַרְבָּעִים פַּעַם, וְכֵיצַד זֶה תָּזוּחַ דַעְתֵּךְ עָלַיִךְ? וְאָכֵן אִם כֹּחַ לָךְ לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֵאָבְקִי. וְאִם רוֹצָה אַתְּ בְּכָךְ וְתָקוּמִי לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֲרֵי אֲנִי קָמָה עָלַיִךְ וְשָׂמָה רֹאשֵׁךְ בֵּין רַגְלַיִךְ“. חִיְּכָה הַנַּעֲרָה לְמַרְאִית עַיִן, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְלֵאָה זַעַם בְּקִרְבָּהּ, וְקָמָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה:” גְּבִרְתִּי דַ’אַתְּ אַלדַּוָאהִי, בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ, הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי אוֹ מְשַׁטָּה אַתְּ בִּי?" אָמְרָה לָהּ:" לֹא כִי, אָמְנָם נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְדַ’אַתְּ אַלְדַּוָאהִי: " הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי, בֶּאֱמֶת?" אָמְרָה לָהּ:“נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ בֶּאֱמֶת “, אָמְרָה לָהּ:”קוּמִי וְהֵאָבְקִי אִם כֹּחַ בָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה כָךְ, כָּעֲסָה כַּעַס גָּדוֹל וְסָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרָהּ כְּאִלּוּ הָיָה שְׂעָרוֹ שֶׁל קִפּוֹד, וְקָמָה נֶגֶד הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה:" בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאֵינִי נֶאֱבֶקֶת עִמָּךְ אֶלָּא שֶׁאֲנִי עֲרֻמָּה, בַּת בְּלִיַּעַל“. נָטְלָה הַזְּקֵנָה מִטְפַּחַת-מֶשִׁי, אַחֲרֵי שֶׁהִתִּירָה סַרְבְּלֶיהָ, הִכְנִיסָה יָדֶיהָ תַּחַת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְהֵסִירָה אוֹתָן מֵעַל גּוּפָהּ. קִפְּלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָשְׁרָה אוֹתָהּ בַּחֲלָצֶיהָ, וְדָמְתָה כְּאִלּוּ הָיְתָה שֵׁדָה קֵרְחָה אוֹ נָחָשׁ מְנֻמָּר. אַחַר-כָּךְ גָּחֲנָה עַל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ:” עֲשִׂי כְּמוֹ שֶׁעֲשִׂיתִי“. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מִסְתַּכֵּל בָּהֶן. הָיָה שַׁרְכָּאן מִתְבּוֹנֵן לַמַּרְאֶה הַמְכֹעָר שֶׁל הַזְּקֵנָה וְצוֹחֵק. אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה הַזְּקֵנָה כָּךְ, קָמָה הַנַּעֲרָה בִמְתִינוּת וְנָטְלָה מִטְפַּחַת תֵּימָנִית. הִכְפִּילָה אוֹתָהּ וּפָשְׁטָה סַרְבְּלֶיהָ וְנִגְלוּ שׁוֹקֶיהָ שֶׁל בַּהַט וּכְגִבְעַת הַבְּדֹלַח לָהֶן מֵעָל, חָלָק וּמְעֻגָּל, וּבֶטֶן יָפִיחַ רֵיחַ מֹר מִקִּפּוּלֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיְתָה עֲרוּגַת כַּלָּנִיּוֹת, וְחָזֶה בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם עוֹמְדִים נָכוֹן, כְּמוֹ הָיוּ שְׁנֵי פִּלְחֵי רִמּוֹן. גָּחֲנָה עָלֶיהָ הַזְּקֵנָה וְנִלְפְּתוּ זוֹ בְזוֹ. נָשָׂא שַׁרְכָּאן רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, שֶׁתְּהֵא הַנַּעֲרָה הַמְנַצַּחַת. גָּחֲנָה הַנַּעֲרָה תַּחַת הַזְּקֵנָה וְשָׂמָה אֶת יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית בַּחֲגוֹרָתָהּ וְאֶת יְמִינָהּ בְּעָרְפָּהּ וּגְרוֹנָהּ וְהֵרִימָה אוֹתָהּ עַל יָדֶיהָ. הִשְּׁמִיטָה הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ מִיָּדֶיהָ מְבַקֶּשֶׁת לְהִמָּלֵט. נָפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְנִתְרוֹמְמוּ רַגְלֶיהָ אֶל עָל, וְנִתְגַּלָּה שְׂעָרָהּ לְאוֹר הַיָּרֵחַ. נָפְחָה שְׁתֵּי נְפִיחוֹת וְהֶעֶלְתָה בְּאַחַת מֵהֶן אָבָק מִן הָאָרֶץ, וְעָלָה עֲשַׁן הַשְּׁנִיָּה עַד לַשָּׁמַיִם. צָחַק שַׁרְכָּאן עָלֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ קָם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וּפָנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאָה אָדָם זוּלַת הַזְּקֵנָה מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ, אָמַר בְּלִבּוֹ:” לֹא שֶׁקֶר דִּבֵּר זֶה שֶׁכִּנָּה אוֹתָךְ בְּשֵׁם דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי- אֵשֶׁת מְאֵרָה“. הִתְקָרֵב אֶל שְׁתֵּיהֶן לְהַקְשִׁיב מַהוּ שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵיהֶן. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה וְהֵטִילָה מַעֲטֵה מֶשִׁי דַּק עַל הַזְּקֵנָה וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ:” גְּבִרְתִּי דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי, לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַפִּיל אוֹתָךְ לָאָרֶץ, וְלֹא לְכָל מַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ, וְאוּלָם אַתְּ נִשְׁמַטְתְּ מִיָּדִי, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאת בְּשָׁלוֹם". לֹא הֵשִׁיבָה לָהּ דָּבָר, קָמָה וְהִתְהַלְּכָה מִתְבַּיֶּשֶׁת, וְאֵינָה פּוֹסֶקֶת מִלֶּכֶת עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן. הָיוּ הָעֲלָמוֹת מוּטָלוֹת כְּפוּתוֹת וּמָשְׁלָכוֹת לָאָרֶץ, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת יְחִידָה.
אָמַר שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ:" לְכָל מְאֹרָע סִבָּתוֹ. לֹא תְקָפַתְנִי שֵׁנָה וְלֹא הוֹבִילַנִי סוּסִי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא לְמַזָּלִי הַטּוֹב, אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה זוֹ וְאֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ לִי לְשָׁלָל“. רָכַב עַל סוּסוֹ, וְדִהֲרוֹ וְמִהֵר בּוֹ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְחַרְבּוֹ בְיָדוֹ שְׁלוּפָה מִנְּדָנָהּ. צָעַק וְקָרָא: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל”. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה נִזְדַּקְפָה וְקָמָה, וְאֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַנָּהָר שָׁמָה, וְהָיָה רָחְבָּן שֵׁשׁ בָּאַמָּה. זִנְּקָה וְהָיְתָה עַל שְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִית. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְקָרְאָה בְּקוֹל רָם:” מִי אַתָּה שָׁם, שֶׁהֵפַרְתָּ שִׂמְחָתֵנוּ? הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁשָּׁלַפְתָּ חַרְבְּךָ, דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אַתָּה מִתְנַפֵּל עַל צְבָאוֹת. מֵאַיִן אַתָּה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת תּוֹעִיל לְךָ יוֹתֵר, וְאַל תְּשַׁקֵּר, שֶׁהַשֶּׁקֶר מִמִּדּוֹת הַמְגֻנִּים הוּא. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁתָּעִיתָ בְדַרְכְּךָ בַלַּיְלָה הַזֶּה, עַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁהַנִּצָּל מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זֶה שְׁלָלוֹ הָרַב בְּיוֹתֵר. וְדַע שֶׁאַתָּה בְּכִכָּר כָּזֶה שֶׁאִלּוּ צָעַקְנוּ בוֹ צְעָקָה אַחַת, הָיוּ חָשִׁים אֵלֵינוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים לְעֶזְרָתֵנוּ. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא, מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁנַּרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינוּ מוֹלִיכוֹת אוֹתְךָ אֵלֶיהָ, וְאִם חֶפְצְךָ שֶׁנַּעֲזֹר לְךָ בִּקְרָב, הֲרֵינוּ עוֹזְרוֹת".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרֶיהָ, אָמַר לָהּ:" אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, מִן הַמֻּסְלִמִים, וּכְבָר הָלַכְתִּי בַלַּיְלָה הַזֶּה יְחִידִי, לְעַצְמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל, וְלֹא מָצָאתִי שָׁלָל יָפֶה יוֹתֵר מֵאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת בְּלֵיל יָרֵחַ זֶה. אֶקַּח אֵפוֹא אוֹתָן וְאֶחֱזֹר אִתָּן אֶל חֲבֵרָי“. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:”דַּע לְךָ שֶׁלֹּא מָצָאתָ שָׁלָל, וְהַנְּעָרוֹת לֹא יִהְיוּ לְךָ לְשָׁלָל, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַשֶּׁקֶר מְגֻנֶּה?" אָמַר לָהּ:“אָכֵן הַמְאֻשָּׁר הוּא זֶה הַמַּשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַל אֱלֹהִים מִבְּלִי עַל זוּלָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לְמִיתָתְךָ עַל יָדִי, הָיִיתִי צוֹעֶקֶת צְעָקָה שֶׁהָיְתָה מַזְעִיקָה עָלֶיךְ מְלֹא הָאָרֶץ פָּרָשִׁים וְרַגְלִים. וְאוּלָם חָסָה אֲנִי עָלֶיךָ, נָכְרִי בָּאָרֶץ. אַךְ אִם בְּשָׁלָל חָפַצְתָּ, הֲרֵי אֲנִי מְבַקַּשְׁתְּךָ שֶׁתֵּרֵד מִסּוּסְךָ וְתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵינְךָ מִתְקָרֵב אֵלַי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַנֶּשֶׁק, וְנֵאָבֵק אֲנִי וָאָתָּה. וְאִם אַתָּה מַפִּילֵנִי לָאָרֶץ, תָּשִׂים אוֹתִי עַל סוּסְךָ וְקַח אֶת כֻּלָּנוּ לְךָ לְשָׁלָל, אַךְ אִם אֲנִי מַפִּילָתְךָ לָאָרֶץ, אֶמְשֹׁל בְּךָ. הִשָּׁבַע לִי עַתָּה, שֶׁכֵּן חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי מִפְּנֵי בְּגִידָתְךָ, וּכְבָר נִמְצָא בְּדִבְרֵי חֲכָמִים: “בְּמָקוֹם שֶׁהַבְּגִידָה הִיא טֶבַע וּתְכוּנָה, אָפְסָה כָּל אֱמוּנָה. וּכְשֶׁאַתָּה נִשְׁבַּע לִי, הֲרֵינִי עוֹבֶרֶת וּבָאָה וְנִגֶּשֶׁת אֵלֶיךָ”. הִשְׁתּוֹקֵק שַׁרְכָּאן לְקַחְתָּהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֵין הִיא יוֹדַעַת שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי בַּגִּבּוֹרִים“. קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:” הַשְׁבִּיעִינִי בְּמַה שֶׁתִּהְיִי בְטוּחָה בוֹ, שֶׁלֹּא אֵגַּשׁ אֵלַיִךְ בְמַשֶּׁהוּ עַד שֶׁתִּתְכּוֹנְנִי וְתֹאמְרִי אֵלַי:" קְרַב הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמְּךָ“, וְרַק אָז אֶקְרַב אֵלַיִךְ. וְאִם אַתְּ מַפִּילָה אוֹתִי לָאָרֶץ, הֲרֵי עִמִּי מִן הַמָּמוֹן שֶׁאֶפְדֶּה עַצְמִי בוֹ, וְאִם אֲנִי מַפִּיל אוֹתָך, הֲרֵי זֶה לִי הַשָּׁלָל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה:“מַסְכִּימָה אֲנִי לְכָךְ”. הִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן עַל הַדָּבָר וְאָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשַׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאַף אֲנִי מִצִּדִּי הִסְכַּמְתִּי”. אָמְרָה לוֹ:“נָא הִשָּׁבַע בְּנוֹתֵן נְשָׁמוֹת בְּגוּפוֹת וְשֶׁחָקַק לָאָדָם חֻקּוֹת, שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלַי לְרָעָה, אִם לֹא בְּהֵאָבְקוּת, שֶׁאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה, לֹא תָמוּת, מֻסְלִם. אָמַר שַׁרְכָּאן:”חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיָה קָאצִ’י מַשְׁבִּיעֵנִי, וַאֲפִילוּ הָרֹאשׁ לָקָאצִ’ים, לֹא הָיָה דוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי שְׁבוּעָה כָּזֹאת“. נִשְׁבַּע לָהּ בְּמַה שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה בוֹ מִן הַשְּׁבוּעוֹת, וְנָחָה דַעְתָּה בְּכָךְ. אָסַר אֶת סוּסוֹ לְעֵץ, וְנִשְׁתַּקַּע בְּיָם מַחֲשָׁבוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ:”יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מִטִּפַּת מַיִם מְאוּסִים“. אָזַר מָתְנָיו וְהֵכִין עַצְמוֹ לְהֵאָבֵק וְקָרָא לַנַּעֲרָה:”חִזְרִי וְעִבְרִי אֶת הַנָּהָר“. אָמְרָה לוֹ: “לֹא עָלַי לַעֲבֹר אֵלֶיךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, עֲבֹר אַתָּה אֵלָי”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי יָכוֹל”, אָמְרָה לוֹ:”אִם כֵּן, הַנַּעַר, אֶעֱבֹר אֵפוֹא אֵלֶיךָ“, הִפְשִׁילָה אֶת שׁוּלֶיהָ וְזִנְקָה וְעָבְרָה לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ, הֶחֱוָה קִידָה לְפָנֶיהָ וּמָחָא כַף, וְאוּלָם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ בִמְבוּכָה, שֶׁכֵּן רָאָה לְפָנָיו דְּמוּת שֶׁיָּדוֹ שֶׁל הַכֹּל-יָכֹל הֶאֱצִיל לָהּ שְׁלַל צִבְעֵי עֲלֵי הַפֵיּוֹת, וְיַד הַהַשְׁגָּחָה טִפְּחָה אוֹתָהּ, וְרוּחַ זֶפִיר הָאשֶׁר נְשָׁקַתָּה, וְכוֹכַב-אשֶׁר זָרַח לְהֻלַּדְתָּהּ. נִתְקַרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” מֻסְלִם, הָבָה נֵאָבֵק בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּל אַחַת זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁדָּמְתָה לְשַׁמֶּנֶת טְרִיָּה, עַד שֶׁהִבְהִיק כָּל כַּר-הַדֶּשֶׁא לְלַבְנִינוּתוֹ, וְהֻכָּה שַׁרְכָּאן בְּסַנְוֵרִים. וְאוּלָם הוּא הֶחֱוָה שׁוּב קִידָה וּמָחָא כַף, וְאַף הִיא כָּךְ, וְתָפְשׂוּ זֶה בְזוֹ, לִפְּפוּ זֶה אֶת זוֹ וְנִלְפְּתוּ זֶה בְזוֹ וְנֶאֱבָקוּ. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱלִיקָה יָדוֹ עַל גֵוָהּ הַזָּקוּף, וְנָגְעוּ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּקִפּוּלֵי גֵוָהּ הָרַךְ, רָפוּ אֲבָרָיו, וְעָמַד כִּפְגוּעַ שֶׁבֶר, וְנִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ כִבְתוֹךְ קַדַּחַת. וְהִתְחִיל רוֹעֵד כַּקָּנֶה הַפַּרְסִי בְּסוּפַת סַעַר. הֵרִימָה אוֹתוֹ וְהִפִּילַתְהוּ לָאָרֶץ וְיָשְׁבָה עַל חָזֵהוּ בְּעַגְבוֹתֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְגִבְעוֹת-חוֹל. אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֻסְלִם, הֲרִיגַת נוֹצְרִים מֻתֶּרֶת לָכֶם, מַה תֹּאמַר אֵפוֹא אִם אָמִית אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי מַה שָּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת שָׁאַתְּ יְכוֹלָה לְהָמִית אוֹתִי אֵינוֹ מֻתָּר, שֶׁכֵּן אָסַר עָלֵינוּ נְבִיאֵנוּ מֻחַמָד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְהָמִית נָשִׁים וִילָדִים, זְקֵנִים וּנְזִירִים”. אָמְרָה לוֹ: “אִם לִנְבִיאֲכֶם נִתְגַּלָּה כָךְ, הֲרֵי עָלֵינוּ לָמֹד בְּאוֹתָהּ מִדָּה. קוּם אֵפוֹא, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה, שֶׁכֵּן לֹא תֹאבַד טוֹבָה עִם יְלוּד אִשָּׁה”. קָמָה מֵעַל חָזֵהוּ, וְקָם שַׁרְכָּאן וְנִעֵר אֶת הָאָבָק מֵעַל לְרֹאשׁוֹ נֹכַח יְצִירֵי הַצֵּלָע. וְאוּלָם הִיא הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְבַּיֵּשׁ. וְאוּלָם כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר, שֶׁאָדָם הַנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ רוֹמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל וּבִרְצוֹנוֹ לָבוֹא לְעֶזְרַת מְלָכִים נֶגֶד מְלָכִים, אֵין לוֹ דֵי אוֹן לַעֲמֹד בִּפְנֵי יְצִירַת הַצֵּלָע?” אָמַר לָהּ: “לֹא מֵחֹסֶר כֹּחִי בָּא הַדָּבָר. לֹא בְכֹחֵךְ הִפַּלְתְּ אוֹתִי לָאָרֶץ, לֹא כִּי רַק יָפְיֵךְ הוּא שֶׁנְצָחַנִי. אִם מַסְכִּימָה אַתְּ שֶׁנֵּאָבֵק שֵׁנִית, תְּהֵא זֹאת מַתְּנַת-חֶסֶד מֵאִתָּךְ”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: “הֲרֵינִי לְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת כְּפוּתוֹת זֶה זְמַן רַב וּזְרוֹעוֹתֵיהֶן וְצַלְעוֹתֵיהֶן עָיְפוּ, וְאֵין מִן הַיּשֶׁר אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַהֵאָבְקוּת הַשְּׁנִיָּה תֶאֱרַךְ יוֹתֵר”. נִגְשָׁה אֶל הַנְּעָרוֹת וְהִתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית:”לְכוּ לִמְקוֹם מִבְטַחִים, עַד שֶׁתִּשְׁקַע תַּאֲוָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם זֶה אֲלֵיכֶן".
הָלְכוּ לָהֶן וְשַׁרְכָּאן מַבִּיט אַחֲרֵיהֶן. וְאוּלָם נִשְׁאֲרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ אֶל הַשְּׁנַיִם. נִגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיְרִיבִים זֶה אֶל זוֹ. סִמֵּךְ חָזֵהוּ לְנֹכַח חָזָהּ. וְאוּלָם אַךְ נָגַע גּוּפוֹ בְגוּפָהּ עֲזָבוּהוּ כֹחוֹתָיו. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר הֵרִימָה אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר מִן הַבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל עַל גַּבּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “קוּם, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה פַּעַם שְׁנִיָּה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ בְּגִין נְבִיאֲךָ עַל שֶׁלֹּא הִתִּיר לְהָמִית נָשִׁים. וְאוּלָם הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֲנִי עוֹשָׂה זֹאת בִּגְלַל חֻלְשָׁתְךָ וַעֲלוּמֶיךָ, וּמִשּׁוּם זֶה שֶׁנָּכְרִי אָתָּה. וְאוּלָם דוֹרֶשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ, שֶׁאִם יִמָּצֵא בְחֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים שֶׁשָּׁלַח עֹמַר אַלנֻּעְמָאן לְעֶזְרַת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, מִי שֶׁהוּא הֶחָזָק מִמְּךָ, שָׁלְחֵהוּ אֵלַי וְדַבֵּר אֵלָיו עַל אֹדוֹתַי,שֶׁכֵּן דְּרָכִים מִדְּרָכִים שׁוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת הַהֵאָבְקוּת, וְאָמָּנֻיּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן הַתּוֹאֲנָה, וְהַהֶקְדֵּם לִתְפֹּס, וְהַתְּפִיסָה בַּזְּרוֹעַ, וְהַתְּפִיסָה בָּרֶגֶל, וְהַנְּשִׁיכָה בַּשּׁוֹק, וְהַדְּחִיפָה בָּרֶגֶל וְהֶסְגֵּר הָרַגְלַיִם”. אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן, וְהוּא מָלֵא זַעַם עָלֶיהָ: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁאִלּוּ הָיָה קָם נֶגְדִּי הָאָמָּן אַלצַּפַדִי, אוֹ הָאָמָּן מֻחַמָּד כַּימָאל אוֹ אִבְּן אַלסַּעַדִי בְּשַׁעְתּוֹ, לֹא הָיִיתִי זָקוּק לְאוּמָנֻיּוֹת אֵלּוּ. וְאוּלָם אַתְּ, גְּבִרְתִּי, חֵי-הָאֱלֹהִים, לֹא בְכֹחֵךְ גָּבַרְתְּ עָלַי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁטָּרַפְתְּ אֶת דַעְתִּי בְּעַכּוּזֵךְ, שֶׁכֵּן אָנוּ, בְּנֵי בָּבֶל, מְחַבְּבִים מְאֹד אֶת הַשּׁוֹק הַמָּלֵא. וְלֹא נוֹתְרָה בִי לֹא דַעַת וְלֹא תְּבוּנָה, וְאוּלָם אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ, הֵאָבְקִי עִמִּי עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁבִּינָתִי אִתִּי; וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִי לְפִי חֻקּוֹת הָאֻמָּנוּת, וְכֵן גַּם חָזְרָה אֵלַי רַעֲנָנוּתִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה:“מַה תְּיַחֵל עוֹד מֵהֵאָבְקוּת זוֹ, אַתָּה הַמְנֻצָּח? גְּשָׁה הֲלֹם, וְאוּלָם דַּע לְךָ שֶׁזּוֹ הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה”. קִדְּמָה אֶת פָּנָיו וְקָרְאָה אוֹתוֹ לְמִלְחָמָה, וְקִדֵּם שַׁרְכָּאן אַף הוּא אֶת פָּנֶיהָ, וְנֶאֱבַק בְּכָל כֹּבֶד-הָרֹאשׁ, וְנִזְהַר שֶׁלֹּא יְנֻצַּח, וְנֶאֶבְקוּ כָךְ שָׁעָה קַלָּה. הִרְגִּישָׁה בּוֹ הַנַּעֲרָה כֹּחַ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה קֹדֶם לָכֵן וְאָמְרָה:
“מֻסְלִם, עַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן, הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לִי אֶלָּא פַּעַם זוֹ, וְאַחַר יֵלֵךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְדַרְכּוֹ”. חִיְּכָה וְחִיֵּךְ אַף הוּא בְּפָנֶיהָ, וּכְשֶׁהָיָה כָךְ הֶחֱזִיקָה בּוֹ מֵעַל לִירֵכוֹ, תָּפְסָה אוֹתוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, עַד שֶׁנִּשְׁאַר מוּטָל עַל גַּבּוֹ. לָעֲגָה לוֹ וְאָמְרָה:" כְּלוּם אוֹכֵל-סֻבִּין אַתָּה? אוֹ כִּפַּת-בֶּדְוִים הַנּוֹפֶלֶת לְכָל מַגָּע? אוֹ אֲבִי-רוּחַ3 אֲשֶׁר כָּל הֶבֶל-פֶּה יִשֹּׁב בּוֹ וְיַפִּילֶנּוּ? הֲלֹא תֵבוֹשׁ, עָלוּב שֶׁכְּמוֹתֶךָ“. הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה: “לֵךְ וָשׁוּב אֶל חֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כְּמוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ. אֱמֹר וְיַכְרִיזוּ בֵּין הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים וְהַתֻּרְכִּים וְהַדַיְלַמִים: מִי שֶׁחָשׁ שֶׁכֹּחַ בּוֹ, יָבוֹא אֵלֵינוּ”.קָפְצָה וְעָבְרָה לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, וְקָרְאָה אֶל שַׁרְכָּאן כְּשֶׁהִיא מְצַחֶקֶת:”קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתְךָ, אֲדוֹנִי, לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר. שֶׁלֹּא יַדְבִּיקוּךָ הַפָּרָשִׁים וְיִתְּנוּ אוֹתְךָ בְּחֻדֵּי הָרְמָחִים. וַהֲרֵי אַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ לְהָגֵן עַל נַפְשְׁךָ בִּפְנֵי נָשִׁים וְאֵיךְ תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּבָרִים הַפָּרָשִׁים?"
נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ וְאָמַר לָהּ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר פָּנְתָה מֵעָלָיו וְהִתְרַחֲקָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ הַמִּנְזָר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם תֵּלְכִי וְתַעַזְבִי אוֹתִי, אֲסִיר-הָאַהֲבָה, הַנָּכְרִי הַמִּסְכֵּן וְנִשְׁבַּר-הַלֵּב?” פָּנְתָה אֵלָיו מְצַחֶקֶת וְאָמְרָה לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ? הֲרֵינִי לְמָלֵא בַּקָּשָׁתֶךָ”. אָמַר:" כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאֶדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵךְ וְאֶטְעַם מִמֶּתֶק נָעֳמֵךְ וְאַחַר אֶחֱזֹר מִבְּלִי לֶאֱכֹל מִצֵּידֵךְ? וּכְבָר הָיִיתִי כְּאֶחָד מֵעֲבָדַיִךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם לְפָנַיִךְ“. אָמְרָה: “לֹא יִמְנַע נְדָבוֹת אֶלָּא הַשָּׁפָל. כַּבְּדֵנִי בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, וּרְכַב עַל סוּסְךָ וְסַע לְמוּלִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שֶׁכֵּן אוֹרְחִי אָתָּה”. שָׂמַח שַׁרְכָּאן וְחָשׁ אֶל סוּסוֹ וְרָכַב, וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ לְעֻמָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹסַעַת לְעֻמָּתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגֶשֶׁר עָשׂוּי עֲצֵי צַפְצָפָה שֶׁהָיָה תָלוּי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל פְּלָדָה בְּתוֹךְ גַּלְגַּלִּים מְחֻזָּק בְּמַנְעוּלִים וּקְרָסִים. הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן לְאוֹתוֹ גֶשֶׁר, וּמָצָא אֶת עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת שֶׁנֶּאֶבְקוּ עִמָּהּ עוֹמְדוֹת מְצַפּוֹת לָהּ. כְּשֶׁנִּתְקַרְבָה אֲלֵיהֶן אָמְרָה לְנַעֲרָה אַחַת מֵהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “לְכִי אֵלָיו וְהַחֲזִיקִי בְרֶסֶן סוּסוֹ וְהוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל הַמִּנְזָר”. נָסַע שַׁרְכָּאן וְהִיא לְפָנָיו עַד שֶׁעָבַר אֶת הַגֶּשֶׁר. בָּא בִּמְבוּכָה מִכָּל מַה שֶׁרָאָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” מִי יִתֵּן וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִמִּי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁתִּהְיֶינָה עֵינָיו רוֹאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת אֵלּוּ". אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “פִּלְאַת הַחֵן, כְּבָר יֵשׁ לִי עַלַיִךְ שְׁתֵּי זְכֻיּוֹת, זְכוּתוֹ שֶׁל בֶּן לְוָיָה וּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא לְתוֹךְ בֵּיתֵךְ וְקִבֵּל לִהְיוֹת אוֹרֵחַ שֶׁלָּךְ, וַהֲרֵי אֲנִי סָר לִפְקֻדָּתֵךְ וּלְהַדְרַכַתֵךְ. לוּ הָיִית עוֹשָׂה עוֹד חֶסֶד עִמָּדִי וְהוֹלֶכֶת עִמִּי לְאֶרֶץ הָאִסְלָאם, וְרָאִית כַּמָּה גִּבּוֹרִים כַּאֲרָיוֹת הַטּוֹרְפִים, וְהָיִית יוֹדַעַת מִי אָנֹכִי”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, הָיִיתָ בְעֵינַי בַּר-דַּעַת וּתְבוּנָה, וְאוּלָם עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לִי מַה שֶׁבְּקִרְבְּךָ מִן הַקִּלְקוּל. וְכֵיצַד זֶה הִרְחַבְתָּ עֹז לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲשָׁבְךָ מִתּוֹכָם עַל הַבּוֹגְדִים? וְאֵיכָה אֶעֱשֶׂה כָזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל מַלְכְּכֶם עֹמַר אַלנֻּעָמָאן לֹא אִמָּלֵט מִיָּדָיו, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּאַרְמוֹנוֹ כְמוֹתִי. וְאַף-עַל-גַּב שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכָארָאסָאן וּבָנָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים נַעֲרָה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְהָאַרְמוֹנוֹת בְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָאָה לְיָדוֹ שׁוּב אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתִי, מִשּׁוּם שֶׁמַּאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁכְּמוֹתִי מֻתָּר לָכֶם לְהִתְעַלֵּס בָּהּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר כתַב-קָדְשְׁכֶם בְּמָקוֹם שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִנְיָן זֶה: “אוֹ אֵלּוּ הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם”4 וְכֵיצַד זֶה תְדַבֵּר אֵפוֹא אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: וְ”תִתְבּוֹנְנִי בְּאַמִּיצֵי הַלֵּב הַמֻּסְלִמִים“, הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאָמַרְתָּ דְבָרִים שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים, שֶׁכֵּן רָאִיתִי חֵילוֹתֵיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לְאַדְמָתֵנוּ וְאַרְצֵנוּ בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלֶּה. וּכְשֶׁבָּאתֶם לֹא מָצָאתִי תַּרְבּוּתְכֶם תַּרְבּוּת מְלָכִים וְלֹא רְאִיתִיכֶם אֶלָּא כִּכְנוּפְיוֹת שֶׁהִתְכַּנְּפוּ. וּבַאֲשֶׁר לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ:” אָז תֵּדְעִי מִי אָנֹכִי“, הֲרֵי לֹא מִשּׁוּם כְּבוֹדְךָ הוּא שֶׁאֲנִי מַסְבִּירָה לְךָ פָנִים, אֶלָּא כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר, וְלֹא לְשֶׁכְּמוֹתְךָ לְדַבֵּר כָּךְ אֶל שֶׁכְּמוֹתִי, וְאַף אִלּוּ הָיִיתָ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁנִּתְגַּלָּה כֹּחוֹ בְזֶה הַזְּמַן”.
אָמַר לָהּ: “כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אֶת שַׁרְכָּאן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהוּא בָא בְּחֵיל פָּרָשִׁים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, וְשֶׁאָבִיו הוּא שֶׁשְּׁלָחוֹ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא”. אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּמַה שָּׁאַתְּ מַאֲמִינָה מִדָּתֵךְ, שֶׁתְּסַפְּרִי לִי סִבַּת הַדָּבָר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, וּמִי הוּא זֶה שֶׁבּוֹ הָאָשָׁם”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּאֲמִתּוּת דָּתִי, שֶׁאִלְמָלֵא חוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עִנְיָנִי שֶׁמִּבְּנוֹת רוֹמִי אֲנִי, הָיִיתִי יוֹצֵאת בְּעַצְמִי וְעוֹמֶדֶת בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַפָּרָשִׁים וְהוֹרֶגֶת אֶת הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְגוֹבֶרֶת עַל אַבִּירָם שַׁרְכָּאן. וְאֵין לִי לֵבוֹשׁ בָּזֶה, שֶׁכֵּן קָרָאתִי הַסְּפָרִים וְקָנִיתִי לְעַצְמִי חֻקּוֹת הַתַּרְבּוּת הַנָּאָה בְּלָשׁוֹן עַרְבִית. וְאֵינִי צְרִיכָה לְתָאֵר לְפָנֶיךְ אֶת אֹמֶץ לִבִּי. אַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתָּ אֶת אוּמָנוּתִי וּזְרִיזוּתִי בַּהֵאָבְקוּת וְאֶת יִתְרוֹנִי עָלֶיךָ. וְאִלּוּ הָיָה שַׁרְכָּאן בָּא בִמְקוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “קְפֹץ מֵעֵבֶר לְנָהָר זֶה”, לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ וְהָיָה מוֹדֶה בְחֻלְשָׁתוֹ. וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לַמָּשִׁיחַ שֶׁיַּזְמִין אוֹתוֹ לְפָנַי בְּמִנְזָר זֶה, שֶׁאֵצֵא לִקְרָאתוֹ בְּבִגְדֵי-גֶבֶר וְאֶקַּח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי וְאֶאֱסֹר אוֹתוֹ בָּאזִקִּים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הַנּוֹצְרִית, כְּשֶׁאָמְרָה דְבָרִים אֵלֶּה לְשַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע אוֹתָם, אָחֲזוּ אוֹתוֹ גָאוֹן וְהִתְלַהֲבוּת וְקִנְאַת-גִּבּוֹרִים, וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהּ מִי הוּא וְלִתְקֹף אוֹתָהּ. וְאוּלָם חִנָּהּ וְיָפְיָהּ הֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
וְאִם חָטְאָה הַנָּאוָה חֵטְא אֶחָד לְאָשְׁמָה
כְּאֶלֶף מְלִיצֵי-ישֶׁר יַעֲמֹד לָהּ קִסְמָהּ.
עָלְתָה וְהוּא בְּעִקְבוֹתֶיהָ. הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן בַּנַּעֲרָה וְרָאָה יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וּמִתְנַגְּשׁוֹת כַּגַּלִּים בַּיָּם הָרוֹגֵשׁ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
בְּפָנֶיהָ מֵלִיץ ישֶׁר פְּשָׁעֶיהָ יַעֲבִיר
מִכָּל לֵב, וּבְמִדְבָּרוֹ חֶסֶד יָעִיר.
וּבְהִתְבּוֹנְנִי אֵלֶיהָ קָרָאתִי: מַה נִפְלָא,
אַגַּן סַהַר הוּא בְלֵיל תֻּמוֹ עָלָה,
וְאִלּוּ גַּם שֵׁד בְּלִבִּי אִתָּהּ יִתְגּוֹשֵׁשׁ
בְּכָל עָצְמַת כֹּחוֹ, בְּשָׁעָה אַחַת יִכָּבֵשׁ.
לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַעַר קָמוּר. וְהָיְתָה קַשְׁתּוֹ שַׁיִשׁ. פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנְסָה, וְנִכְנַס שַׁרְכָּאן עִמָּהּ, וּבָאוּ לִפְרוֹזְדוֹר אָרוֹךְ מְקֹרֶה עַל עֶשֶׂר קְשָׁתוֹת חוֹבְרוֹת אַחַת אֶל אֶחָת, וְעַל כָּל קֶשֶׁת מְנוֹרַת בְּדֹלַח מַזְהִירָה כְּזֹהַר הַחַמָּה. יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ בִּקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר הַנְּעָרוֹת בְּנֵרוֹת מְקֻטָּרוֹת בֹּשֶׂם וְעַל רָאשֵׁיהֶן מִטְפָּחוֹת מְשֻׁבָּצוֹת כָּל אֶבֶן חֵן. הָלְכָה וְהֵן לְפָנֶיהָ וְשַׁרְכָּאן אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְתוֹכֵי הַמִּבְצָר. מָצָא בְאוֹתוֹ מִנְזָר מִסָּבִיב לַקִּירוֹת יְצוּעִים עֲרוּכִים זֶה לָקֳבֵל זֶה וַעֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת רְקוּמִים זָהָב, וְקַרְקַע הַמִּנְזָר מְרֻצֶּפֶת בְּכָל מִינֵי שַׁיִשׁ גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ בְּרֵכַת מַיִם, עָלֶיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פַּכִּיוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמַּיִם יוֹצְאִים מִתּוֹכָן כַּכֶּסֶף הַנִּגָּר. רָאָה בַּקָּצֶה לְמַעְלָה עֶרֶשׂ מְרֻפָּד מֶשִׁי מַלְכוּת. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:" עֲלֵה אֲדוֹנִי עַל עֶרֶשׂ זֶה“. עָלָה שַׁרְכָּאן עַל הָעֶרֶשׂ. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו. שָׁאַל לָהּ אֲחָדוֹת מִן הַמְשָׁרְתוֹת וְאָמְרוּ לוֹ:” הָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְאָנוּ נְשָׁרֵת אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁצִּוְתָה".
הִגִּישׁוּ לוֹ מִן הַמִּינִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְאָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אַגָּן וְקַנְקַן שֶׁל זָהָב, נָטַל יָדָיו. וְהָיְתָה דַעְתּוֹ עֲסוּקָה בְחֵילוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מָה אֵרַע לָהֶם אַחֲרָיו. הָיָה מְהַרְהֵר גַּם בָּזֶה: כֵּיצַד שָׁכַח פְּקֻדַּת אָבִיו, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר הַיּוֹם. הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
לֹא עֹז וְתֹקֶף אֶחְסַר, וְאוּלָם
לֹא אֶמְצָא עֵצָה וַאֲנִי נִדְהָם.
לוּ נִמְצָא מִי מְצוּקָה מֵעָלַי יַעֲבִיר,
כִּי אָז הִבְרֵאתִי בְכֹחַ לִי אַבִּיר.
וְאוּלָם עֵת מֵאַהֲבָה נִתָּעָה
לִבָּתִי, כָּמְהָה, אֲצַפֶּה לֵאלֹהִים בָּרָעָה.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, רָאָה מְחוֹלַת-מַחֲנַיִם יָפָה לְהַפְלִיא קְרֵבָה וּבָאָה. הִסְתַּכֵּל וּמָצָא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים נַעֲרָה כִּירֵחִים מִסָּבִיב לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהִיא בַּתָּוֶךְ כְּאַגַּן-הַסַּהַר בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ רְקָמוֹת שֶׁל מְלָכִים וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת שְׁלַל אַבְנֵי-חֵן, שֶׁשִּׁנְּסָה אֶת חֲלָצֶיהָ וְהִבְלִיטָה אֶת יְרֵכוֹתֶיהָ, וְדָּמוּ לְגֻלַּת בְּדֹלַח מִתַּחַת לְקָנֶה שֶׁל כֶּסֶף, וּשְׁנֵי שָׁדֶיהָ מַזְהִירוֹת מֵעָלֶיהָ כִּתְאוֹנֵי רִמּוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן אֶת זֹאת, כִּמְעַט שֶׁנִּטְרָפָה דַעְתּוֹ עָלָיו מִשִּׂמְחָה וְשָׁכַח אֶת צְבָאוֹ וְאֶת מִשְׁנֵהוּ. הִתְבּוֹנֵן אֶל רֹאשָׁהּ וְרָאָה עָלֶיהָ רֶשֶׁת שֶׁל פְּנִינִים מְשֻׁבָּצוֹת שְׁלַל אֲבָנִים יְקָרוֹת. וּשְׁפָחוֹת נוֹשְׂאוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת סֶרַח שִׂמְלָתָהּ, וְהִיא נוֹטָה בְחֵן מְהַלֶּכֶת בִּגְאוֹן יָפְיָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּר שַׁרְכָּאן וְעָמַד עַל רַגְלָיו בִּפְנֵי הֲדַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקָרָא בְקוֹל: “הִשָּׁמֵר מִפְּנֵי חֲגוֹרָה זוֹ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
תָּנוּעַ כִּבְדַת יְרֵכַיִם
כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן, עֲנֻגַּת שָׁדַיִם.
תַּסְתִּיר אֲשֶׁר עִמָּהּ מִגַּעְגּוּעִים,
אַךְ אֲשֶׁר אִתִּי אֲנִי, לֹא אַעֲלִים.
נַעֲרוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ הוֹלְכוֹת בַּתּוֹר,
כִּנְסִיכָה בְּיָדָהּ לְהַתִּיר וְלֶאֱסֹר.
הָיְתָה הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְהָיְתָה מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא-הוּא זֶה, וְהִכִּירַתְהוּ. אָמְרָה לוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו: “אָכֵן נִתְכַּבֵּד בְּךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה, שַׁרְכָּאן. כֵּיצַד בִּלִּיתָ לֵילְךָ זֶה, גִּבּוֹר חַיִל, אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ וְעָזַבְנוּ אוֹתְךָ?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ עוֹד:" הֲרֵי הַשֶּׁקֶר חִסָּרוֹן וּבוּשָׁה הוּא אֵצֶל הַמְּלָכִים, וּבִפְרָט אֵצֶל הַגְּדוֹלִים בַּמְלָכִים, הֵן אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי מִי אַתָּה וּמַה יַחַסְךָ, וְאַל תַּעֲלֵם עִנְיָנְךָ מִמֶּנִּי, מֵעַכְשָׁו אַל תַּשְׁמִיעֵנִי אֶלָּא דְבַר אֱמֶת, שֶׁכֵּן הַשֶּׁקֶר מוֹרִישׁ טִינָא וְשִׂנְאָה. וּכְבָר נִחַת בְּךָ חֵץ הַגּוֹרָל, וְעָלֶיךָ לִנְהֹג אֵפוֹא עִמִּי בְּשָׁלוֹם וּבְרָצוֹן".
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְנַכֵּר עוֹד, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הָאֱמֶת. אָמַר לָהּ: “אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁיִּסְּרַנִּי הַזְּמַן וְהִשְׁלִיכַנִי לְכָאן, וּמֵעַכְשָׁו כָּל מַה שָּׁאַתְּ חֲפֵצָה עֲשִׂי”. הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אַחַר כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה וּבְרִית לֶחֶם וָמֶלַח בֵּינֵינוּ וְשִׂיחָה וְרֵעוּת. וַהֲרֵי אַתָּה בְּחָסוּתִי וּבִבְרִיתִי, הֱוֵה מֻבְטָח. וּבַמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאִלּוּ בִקְּשׁוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְהַזִּיק לְךָ, לֹא הָיוּ מַגִּיעִים אֵלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא יָצְאָה נִשְׁמָתִי בַעֲבוּרְךָ. נִשְׁבַּעַת אֲנִי שָׁאַתָּה בְּחָסוּת הַמָּשִׁיחַ וּבְחָסוּתִי”. יָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ עַד שֶׁפָּסַק כָּל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הַפַּחַד, וְיָדַע שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת לְהָרְגוֹ, הָיְתָה הוֹרַגְתּוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם לָכֵן. אַחַר כָּךְ דִּבְּרָה אֶל נַעֲרָה אַחַת בְּלָשׁוֹן יְוָנִית, וְנֶעֶלְמָה זוֹ שָׁעָה אַחַת וְחָזְרָה אֵלֶיהָ וּכְלִי מַשְׁקֶה עִמָּהּ וְשֻׁלְחָן לַאֲכִילָה. נִמְנַע שַׁרְכָּאן מִלֶּאֱכֹל שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֶפְשָׁר שָׂמָה מַשֶּׁהוּ בְּאֹכֶל זֶה". הֵבִינָה מַה שֶּׁבְּחֻבּוֹ וּפָנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְאֹכֶל זֶה אֵין בּוֹ כְּלוּם מִמַּה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ. וְאִלּוּ הָיָה בִּרְצוֹנִי לַהֲרָגְךָ, הָיִיתִי הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹ זְמַן”. נִגְּשָׁה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלָה לְגִימָה מִכָּל מִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַָכַל שַׁרְכָּאן מִן הַמַּאֲכָל, וְשָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וְאָכְלָה אִתּוֹ עַד שָׂבְעָם, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קָמָה וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחַת שֶׁתָּבִיא אֶת הַמֻּגְמָר וּכְלֵי הַמַּשְׁקֶה מִזָּהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח, וְשֶׁיְּהֵא הַמַּשְׁקֶה מִכָּל הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים וּמִכָּל הַגְּוָנִים. הֵבִיאָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה. מִלְּאָה הַנַּעֲרָה כּוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ לְפָנָיו כְּמָה שֶׁעָשְׂתָה בַּמַּאֲכָל. מִלְּאָה שְׁנִיָּה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְשָׁתָה. אָמְרָה לוֹ “הוֹי מֻסְלִם, רְאֵה וְהַבֵּט כֵּיצַד אַתָּה כָּאן בְּתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבִשְׂמָחוֹת”. לֹא פָסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת עִמּוֹ עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה לֹא פָּסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת וּמֵהַשְׁקוֹת אֶת שַׁרְכָּאן עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו מִן הַשְּׁתִיָּה וּמִשִּׁכְרוֹן אַהֲבָתָהּ. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה:" מַרְגָ’אנָה, הַגִּישִׁי לִי מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי-הַנִּגּוּן". אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נֶעֶלְמָה הֶרֶף-עַיִן אֶחָד וְהֵבִיאָה נֵבֶל דַּמַּשְׂקִי וְכִנּוֹר פַּרְסִי וְחָלִיל תַּתַּרִי וּכְלִי מֵיתָרִים מִצְרִי. נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְהִדְּקָה מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה עָלָיו בְּקוֹל נָעִים וְרַךְ יוֹתֵר מֵרוּחַ צְפוֹנִית וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּימֵי עֵדֶן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
סְלָחָה, אֱלוֹהַּ, לְעֵינֶיךָ, כַּמָּה שָׁפְכוּ דָם,
וּלְמַבָּטֶיךָ כַּמָּה הִרְבּוּ לִירוֹת חִצָּם.
אַעֲרִיץ אוֹהֵב לַאֲהוּבָה עָרִיץ
וְרַחֵם וָרֹךְ אָסַר עָלָיו, פָּרִיץ.
תְּבֹרַךְ עַיִן בְּגִינְךָ לַיִל תָּעִיר,
וְאַשְׁרֵי לֵב לְאַהֲבָתְךָ אַסִּיר,
לַמָּוֶת שְׁפַטְתַּנִי כִּי אַתָּה לִי אָדוֹן.
מְשׁוֹפְטִי, כָּפְרְךָ נַפְשִׁי אֶתֵּן נָתוֹן.
אַחַר-כָּךְ קָמָה כָּל אַחַת הַנְּעָרוֹת וּכְלִי-נִגּוּן עִמָּהּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּזֶמֶר יְוָנִי, וְנִתְרַגֵּשׁ שַׁרְכָּאן. אַחַר-כָּךְ זִמְרָה הַנַּעֲרָה, גְּבִרְתָּן, גַּם הִיא וְאָמְרָה: “הוֹי מֻסְלִם, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת?” אָמַר: “לֹא, וְלֹא נִתְרַגַּשְׁתִּי אֶלָּא מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶן”. צָחֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְאִלּוּ הָיִיתִי מְזַמֶּרֶת לְפָנֶיךָ בִּלְשׁוֹן עַרְבִית מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה?” אָמַר: “כִּי אָז לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּבִינָתִי”. נָטְלָה אֶת כְּלִי הַנִּגּוּן וְשִׁנְּתָה אֶת מִשְׁקַל הַשִּׁיר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
טַעַם הַפֵּרוּד מָר,
מִי יִשָּׂאֶנוּ, עָלָיו יִגְבָּר?
שְׁלשָׁה בָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם:
נִדָּחָה וְנִפְרָדָה וּבַנֵּכָר שָׁם.
אֶכָּסֵף לַיָּפֶה אוֹתִי אָסָר
בְּיָפְיוֹ, וְהַפֵּרוּד מָר.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ הִסְתַּכְּלָה בְּשַׁרְכָּאן וּמָצְאָה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה כִּמְעַט. נִשְׁאַר מוּטָל בֵּינֵיהֶן שָׂרוּעַ שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְזָכַר אֶת הַזִּמְרָה וְהִתְנוֹדֵד מֵרֹב רִגְשׁוֹתָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הִיא וְשַׁרְכָּאן לִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָּסְקוּ מִמִּשְׂחָק וְשַׁעֲשׁוּעַ, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם לָרֶדֶת, וּפָרַשׂ הַלַּיְלָה אֶת כְּנָפָיו. קָמָה וּפָרְשָׁה אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ. שָׁאַל שַׁרְכָּאן עַל אֹדוֹתֶיהָ וְאָמְרוּ לוֹ:" הָלְכָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ“. אָמַר: “בְּמַחֲסֵה אֱלֹהִים וּבִשְׁמִירָתוֹ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” גְּבִרְתִּי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֵלֶיהָ“. קָם עִמָּהּ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. כְּשֶׁקָּרַב לִמְקוֹמָהּ קִדְּמוּהוּ הַנְּעָרוֹת בִּתְרוּעוֹת וּנְגִינָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁן מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ מָצְאוּ חָצֵר גְּדוֹלָה וּבְרֹאשָׁהּ הֵיכָל גָּדוֹל מֻצָּע בְּמִינֵי מֶשִׁי. וּבְכָתְלֵי אוֹתוֹ הֵיכָל מִסָּבִיב קְרוּעִים חֲלוֹנוֹת נִשְׁקָפִים עַל עֵצִים וּנְהָרוֹת. וּבַבַּיִת צוּרוֹת בְּנֵי-אָדָם שֶׁבִּנְשֹׁב הָרוּחַ בָּהֶן הָיוּ מְנִיעוֹת כְּלֵי נִגּוּן שֶׁבַּחֲלָלָן. עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה הָרוֹאֶה שֶׁהֵן מְדַבְּרוֹת. וְיָשְׁבָה שָׁם הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה לִקְרָאתוֹ וְתָפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה לוֹ: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ עַל דְּבַר שְׁנֵי אוֹהֲבִים וְאַבִּיר-הָאַהֲבָה?” אָמַר: “הֵן, יוֹדֵעַ אֲנִי מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁירִים”. אָמְרָה לוֹ: " הַשְׁמִיעֵנִי אֵפוֹא”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
סוֹד אַהֲבַת עַזָּה לֹא אֲסַפֵּר,
כִּי הִשְׁבִּיעַתְנִי וּבְרִית הֶעֱבִירַתְנִי הַעֲבֵר.
נְזִירֵי מַדִין וַאֲשֶׁר כְּרַתֶּם בְּרִית עִמָּם,
הַיּוֹשְׁבִים וּבוֹכִים מֵאֵימַת עֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם,
אִלּוּ כַּאֲשֶׁר קָשַׁבְתִּי לְשִׂיחָתָהּ קָשָׁבוּ.
נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי עַזָּה כָּרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה:" אָכֵן קֻתַיְר הָיָה צַח-הַלָּשׁוֹן מֻבְהָק בִּמְלִיצָה, שֶׁכֵּן הִפְלִיג בְּתֵאוּרוֹ אֶת עַזָּה, בְּמַה שֶׁאָמַר". נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אִלּוּ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ-בֹּקֶר עַזָּה נִשְׁפָּטָה,
בַּיֹּפִי מִי הַצּוֹלַחַת, בְּמִשְׁפָּט זָכָתָה.
אָצוּ אֵלַי נָשִׁים אֶת עַזָּה לְהַבְזוֹת
וַיָּשֶׁת אֱלֹהִים לְחָיֵיהֶן נְעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.
הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:" אָמְרוּ שֶׁעַזָּה כְּלִילַת הַחֵן וְהַיֹּפִי הָיְתָה“. אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן עוֹד:” בֶּן הַמֶּלֶךְ, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ מִשִּׁירֵי גַ’מִיל לְבֻּתַיְנָה, הַשְׁמַע-נָא אוֹתָם לָנוּ“. אָמַר:” אֵין סָפֵק. יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים". וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אוֹמְרִים לִי:" גַ’מִיל, צֵא לְמִלְחֶמֶת-קֹדֶשׁ וּלְשָׁלָל" וְאוּלָם,
מַה מִּלְחָמָה נִלְחַמְתִּי אִם לֹא בִיפֵה-פִיּוֹת, מֵעוֹלָם.
שְׂשׂוֹן-עֲדָנִים לִי תִּרְמֹז כָּל שִׂיחָה אִתָּן,
מוֹת קְדוֹשִׁים מֵת כָּל נָפַל בְּיָדָן
“בֻּתַנְיָה, אַהֲבָה זוֹ מְעַנָּה מַהִי?” – אֶשְׁאַל.
וַתַּעַן:" קַיֶּמֶת לָעַד, וְעוֹד תּוֹסִיף וְתִגְדַּל".
אָמַרְתִּי:" הָשִׁיבִי לִי שֶׁמֶץ-מַה מִבִּינָתִי וְאָשׁוּב חֲיוֹת
בֵּין בְּנֵי-אָדָם" – וַתֹּאמֶר: “לָנֶצַח לֹא תַשִּׂיג זֹאת”.
רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד,
אַךְ לֹא אוּכַל הַקְדֵּשׁ עַצְמִי לְמַטָּרָה זוּלָתֵךְ לָעַד.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה לוֹ:" יָפֶה אָמַרְתָּ, בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְאַף גַ’מִיל יָפֶה אָמַר. "וְאוּלָם מַה זֶה בִּקְּשָׁה בֻּתַנְיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לוֹמַר:
“רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד”.
אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" מְבַקֶּשֶׁת הָיְתָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שָּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בִּי. וְגַם בָּזֶה לֹא תֹּאמְרִי דָּי“. צָחֲקָה כְּשֶׁאָמַר שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה. וְלֹא פָּסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בַּאֲפֵלָתוֹ. קָמָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְיָשְׁנָה, וְיָשֵׁן שַׁרְכָּאן בַּחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בְּצֶלְצְלִים וּכְלֵי-נִגּוּן כַּמִּנְהָג. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ:” הִתְכַּבֵּד, שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֶצְלָהּ". קָם שַׁרְכָּאן וְהָלַךְ, כְּשֶׁהַנְּעָרוֹת סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ, מַכּוֹת בְּצֶלְצְלֵיהֶן וּכְלֵי הַנְּגִינָה, עַד שֶׁיָּצָא מֵאוֹתָהּ הֶחָצֵר וְנִכְנַס לְחָצֵר שְׁנִיָּה גְּדוֹלָה מִן הֶחָצֵר הָרִאשׁוֹנָה, וּבָה מִן הַפְּסָלִים וְצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת מַה שֶּׁלֹּא יְתֹאָר. נִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן מִמַּה שֶׁרָאָה מֵאָמָּנוּת אוֹתוֹ מָקוֹם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נָתַן שׁוֹמְרִי לֶאֱרוֹת פְּרִי הָעֲנָק,
פְּנִינַת חָזֶה מְשֻׁבֶּצֶת זָהָב מְזֻקָּק,
וְעֵינַיִם מַיִם תַּצִּיק עֶשֶׁת כֶּסֶף לָהּ.
וּלְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים בְּפָנִים פִטְדָּה.
וּכְמוֹ הָיוּ גוֹנֵי הַסְּגוֹלִיּוֹת מְסַפְּרוֹת,
תְּכֻלּוֹת הָעֵינַיִם וּכְחֻלּוֹת הָאַשְׁמוּרוֹת.
כְּשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת שַׁרְכָּאן קָמָה לִקְרָאתוֹ, תָּפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: "אַתָּה, בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, “כְּלוּם מֵיטִיב אַתָּה לְשַׂחֵק בְּאִשְׁקָקִי?” אָמַר: "הֵן, וְאוּלָם אַל נָא תְהִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:
אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה תִּצְנְפֵנִי וְתִפְרְשֵׂנִי
וּמַשְׁקָה מֵרֹק פִּי אַהֲבָה יְרַוֵּנִי.
יָשַׁבְתִּי אֶל דַּף הָאִשְׁקָקִי מְשַׂחֵק עִם אֲהוּבָתִי
בִּשְׁחוֹרִים וּלְבָנִים, וְלֹא מָלְאָה תְשׁוֹקָתִי.
כְּאִלּוּ הַשַׁאח לְיַד הַמִּגְדָּל נִצָּב הָכֵן
וּמַהֲלָכוֹ אֶל הַמַּלְכָּה לְהַגִּיע בּוֹחֵן,
וְכַאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיעוֹת
הִנֵּה מַבָּטֶיהָ, הוֹי בְּנֵי-אָדָם, יְאַבְּדוּ לִי עֶשְׁתּוֹנוֹת.
הִגִּישָׁה לוֹ אֶת דַּף- הָאִשְׁקָקִי וְשִׂחֲקָה עִמּוֹ. וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ לָשִׂים לֵב לְמַהֲלָכָהּ, מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְשָׂם אֶת הַפָּרָשׁ בִּמְקוֹם הָרָץ וְשָׂם אֶת הָרָץ בִּמְקוֹם הַסּוּס. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “אֵין זֶה מִשְׂחָק, הֲרֵי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלוּם”. אָמַר: “זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אַל תָּבִיאִי אוֹתָהּ בְּחֶשְׁבּוֹן”. וּכְשֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ, חָזַר וְעָרַךְ אֶת הַצּוּרוֹת וְשִׂחֵק עִמָּהּ. נִצְּחָה אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית וּבַשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִשִּׁית. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתָּה מְנֻצָּח בַּכֹּל”. אָמַר: “גְּבִרְתִּי עִם שֶׁכְּמוֹתָךְ טוֹב לִי לִהְיוֹת מְנֻצָּח”. צִוְּתָה לְהַגִּישׁ הַמַּאֲכָל. אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וּפָקְדָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם. אַחַר-כָךְ נְטְלָה אֶת הַנֵּבֶל, וְהָיְתָה זְרִיזָה בִּפְרִיטָה עָלָיו, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הַזְּמַן בֵּין מָצוֹק וּמֶרְחָב יָנוּעַ,
וְדוֹמֶה לַאֲשֶׁר לְפָנִים וּלְאָחוֹר יָזוּעַ.
שְׁתֵה אֵפוֹא לְחַיֵּי הַיָּפָה אִם יָכֹלְתָּ זֹאת,
לְמַעַן לֹא תִּפָּרֵד מֵעָלַי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת.
לֹא פָסְקוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם יָפֶה מִזֶּה שֶׁלְפָנָיו. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה סָרָה הַנַּעֲרָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְהִסְתַּלֵּק שַׁרְכָּאן לִמְקוֹמוֹ וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר. בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בִּמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי-נִגּוּן וּנְטָלוּהוּ כַּמִּנְהָג עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנַּעֲרָה. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִתְנַשְּׂאָה מִמְּקוֹמָהּ וְעָמְדָה וְתָפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּה, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ. בֵּרַךְ אוֹתָהּ בְּחַיִּים אֲרֻכִּים. נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּפֵרוּד אַל תְּהַרְהֵר,
כִּי הוּא אַךְ יְמָרֵר.
גַּם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעָהּ
מִכְּאֵב פֵּרוּד יֶחֱוַר מַרְאָה.
וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, קָם שָׁאוֹן. פָּנוּ שְׁנֵיהֶם וְרָאוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים גְדוֹלִים וּקְטַנִּים בָּאִים וְרֻבָּם אַבִּירִים וַעֲבָדִים, וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת מְרוּטוֹת, שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “נָפַלְתָּ בְּיָדֵינוּ, שַׁרְכָּאן, הֱוֵה יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן שֶׁאַתָּה מֵת”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נַעֲרָה יָפָה זוֹ עָקְבָה אוֹתִי, וְהִשְׁהֲתָה אוֹתִי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֲנָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵם הָאַבִּירִים שֶׁאִיְמָה בָּהֶם עָלַי. וְאוּלָם אֲנִי הוּא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי וַהֲטַלְתִּיהָ לַאֲבַדּוֹן”. פָּנָה אֶל הַנַּעֲרָה לְהוֹכִיחָה עַל פָּנֶיהָ, וּמָצָא שֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ. קָפְצָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ אוֹמֶרֶת לָהֶם: “מִי אַתֶּם?” אָמַר לָהּ הָאַבִּיר שֶׁבְּרֹאשָׁם: “נְסִיכָה רַבַּת-הַחֶסֶד וְהַחֵן, וּפְנִינָה שֶׁכְּמוֹתָהּ אֵין, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, מִי הוּא זֶה שֶׁאֶצְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מַכִּירַתּוּ, וְכִי מִי הוּא?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי זֶהוּ מַחֲרִיב הָאֲרָצוֹת וַאֲדוֹן הָאַבִּירִים, הוּא שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא שֶׁכָּבַשׁ אֶת כָּל מְצוּדָה, וְכָל טִירָה בְּצוּרָה הוֹרִידָהּ. וּכְבָר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֹדוֹתָיו אֶל הַמֶּלֶךְ חַרַדוּבּ, אָבִיךְ, מִפִּיהָ שֶׁל הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, וְנִתְבָּרֵר דָּבָר זֶה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַזְּקֵנָה, לְכֵּנוּ. וַהֲרֵי הֵבֵאת תְּשׁוּעָה לַיְּוָנִים בְּתָפְשֵׂךְ אֶת הָאֲרִי הָאָיֹם הַזֶּה”.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הָאַבִּיר, הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: “שְׁמִי מַסוּרָה בֶּן עַבְדֵּךְ מֵאוּסוּרָה בֶּן כָּאשְׁרְדָה אַבִּיר הָאַבִּירִים”. אָמְרָה לוֹ: “וְכֵיצַד נִכְנַסְתָּ אֵלַי מִבְּלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ רְשׁוּת?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַשַּׁעַר לֹא עִכְּבַנִי לֹא שׁוֹמֵר-סַף וְלֹא שׁוֹעֵר. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁכָּל הַשּׁוֹעֲרִים קָמוּ וְהָלְכוּ לְפָנֵינוּ. וְאָמְנָם כְּשֶׁבָּא אָדָם זוּלָתֵנוּ, יַעַזְבוּהוּ עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר עַד שֶׁיְּבַקְשׁוּ לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. וְאוּלָם אֵין זוֹ עֵת לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה לָנוּ שֶׁנַּחֲזוֹר אֵלָיו עִם הַנָּסִיךְ הַזֶּה, שֶׁהוּא רֶשֶׁף גַּחֶלֶת שֶׁל צְבָא הָאִסְלָאם, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ- וְיִסַּע וְיָשׁוּב צְבָאוֹ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא, מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָנוּ עָמָל בַּמִּלְחָמָה אִתָּם”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לוֹ: “דִּבּוּרִים אֵלֶּה אֵינָם יָפִים, וְאָכֵן## שֶׁקֶר דִּבְּרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁכֵּן דִּבְּרָה דְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת אֲמִתָּתָם. בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁזֶּה שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ שַׁרְכָּאן, וְלֹא בַּשְּׁבִי לְקַחְתִּיו, אֶלָּא אָדָם הוּא שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ, וְאֵרַחְתִּיו. וְאִלּוּ גַּם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁשַּׁרְכָּאן בְּעַצְמוֹ הוּא וְיִתְאַשֵּׁר הַדָּבָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהוּא הוּא, בְּלִי כָּל סָפֵק, לֹא יִהְיֶה מִנִּמּוּסִי לְמָסְרוֹ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סָר אֵלַי עַל-פִּי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּיו וּבְחָסוּתִי. אַל תְּבִיאוּנִי לִידֵי-כָךְ שֶׁאֶבְגֹּד בְּאוֹרְחִי וְאַל תַּפְרִיעוּנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי אָדָם. לֹא כֵן. כִּי לֵךְ חֲזֹר אַתָּה אֶל הַמֶּלֶךְ אָבִי וְתִשַּׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהַגֵּד לוֹ שֶׁהַדְּבָרִים בְּהֵפֶךְ הֵם מִמַּה שֶׁאָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי “. אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אַבְּרִיזָה, אֵינִי יָכוֹל לַחֲזוֹר אֶל הַמֶּלֶךְ אֶלָּא עִם אוֹיְבוֹ”.
אָמְרָה לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁכָּעֲסָה כַּעַס רָב: “אוֹי לְךָ, אֵין עִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְךָ. אַתָּה חֲזֹר אֵלָיו בַּתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְלֹא תְּהֵא עָלֶיךָ כָּל תְּלוּנָה”. אָמַר לָהּ מַסוּרָה: “אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִמּוֹ”. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תְּהֵא מַרְבֶּה דְּבָרִים וְשְׁטֻיּוֹת, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִכְנָס אָדָם זֶה אֵלֵינוּ, אִלּוּלֵא שֶׁבּוֹטֵחַ הוּא בְעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְנַפֵּל יְחִידִי עַל מֵאָה אַבִּירִים, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן? הָיָה אוֹמֵר “הֵן”. וְאוּלָם לֹא תוּכְלוּ לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁאִם אַתֶּם פּוֹגְעִים בּוֹ, אֵין הוּא שָׁב מֵעֲלֵיכֶם, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא אֶצְלִי, וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ לִפְנֵיכֶם כְּשֶׁתְּרִיסוֹ וְסֵיפוֹ עִמּוֹ”. אָמַר לָהּ הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אִם מִפְּנֵי כַּעֲסֵךְ אֲנִי בָּטוּחַ, הֲרֵי אֵינִי בָּטוּחַ מִפְּנֵי כַּעַס אָבִיךְ. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ הֲרֵינִי רוֹמֵז לָאַבִּירִים, שֶׁהֵם יִקְּחוּ אוֹתוֹ שָׁבוּי וְיוֹבִילוּהוּ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא בָּזוּי“. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלּוּ אָמְרָה:” לֹא יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה, דּוּגְמַת הַשְּׁטוּת הִיא זוֹ, שֶׁהֲרֵי אִישׁ זֶה יָחִיד הוּא וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים. אִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עִמּוֹ, יֵצֵא נָא לִקְרָאתוֹ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, לְמַעַן יֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אָמְרָה לָאַבִּיר: “הֲרֵי הוּא אִישׁ יָחִיד וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים. וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב אִתּוֹ, צְאוּ לִקְרָאתוֹ אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, שֶׁיֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר”. אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֱמֶת דִּבַּרְתְּ. וְאוּלָם לֹא יֵצֵא אֵלָיו רִאשׁוֹן זוּלָתִי אָנִי”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵלָיו, וְאוֹדִיעַ לוֹ אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהוּא לַאֲמִתּוֹ, וְאֶרְאֶה מַה תְּשׁוּבָה יָשִׁיב. וַהֲרֵי אִם יַסְכִּים, יְהִי כֵן, וְאִם יְסָרֵב, אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן אֶהְיֶה אֲנִי וְכָל מִי שֶׁבַּמִּנְזָר עִמִּי וְנַעֲרוֹתַי כַּפָּרָתוֹ”. נִגְּשָׁה אֶל שַׁרְכָּאן וְהִגִּידָה לוֹ אֶת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא. חִיֵּךְ, שֶׁהֵבִין שֶׁהִיא לֹא גִּלְּתָה לְאִישׁ עַל אֹדוֹתָיו, וְלֹא נִתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ בָּאָרֶץ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָהּ. חָזַר וְחֵרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה הִשְׁלַכְתִּי נַפְשִׁי מִנֶּגֶד בְּאֶרֶץ הַיְּוָנִים?” וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה אָמַר לָהּ: “הֲרֵי צֵאתָם אֵלַי אֶחָד אֶחָד יִהְיֶה עָלַי לְמַעֲמָסָה, יֵצְאוּ נָא אֵלַי עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה”. קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ עַד שֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם וְאִתּוֹ חַרְבּוֹ וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ הָאַבִּיר זִנֵּק אֵלָיו וְהִתְנַפֵּל עָלָיו. קִדְּמוֹ שַׁרְכָּאן כְּאִלּוּ הָיָה זֶה אַרְיֵה וְהִכָּהוּ בְּחַרְבּוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְיָצְאָה הַחֶרֶב מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה גָדַל עֵרֶךְ שַׁרְכָּאן בְּעֵינֶיהָ, וְהִכִּירָה שֶׁלֹּא בְכֹחָה הִפִּילָה אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּילַתְהוּ אֶלָּא בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.
נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל הָאַבִּירִים וְאָמְרָה לָהֶם:" גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חֲבֵרְכֶם". יָצָא אֵלָיו אֲחִי הֶהָרוּג, וְהָיָה עֲנָק קְשֵׁה-עֹרֶף. הִתְנַפֵּל עַל שַׁרְכָּאן, אַךְ שַׁרְכָּאן לֹא נָתַן לוֹ שְׁהוּת, וְהִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁיָּצְאָה חַרְבּוֹ מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִכְרִיזָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “הוֹי עַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ, גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חַבְרֵיכֶם”. לֹא פָסְקוּ לָצֵאת אֵלָיו אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְשַׁרְכָּאן מְשַׂחֵק בָּהֶם בְּחַרְבּוֹ, עַד שֶׁהָרַג מֵהֶם חֲמִשִּׁים אַבִּיר, וְהַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶם. וּכְבָר הִפִּיל אֱלֹהִים אֵימָה בְּלִבָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם וְנִרְתְּעוּ מִלָּצֵאת. וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּעֲרָכָה אֵלָיו, אֶלָּא הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד. תָּקַף הוּא אוֹתָם בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר, עַד שֶׁטְּחָנָם טָחוֹן וָדוּשׁ, וְנָטַל מֵהֶם דַּעְתָּם וְנַפְשָׁם.
קָרְאָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהֶן:" מִי נוֹתַר בַּמִּנְזָר?" אָמְרוּ לָהּ: “לֹא נוֹתַר אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי הַשּׁוֹעֲרִים”. קָמָה הַנְּסִיכָה לִקְרָאתוֹ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְעָלָה שַׁרְכָּאן אִתָּהּ לָאַרְמוֹן אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת הַקְּרָב. וְהָיוּ מְעַטִּים מֵהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְהָיוּ אוֹרְבִים לוֹ בְּפִנּוֹת הַמִּנְזָר. וּכְשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת אֵלֶּה הַמְּעַטִּים, קָמָה מֵאֵצֶל שַׁרְכָּאן. אַחַר-כָּךְ חָזְרָה אֵלָיו וְעָלֶיהָ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים סְמִיךְ-הָרְשָׁתוֹת וּבְיָדָהּ חֶרֶב הָדִּית, וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁלֹּא אֶחֱשׂךְ מִתֵּת בְּעַד אוֹרְחִי גַּם אֶת נַפְשִׁי, וְאֵינִי נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה בִגְלַל זֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים”. הִתְבּוֹנְנָה בָּאַבִּירִים וּמָצְאָה שֶׁכְּבָר הָרַג מֵהֶם שְׁמוֹנִים, וְעֶשְׂרִים נָפוֹצוּ. וּכְשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁעָשָׂה בָאֲנָשִׁים, אָמְרָה לוֹ: "בְּשֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְפָּאֲרוּ הָאַבִּירִים. בָּרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהִים, שַׁרְכָּאן ". קָם שַׁרְכָּאן אַחֲרֵי זֶה לְנַקּוֹת חַרְבּוֹ מִדְּמֵי הַהֲרוּגִים כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
כַּמָּה מַחֲנוֹת בָּאוּ לַמִּלְחָמָה קְרֵבִים.
עָזַבְתִּי אַדִּירֵיהֶם מַאֲכַל לַזְּאֵבִים.
שַׁאֲלוּ עָלַי אִם חֲפַצְתֶּם עַל דּוּ-הַקְּרָב
בּוֹ יָצָאתִי עַל הָעָם כֻּלּוֹ בְּיוֹם הֶרֶג-רָב.
עָזַבְתִּי אֶת לְבִיאֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה בֶּעָפָר
מְגוֹלָלִים בָּרֶמֶץ עַל פְּנֵי אוֹתָהּ הַכִּכָּר.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, נִגְּשָׁה אֵלָיו הַנַּעֲרָה, הִסְבִּירָה לוֹ פָּנִים וְנָשְׁקָה יָדוֹ וְהֵסִירָה אֶת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁהָיָה עָלֶיהָ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי עַל-שׁוּם מַה לָּבַשְׁתְּ אֶת שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים וְשָׁלַפְתְּ אֶת חַרְבֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “מִדַּאֲגָתִי לְךָ מִפְּנֵי אֵלֶּה הַמְגִנִּים”. קָרְאָה הַנַּעֲרָה לַשּׁוֹעֲרִים וְאָמְרָה לָהֶם: “כֵּיצַד זֶה נְתַתֶּם לְאַנְשֵׁי-הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס אֶל מְעוֹנִי בְּלִי רְשׁוּתִי?” אָמְרוּ לָהּ: “נְסִיכָה, לֹא הָיָה נָהוּג שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ רְשׁוּת לִשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרָט לְרֹאשׁ הָאַבִּירִים”. אָמְרָה לָהֶם: “דּוֹמָה אֲנִי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתֶּם אֶלָּא לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה וְלַהֲרֹג אֶת אוֹרְחִי”. צִוְּתָה אֶת שַׁרְכָּאן לְהַתִּיז רָאשֵׁיהֶם, וְהִתִּיזָם. אָמְרָה אֶל שְׁאָר מְשָׁרְתֶיהָ: “רְאוּיִים הָיוּ לְיוֹתֵר מִכָּךְ”. וּפָנְתָה לְשַׁרְכָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לְךָ מַה שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה מִמְּךָ וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַתְךָ אֶת סִפּוּרִי. דַּע שֶׁאֲנִי בַּת מֶלֶךְ יָוָן חַרְדוּבּ אֲנִי, וּשְׁמִי אַבְּרִיזָה וְהַזְּקֵנָה שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי סָבָתִי אֵם אָבִי הִיא, הִיא הִיא שֶׁהוֹדִיעָה לְאָבִי עַל אֹדוֹתֶיךָ. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִיא תָּזֹם מְזִמָּה לְהַאֲבִידֵנִי, בְּיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אַבִּירֵי אָבִי, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי אֶל הַמֻּסְלִמִים. וְהָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא, שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלֹא אֶעֱמֹד בְּכָאן, כָּל עוֹד דַ’את אַלדַּוָאהִי שׁוֹמֶרֶת אֶת צְעָדַי. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, מֵאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָפְלָה אֵיבָה בֵּינִי וּבֵין אָבִי, אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכָּל מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָרָה כָּל זֶה כֻלּוֹ אֶלָּא בִגְלָלֶךָ”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מִשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח, וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אִישׁ לֹא יִגַּע בָּךְ כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בְקִרְבִּי. וְאוּלָם כְּלוּם יֵשׁ בָּךְ אֹמֶץ-רוּחַ לַעֲזֹב אֶת אָבִיךְ וּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתֵּךְ?” אָמְרָה: “הֵן”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן וְכְרְתוּ בְרִית עַל כָּךְ. אָמְרָה: “עַכְשָׁו נִרְגַּע לִבִּי, וְאוּלָם עוֹד תְּנָאי אֲנִי מַתְנָה אִתְּךָ”. אָמַר: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה: “שֶׁתַּחֲזֹר עִם צִבְאוֹתֶיךָ לְאַרְצֶךָ”. אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי אָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן שְׁלָחַנִי לְהִלָּחֵם בְּאָבִיךְ בִּגְלַל הָאוֹצָר שֶׁשָּׁלַל וּבְתוֹכוֹ שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן שֶׁסְּגֻלּוֹת-פֶּלֶא בָהֶן”. אָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאַגִּיד לְךָ מַה סִבַּת אֵיבָתֵנוּ לְמֶלֶךְ קוּשְׁטָא, וְזֶה הוּא: לָנוּ חַג הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם “חַג-הַמִּנְזָר” וּבְכָל שָׁנָה יִתְאַסְּפוּ בוֹ הַמְּלָכִים מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ וּבְנוֹת הַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וּנְשֵׁיהֶם וְיֵשְׁבוּ בַמִנְזָר שִׁבְעַת יָמִים, וַאֲנִי הָיִיתִי לִפְנֵי כֵן תָּמִיד בְּתוֹכָן. וּכְשֶׁנָפְלָה אֵיבָה בֵינֵינוּ מְנָעַנִי אָבִי מֵהוֹפִיעַ בְּאוֹתוֹ הֶחָג מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים. וְאֵרַע בְּשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים, שֶׁכְּבָר בָּאוּ מִמְקוֹמוֹתֵיהֶן בְּנוֹת הַנִּכְבָּדִים מִכָּל הַמְחוֹזוֹת אֶל הַמִּנְזָר בְּאוֹתוֹ הֶחָג, כַּמִּנְהָג. וְהָיְתָה בְתוֹךְ אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בַּת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, צַפִיָּה שְׁמָהּ. עָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם בַּמִּנְזָר שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הָלְכוּ לָהֶם. אָמְרָה צַפִיָּה: “אֲנִי אֵינִי חוֹזֶרֶת לְקוּשְׁטָא אֶלָּא דֶּרֶךְ הַיָּם”. הֵכִינוּ לָהּ סְפִינָה, וְיָרְדוּ בָהּ הִיא וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסְעוּ, יָצְאָה עֲלֵיהֶן רוּחַ בִּשְׁעַת נְסִיעָתָן, וְהוֹצִיאָה אֶת הַסְּפִינָה מִנְּתִיבָתָהּ. וְהָיְתָה שָׁם, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה וְנֶחְרְצָה, סְפִינַת נוֹצְרִים מֵאִי הַכֹּפֶר, וּבָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְרַנְקִים וְאִתָּם כְּלֵי מִלְחָמָה וָזַיִן, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן רַב כְּשֶׁהֵם בַּיָּם. כְּשֶׁנִגְלוּ לָהֶם קַלְעֵי הַסְּפִינָה שֶׁצַפִיָּה בְּתוֹכָהּ, וְאֵלּוּ שֶׁעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת, יָצְאוּ לְמִלְחָמָה עָלֶיהָ חִישׁ מַהֵר. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתָהּ סְפִינָה וְשָׂמוּ בָהּ וָוִים וְסָחֲבוּ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם וְהִתִּירוּ קְלָעֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לָאִי שֶׁלָּהֶם. וְאוּלָם לֹא נָסְעוּ אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁנֶהֶפְכָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וּמָשְׁכָה אוֹתָם אֶל צוּק סֶלַע, אַחֲרֵי שֶׁקָּרְעָה אֶת קַלְעֵיהֶם וְהֵבִיאָה אוֹתָם קָרוֹב לַחוֹף שֶׁלָּנוּ. יָצָאנוּ וְרָאִינוּ אוֹתָם כְּשָׁלָל שֶׁהוּבַל אֵלֵינוּ, וּתְפַסְנוּם וְהָרַגְנוּ אוֹתָם וּבָזַזְנוּ מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ. וְהָיוּ בִסְפִינָתָם אַרְבָּעִים נְעָרוֹת וּבְתוֹכָן צַפִיָּה בַּת-הַמֶּלֶךְ, לָקַחְנוּ אֶת הַנְּעָרוֹת וְהִגַּשְׁנוּ אוֹתָן לְאָבִי, כְּשֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אַפְּרִידוּן מֶלֶך קוּשְׁטָא, בְּתוֹכָן. בָּחַר לוֹ אָבִי מֵהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת וּבַת-הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָן, וְחִלֵק אֶת הַשְּׁאָר בֵּין אַנְשֵׁי-קִרְבָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הִפְרִישׁ מֵעֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת חָמֵשׁ וּבְתוֹכָן אֶת בַּת-הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָן חָמֵשׁ הַנְּעָרוֹת מִנְחָה לְאָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עִם מַשֶּׁהוּ מֵאֲרִיג אַדָּרוֹת וַאֲרִיג צֶמֶר וְהַמֶּשִׁי הַיְּוָנִי. קִבֵּל אָבִיךָ אֶת הַמִּנְחָה וּבָחַר לוֹ מֵחֲמֵשׁ הַנְּעָרוֹת אֶת צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנָה זֹאת שָׁלַח אָבִיהָ לְאָבִי מִכְתָּב וּבוֹ דְבָרִים שֶׁאֵין לְהַזְכִּירָם. וְהָיָה מְאַיֵּם עָלָיו בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב, מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “אַתֶּם לְקַחְתֶּם אַחַת סְפִינוֹתֵינוּ מִזֶּה זְמַן שְׁנָתַיִם, שֶׁהָיְתָה בִּידֵי לִסְטִים מִן הַפְרַנְקִים. וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁהָיָה בָּהּ נִמְצְאָה בִּתִּי צַפִיָּה וְעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת קָרוֹב לְשִׁשִּׁים נַעֲרָה, וְלֹא שְׁלַחְתֶּם אֵלַי אִישׁ שֶׁיּוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְגַלּוֹת עִנְיָנָהּ שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַמְּלָכִים בִּגְלַל חֶרְפַּת בִּתִּי. וְכָךְ הִסְתַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר עַד לְשָׁנָה זוֹ. וְעַכְשָׁו שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִים אֶל מַלְכֵי הַפְרַנְקִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל דְּבַר בִּתִּי, וְהִפְצַרְתִּי בָּהֶם שֶׁיְחַפְּשׂוּ אוֹתָהּ וְיוֹדִיעוּנִי אֵצֶל מִי מִמַּלְכֵי הָאִיִּים הִיא. אָמְרוּ לִי: חַי הָאֱלֹהִים שֶׁלֹּא הוֹצֵאנוּ אוֹתָהּ מֵאֶרֶץ זוֹ. וְאוּלָם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ לְקָחָהּ מִלִּסְטִים אֲחָדִים” וְסִפְּרוּ לִי אֶת כָּל הָעִנְיָן”. אַחַר כָּךְ אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ לְאָבִי: “אִם אֵין בִּרְצוֹנְכֶם לְהָקִים אוֹתִי לְאוֹיֵב לָכֶם וּלְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה, וְלָשִׂים אֶת בִּתִּי חֶרְפָּה, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֲלֵיכֶם, שִׁלְחוּ אֵלַי אֶת בִּתִּי מֵאִתְכֶם, וְאִם לֹא תַשְׁגִיחוּ בְמִכְתָּבִי וְתַמְרוּ אֶת פְּקֻדָּתִי, הֲרֵי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לִגְמֹל לָכֶם עַל כִּעוּר פָּעָלְכֶם וְרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם”. כְּשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת זוֹ אֶל אָבִי וּקְרָאָהּ וְהֵבִין הַצָּפוּן בָּהּ, הָיָה מֵצֵר וּמִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹּא הִכִּיר שֶׁצַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְתוֹךְ אוֹתָן נְעָרוֹת, שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ. נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵי עֲבֹר זְמַן רָב אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וּלְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ, וּמַה גַּם שֶׁכְּבָר שָׁמַעְנוּ לִפְנֵי זְמַן מוּעָט, שֶׁחוֹנֵן מִפִּילַגְשׁוֹ שֶׁשְּׁמָהּ צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן יְלָדִים. כְּשֶׁחָקַרְנוּ בַדָּבָר הִכַּרְנוּ שֶׁמִּכְשׁוֹל זֶה הוּא הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְלֹא מָצָא אָבִי עֵצָה זוּלַת זוֹ, שֶׁכָּתַב תְּשׁוּבָה לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהִתְנַצֵּל בָּה לְפָנָיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ בִשְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁבִּתּוֹ הִיא בְתוֹךְ הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ סְפִינָה, וְגִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא שָׁלַח אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְשֶׁחוֹנֵן מִמֶּנָּה יְלָדִים. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת אָבִי לְאַפְרִידוּן מֶלֶך קוּשְׁטָא קָם וְיָשַׁב וְסָאַן וְהֶעֱלָה קֶצֶף וְאָמַר: “כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבִּתִּי תְהֵא שְׁבוּיָה כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְשֶׁתַּעֲבֹר מִיָּד לְיָד בֵּין הַמְּלָכִים וְיִדְרְסוּהָ בְּלִי קֶשֶׁר שֶׁל נִשּׂוּאִין”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת הָאֱמֶת, לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵשֵׁב בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה בְעִנְיָן זֶה וְלֹא אֶקַּח נָקָם וְאָגֹל הַחֶרְפָּה. אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְנֵי-אָדָם אַחֲרָי”. נִשְׁאַר מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁזָּמַם מְזִמָּה וְחִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת עֲצוּמוֹת וְשָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מִן הַשְּׁמוּעוֹת, עַד שֶׁצִּיֵּד אָבִיךָ אוֹתְךָ עִם הַצָּבָא שֶׁעִמְּךָ בִּגְלָלָהּ, וְשָׁלַח אוֹתְךָ אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּשׂ אוֹתְךָ אָתָּה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ מִצְּבָאֲךָ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁסִּפְּרוּ לְאָבִיךָ עֲלֵיהֶן בְּמִכְתָּבוֹ, אֵין אֱמֶת בַּדָּבָר. וְאָכֵן הָיוּ עִם צַפִיָּה בִּתּוֹ וְלָקַח אוֹתָן אָבִי מִיָּדָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁגָּבַר עָלֶיהָ וְעַל הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּהּ, וּנְתָנָן לִי וַהֲרֵי הֵן אֶצְלִי. לֵךְ אֵפוֹא אֶל צִבְאוֹתֶיךָ וְהַחֲזֵר אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁיַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאֶרֶץ הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁכֵּן אִם תַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאַרְצָם יָצֵרוּ עֲלֵיכֶם אֶת הַדְּרָכִים, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם הַצָּלָה מִידֵיהֶם עַד לְיוֹם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ. וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁצְּבָאֲךָ עֲדַיִן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, מִשּׁוּם שֶׁצִּוִּיתָ אוֹתוֹ לַעֲמֹד שְׁלשָׁה יָמִים, וְעִם זֶה נִפְקַדְתָּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּקְּעָה דַּעְתּוֹ בְהִרְהוּרִים. אַחַר-כָּךְ נָשַׁק אֶת יְדֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים,שֶׁעָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד עַל יָדֵךְ וְשָׂם אוֹתָךְ סִבָּה שֶׁאֵצֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי. וְאוּלָם קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתֵךְ כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיֶּאֱרַע לָךְ אַחֲרֵי לֶכְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַתָּה עַכְשָׁו אֶל צְבָאֲךָ וְהַחֲזֵר אוֹתוֹ. וְאוּלָם אִם הַשְּׁלִיחִים עוֹדָם שָׁם, תְּפָסֵם, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה לָכֶם הָאֱמֶת, כְּשֶׁאַתֶּם קְרוֹבִים עֲדַיִן לְאַרְצְכֶם, וְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים אַדְבִּיקְכֶם אָנִי, וְלֹא תִכָּנְסוּ לְבַגְדָאד עַד שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם, וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ יָחַד”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ”. אַחַר-כָּךְ הִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלָיו לְהִפָּרֵד וּלְהִתְחַבֵּק וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה. בָּכְתָה בְכִי הַמֵּמֵס גַּם אֲבָנִים, וְשָׁפְכָה זִרְמֵי דְמָעוֹת כַּגְּשָׁמִים. כְּשֶׁרָאָה בִכְיָהּ וְדִמְעוֹתֶיהָ, גָּבְרוּ עָלָיו הַיָּגוֹן וְהַתְּשׁוּקָה וְהִזִּיל בִּשְׁעַת-פְּרִידָתוֹ דִמְעַת עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וִימִינִי שְׁלוּחָה לְדִמְעָתִי
וּשְׂמֹאלִי לְחַבְּקָהּ וּלְאַמְּצָהּ אֶל לִבָּתִי.
אָמְרָה: “כְּלוּם לֹא תִירָא מִפְּנֵי שַׁעֲרוּרִיָּה?”
אָמַרְתִּי:" רַק יוֹם פְּרִידָה לְאוֹהֲבִים חֶרְפָּה הָיָה".
אַחַר-כָּךְ נִפְרַד שַׁרְכָּאן מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הַמִּנְזָר, הִקְרִיבוּ לוֹ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב וְיָצָא וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עָבַר אוֹתוֹ וְנִכְנַס בֵּין אוֹתָם הָעֵצִים, וּכְשֶׁנִּתְפַּטֵּר מִן הָעֵצִים וְהָיָה עוֹבֵר בְּאוֹתָהּ כִּכָּר, רָאָה שְׁלשָׁה אַבִּירִים. נִזְהַר לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵיהֶם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְרָאוּ זֶה אֶת זֶה הִכִּירוּהוּ, וּמָצָא שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא דִּנְדָּאן וּשְׁנֵי נְסִיכִים עִמּוֹ. כְּשֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ, יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ לוֹ לְשָׁלוֹם. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ. אָמַר שַׁרְכָּאן: “בּוֹאוּ וְנִסַּע מֵאֶרֶץ זוֹ, שֶׁכֵּן נָסְעוּ הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ אִתָּנוּ לְהוֹדִיעַ לְמַלְכָּם עַל דְּבַר בּוֹאֵנוּ. וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיָּחוּשׁוּ אֵלֵינוּ וְיִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ”. הִכְרִיז שַׁרְכָּאן בְּתוֹךְ צְבָאוֹ עַל הַנְּסִיעָה, וְנָסְעוּ כֻּלָּם. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ מִתְאַמְּצִים בְּדַרְכָּם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת הַנַּחַל. וְהָיוּ הַשְּׁלִיחִים כְּבָר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מַלְכָּם, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן. הֵרִיק לִקְרָאתוֹ אֶת צְבָאוֹ לְתָפְסוֹ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל מִי שֶׁעִמּוֹ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַשְּׁלִיחִים וּמַלְכָּם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶּׁהָיָה עִם שַׁרְכָּאן, הֲרֵי נָסַע עִם צְבָאוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים. אַחַר-כָּךְ יָרְדוּ בְּנַחַל מְרֻבֵּה עֵצִים וְנָחוּ בּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר-כָּךְ נָסְעוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ זְמַן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁקַף לָהֶם קְצֵה אַרְצָם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם הָיוּ בְּטוּחִים בְנַפְשָׁם, וְחָנוּ לָנוּחַ. יָצְאוּ אֲלֵיהֶם תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְאֵרְחוּ אוֹתָם וְנָתְנוּ מִסְפּוֹא לִבְהֶמְתָּם. עָמְדוּ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ מְבַקְשִׁים לָבוֹא אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתָּם. נִשְׁאַר שַׁרְכָּאן מֵאַחֲרֵיהֶם עִם מֵאָה פָּרָשׁ, וְהִפְקִיד אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְרֹאשׁ עַל אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מִן הַצָּבָא. אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, רָכַב שַׁרְכָּאן הוּא וּמְאַת הַפָּרָשׁ שֶׁעִמּוֹ וְנָסְעוּ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת בְּעֶרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמֵצַר בֵּין שְׁנֵי הָרִים, וְהִנֵּה לְמוּלָם אָבָק וְשָׁאוֹן. עָצְרוּ בְּסוּסֵיהֶם כְּשָׁעָה בְּעֵרֶךְ, עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשׁ, אֲרָיוֹת אֲיֻמִּים וְהֵם קוֹדְרִים, חֲמוּשִׁים בַּרְזֶל וְשִׁרְיוֹנוֹת וִיהִירִים. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל שַׁרְכָּאן וְאֶל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ הֵרִימוּ קוֹלָם אֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: “נִשְׁבָּעִים אָנוּ בְּיוֹחָנָן וּמִרְיָם, כְּבָר הִשַּׂגְנוּ אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ, הֲרֵי נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁקִּדַּמְנוּ לָבוֹא לְכָאן לִפְנֵיכֶם. רְדוּ אֵפוֹא מֵעַל סוּסֵיכֶם וּתְנוּ לָנוּ אֶת כְּלֵי-הַזַּיִן שֶׁלָּכֶם וּמִסְרוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּיָדֵנוּ, שֶׁנָּחוּס עֲלֵיכֶם וְלֹא נִטֹּל אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה יָצְאוּ עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן. וְסָמְקוּ לְחָיָיו וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי כַּלְבֵי-הַנּוֹצְרִים, כֵּיצַד זֶה מְעִזִּים אַתֶּם לָבוֹא בְּאַרְצֵנוּ וְלִדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵנוּ. וְלֹא דַי לָכֶם בָּזֶה אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. כְּלוּם מְדַמִּים אַתֶּם שֶׁתִּמָּלְטוּ מִיָּדֵנוּ וְתַחְזְרוּ לְאַרְצְכֶם?” קָרָא לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם כְּלָבִים אֵלֶּה וְהֵם בְּמִסְפַּרְכֶם אַתֶּם”. שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהִתְנַפְּלוּ אֲנָשָׁיו יַחַד אִתּוֹ עַל מֵאַת הַפָּרָשִׁים, יָצְאוּ לִקְרָאתָם הַפְרַנְקִים בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר. הִתְנַגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים בָּאֲנָשִׁים וְהִסְתָּעֲרוּ הַגִּבּוֹרִים עַל הַגִּבּוֹרִים וְנִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה וְנִתְחַזֵּק הַקְּרָב, וְעָצְמוּ הַמּוֹרָאוֹת וּפָסְקוּ כָּל אֹמֶר וּדְבָרִים. לֹא פָסְקוּ מִלְּהִלָּחֵם וּלְקַפֵּחַ וּלְהַכּוֹת בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה, וְאָז פָּרְשׁוּ זֶה מִזֶּה. אָסַף שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו, וְלֹא מָצָא פָּצוּעַ מֵהֶם אֶחָד, מִלְּבַד אַרְבָּעָה מֵהֶם שֶׁהִגִּיעוּ לָהֶם פְּצָעִים לֹא אֲנוּשִׁים. אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “הֲרֵי כָּל יָמַי הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם הַסּוֹעֵר וְהַמַּכֶּה## גַּלִּים שֶׁל הַחֲרָבוֹת הַשְּׁלוּפוֹת וְנִלְחַם בִּבְנֵי-אָדָם, וְאוּלָם חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב הָעוֹלִים עַל הַגִּבּוֹרִים הָאֵלֶּה”. אָמְרוּ לוֹ: “דַּע, הַנָּסִיךְ, שֶׁבְּתוֹכָם פָרָשׁ פְרַנְקִי וְהוּא הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אַמִּיץ-הַלֵּב וּמַדְקְרוֹת חַרְבּוֹ חוֹדְרוֹת עָמֹק, אֶלָּא שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא נוֹפֵל בְּיָדוֹ, הָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא מַרְגִּישׁ בּוֹ וְלֹא הָיָה הוֹרְגוֹ. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּ הָיָה חָפֵץ לַהֲרֹג הָיָה הוֹרֵג אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ”. נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמַר: “מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב. שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵאָה וְהֵם מֵאָה, וְנִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁיַּגְבִּיר אוֹתָנוּ עֲלֵיהֶם”. לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם מַסְכִּימִים עַל כָּךְ בֵּינֵיהֶם. וּבַאֲשֶׁר לַפְרַנְקִים, הִנֵּה הִתְאַסְפוּ אֵצֶל הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם וְאָמְרוּ לוֹ: “לֹא הִשַּׂגְנוּ הַיּוֹם אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ בְּאֵלֶּה, מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד”, וְלָנוּ כְּשֶׁהִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לְמֻחַמַּד פְּאֵר הַיְשָׁרִים, רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן וְרָכְבוּ עִמּוֹ מֵאַת הַפָּרָשִׁים וּבָאוּ אֶל שְׂדֵה הַמַעֲרָכָה כֻּלָּם, וּמָצְאוּ אֶת הַפְרַנְקִים עֲרוּכִים לַקְּרָב. אָמַר שַׁרְכָּאן לַאֲנָשָׁיו: “הִנֵּה אוֹיְבֵינוּ כְּבָר עָמְדוּ בַּמַּעֲרָכָה. הֲרֵי הֵם לִפְנֵיכֶם, הַתְקִיפוּ אוֹתָם”. הִכְרִיז כָּרוֹז מִן הַפְרַנְקִים וְאָמַר: “לֹא תִּהְיֶה מִלְחַמְתֵּנוּ הַיּוֹם אֶלָּא מִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, יֵצֵא גִּבּוֹר מִכֶּם אֶל גִּבּוֹר מֵאִתָּנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא פָּרָשׁ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן וְעָבַר בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת וְאָמַר: “יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַמַּעֲרָכָה, יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַקְּרָב? אַל יֵצֵא אֵלַי הַיּוֹם לֹא עָצֵל וְלֹא רַךְ הַלֵּבָב”. וַעֲדַיִן לֹא כִּלָּה דְּבָרָיו כְּשֶׁיָּצָא אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהַפְרַנְקִים טוֹבֵעַ בְּנִשְׁקוֹ וְעוֹטֶה זָהָב וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר אָפֹר. וְהָיָה אוֹתוֹ הַפְרַנְקִי חָלָק וְאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו. הוֹלִיךְ אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וְהִתְנַגֵּשׁ בּוֹ בְּמַכּוֹת וּבְמַדְקֵרוֹת, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁדְּקָרוֹ הַפְרַנְקִי בְּרֹמַח, וְהִפִּילוּ מֵעַל סוּסוֹ וּלְקָחוֹ בַּשֶּׁבִי וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ, עָלוּב. שָׂמְחוּ בּוֹ אֲנָשָׁיו וּמְנָעוּהוּ לָצֵאת עוֹד אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְהוֹצִיאוּ אַחֵר זוּלָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יָצָא שֵׁנִי מִן הַמֻּסְלִמִים, וְהוּא אָחִיו שֶׁל הַשָּׁבוּי. עָמַד נֶגְדּוֹ בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. הִתְנַפְּלוּ הַשְּׁנַיִם זֶה עַל זֶה שָׁעָה קַלָּה. אַחַר-כָּך רָץ הַפְרַנְקִי וְהָפַךְ עֹרֶף לַמֻּסְלִם וְהִטְעָהוּ וּדְקָרוֹ בִּקְצֵה רָמְחוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. לֹא פָּסְקוּ מִלָּצֵאת אֲלֵיהֶם מִן הַמֻּסְלִמִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וְהַפְרַנְקִים לוֹקְחִים אוֹתָם בַּשֶּׁבִי. עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ, וּכְבָר לָקְחוּ מִן הַמֻּסְלִמִים בַּשֶּׁבִי עֶשְׂרִים פָּרָשׁ. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן כָּךְ, קָשָׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו. אָסַף אֶת אֲנָשָׁיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלֵינוּ? מָחָר אֵצֵא אֲנִי אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וַאֲבַקֵּשׁ שֶׁיֵּצֵא אֵלַי הַפְרַנְקִי הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, וְאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁהִשִּׂיאוֹ לְהִכָּנֵס לְאַרְצֵנוּ, וְאַזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּנוּ. וְהָיָה אִם יְסָרֵב נִלָּחֵם בּוֹ, וְאִם שָׁלוֹם יַעֲנֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אִתּוֹ”. לָנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר. רָכְבוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת וְעָמְדוּ בְּמַעֲרָכָה שְׁנֵי הַצְּדָדִים. כְּשֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה רָאָה אֶת מַחֲצִית הַפְרַנְקִים שֶׁכְּבָר יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם לִפְנֵי פָּרָשׁ אֶחָד מֵהֶם וְהָיוּ מְהַלְכִים בָּרֶגֶל עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, וְרָאָה שֶׁהוּא הוּא הַפָּרָשׁ הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם. וְהוּא לָבוּשׁ מְעִיל אַטְלַס תָּכֹל, וּפָנָיו בְּתוֹכוֹ כְּאַגַּן הַסַּהַר בְּזָרְחוֹ, וּמֵעָלָיו שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וּבְיָדוֹ חֶרֶב הָדִּית, וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר שֶׁבְּמִצְחוֹ כֶּתֶם לָבָן בְּגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן. וּפְרַנְקִי זֶה אֵין כָּל סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו. הִדְהִיר זֶה אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְרָמַז לַמֻּסְלִם כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית צֵחָה לֵאמֹר:" הוֹי שַׁרְכָּאן הוֹי בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, זֶה שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמִּבְצָרִים וְאֶת הָאֲרָצוֹת, הֲרֵי לְפָנֶיךָ קְרָבוֹת וּמַדְקֵרוֹת, צֵא אֶלַ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת זֶה שֶׁכְּבָר יָצָא לְחַלֵּק אִתְּךָ חֵלֶק כְּחֵלֶק אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב, שֶׁכֵּן אַתָּה נְשִׂיא עַמְּךָ וַאֲנִי נְשִׂיא עַמִּי, וּמִי שֶׁיִּגְבַּר מֵאִתָּנוּ עַל חֲבֵרוֹ יִקָּחֵהוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ".
לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן לִקְרָאתוֹ לַמַּעֲרָכָה. וְלִבּוֹ מָלֵא זַעַם. הוֹבִיל אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁקָּרַב אֶל הַפְרַנְקִי בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. זִנֵּק הַפְרַנְקִי לִקְרָאתוֹ כָּאֲרִי הַזּוֹעֵם, הִתְנַגֵּשׁ אִתּוֹ הִתְנַגְּשׁוּת אַבִּירִים. וְהֵחֵלוּ דוֹקְרִים וּמַכִּים זֶה אֶת זֶה בְּחֹם הַמַּעֲרָכָה. כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי הָרִים הַמִּתְעַצְּמִים זֶה עִם זֶה אוֹ שְׁנֵי יַמִּים הַמְטַפְּחִים זֶה עַל זֶה. לֹא פָסְקוּ מִקְּרָב וּמִלְחָמָה וּמַאֲבָק מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה. אַחַר-כָּךְ פָּרַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵחֲבֵרוֹ וְחָזַר אֶל אֲנָשָׁיו, וְכַאֲשֶׁר פָּגַשׁ שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו אָמַר לָהֶם: “לֹא רָאִיתִי כַּפָּרָשׁ הַזֶּה מֵעוֹלָם. וְאוּלָם מָצָאתִי בּוֹ תְּכוּנָה שֶׁלֹּא מְצָאתִיהָ אֵצֶל שׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּזְדַמֵּן לְיָדוֹ מָקוֹם לְהַכּוֹת בִּירִיבוֹ מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, יַהֲפֹךְ הָרֹמַח וְיַכֶּה אוֹתוֹ בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה בִּי וּבוֹ, וְחָפֵץ הָיִיתִי שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ וַאֲנָשָׁיו בְּצִבְאוֹתֵינוּ”.
לָן שַׁרְכָּאן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר יָצָא אֵלָיו הַפְרַנְקִי וְיָרַד לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, קָרַב אֵלָיו שַׁרְכָּאן, וּפָתְחוּ שְׁנֵיהֶם בְמִלְחָמָה וְהִרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הַמִּלְחָמָה וְזָקְפוּ שְׁנֵיהֶם אֶת צַוְּארֵיהֶם. וְלֹא פָסְקוּ מֵהֵאָבֵק בְּכֹחַ וּמִדְּקֹר בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ. אָז נִפְרְדוּ וְחָזְרוּ אִישׁ אֶל עַמּוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַאֲנָשָׁיו מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם חֲבֵרוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַפְרַנְקִי לַאֲנָשָׁיו:" מָחָר יִפֹּל דָּבָר".
לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְהִתְנַפְּלוּ אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִלָּחֵם עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה הַפְרַנְקִי בְעָרְמָה וְהִדְהִיר אֶת הַסּוּס וְחָזַר וּמְשָׁכוֹ בָרֶסֶן וְנִתְקַל בּוֹ וְהִפִּילוֹ הַסּוּס. גָּחַן אֵלָיו שַׁרְכָּאן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ בְחַרְבּוֹ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַךְ לוֹ עוֹד הַמִּלְחָמָה זְמַן אָרֹךְ. צָעַק הַפְרַנְקִי וְאָמַר:" שַׁרְכָּאן, אֵין זֶה מִמִּנְהָגָם שֶׁל הַפָּרָשִׁים. אֵין זֶה אֶלָּא מִנְהַג זֶה שֶׁנִּצְחוּהוּ נָשִׁים".
כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן מִפִּי הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה וּמָצָא שֶׁהוּא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מַה שֶּׁאֵרַע בַּמִּנְזָר. כְּשֶׁהִכִּירָה הִשְׁלִיךְ הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה הִשִּׁיאֵךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: “חָפַצְתִּי לִבְחֹן אוֹתְךָ בְּמַעֲרֶכֶת הַקְּרָב בְּעָרְמָה וְלִרְאוֹת אֶת עֲמִידָתְךָ בְּמִלְחָמָה וּמַדְקֵרוֹת, וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי כֻלָּן נַעֲרוֹתַי וְכֻלָּן נַעֲרוֹת בְּתוּלוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִצְחוּ אֶת פָּרָשֶׁיךָ בְּחֹם הַמִּלְחָמָה, וְאִלּוּלֵא סוּסִי שֶׁהִכְשִׁילַנִי הָיִיתָ רוֹאֶה כֹּחִי וּגְבוּרָתִי”. חִיֵּךְ שַׁרְכָּאן לִדְבָרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם וְעַל פְּגִישָׁתִי אִתָּךְ, מַלְכַּת הַדּוֹר”.
קָרְאָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶן לִנְסֹעַ. אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרְרוּ אֶת עֶשְׂרִים הַשְּׁבוּיִים שֶׁשָּׁבוּ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן מִלְּאוּ הַנְּעָרוֹת פְּקֻדָּתָהּ, וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמַר לָהֶן שַׁרְכָּאן: “שֶׁכְּמוֹתְכֶן הֵן לְמִשְׁמֶרֶת אֵצֶל הַמְּלָכִים, אוֹצָר יָקָר לְיוֹם צָר”. רָמַז לַאֲנָשָׁיו לֵאמֹר: “שַׁאֲלוּ לָהֶן לְשָׁלוֹם”. יָרְדוּ כֻלָּם מֵעַל הַסּוּסִים וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. אַחֲרֵי-כֵן רָכְבוּ מָאתַיִם הַפָּרָשִׁים לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה יָמִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְחַצְרוֹת מוֹשָׁבָם. צִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ שֶׁתָּסֵרְנָה מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִן הַלְּבוּשׁ הַפְרַנְקִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן צִוָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָסִיר מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִלְּבוּשׁ בְּנוֹת יָוָן. עָשׂוּ כֵן. שָׁלַח חֶבֶר מֵאֲנָשָׁיו לְבַגְדָאד, לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ, וּלְהַגִּיד לוֹ שֶׁהַנְּסִיכָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, בָּאָה בְּחֶבְרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח פַּמַּלְיָא לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָנוּ תֵכֶף וּמִיָּד בַּמָּקוֹם שָׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, וְחָנוּ בוֹ עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן הוּא וּמִי שֶׁעִמּוֹ. רָכְבָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה גַם הִיא וּמִי שֶׁאִתָּהּ, וְהִגִּיעוּ אֶל הָעִיר. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן קָרֵב עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אוֹתָהּ וְאֶת שַׁרְכָּאן, וְהָיָה צֵאתוֹ לְכָךְ עַל-פִּי הוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, לְמַלֵּא מַה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר לוֹ בְּנוֹ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁנַיִם, פָּנוּ אֲלֵיהֶם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם. רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְרָכְבוּ אִתָּם מְשַׁמְּשִׁים אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר. עָלוּ שְׁנֵיהֶם לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אָבִיו. קָם לִקְרָאתוֹ וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּשְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הָעִנְיָן. הִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ, וְכֵיצַד פָּרְשָׁה מִמַּמְלַכְתָּהּ וְעָזְבָה אֶת אָבִיהָ. וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן בָּחֲרָה לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ וְלָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ. מֶלֶךְ קוּשְׁטָא בִקֵּשׁ לָזֹם לָנוּ מְזִמָּה בִגְלַל צַפִיָּה בִתּוֹ, שֶׁכֵּן הוֹדִיעַ לוֹ מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה סִפּוּרָהּ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל שׁוּם מַה שְׁלָחָהּ אֵלֶיךָ, וְהוּא, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, הֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מִקּוּשְׁטָא. וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר לֹא הָיָה נוֹתְנָהּ מַתָּנָה אֵלֶיךָ אֶלָּא מַחֲזִירָה לְאָבִיהָ”. הוֹסִיף שַׁרְכָּאן וְאָמַר לְאָבִיו:” וְלֹא הִצִּילָה אוֹתָנוּ מִמְּזִמָּה זוֹ וְתַחְבּוּלָה, אֶלָּא נַעֲרָה זוֹ אַבְּרִיזָה, וְלֹא רָאִינוּ אַמִּיצַת לֵב יוֹתֵר הֵימֶנָּה". וְסִפֵּר לְאָבִיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית בִּדְבַר הַהֵאָבְקוּת וּמִלְחֶמֶת הַשְּׁנַיִם.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מִפִּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, גָּדַל עֵרֶךְ אַבְּרִיזָה בְּעֵינָיו וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹתָהּ. בִּקְשָׁה לָבוֹא אֶצְלוֹ שֶׁיַּחֲקֹר אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ שַׁרְכָּאן אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ”. עָנְתָה: “שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתוֹ אֲמַלֵּא”. לְקָחָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל אָבִיו. וְהָיָה אָבִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, וּכְבָר הוֹצִיא אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַסָּרִיסִים, כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְדִבְּרָה דְּבָרִים, הַיָּפִים שֶׁבַּדְּבָרִים. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל צַחוּת לְשׁוֹנָהּ וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּה אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת. יָשְׁבָה וְגִלְתָה אֶת פָּנֶיהָ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מִיַּפְיָהּ. קֵרְבָהּ אֵלָיו וְנָטָה לָהּ חֶסֶד, וְהִקְצָה לָהּ אַרְמוֹן מְיֻחָד לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ וְקָצַב לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ קְצָבוֹת. הִתְחִיל לַחֲקֹר אוֹתָהּ בִּדְבַר שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל. אָמְרָה לוֹ: “אֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן עִמִּי הֵן, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. וְקָמָה וְהָלְכָה לְחַדְרָהּ וּפָתְחָה תֵבָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ קֻּפְסָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָה נַרְתִּיק שֶׁל זָהָב וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ אוֹתָן שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן. נָשְׁקָה אוֹתָן וְהוֹשִׁיטָתַן לַמֶּלֶךְ, וְהָלְכָה לָהּ כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת לִבּוֹ עִמָּהּ.
אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה שָׁלַח אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, וּבָא. נָתַן לוֹ אֶבֶן מִשְּׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן. שָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַשְּׁתַּיִם הַנּוֹתָרוֹת, אָמַר לוֹ: “כְּבָר נָתַתִּי אַחַת מֵהֶן לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַשְּׁנִיָּה לַאֲחוֹתְךָ נַזְהַת אַלזַּמָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן שֶׁאָח לוֹ וּשְׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, - וְלֹא הָיָה מַכִּיר אֶלָּא אֶת אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן – פָּנָה אֶל אָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בֵּן זוּלָתִי?” אָמַר: “הֵן, וְשְׁנוֹת חַיָּיו כַּיּוֹם שֵׁשׁ”. הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁשְּׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּשְׁנֵיהֶם תְּאוֹמִים מִבֶּטֶן אַחַת. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְאוּלָם הִסְתִּיר הַדָּבָר בְּחֻבּוֹ, וְאָמַר לְאָבִיו: “בִּרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיהֶם”. הִפִּיל אֶת אֶבֶן-הַחֵן מִיָּדוֹ וְנִעֵר בְּגָדָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁשִּׁנִּיתָ מִנְהָגְךָ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ יְדִיעָה זוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הִנְּךָ אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה אַחֲרָי. הֲרֵי כְּבָר הִשְׁבַּעְתִּי אֶת נְסִיכֵי הַמַּלְכוּת עַל כָּךְ. וְאֶבֶן-חֵן זוֹ מִן הַשָּׁלשׁ לְךָ הִיא”. הִרְכִּין שַׁרְכָּאן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁבּוֹשׁ הָיָה לְקַפֵּחַ אֶת אָבִיו בִּדְבָרִים. נָטַל אֶת הָאֶבֶן, וְקָם וְיָצָא מִלְּפָנָיו וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה מֵעָצְמַת הַזַּעַם. וְלֹא פָּסַק מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלֶיהָ, הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהוֹדְתָה לוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו, וְיָשְׁבָה וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ. כְּשֶׁיָּשַׁב נָכוֹן רָאֲתָה בְּפָנָיו אֶת הַזַּעַם, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וּמַה סִּבַּת זַעֲמוֹ. הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁאָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן חוֹנַן מִצַּפִיָּה שְׁנֵי יְלָדִים זָכָר וּנְקֵבָה, וְשֶׁקָּרָא אֶת הַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַיַּלְדָּה נַזְהַת אַלזַּמָאן. וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי נָתַן לִשְׁנֵי אֵלֶּה שְׁתֵּי אַבְנֵי-הַחֵן וְנָתַן לִי אַחַת, וּבְקַּשְׁתִּי לַעֲזֹב אוֹתָהּ. וַאֲנִי עַד עַכְשָׁו לֹא יָדַעְתִּי עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וּתְקָפַנִי הַזַּעַם. הֲרֵי כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ סִבַּת זַעְמִי, וְאֵינִי מַעֲלִים מִמֵּךְ כְּלוּם. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁהוּא מִתְאַוֶה לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה. וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ לְכָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שַׁרְכָּאן, שֶׁאָבִיךָ אֵין לוֹ שְׁלִיטָה עָלַי, וְלֹא יוּכַל לְקַחְתֵּנִי מִבְּלִי רְצוֹנִי, וְאִם הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי בְּעַל-כָּרְחִי הֲרֵינִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, הֲרֵי לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁיִּתֵּן לִילָדָיו גַּם אַחַת מֵהֶן, וְלֹא דִּמִיתִי בְּנַפְשִׁי אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹצֵר אוֹתָן בְּתוֹךְ אוֹצְרוֹתָיו וּסְגֻלּוֹתָיו. וְעַכְשָׁו מְיַחֶלֶת אֲנִי מִטּוּבְךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת אֶבֶן הַחֵן שֶׁנָּתַן אָבִיךָ לְךָ אִם קִבַּלְתָּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁׂ”. שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ שָׁעָה וְאָמְרָה לוֹ: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׁמַע אָבִי שֶׁאֲנִי אֶצְלְכֶם, וְיִתְאַמֵּץ לְבַקְּשֵׁנִי, וְיַסְכִּימוּ הוּא וְהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, בִּגְלַל בִּתּוֹ צַפִיָּה. וְיַעֲלוּ שְׁנֵיהֶם עֲלֵיכֶם בְּחַיִל וְיָקוּם שָׁאוֹן רָב”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן כָּךְ אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם מְרֻצָּה אַתְּ לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, אַל תָּשִׂימִי לֵב לָהֶם, שֶׁאִלּוּ גַם הִתְאַסְּפוּ כָּל מִי שֶׁבַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, נִגְבַּר עֲלֵיהֶם”. אָמְרָה לוֹ: “מְקַוָּה אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב. וַהֲרֵי אִם תֵּיטִיבוּ עִמִּי, אֵשֵׁב אִתְּכֶם, וְאִם אַתֶּם מְרֵעִים לִי, אֲנִי נוֹסַעַת מֵאֶצְלְכָם”. צִוְּתָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל שַׁרְכָּאן דָּבָר מוּעָט, וְהִסְתַּלֵּק לַחֲצֵרוֹ מָדְאָג וְנֶעֱצָב.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, הֲרֵי אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מֵאֶצְלוֹ, קָם וְנִכְנַס אֶל פִּילַגְשׁוֹ צַפִיָּה וְעִמּוֹ אוֹתָן אַבְנֵי הַחֵן. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ עַד שֶׁיָּשַׁב. נִגְּשׁוּ אֵלָיו יְלָדָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְנַזְהַת אַלזַּמָאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם נְשָׁקָם וְתָלָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶבֶן-חֵן. שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׁתֵּי אַבְנֵי הַחֵן, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְנִגְּשׁוּ אֶל אִמָּם. שָׂמְחָה בָּהֶם וּבֵרְכָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּאֲרִיכוּת יָמִים. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “צַפִיָּה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתְּ בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, הֲרֵי מַה טַּעַם לֹא הוֹדַעַתְּ לִי הַדָּבָר, שֶׁאוֹסִיף לְכַבְּדֵךְ יוֹתֵר וְאָרִים מַעֲלָתֵךְ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה צַפִיָּה כָּךְ אָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, וּמַה הוּא שֶׁאֲבַקֵּשׁ עוֹד יוֹתֵר, תּוֹסֶפֶת עַל מַעֲלָה זוֹ שֶׁאֲנִי עָלֶיהָּ? הֲרֵי אֲנִי טוֹבַעַת בְּחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ. וּכְבָר חָנַנִּי אֱלֹהִים מִמְּךָ שְׁנֵי יְלָדִים, זָכָר וּנְקֵבָה”. מָצְאוּ דְבָרֶיהָ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהָיָה מֶתֶק דִּבּוּרָהּ יָפֶה בְּעֵינָיו וְדַקּוּת תְּבוּנָתָהּ וְחֵן נִמּוּסָהּ וְדַעְתָּהּ. הָלַךְ מֵאֶצְלָהּ וְהִקְצָה לָהּ וּלִילָדֶיהָ אַרְמוֹן נִפְלָא, וְקָבַע לָהֶם מְשָׁרְתִים וְסָרִיסִים וְיוֹדְעֵי דִּין וַחֲכָמִים וְאִצְטַגְנִינִים וְרוֹפְאִים וּמְנַתְּחִים וְצִוָּה אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְהוֹסִיף עַל קִצְבָתָם וְהֵיטִיב לָהֶם תַּכְלִית הַהֲטָבָה.
וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָנוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הִנֵּה נִתְעַסְּקָה דַּעְתּוֹ בְאַהֲבָתָהּ, וְהָיָה לַיְלָה וָיוֹם מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ. וּבְכָל לַיְלָה, הָיָה סָר אֵלֶיהָ וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְרוֹמֵז לָהּ בִּדְבָרִים. אַךְ הִיא לֹא הֵשִׁיבָה לוֹ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא אָמְרָה: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֵין לִי בִזְמַן זֶה נְטִיָּה לִגְבָרִים”. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִמֶּנּוּ, גָּבַר עָלָיו הַחֵשֶׁק, וְנִתּוֹסְפוּ עוֹד יוֹתֵר הִתְרַגְשׁוּתוֹ וְעֶרְגָּתוֹ. וּכְשֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ כָּל זֶה לְאוֹבֵד עֵצוֹת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ דִנְדָּאן, וְגִלָּה לְפָנָיו מַה שֶׁבְּלִבּוֹ מֵאַהֲבַת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, וְשָׂח לוֹ שֶׁאֵין הִיא נִשְׁמַעַת לוֹ, וּכְבָר הָרְגָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, וְלֹא הִשִּׂיג מִמֶּנָּה כְלוּם. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן כָּךְ, אָמַר לַמֶּלֶךְ: “כְּשֶׁיַּחֲשִׁיךְ הַלַּיְלָה, קַח אִתְּךָ חֲתִיכַת בַּנַג בְּעֶרֶךְ מִשְׁקָל אֶחָד5, וְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּשְׁתֵה עִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַיַּיִן, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַמִּשְׁתֶּה וְהַשְּׁתִי, הוֹשֵׁט לָהּ אֶת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה, וְשִׂים בְּתוֹכָהּ אוֹתוֹ הַבַּנַג וְהַשְׁקֶנָּה אוֹתָהּ, וְאֵין הִיא מַגַּעַת עַד חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ עַד שֶׁהַבַּנַג מִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ, וְאַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ הֵימֶנָּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֵצָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ אוֹתִי”. נִזְדָּרֵז אֶל אוֹצְרוֹתָיו וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם חֲתִיכַת בַּנַג מְזֻקָּק שֶׁאִלּוּ נְשָׁמוֹ הַפִּיל הָיָה נִרְדָּם מִשָּׁנָה עַד שָׁנָה. שָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ וְהִמְתִּין עַד שֶׁעָבַר מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה, וְנִכְנַס אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּאַרְמוֹנָהּ. כְּשֶׁרָאֲתְהוּ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְעָמְדָה. נָתַן לָהּ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשְׁבָה וְיָשַׁב אֶצְלָהּ, וְהָיָה מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בְּעִנְיַן הַמִּשְׁתֶּה. הִגִּישָׁה שֻׁלְחַן הַמִּשְׁתֶּה וְעָרְכָה לוֹ הַכֵּלִים וְהִדְלִיקָה לוֹ הַנֵּרוֹת, וְצִוְּתָה לְהָבִיא מִינֵי מְתִיקָה וּפֵרוֹת וְכָל מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה עִמָּהּ וּמְבַלֶּה בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן, עַד שֶׁעָלָה הַשִּׁכָּרוֹן לְרֹאשָׁהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּכָךְ, הוֹצִיא חֲתִיכַת הַבַּנַג מִכִּיסוֹ, שָׂם אוֹתוֹ בֵין אֶצְבְּעוֹתָיו וּמִלֵּא כוֹס בְּיָדוֹ וְשָׁתָה אוֹתָהּ. מִלְּאָה שֵׁנִית וְהִטִּיל לְתוֹכָהּ חֲתִיכַת הַבַּנַג, כְּשֶׁהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר וְאָמַר לָהּ: “טְלִי וּשְׁתִי זֹאת”. נְטָלָתָהּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַבַּנַג עָלֶיהָ, וְנָטַל הַכָּרָתָה. קָם אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ. וּכְבָר הֵסִירָה סַרְבַּלֶיהָ מֵעַל רַגְלֶיהָ, וְהָרוּחַ הֵרִימָה שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּהּ מֵעָלֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אוֹתָהּ בְּכָךְ, וּמָצָא לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ נֵר וּלְמַרְגְּלוֹתֶיהָ נֵר שֶׁהֵאִיר אֶת מַה שֶׁבֵּין שׁוֹקֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְלָחַשׁ לוֹ הַשָּׂטָן וְלֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְקָם מֵעָלֶיהָ, וְנִכְנַס אֶל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, מַרְגָ’אנָה שְׁמָהּ. וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁדָּבָר לָהּ אֵלַיִךְ”. נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ כְּשֶׁדָּם שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ וְהִיא מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ. שָׁלְחָה יָדָהּ אֶל מִטְפַּחַת מִמִּטְפְּחוֹתֶיהָ וְשִׁפְּרָה עִנְיָן גְּבִרְתָּהּ וּמָחֲתָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַדָּם. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה וְרָחֲצָה פְנֵי גְבִרְתָּהּ וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאָה מֵי וְרָדִין וְרָחֲצָה בָהֶם פָּנֶיהָ וּפִיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַטְּשָׁה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וּפֵהֲקָה וְהֵקִיאָה אוֹתוֹ הַבַּנַג, יָרְדָה חֲתִיכַת הַבַּנַג מִתּוֹכָהּ כִּגְלוּלָה. רָחֲצָה פָנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “סַפְּרִי לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי”. סִפְּרָה לָהּ שֶׁמָּצְאָה אוֹתָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ כְּשֶׁדָּמָהּ שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ. הִכִּירָה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בָּא אֵלֶיהָ וּבְעָלָהּ, וְהֵפִיק זְמָמוֹ בָהּ. הִצְטָעֲרָה עַל כָּךְ צַעַר קָשֶׁה. פָּרְשָׁה לְעַצְמָהּ וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ: “מִנְעוּ כָּל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלַי, מֵהִכָּנֵס, וְאִמְרוּ לוֹ, שֶׁחוֹלָה הִיא, עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים בִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה חוֹלָה. הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ מַשְׁקָאוֹת וּמַעֲשֵׂי-סֻכָּר וְעֻגוֹת. נִשְׁאֲרָה בְּכָךְ חֹדֶשׁ פּוֹרֶשֶׁת לְעַצְמָהּ. הִצְטַנְּנָה אֵשׁ הַמֶּלֶךְ וְרָפְתָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ וּפָרַשׁ הֵימֶנָּה.
וְאוּלָם הִיא הָרְתָה לוֹ. וּכְשֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ חֳדָשִׁים וְנִכַּר הֶרְיוֹנָהּ וְתָפְחָה בִּטְנָהּ. צַר לָהּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה: "דְּעִי, שֶׁלֹּא הָאֲנָשִׁים עֲשָׁקוּנוּ, וְאוּלָם אֲנִי הִיא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי, כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וּמַמְלַכְתִּי. וּכְבָר קַצְתִּי בְחַיַּי, וְאָפֵס אוֹנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כָל מֶרֶץ וְלֹא כְלוּם מִן הַכֹּחַ. כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתִי רוֹכֶבֶת עַל סוּסִי הָיִיתִי יְכוֹלָה לוֹ, וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לִרְכֹּב. וּכְשֶׁאֵלֵד אֶצְלָם, אֶהְיֶה לָבוּז בֵּין הַשְּׁפָחוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן יֵדַע שֶׁהִשִּׁיר בְּתוּלַי לְבָשְׁתִּי. וְאִם אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל אָבִי, בְּאֵיזֶה פָנִים אֶפְגּשׁ אוֹתוֹ וּבְאֵיזֶה פָנִים אֶחֱזֹר אֵלָיו, מַה נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
בַּמֶּה יִתְנַחֵם אֲשֶׁר לֹא בַיִת לוֹ וְלֹא מְכוֹרָה
וְלֹא רֵעַ וְלֹא כוֹס וְלֹא מָקוֹם בּוֹ יָגוּרָה".
אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “הָעִנְיָן עִנְיָנֵךְ, וַאֲנִי סָרָה לְמִשְׁמַעְתֵּךְ”. אָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת הַיּוֹם בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם זוּלָתֵךְ, וְלִנְסוֹעַ אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי, שֶׁכֵּן הַבָּשָׂר כְּשֶׁהִסְרִיחַ לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא שְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה בִּי כַּאֲשֶׁר חָפֵץ”. אָמְרָה לָהּ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה, הַנְּסִיכָה”. הֵכִינָה עַצְמָהּ וְהִסְתִּירָה סוֹדָהּ, וְהִמְתִּינָה יָמִים עַד שֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְיָצָא בְּנוֹ שַׁרְכָּאן אֶל הַמִּבְצָרִים לַעֲמֹד בָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמָן. נִגְּשָׁה אַבְּרִיזָה אֶל נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה וְאָמְרָה לָהּ: “רְצוֹנִי לִנְסוֹעַ הַלַּיְלָה. וְאוּלָם מַה אֶעֱשֶׂה נֶגֶד הַגּוֹרָל, וּכְבָר קָרְבָה עֵת הַחֲבָלִים וְהַלֵּדָה, וְאִם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת כָּאן חֲמִשָּׁה יָמִים, הֲרֵינִי יוֹלֶדֶת כָּאן, וְלֹא אוּכַל לָלֶכֶת לְאַרְצִי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּכְתַּב עַל מִצְחִי וְנִגְזַר עָלַי בַּתַּעֲלוּמָה”. הִתְיַשְּׁבָה בְדַעְתָּהּ שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר-כָּךְ אָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה:" רְאִי לָנוּ אִישׁ שֶׁיִּסַּע עִמָּנוּ וִישָׁרְתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת נֶשֶׁק". אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, אֲנִי מַכִּירָה עֶבֶד כּוּשִׁי, אַלְגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא אַמִּיץ לֵב וּמְמֻנֶּה עַל מִשְׁמַר שַׁעַר אַרְמוֹנֵנוּ, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לְשָׁרְתֵנוּ, וּכְבָר טִבַּעְנוּהוּ בְּטוֹבָתֵנוּ. הֲרֵינִי יוֹצֵאת אֵלָיו וּמְדַבֶּרֶת אִתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה וּמַבְטִיחָה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אִם תַּסְכִּים לַעֲמֹד אִתָּנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיאוֹת לְךָ מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ”, וְהוּא סִפֵּר לִי הַיּוֹם שֶׁהָיָה לִסְטִים דְּרָכִים. וְאִם הוּא מַסְכִּים לָנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיגוֹת אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ וּמַגִּיעוֹת אֶל אַרְצֵנוּ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִיאִי אוֹתוֹ אֶצְלִי שֶׁאֲדַבֵּר עִמּוֹ”.
יָצְאָה מַרְגָ’אנָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, כְּבָר הֶאֱצִיל לְךָ אֱלֹהִיםֹ אשֶׁר, אִם אַתָּה מַסְכִּים לִגְבִרְתֵּנוּ לְמַה שֶׁתֹּאמַר לְךָ מִן הַדְּבָרִים”. תָּפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָשַׁק אֶת יָדֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חָרַד לִבָּהּ מִפָּנָיו, וְאוּלָם הִיא אָמְרָה אֶל לִבָּהּ: “לַהֶכְרַח מִשְׁפָּטָיו”. פָּנְתָה אֵלָיו וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ כְּשֶׁלִּבָּהּ רוֹעֵד מִפָּנָיו. אָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לַעֲזוֹר לָנוּ נֶגֶד בְּגִידוֹת הַזְּמָן? וְאִם אֲנִי מְגַלָּה לְךָ אֶת עִנְיָנִי, אַתָּה שׁוֹמֵר אוֹתוֹ”? כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הָעֶבֶד וְרָאָה יָפְיָהּ, כָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹ וְאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה מִיָּד. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם תְּצַוִּינִי מַשֶּׁהוּ, לֹא אָסוּר מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה לוֹ:“מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁתִּקַּח אוֹתִי וְתִקַּח אֶת נַעֲרוֹתַי אֵלּוּ וְתַחֲבשׁ שְׁנֵי גְמַלִּים וּשְׁנַיִם מִסּוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְתָשִׂים עַל כָּל אֶחָד מִשְׁנֵי הַסּוּסִים אַמְתַּחַת מָמוֹן וְצֵדָה וְתִסַּע אִתָּנוּ לְאַרְצֵנוּ. וְאִם תַּחְפֹּץ לַעֲמֹד אִתָּנוּ, נַשִּׂיא לְךָ זֹאת שֶׁתִּבְחַר בָּהּ מִנַּעֲרוֹתַי. וְאִם תַּחְפֹּץ לַחֲזֹר לְאַרְצְךָ, נִתֵּן לְךָ מַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ וְתַחֲזֹר לְאַרְצְךָ אַחֲרֵי שֶׁתִּטֹּל מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לְךָ מִן הַמָּמוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אֲשָׁרֵת אֶת שְׁתֵּיכֶן בְּעֵינַי וְאֵלֵךְ אִתְּכֶן, וַהֲרֵינִי חוֹבֵשׁ לָכֶן אֶת הַסּוּסִים מִיָּד”. יָצָא שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: כְּבָר הִשַּׂגְתִּי מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶן, וְאִם אֵינָן מְצַיְּתוֹת לִי, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת שְׁתֵּיהֶן וְנוֹטֵל מַה שֶּׁאִתָּן מִן הַמָּמוֹן". שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ וְחָזַר וְאִתּוֹ שְׁנֵי גְּמַלִּים וּשְׁלשָׁה סוּסִים, וְהוּא רוֹכֵב עַל אֶחָד מֵהֶם. נִגַּשׁ אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְהִגִּישׁ לָהּ אֶת סוּסָהּ. רָכְבָה עָלָיו כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת כְּאֵבִים מֵחֶבְלֵי הַלֵּדָה, וְלֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק עַצְמָהּ עַל הַסּוּס. אָמְרָה לְאַלְגַצְ’בָּאן: “הוֹרִידֵנִי, שֶׁכְּבָר אֲחָזוּנִי צִירִים וַחֲבָלִים” וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “רְדִי וּשְׁבִי תַּחְתַּי וְיַלְּדִי אוֹתִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה מַרְגָ’אנָה מֵעַל סוּסָתָהּ, וְיָרַד אַלְגַצְ’בָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְקָשַׁר אֶת רִסְנֵי שְׁנֵי הַסּוּסִים וְהִדְּקָם זֶה לָזֶה, וְיָרְדָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, כְּשֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקְּשִׁי חֶבְלֵי הַלֵּדָה. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ גַצְ’בָּאן יוֹרֶדֶת לָאָרֶץ, הִכְשִׁילוֹ הַשָּׂטָן. שָׁלַף חַרְבּוֹ בְּפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, חָנִּינִי נָא וְהִשָּׁמְעִי לִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִתְרַצֵּיתִי בִּמְלָכִים אַבִּירִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה לָעֶבֶד, הַיְנוּ אַלְגַצְ’בָּאן: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים”, הוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ זַעַם וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ שָׁאַתָּה מְדַבְּרָם אֵלַי, אַל תְּדַבֵּר מִזֶּה בְּפָנַי, וְדַע שֶׁלֹּא אֶתְרַצֶּה לִכְלוּם מִמַּה שֶׁאָמַרְתָּ, וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַמָּוֶת. וְאוּלָם הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֵלֵד הָעֻבָּר וַאֲתַקֵּן עַצְמִי וְאָטִיל אֶת הַשָּׁפִיר, וְאַחֲרֵי זֶה אִם תּוּכַל עֲשֵׂה בִּי כְּחֶפְצֶךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ דִּבּוּר נִתְעָב זֶה בְּשָׁעָה זוֹ, הֲרֵינִי מְמִיתָה עַצְמִי בְּיָדַי וְנִפְרֶדֶת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְיָנוּחַ לִי מִכָּל זֶה כֻּלּוֹ”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הֶרֶף מִנִּי, כִּי רַב לִי, גַצְ’בָּאן,
בִּתְכָכֵי הַמְּאֹרָעוֹת וּקְשִׁי הַזְּמָן.
מַעֲשֵׂה זִמָּה עָלַי אָסַר אֱלֹהַי
וַיֹּאמֶר:" גֵּיהִנֹּם מְגוּרֵי מַמְרֶה מִצְוֹתַי"
וַאֲנִי לְמַעֲשֵׂה הָרָע לִבִּי בַּל יֵט,
מְאַסְתִּיו, הַנַּח לִי, וְאֵלַי אַל תַּבֵּט,
וְאִם מְזִמָּה אוֹתִי בַּל תַּחְשׂךְ
וּכְבוֹדִי לֹא תִשְׁמֹר, בְּשֵׁם אֵל עָלַי יָסֹךְ,
אַזְעִיק כָּל-אוּכַל וְאַנְשֵׁי גְאֻלָּתִי,
וְאָבִיא כָּל רָחוֹק וְקָרוֹב עִמָּדִי.
וְאִלּוּ בַּחֶרֶב הַתֵּימָנִית בֻּתַּרְתִּי –
רְאוֹת פָנַי לְבֶן-בּוּז לֹא הִתַּרְתִּי,
אַף לֹא לְבֶן חוֹרִים וְצֶמַח אֲדוֹנִים,
וּמַה גַּם לְעֶבֶד זֶרַע זְנוּנִים.
כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן שִׁיר זֶה. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְעֵינָיו הֶאְדִּימוּ מִזַּעַם וְהֶאֱפִירוּ פָּנָיו וְהִתְנַפְּחוּ נְחִירָיו וְנִשְׁתַּרְבְּבוּ שְׂפָתָיו וְהוֹסִיף מַרְאֵהוּ שְׁאָט נֶפֶשׁ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הוֹי, אַבְּרִיזָה, אַל נָא תַּעַזְבִינִי אַתְּ,
חֲלָל אַהֲבָתֵךְ בְּחֶרֶב מֵעֵינַיִךְ מַבָּט.
הֵן מִקְּשִׁי לְבָבֵךְ לִבִּי נִגְּזַר,
וְגוּפִי נִרְזָה וְשִׂבְרִי עָבָר.
וּמִדְבָּרֵךְ בִּקְסָמִים לְבָבוֹת שָׁבָה,
וַיִּשְׁטֹף דַּעְתִּי וְהַתְּשׁוּקָה קָרְבָה.
וְלוּ גַם חַיִל מְלֹא הָאָרֶץ הֵבֵאת
אַשִּׂיג חֶפְצִי בְשָׁעָה זוֹ, כָּעֵת.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה אַבְּרִיזָה אֶת דְּבָרָיו, בָּכְתָה בְכִי מַר וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, גַצְ’בָּאן, כְּלוּם תָּעֵז עַד כְּדֵי כָךְ לְדַבֵּר אֵלַי דִּבּוּרִים אֵלֶּה, אַתָּה בֶּן הַזּוֹנָה וּמַרְבִּית הַפְּרוּצָה? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם שָׁוִים לְרָעָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְהֶאְדִּימוּ עֵינָיו עוֹד יוֹתֵר וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב בִּוְרִידֵי צַוָּארָהּ וּפְצָעָהּ פֶּצַע מָוֶת. הוֹבִיל סוּסוֹ לְפָנָיו אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ וְנִמְלַט אֶל הֶהָרִים.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אַלְגַצְ’בָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הֲרֵי הָיְתָה מוּטָלָה לָאָרֶץ, וְהָיָה הַוָּלָד שֶׁיָּלְדָה בֵּן זָכָר. נָטְלָה אוֹתוֹ מַרְגָ’אנָה בְחֵיקָה וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְעָה בְגָדֶיהָ וְזָרְקָה עָפָר עַל רֹאשָׁהּ וְטָפְחָה עַל לְחָיֶיהָ עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מִפָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “אוֹי פַחֵי-נֶפֶשׁ! כֵּיצַד זֶה הָרַג אֶת גְּבִרְתִּי עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁאֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ אַחֲרֵי אַבִּירוּתָהּ”. וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה נִשָּׂא עֲנַן אָבָק עַד לַמָּרוֹם וְהֶאֱפִיל עַל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹתוֹ אָבָק נִרְאָה מִתַּחְתָּיו חַיִל עָצוּם. וְהָיָה אוֹתוֹ חַיִל חֵיל מֶלֶךְ יָוָן אֲבִי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שֶׁבִּתּוֹ בָרְחָה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ לְבַגְדָאד וְשֶׁהִיא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, יָצָא עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ לַחֲקֹר מִפִּי הַנּוֹסְעִים עַל אֹדוֹתֶיהָ, אִם רָאוּ אוֹתָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן. נָסַע עִם אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לִשְׁאֹל מִפִּי הַנּוֹסְעִים מֵאַיִן בָּאוּ, אוּלַי יִוָּדַע לוֹ דְבַר-מָה עַל אוֹדוֹת בִּתּוֹ, וְרָאָה מֵרָחוֹק אֶת אֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה, אֶת בִּתּוֹ וְאֶת הָעֶבֶד גַצְ’בָּאן וְאֶת נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה. וְשָׂם אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם לְשָׁאֲלָם. וּכְשֶׁשָּׂם פָּנָיו אֲלֵיהֶם, פָּחַד הָעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֲלֵיהֶם רָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ וְנַעֲרָתָהּ בּוֹכָה עָלֶיהָ. הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם כָּל מִי שֶׁהָיוּ אִתּוֹ מִן הַפָּרָשִׁים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְתָקְעוּ אֶת הָאֹהָלִים בָּהָר, וְנָטוּ לַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֹהֶל מְקֻמָּר וְנִצְּבוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אֹהֶל. כְּשֶׁרָאֲתָה מַרְגָ’אנָה אֶת אֲדוֹנָהּ, הִכִּירָה אוֹתוֹ, וְהִרְבְּתָה יוֹתֵר בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, שָׁאַל אוֹתָהּ לָעִנְיָן וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי זֶה שֶׁהָרַג אֶת בִּתְּךָ עֶבֶד כּוּשִׁי הוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן “, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּבִתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דְּבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וּבָכָה בְכִי מָר. צִוָּה לְהָבִיא אַפִּרְיוֹן עֶרֶשׂ וְנָשָׂא בָהּ אֶת בִּתּוֹ וְחָזַר לְקַסַרִיָּה וְהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֶל אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְאָמַר לָהּ:” הַכָזֹאת יַעֲשׂוּ הַמֻּסְלִמִים בְּבִתִּי? הֲרֵי הִשִּׁיר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּתוּלֶיהָ בְּאֹנֶס, וְאַחַר-כָּךְ הָרַג אוֹתָהּ עֶבֶד מֵעֲבָדָיו, כּוּשִׁי. נִשְׁבָּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵינִי אֶלָּא נוֹקֵם נִקְמַת בִּתִּי מִמֶּנּוּ, וְגוֹלֵל אֶת הַחֶרְפָּה מֵעָלַי, וְאִם לָאו הֲרֵינִי טוֹרֵף נַפְשִׁי בְכַפִּי”. בָּכָה בְכִי מָר. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “לֹא הָרְגָה אֶת בִּתְּךָ אֶלָּא מַרְגָ’אנָה, שֶׁהָיְתָה נוֹטֶרֶת לָהּ שִׂנְאָה בַּסֵּתֶר”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִבְנָהּ: “אַל תִּדְאַג בִּדְבַר נִקְמַת דָּמָהּ, שֶׁבַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵינִי חוֹזֶרֶת מֵעַל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן עַד שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהָרַגְתִּי אֶת בָּנָיו, וְעוֹשָׂה בוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲצֹר אוֹן לַעֲשׂוֹתוֹ שׁוּם בַּעַל-מְזִמָּה וְגִבּוֹר, וְשֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת. וְאוּלָם עָלֶיךָ לְמַלֵּא מִצְוָתִי לְכָל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וְאָז תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ: ”בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ בִּכְלוּם מִכָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי לִי". אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא לִי מִסְפַּר נְעָרוֹת שֶׁשְּׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְתוּלוֹת, וְהָבֵא אֵלַי אֶת חַכְמֵי הַדּוֹר, וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מַתָּת בְּיָד נְדִיבָה וַאֲצַוֶּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ נְעָרוֹת אֵלּוּ חָכְמָה וְנִימוּס וּלְדַבֵּר בִּפְנֵי מְלָכִים וּלְשַׁעְשְׁעָם בְּחֶבְרָתָן וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים וּלְדַבֵּר בְמַדָּע וָלֶקַח, וְשֶׁיִּהְיוּ הַחֲכָמִים מֻסְלִמִים, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתָן עִנְיָנֵי הָעַרְבִים וְדִבְרֵי הַכַּלִיפִים וְקוֹרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁל אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לְפָנִים מִמַּלְכֵי הָאִסְלַאם, וַאֲפִלּוּ אִם נַמְשִׁיךְ בְכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכֵּן אָמַר אַחַד הָעַרְבִים: “לְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַק תְּבוּנָה קְצָרָה הִנָּה”. וַאֲנַחְנוּ כְּשֶׁנְּלַמֵּד אוֹתָן הַנְּעָרוֹת, נַשִּׂיג בְּאוֹיְבֵנוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן בְּאַהֲבַת הַנְּעָרוֹת. וְאֶצְלוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים, וְנוֹסַף עֲלֵיהֶן מֵאָה נְעָרוֹת מִפַּמַּלְיַת נַעֲרוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ עִם הַמְּנוֹחָה. וּכְשֶׁתְּלַמֵּד נְעָרוֹת אֵלּוּ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מִן הַלִּמּוּדִים, אֶקַח אוֹתָן וְאֶסַּע אִתָּן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דִּבְרֵי אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וּנְשָׁקָה עֶל רֹאשָׁהּ. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד שְׁלִיחִים וְצִירִים אֶל כָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַחֲכָמִים שֶׁבַּמֻּסְלִמִים. מִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ וְנָסְעוּ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים. כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד. וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר, וְקָבַע לָהֶם קְצָבוֹת וְהַכְנָסוֹת תָּמִיד וְהִבְטִיחַ לָהֶם הוֹן עָצוּם כְּשֶׁיְּמַלְּאוּ מַה שֶּׁיְּצַוֵּם. וְהֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַנְּעָרוֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמְּלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים, כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ כִּבְּדָם כָּבוֹד מְרֻבֶּה, וְהֵבִיא אֶת הַנְּעָרוֹת לִפְנֵיהֶם וְצִוָּם לְלַמְּדָן חָכְמָה וְנִימוּסִין, וּמִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה כְּשֶׁחָזַר מִצֵּיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְעָלָה לָאַרְמוֹן, בִּקֵּשׁ אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ, וְלֹא הִגִּיד לוֹ אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה זוֹ מִן הָאַרְמוֹן וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ אָדָם? וְאִם כָּךְ מִתְנַהֶגֶּת מַלְכוּתִי, הֲרֵי אֲבוּדָה הִיא וְאֵין לָהּ תִּקְוָה. אֵינִי יוֹצֵא עוֹד לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶל הַשְּׁעָרִים שׁוֹמְרִים אַחֲרָאִים לַשְּׁמִירָה”. גָּבַר צַעֲרוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ עַל פֵּרוּד הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ, כְּשֶׁשָּׁב בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מִמַּסָּעָיו. הוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו אֶת הַדָּבָר וְהִגִּיד לוֹ שֶׁבָּרְחָה בַּזְּמַן שֶׁהָיָה בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל. נֶעֱצַב שַׁרְכָּאן עַל זֶה עֶצֶב גָּדוֹל. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ פּוֹקֵד יוֹם יוֹם אֶת יְלָדָיו וּמֵיטִיב עִמָּם. וּכְבָר הֵבִיא לִפְנֵי כֵן אֶת הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים לְלַמְּדָם אֶת הַלִּמּוּדִים, וְקָצַב לָהֶם קְצָבוֹת. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן עִנְיָן זֶה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְקִנֵּא בְּאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ בִּגְלַל זֶה, עַד שֶׁהָיָה סִימַן הַכַּעַס נִכָּר בְּפָנָיו. וְהָלַךְ הָלוֹךְ וְהֵחָלוֹת בְּסִבַּת זֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ הוֹלֵךְ וְרָזֶה וְחִוָּרוֹן בְּפָנֶיךָ?” אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: "אָבִי, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מְקָרֵב אֶת אָחִי וְאֶת אֲחוֹתִי וּמֵיטִיב עִמָּם, מִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבִּי קִנְאָה. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּתְרַבֶּה הַקִּנְאָה בְּקִרְבִּי עַד שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתָם וְתַהֲרֹג אַתָּה אוֹתִי בַּעֲבוּרָם עַל שֶׁהֲרַגְתִּים. מִשּׁוּם כָּךְ נֶחֱלָה גוּפִי, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאִי בְּסִבַּת זֶה. וְאָכֵן מְיַחֵל אֲנִי מֵחַסְדְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי מְצוּדָה מִן הַמְּצוּדוֹת שֶׁאֲבַלֶּה בּוֹ שְׁאֵרִית יָמַי. שֶׁכֵּן יֹאמַר מוֹשֵׁל הַמְּשָׁלִים: “הֱיוֹתִי רָחוֹק מֵחֲבִיבַי נָאֶה לִי יוֹתֵר. וְטוֹב יוֹתֵר לָעַיִן שֶׁלֹּא תִּרְאֶה וְלֹא תִּצְטָעֵר”. אָמַר וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן אֶת דְּבָרָיו, הִכִּיר אֶת הַסִּבָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהוּא מְקַפֵּחַ אוֹתוֹ בְּיַחֲסוֹ אֵלָיו. הֵנִיחַ אֶת דַעְתּוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, נַעֲנֵיתִי לְךָ לְמַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. אֵין מְצוּדָה גְדוֹלָה מִמְּצוּדַת דַּמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ אֲחֻזָּה מֵעַכְשָׁו”. הֵבִיא תֵכֶף וּמִיָּד אֶת הַסּוֹפְרִים וְצִוָּם לִכְתּוֹב כְּתַב-מִנּוּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לְמוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה. אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבוּ לוֹ זֹאת וְצִיְּדוּהוּ, לָקַח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, שֶׁהִפְקִיד אוֹתוֹ אָבִיו עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית וּמָסַר לְיָדוֹ אֶת כָּל עִנְיָנֶיהָ. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. וְנָסַע עִם הַצָּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ תּוֹפְפוּ תּוֹשָׁבֶיהָ בְּתֻפִּים וְתָקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּתַהֲלוּכַת-כָּבוֹד עֲצוּמָה, שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הָעוֹמְדִים עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מִיָּמִין, לְיָמִין וְהָעוֹמְדִים מִשְּׂמֹאל לִשְׂמֹאל.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֲרֵי כְּבָר לָמְדוּ יְלָדֶיךָ דַּעַת וְחָכְמָה וְנִימוּסִין”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהֵיטִיב לְכָל הַחֲכָמִים. רָאָה אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁגָּדַל וְשִׂגְשֵׂג וְהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו, וְהָיָה עוֹסֵק בְּדָת וּבַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְאוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת אַנְשֵׁי-הַחָכְמָה וְהַקֻּרְאָן. וְהָיוּ תּוֹשָׁבֵי בַּגְדָאד אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָבַר אֶת סַךְ הַחוֹגְגִים הָעוֹלִים עִם שָׁטִיחַ הַמֶּשִׁי מֵעִרַאק דֶּרֶךְ בַּגְדָאד בְּדַרְכָּם לָחֹג בְּמֶכָּה וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת מַסַּע הָעוֹלִים לָחֹג, הִשְׁתּוֹקֵק לַעֲלוֹת לָחֹג גַּם הוּא. נִכְנַס אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “בָּאתִי אֵלֶיךָ לִטֹּל מִמְּךָ רְשׁוּת לַעֲלוֹת לָחֹג”. מְנָעוֹ מִזֶּה וְאָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁאָז אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת לָחֹג, וְאֶקַּח אוֹתְךָ עִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ שֶׁהָעִנְיַן יֶאֱרַךְ לוֹ, נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּמְצָאָהּ עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת תְּפִלָּתָהּ אָמַר לָהּ: הִנֵּה כְבָר הָרְגָה אוֹתִי הַתְּשׁוּקָה לַעֲלוֹת לָחֹג בְּבֵית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּת מֵאָבִי, וּמְנָעַנִי מִזֶּה, וַהֲרֵי כַּוָּנָתִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְלָצֵאת לָחֹג בַּסֵּתֶּר מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ אֶת אָבִי עַל כָּךְ“. אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ שֶׁתִּקַּח אוֹתִי עִמְּךָ. וְלֹא תַּחְשׂךְ מִמֶּנִּי אֶת הַבִּקּוּר עַל קֶבֶר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיַּאֲפִיל הַלַּיְלָה, צְאִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תּוֹדִיעִי אָדָם עַל כָּךְ”.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְנָטְלָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, וְלָבְשָׁה לְבוּשׁ גְּבָרִים, וְהִיא בְּגִיל חַיֶּיהָ כְּגִילוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. הָלְכָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. מָצְאָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁכְּבָר הֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים. רָכַב וְהִרְכִּיבָהּ וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לַדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה, וְהִתְעָרְבוּ בֵין הָעוֹלִים לָחֹג, וְהָלְכוּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לָחֹג הָעִרָאקִים. לֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ, וְצִוָּה לָהֶם אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר מֶכָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעָמְדוּ בְעַרָפָאת כַּדָּת וְקִיְמוּ אֶת מִצְוַת הֶחָג כְּכָל חֻקָּתוֹ, וּפָנוּ לְבַקֵּר אֶת הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקְּרוּהוּ. אַחַר-כָּךְ חָפְצוּ לַחֲזֹר עִם הָעוֹלִים לָחֹג לְאַרְצָם. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן: “אֲחוֹתִי, רְצוֹנִי לְבַקֵּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת יְדִיד-יָהּ, אֶת אַבְרָהָם עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי כָךְ”. הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם עַל כָּךְ. יָצָא וְשָׂכַר לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְהֵכִינוּ עַצְמָם וְשָׂמוּ לַדֶּרֶךְ פְּנֵיהֶם בְּתוֹךְ הָרוֹכְבִים. תָּקְפָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה אֶת אֲחוֹתוֹ קַדַּחַת צְמַרְמֹרֶת, וְהָיְתָה מַחֲלָתָהּ קָשָׁה. נִתְרַפְּאָה וְחָלָה הוּא, הַשֵּׁנִי, מַחֲלָה קָשָׁה, וְהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בּוֹ בְחִבָּה בִּשְׁעַת מַחֲלָתוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְגָבְרָה הַמַּחֲלָה עַל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. יָרְדוּ שָׁם לְאַכְסַנְיָה, וְשָׂכְרוּ לָהֶם בָּהּ חֶדֶר וְגָרוּ בוֹ. וְלֹא פָסְקָה הַמַּחֲלָה שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִלֶּכֶת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁהִרְזְתָה אוֹתוֹ וְנַעֲשָׂה כִּשְׁחִיף עֵץ, וְאָבְדָה בִינָתוֹ. הִצְטַעֲרָה אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל-כָּךְ וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. גְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא זוֹ”. יָשְׁבָה הִיא וְאָחִיהָ בְאוֹתוֹ מָקוֹם, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ יוֹתֵר, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ וּמוֹצִיאָה עָלָיו הוֹצָאוֹת וְגַם עָלֶיהָ, עַד שֶׁכָּלָה מַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ מִן הַמָּמוֹן, וְנַעֲשְׂתָה עֲנִיָּה, וְלֹא נִשְׁאַר אִתָּהּ אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד. שִׁגְּרָה אָת מְשָׁרֵת הָאַכְסַנְיָה לַשּׁוּק עִם מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדֶיהָ וּמָכַר אוֹתוֹ, וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ עַל אָחִיהָ. אַחַר-כָּךְ מָכְרָה דָּבָר שֵׁנִי, וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת לִמְכֹּר מֵחֲפָצֶיהָ קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לָהּ אֶלָּא מַחֲצֶלֶת קְרוּעָה. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “לֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית הַכֹּל”. אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “אֲחוֹתִי, חָשׁ אָנִי, שֶׁאָנֹכִי הוֹלֵךְ וּמַבְרִיא, וּמִתְאַוֶּה אֲנִי לְמַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר הַצָּלוּי”. אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵין לִי פָּנִים לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, וְאוּלָם לְמָחָר אֲנִי נִכְנֶסֶת וּבָאָה לְבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הַנִּכְבָּדִים וּמְשָׁרֶתֶת וְעוֹבֶדֶת בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ אֲנִי וָאָתָּה”. הִרְהֲרָה שָׁעָה אַחַת וְאָמְרָה:" לֹא קַל יִהְיֶה לִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ, כְּשֶׁאַתָּה בְמַצָּב זֶה, וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה בְּעַל-כָּרְחִי". אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “כְּלוּם אַחֲרֵי כָּל הַמַּעֲלָה תָּבוֹא הַשְׁפָּלָה? אָכֵן אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן”. בָּכָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, נָכְרִים אֲנַחְנוּ. וּכְבָר עָמַדְנוּ כָאן שָׁנָה תְמִימָה, שֶׁלֹּא דָפַק אֶחָד עַל דַלְתֵּנוּ, כְּלוּם נָמוּת בָּרָעָב? הֲרֵי אֵין אִתִּי שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֵצֵא וַאֲשָׁרֵת, וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ עַד שֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ, וְנִסַּע לְאַרְצֵנוּ”. נִשְׁאֲרָה בוֹכָה שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְכִסְּתָה פָנֶיהָ רֹאשָׁהּ בִּבְלוֹיַת גְּלִימַת צֶמֶר מִבִּגְדֵי הַגַּמָּלִים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם שְׁכֵחוּהָ אֶצְלָהּ, נָשְׁקָה לְאָחִיהָ עַל רֹאשׁוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, כְּשֶׁהִיא בוֹכָה וְאֵינָה יוֹדַעַת לְאָן תֵּלֵךְ. לֹא פָסַק אָחִיהָ מִלִּבְכּוֹת לָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְלֹא בָאָה. נִשְׁאַר אַחֲרֵי זֶה מְצַפֶּה לָהּ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְלֹא חָזְרָה אֵלָיו. לֹא פָסַק מִמַּצָּב זֶה יוֹמַיִם, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְחָרַד לִבּוֹ עָלֶיהָ וְגָבַר עָלָיו הָרָעָב. יָצָא מִן הַחֶדֶר וְקָרָא לְנַעַר הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשָּׂאֵנִי אֶל הַשּׁוּק”. נְשָׂאוֹ וְהִטִּילוֹ בַשּׁוּק. נִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וּבָכוּ עָלָיו, כְּשֶׁרָאוּהוּ בְאוֹתוֹ מַצָּב. רָמַז לָהֶם, מְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. אָסְפוּ לוֹ מֵאֲחָדִים מֵהַסּוֹחֲרִים שֶׁבַּשּׁוּק אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים וְקָנוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִילוּהוּ. אַחַר-כָּךְ נְשָׂאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בַּחֲנוּת אַחַת, וְהִצִּיעוּ לוֹ חֲתִיכַת מַטְלִית שֶׁל כַּפּוֹת תְּמָרִים, וְהִנִּיחוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו קוּמְקוּם מַיִם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ וְנִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ דוֹאֲגִים לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה זָכַר אֶת אֲחוֹתוֹ וְנִתּוֹסְפָה בוֹ הַמַּחֲלָה, וְנִמְנַע מִלֶּאֱכֹל וּמִלִּשְׁתּוֹת, וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. קָמוּ אַנְשֵׁי הַשּׁוּק וְאָסְפוּ לוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים שְׁלשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, וְשָׂכְרוֹ לוֹ גָמָל, וְאָמְרוּ לוֹ לַגַּמָּל: שָׂא אֶת זֶה עַל הַגָּמָל וְהוֹבֵל אוֹתוֹ לְדַמֶּשֶׂק, וְהַכְנֵס אוֹתוֹ לְבֵית-הַחוֹלִים, אוּלַי יַבְרִיא. קָם לִפְנֵיהֶם מוּכָן לְמַלֵּא פְקֻדָּתָם. אַחַר-כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: כֵּיצַד אוֹלִיךְ חוֹלֶה זֶה, וְהוּא מָט לַמָּוֶת“. יָצָא אֶל מָקוֹם אֶחָד וְהִסְתַּתֵּר אִתּוֹ עַד הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הִשְׁלִיכוֹ לְאַשְׁפָּה בְּמָקוֹם שֶׁמַּסִּיקִים שָׁם אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה הַמַּסִּיק אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל גַּבּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִשּׁוּם מַה אֵין הֵם מְטִילִים מֵת זֶה אֶלָּא כָאן?” בָּעַט בּוֹ בְרַגְלוֹ וְהִתְנוֹדֵד. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֶחָד שֶׁכְּמוֹתְךָ אוֹכֵל חֲתִיכַת חַשִׁישׁ, וְאַחַר-כָּךְ הוּא מֵטִיל עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא, עַל אַשְׁפָּה”. הִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, וְרָאָהוּ שֶׁאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בְּלֶחְיוֹ, וְהוּא יָפֶה עַד מְאֹד וּמָלֵא חֵן. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו כְּשֶׁהִכִּיר שֶׁחוֹלֶה הוּא וָזָר. אָמַר:” אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים, הִנֵּה חָטָאתִי בַנַּעַר הַזֶּה, וּכְבָר צִוָּה הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְכַבֵּד אֶת הַזָּר, וּמַה גַּם שֶׁהוּא חוֹלֶה". נְשָׂאוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ וְהִכְנִיסוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתְּשָׁרֵת אוֹתוֹ וְתַצִּיעַ לוֹ מַצָּע. הִצִּיעָה לוֹ מַצָּע וְשָׂמָה לוֹ כַר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְחִמְמָה לוֹ מַיִם וְרָחֲצָה בָהֶם יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָנָיו. יָצָא הַמַּסִּיק לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ מִמֵּי-הַוְּרָדִין וְהַסֻּכָּר. הִזְלִיף מֵי הַוְּרָדִין עַל פָּנָיו וְהִשְׁקָהוּ אֶת הַסֻּכָּר. הוֹצִיא לוֹ כֻתֹּנֶת נְקִיָּה וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָהּ. שָׁאַף הַנַּעַר נְשִׁימָה שֶׁל בְּרִיאוּת וְהִתְחִיל מַחֲלִים וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר. שָׂמַח הַמַּסִּיק עַל-כָּךְ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְרָאַת נַעַר זֶה. אֱלֹהִים, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק אָמַר: “אֱלֹהִים שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”. לֹא פָסַק הַמַּסִּיק מִלְּטַפֵּל בּוֹ בְּלִי הֶרֶף שְׁלשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֵהוּ סֻכָּר וּמֵי חִלְפִין וּמֵי וְרָדִין, וּמִלְּהַרְאוֹת לוֹ רַחֲמִים וְחִבָּה עַד שֶׁחָדְרָה הַבְּרִיאוּת לְגוּפוֹ וּפָקַח עֵינָיו. אֵרַע שֶׁהַמַּסִּיק נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְעָלָיו סִימָנֵי הַבְּרִיאוּת. אָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “בְּטוֹב וּבִבְרִיאוּת”. שִׁבַּח הַמַּסִּיק אֶת אֱלֹהָיו וְהוֹדָה לוֹ. הִזְדָּרֵז אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת, וְהֵבִיא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “שַׁחֲטִי לוֹ בְכָל יוֹם שְׁתַּיִם, אַחַת בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְאַחַת בְּאַחֲרִית הַיּוֹם”. קָמָה וְשַׁחֲטָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת וְשִׁלְּקָה אוֹתָהּ, וֶהֱבִיאַתָּהּ אֵלָיו וְהֶאֱכִילַתְהוּ אוֹתָהּ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ אֶת הַמָּרָק שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הִגִּישָׁה לוֹ הַמַּיִם וְרָחַץ יָדָיו וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר. כִּסְּתָה אוֹתוֹ מַעֲטֵה פַסִּים, וְיָשֵׁן עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם. קָמָה וְשִׁלְּקָה תַרְנְגֹלֶת שְׁנִיָּה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לוֹ, פֵּרְמָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אֱכֹל, בְּנִי”. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל, נִכְנַס בַּעְלָהּ וּמְצָאָה כְּשֶׁהִיא מַאֲכִילָה אוֹתוֹ. יָשַׁב לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹבָה”. שָׂמַח הַמַּסִּיק בְּכָךְ. יָצָא וְהֵבִיא מַשְׁקֵה סִגָּלִיּוֹת וּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ. וְהָיָה אוֹתוֹ מַסִּיק עוֹשֶׂה כָל יוֹם בַּחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר, וְהָיָה קוֹנֶה לוֹ כָל יוֹם בַּאֲדַרְכְּמוֹן סֻכָּר וּמֵי וְרָדִין וּמַשְׁקֵה סִגָּלִיוֹת, וְקוֹנֶה לוֹ בְאֲדַרְכְּמוֹן פַּרְגִיּוֹת, וְלֹא פָסַק מֵהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְרַחֲמִים עַד שֶׁעָבַר עָלָיו חֹדֶשׁ זְמָן, וְעָבְרוּ מֵעָלָיו סִימָנֵי הַמַּחֲלָה וְהִתְחִיל מַבְרִיא. שָׂמַח הַמַּסִּיק הוּא וְאִשְׁתּוֹ בִּבְרִיאוּת צַ’וְא אַלמַכָּאן, אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בְּנִי, יֵש בִּרְצוֹנְךָ לְהִכָּנֵס עִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר: “הֵן”. הָלַךְ לַשּׁוּק וְהֵבִיא לוֹ חַמָּר, וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲמוֹר, וְהָיָה סוֹמֵךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. הִכְנִיסוֹ לְבֵית-הַהַסָּקָה וְהוֹשִׁיבוֹ בְתוֹכוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה עֲלֵי לוֹטוֹס וְקֶמַח שֶׁל תוּרְמוּסִין, וְחָזַר לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הָבָה וְאֶרְחַץ לְךָ אֶת גּוּפְךָ”. נִגַּשׁ הַמַּסִּיק לְשַׁפְשֵׁף לוֹ לְצַ’וְא אַלמַכָּאן אֶת רַגְלָיו, וְהִתְחִיל לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹ בַּעֲלֵי הַלּוֹטוֹס וְקֶמַח הַתּוּרְמוּסִין. בָּא הַבַּלָּן, שֶׁשְּׁלָחוֹ בַּעַל בֵּית הַמֶּרְחָץ אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וּמָצָא אֶת הַמַּסִּיק מְשַׁפְשֵׁף אֶת רַגְלָיו. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דָּבָר זֶה פּוֹגֵעַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ”. אָמַר הַמַּסִּיק:" חֵי אֱלֹהִים שֶׁבַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ טִבַּע אוֹתִי בַחֲסָדָיו". נִגַּשׁ הַבַּלָּן וְגִלַּח אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן. הִתְרַחֲצוּ צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק. אַחַר-כָּךְ הֶחֱזִירוֹ הַמַּסִּיק לְבֵיתוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ כֻּתֹּנֶת חֲמוּדָה וּבֶגֶד מִבְּגָדָיו וּמִצְנֶפֶת נָאָה וְנָתַן לוֹ חֲגוֹרָה. וּכְבָר שָׁחֲטָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק שְׁתֵּי תַרְנְגוֹלוֹת וּבִשְּׁלָה אוֹתָן. כְּשֶׁעָלָה צַ’וְא אַלמַכָּאן וְיָשַׁב עַל הַיָּצוּעַ, קָם הַמַּסִּיק וּמָסַךְ לוֹ סֻכָּר בְּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁ אֵלָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהָיָה הַמַּסִּיק פּוֹרֵם לוֹ מֵאוֹתָן הַתַּרְנְגוֹלוֹת וּמַאֲכִילוֹ וּמַלְגִּימוֹ מִן הַמָּרָק עַד כְּדֵי שָׂבְעוֹ. רָחַץ יָדָיו וְשִׁבַּח לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אַתָּה הוּא שֶׁחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים אוֹתְךָ, וְסִבֵּב שְׁלוֹמִי עַל יָדְךָ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְהַגֵּד לָנוּ מַהִי סִבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ, וּמֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן רוֹאֶה אָנֹכִי בְּפָנֶיךָ סִימָנֵי הָעשֶׁר”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הַגֵּד לִי אַתָּה, כֵּיצַד נִתְקַלְתָּ בִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵי מְצָאתִיךָ מוּטָל עַל הַגַּל בִּמְקוֹם הַמּוֹקֵדָה בִּשְׁעַת עֲלוֹת הַשַׁחַר, כְּשֶׁפָּנִיתִי לַעֲבוֹדָתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֱטִילְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ אֶצְלִי. וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִשְׁתַּבַּח הַמְחַיֶּה אֶת הָעֲצָמוֹת אַחֲרֵי בְלוֹתָן. וְאָכֵן, אָחִי, לֹא עָשִׂיתָ טוֹבָה אֶלָּא עִם הָרָאוּי לָהּ, וְעוֹד תֶּאֱסֹף אֶת פֵּרוֹת הַטּוֹבָה הַזֹּאת”. הוֹסִיף וְאָמַר לַמַּסִּיק: “וְעַכְשָׁו בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אָנִי?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר צַ’וְא אַלמַכָּאן בָּזֶה שֶׁהוּא נָכְרִי וּדְבַר פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּבָכָה. גִּלָּה לַמַּסִּיק אֶת סוֹדוֹ וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עֲמָסוּנִי אַהֲבָה מֵעַל לְכֹחוֹתַי,
וּבְגִינָם נָשָׂאתִי הַקָּשָׁה בְסִבְלוֹתַי.
הוֹי אֲשֶׁר חָלְפוּ מִנִּי, חוּסוּ עַל תַּמְצִית דָּמַי
הֵן עַל רָחֲקִי מִכֶּם גַּם כָּל מְקַנֵּא יְרַחֵם עָלַי,
אַל נָּא תִּמָּנְעוּ מֵחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט,
לְהָקֵל מְסִבּוֹתַי וְעָצְמַת כִּסּוּף לָהַט.
שָׁאַלְתִּי לִבִּי לְיַחֵל, וַיֹּאמֶר אֵלַי:
“הֶרֶף, כִּי תוֹחֶלֶת אֵינָהּ מִדְּרָכַי”.
הוֹסִיף לִבְכּוֹת. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַל תֵּבְךְּ וְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים עַל הַטּוֹב וְהַבְּרִיאוּת”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כַמָּה בֵינֵינוּ וּבֵין דַּמֶּשֶׂק?” אָמַר לוֹ: “שִׁשָּׁה יָמִים”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְשַׁלְּחֵנִי אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק:“אֲדוֹנִי, כֵּיצַד זֶה אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת יְחִידִי וְאַתָּה עֶלֶם צָעִיר? אַךְ אִם חָפֵץ אַתָּה לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ. וְאִם אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת לִי וּמְצַיֶּתֶת לִי וּמַסְכִּימָה לִנְסֹעַ עִמִּי, אֶשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁלֹּא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֶךָ”. אָמַר הַמַּסִּיק לְאִשְׁתּוֹ: “רְצוֹנֵךְ שֶׁתִּסְעִי עִמִּי לְדַמֶּשֶׂק אוֹ אַתְּ נִשְׁאֶרֶת כָּאן, עַד שֶׁאֲנִי מְלַוֶּה אֶת אֲדוֹנִי לְדַמֶּשֶׂק שֶׁל סוּרְיָא וְחוֹזֵר אֵלַיִךְ? שֶׁכֵּן מְבַקֵּשׁ הוּא לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ, וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתוֹ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “נוֹסַעַת אֲנִי אִתְּכֶם”. אָמַר הַמַּסִּיק:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַהַסְכָּמָה". קָם הַמַּסִּיק וּמָכַר חֲפָצָיו וְחֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק הִסְכִּים הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִנְסוֹעַ עִם צַ’וְא אַלמַכָּאן וְלַעֲבֹר אִתּוֹ לְדַמֶּשֶׂק. מָכַר הַמַּסִּיק אֶת חֲפָצָיו וְאֶת חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ וְשָׂכַר חֲמוֹר וְהִרְכִּיב עָלָיו אֶת צַ’וְא אַלמַכָּאן וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִנְסוֹעַ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְדַמֶּשֶׂק, וְיָרְדוּ בָהּ בְסוֹף הַיּוֹם. הָלַךְ הַמַּסִּיק וְקָנָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, כַּנָּהוּג, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ חֲמִשָּׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָלְתָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק יָמִים מִסְפָּר וְנֶאֶסְפָה אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הָיָה דָבָר זֶה קָשֶׁה עַל צַ’וְא אַלמַכָּאן, שֶׁכְּבָר הִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ. הִתְאַבֵּל עָלֶיהָ הַמַּסִּיק אֵבֶל כָּבֵד. פָּנָה צַ’וְא אַלמַכָּאן אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ אָבֵל. אָמַר לוֹ: “אַל נָא תִּתְאַבֵּל, שֶׁהֲרֵי כֻלָּנוּ נִכְנָסִים בְּשַׁעַר זֶה”. פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, בְּנִי. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לָנוּ תְּמוּרָה בְּחַסְדּוֹ, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ הַיָּגוֹן. כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ, בְּנִי, שֶׁנֵּצֵא וְנִסְתַּכֵּל בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁתִּהְיֶה לְךָ קֹרַת רוּחַ?” אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הָעֵצָה עֲצָתֶךָ”. קָם הַמַּסִּיק וְשָׂם יָדוֹ בְיַד צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְתַחְתִּית אֻרְווֹת מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וּמָצְאוּ גְמַלִּים טְעוּנִים תֵּבוֹת וּשְׁטִיחִים וַאֲרִיג רְקָמוֹת וְזוּלַת זֶה. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי לְמִי אֵלֶּה הָעֲבָדִים וְהַגְּמַלִּים וְהָאֲרִיגִים”. שָׁאַל פִּי אַחַד הַסָּרִיסִים עַל דְּבַר זֶה. וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: “מַתָּנָה הִיא זוֹ מֵאֵת נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּצֵרוּף עִם הַמִּסִּים שֶׁל סוּרְיָא”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַ’וְא אַלמַכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?
אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?
אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?
הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מְאוֹהֵב אֲנָחָה.
אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית
אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְּאַחֵר הָאַחֲרִית,
וְאָמַר עוֹד:
נָסְעוּ, נֶעֶלְמוּ מִמַּרְאֵה עֵינִי
וְהֵמָּה בְתוֹכֵי לִבִּי. בִּצְפוּנִי
חָלַף עָבַר מִנִּי יָפְיָם, וְחַיַּי
לֹא יִמְתְּקוּ וְלֹא יֶחְדְּלוּ מַאֲוַיַּי.
אִם יִגְזֹר אֱלֹהִים אִתְּכֶם לְקַבְּצֵנִי,
בְּשִׂיחָה תֶּאֱרַךְ אֲסַפֵּר יְגוֹנִי.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָּכָה. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֵן זֶה עַתָּה חָזַרְתָּ לִבְרִיאוּתְךָ. חַזֵּק רוּחֲךָ וְאַל תֵּבְךְּ, שֶׁמְּפַחֵד אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא תַחֲזֹר לְמַחֲלָתְךָ”. לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וּלְשַׁעַשְׁעוֹ, כְּשֶׁצַּ’וְא אַלמַכָּאן נֶאֱנָח וּמִתְאוֹנֵן עַל הֱיוֹתוֹ זָר וְעַל פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּמִמַּמְלַכְתּוֹ וּמִשְׁתַּפֵּךְ בִּדְמָעוֹת. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
הִצְטַיֵּד בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אַתָּה נוֹסֵעַ,
וְהַמָּוֶת בְּאֵין סָפֵק יָבוֹא, הֱוֵה יוֹדֵעַ.
טוּבְךָ בָּעוֹלָם רַק עֶצֶב וָבֹהוּ
וְחַיֶּיךָ בָּעוֹלָם הֶבֶל וָתֹהוּ
הֵן הָעוֹלָם כְּתַחֲנַת נוֹסֵעַ הִנֵּהוּ.
חָנָה בוֹ לָעֶרֶב, וְלַבֹּקֶר יַעַזְבֵהוּ.
הִתְחִיל צַ’וְא אַלמַכָּאן בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח עַל נָכְרִיּוּתוֹ. וְכָךְ הָיָה גַּם הַמַּסִּיק בּוֹכֶה עַל פֵּרוּד מֵאִשְׁתּוֹ. וְעִם זֶה לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר נִחוּמִים עַל לִבּוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלְתָה הַחַמָּה אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיִיתָ מְהַרְהֵר בְּמוֹלַדְתְּךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כֵּן, וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד כָּאן. וַהֲרֵינִי מַפְקִידְךָ בְּיַד אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְאֵלֵךְ אִתָּם בָּרֶגֶל לְאַט לְאַט, עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וַאֲנִי עִמְּךָ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂיתִי אִתְּךָ טוֹבָה, וַאֲנִי חָפֵץ לְהַשְׁלִימָהּ בְּשָׁרְתִי אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹב”. שָׂמַח צַ’וְא אַלמַכָּאן עַל שֶׁהַמַּסִּיק נוֹסֵעַ עִמּוֹ. יָצָא הַמַּסִּיק מִיָּד וְקָנָה לוֹ חֲמוֹר וְהֵכִין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “רְכַב עַל הַחֲמוֹר הַזֶּה, וּכְשֶׁתִּתְעַיֵּף מִן הָרְכִיבָה תֵּרֵד וְתֵלֵךְ בָּרֶגֶל”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים וְיַעֲזֹר לִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ עִמִּי מִן הַטּוֹב, מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אִישׁ עִם אָחִיו”. הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה וְנָשְׂאוּ צֵידָתָם וְחֶפְצֵיהֶם עַל אוֹתוֹ חֲמוֹר וְנָסְעוּ.
זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק. וְאוּלָם אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן הֲרֵי כְּשֶׁנִּפְרְדָה מֵאָחִיהָ צַ’וְא אַלמַכָּאן, יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה שֶׁהָיוּ בָהּ בִירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַטְּפָה בִגְלִימַת צֶמֶר בְּלוּיָה, שֶׁתְּשָׁרֵת אֶת מִי שֶׁהוּא וְתִקְנֶה לְאָחִיהָ מַה שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ מִצְּלִי הַבָּשָׂר. הָיְתָה בוֹכָה בַדֶּרֶךְ וְלֹא יָדְעָה לְאָן לִפְנוֹת. וְהָיְתָה דַעְתָּהּ עֲסוּקָה בְאָחִיהָ וְלִבָּהּ מְהַרְהֵר בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ בַּמּוֹלֶדֶת. שָׁפְכָה תְחִנָּתָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהָסִיר אֶת כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
יָרַד לֵיל-אֹפֶל, וְעֹז אַהֲבָה בְחֹלִי הִסְעִיר,
וְחֵשֶׁק אֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי מִכְּאֵב הֵעִיר,
וּמְצוּקַת פֵּרוּד בְּתוֹךְ קְרָבַי תִּשְׁכֹּן,
וְעֶצֶב הִצְעִידַנִי עֲדֵי כִּלָּיוֹן.
שְׂרָפַתְנִי תְשׁוּקָה הֶחֱרִידַנִי יָגוֹן
וְדֶמַע יְגַל סוֹד אַהֲבָה אֶצְפֹּן.
וְאֵין תַּחְבּוּלָה אֵדָעֶנָּה נִפְרָדִים לְחַבֵּר,
אֲשֶׁר אֶת צַעַר לְבָבִי תוּכַל לְעַקֵּר.
וְאֵשׁ לְבָבִי בְּגַעֲגוּעִים בּוֹעֵרָה,
וּמִלַּהֲטָהּ כִּסּוּפִים אוֹתִי יוֹסִיפוּ לְיַסְּרָה.
הוֹי הַמְחָרְפֵנִי עַל אֲשֶׁר בָּא עָלַי וַיֵּאת,
הֵן בְּשֶׁבֶר אֶשָּׂא אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלַי בָּעֵט.
בָּאַהֲבָה נִשְׁבַּעְתִּי, עַד נֶצַח לֹא אֶשְׁלַו,
וּשְׁבוּעַת אוֹהֲבִים שְׁבוּעַת יִשְׁרֵי-לֵבָב.
לַיְלָה! הוֹדַע קוֹרוֹתַי לִמְסַפְּרֵי אַהֲבָה, וְקוּם
וְהָעֵד אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי בְךָ לֹא אָנוּם.
הָיְתָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֲחוֹת צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְהַלֶּכֶת וּפוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִנֵּה שֵׁיךְ נוֹסֵעַ וּבָא מִן הָעֲרָבָה, וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִן הַבְּדוּאִים. הִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁיךְ וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא יָפָה וְעַל רֹאשָׁהּ בְּלוֹיַת צֶמֶר. הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן יָפָה הִיא זוֹ וּמַקְסִימָה, וְאוּלָם יְרוּדָה הִיא, אַךְ אַחַת הִיא לִי אִם מֵעִיר זוֹ הִיא וְאִם נָכְרִיָּה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטְלָה לִי”. הָלַךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ לְאַט לְאַט עַד שֶׁעָמַד לָהּ בְּדַרְכָּהּ בֵּין הַמְצָרִים וְקָרָא לָהּ לְשָׁאֲלָהּ עַל מַצָּבָהּ. אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, בַּת חוֹרִין אַתְּ אוֹ שִׁפְחָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו, הִבִּיטָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “בְּחַיֶּיךָ, אַל תְּחַדֵּשׁ עָלַי הַיְגוֹנִים”. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה חוֹנַנְתִּי שֵׁשׁ בָּנוֹת, וּמֵתוּ עָלַי חָמֵשׁ מֵהֶן וְנִשְׁאֲרָה אַחַת, וְהִיא הַצְּעִירָה בָהֶן, וּבָאתִי אֵלַיִךְ לִשְׁאֹל אוֹתָךְ אִם מִבְּנוֹת הָעִיר הַזֹּאת אַתְּ אוֹ נָכְרִיָּה, כְּדֵי שֶׁאֶקַּח אוֹתָךְ וַאֲשִׂימֵךְ אִתָּהּ לִהְיוֹת לְרֵעָה לָהּ וְתִתְנַחֵם בָּךְ אַחֲרֵי אַחְיוֹתֶיהָ. וְאִם אֵין לָךְ מִי שֶׁהוּא, אָשִׂים אוֹתָךְ כְּאַחַת מֵהֶן וְהָיִיתְ כְּיַלְדִּי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה בְלִבָּהּ: “יִתָּכֵן כִּי אֶמְצָא מְקוֹם מִבְטָחִים אֵצֶל זָקֵן זֶה”. הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ מִבּוּשָׁה וְאָמְרָה: “הוֹי דּוֹדִי, נַעֲרָה נָכְרִיָּה אֲנִי וְלִי אָח חוֹלֶה. הֲרֵינִי מוּכָנָה לָלֶכֶת עִמְּךָ לְבֵיתְךָ, בִּתְנַאי שֶׁאֶהְיֶה עִם בִּתְּךָ בַּיּוֹם, וּבַלַּיְלָה אֵלֵךְ אֶל אָחִי. אִם אַתָּה מְקַבֵּל זֶה, הֲרֵינִי הוֹלֶכֶת עִמְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי, נָכְרִיָּה, וְהָיִיתִי כְבוּדָה וְנַעֲשֵׂיתִי שְׁפָלָה וּבְזוּיָה. בָּאתִי אֲנִי וְאָחִי מֵאֶרֶץ חִגָ’אז, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יֵדַע אָחִי הֵיכָן אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים, כְּבָר הִצְלַחְתִּי בְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּתְרוֹעֲעִי לְבִתִּי בַיּוֹם וְתֵלְכִי אֶל אָחִיךְ בַּלַּיְלָה. וְאִם מַסְכִּימָה אַתְּ, הַעֲבִירִי אוֹתוֹ לִמְקוֹמֵנוּ”. לֹא פָסַק הַבְּדוּאִי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָהּ וּלְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, עַד שֶׁהִסְכִּימָה לוֹ לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. הָלַךְ לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה הִיא אַחֲרָיו וְהִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת אֶל כְּנוּפְיָתוֹ, וּכְבָר הֵכִינוּ הַגְּמַלִּים וְשָׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּטְעָנִים וְשָׂמוּ מֵעַל לָהֶם אֶת הַמַּיִם וְאֶת הַצֵּידָה. וְהָיָה הַבְּדוּאִי לִסְטִים דְּרָכִים וּבוֹגֵד בְּבֶן לְוָיָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת וְעָרְמָה, וְלֹא הָיוּ אֶצְלוֹ לֹא בֵּן וְלֹא בַת, וְלֹא אָמַר אוֹתָם דְּבָרִים אֶלָּא בְעָרְמָה שֶׁהֶעֱרִים עַל נַעֲרָה מִסְכֵּנָה זוֹ בַּאֲשֶׁר גָזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הָיָה הַבְּדוּאִי מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וּמָצָא שֶׁכְּבָר נָסְעוּ עַל הַגְּמַלִּים. רָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיבָה אִתּוֹ עַל גְמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ רֹב הַלַּיְלָה. הִכִּירָה נַזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁלֹּא הָיוּ דִּבְרֵי הַבְּדוּאִי אֶלָּא לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וְשֶׁרִמָּה אוֹתָהּ. הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹרַחַת כְּשֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אֶל הֶהָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָם אָדָם. כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לַשַּׁחַר יָרְדוּ מִן הַגְּמַלִּים. נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֶל נַזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית בְּכִי זֶה מַה הוּא? חֵי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתְּ חֲדֵלָה מִלִּבְכּוֹת, אַכֶּה אוֹתֵךְ עַד מָוֶת, בְּלָיָה עִירוֹנִית!” כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו, קָצָה בְחַיֶּיהָ וּבִקְּשָׁה נַפְשָׁהּ לָמוּת. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “הוֹי שֵׁיךְ הָרָע, הוֹי שֵׂבָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה תִמְעַל בִּי וְתָזֹם מְזִמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָטַחְתִּי בְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ?” קָם עָלֶיהָ וְעִמּוֹ שׁוֹט וְהִכָּה אוֹתָהּ וְאָמַר: “אִם אֵין אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, הֲרֵינִי מֵמִית אוֹתָךְ”. שָׁתְקָה שָׁעָה אַחַת. הִרְהֲרָה בְאָחִיהָ וְהַמַּצָּב שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ מִן הַמַּחֲלוֹת וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּנְתָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה עָקַבְתָּ אוֹתִי כָל כָּךְ עַד שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְהָרִים אֵלוּ הַשּׁוֹמֵמִים, וּמַה כַּוָּנָתְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ כָּבֵד לִבּוֹ עוֹד יוֹתֵר וְאָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ? נָטַל שׁוֹט וְהִצְלִיף בּוֹ עַל גַּבָּהּ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה, גָּחֲנָה עַל רַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן, אָז הִרְפָּה מֵהַכּוֹת אוֹתָהּ. הָיָה מְגַדֵּף אוֹתָהּ וְאוֹמֵר:” נִשְׁבָּע אֲנִי בְמִגְבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֶשְׁמַע אוֹתָךְ בּוֹכָה אֶכְרֹת אֶת לְשׁוֹנֵךְ וְאֶתְקַע אוֹתָהּ בְּחוֹרֵךְ, אַתְּ בְּלָיָה עִירוֹנִית ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּתְּקָה וְלֹא הֵשִׁיבָה תְשׁוּבָה, כָּאֲבוּ לָהּ הַמַּלְקוֹת וְהִצְטַנְּפָה וְהִשְׁמִיטָה רֹאשָׁהּ עַל חָזָהּ וְהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּמַצָּבָהּ וּבְמַצָּבוֹ שֶׁל אָחִיהָ, וּבְשִׁפְלוּתָהּ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ כְּבוּדָה, וּבְמַחֲלַת אָחִיהָ וּבִבְדִידוּתוֹ וְנָכְרָם שְׁנֵיהֶם. הִזִּילָה דִּמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מִמִּנְהַג הַזְּמַן לָסֶגֶת וְלַחֲזֹר,
וְלֹא יִשָּׁאֵר מַצָּב לְאִישׁ יְמֵי דוֹר,
וְלַכֹּל בָּעוֹלָם זְמַנּוֹ נִקְצָב,
וַחֲרוּצִים לְאָדָם יְמֵי חַיָּיו.
עַד מָה אֶשָּׂא דַכָּא וּבַלָּהָה, הוֹי לַיָּגוֹן,
מֵחַיִּים אֲשֶׁר כָּלוּ בְּבַלָּהוֹת וְדִכָּאוֹן.
אַל יְאַשֵּׁר אֵל יָמִים אֻשַּׁרְתִּי בָּם,
יָמִים צָפַן הַכָּבוֹד זְלוּת בְּקִפּוּלָם.
נִכְזַב שִׁבְרִי וְתִקְוָתִי נִכְרָתָה
וַחֲבִילָתִי נִפְרְדָה בַּנֵּכָר נָשָׁתָה.
הוֹי הָעוֹבֵר עַל הֶחָצֵר בָּהּ הָיִיתִי גָרָה,
הוֹדַע אוֹתָם כִּי דִּמְעָתִי פְּלָגִים נִגָּרָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי שִׁירָהּ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְנָד לָהּ וְחָמַל עָלֶיהָ וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּמָחָה דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָתַן לָהּ עֻגַּת שְׂעוֹרִים וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב מִי שֶׁעוֹנֶה לִי בִשְׁעַת כַּעְסִי. וְאַתְּ, מֵעַכְשָׁו לֹא תַּעֲנִי לִי כְּלוּם מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַנִּתְעָבִים. הֲרֵי אֲנִי מוֹכֵר אוֹתָךְ לְאָדָם טוֹב כָּמוֹנִי שֶׁיֵּיטִיב עִמָּךְ כְּשֵׁם שֶׁהֵיטַבְתִּי אָנִי”. אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”. כְּשֶׁאָרַךְ לָהּ הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵאוֹתָהּ עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט. וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה צִוָּה הַבְּדוּאִי לִכְנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבְּדוּאִי כְּשֶׁנָּתַן לְנַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים וְהִבְטִיחָה שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְאָדָם טוֹב כָּמוֹהוּ, אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵעֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט. אַחַר-כָּך פָּקַד הַבְּדוּאִי עַל כְּנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. טָעֲנוּ אֶת הַגְּמַלִּים, וְרָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיב אֶת נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל גְּמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים. נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְיָרְדוּ בְאַכְסַנְיַת הַשֻּׂלְטָאן בְּצַד שַׁעַר-הַמּוֹשֵׁל. וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ שֶׁל נַזְהַת אַלזַּמָאן מִן הַיָּגוֹן וּמִיגִיעַת הַנְּסִיעָה, וְהָיְתָה בוֹכָה בִּגְלַל זֶה. נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית, בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַרְפָּה מִבְּכִי זֶה, אֵינִי מוֹכְרֵךְ אֶלָּא לִיהוּדִי”. קָם וּתְפָשָׂהּ בְּיָדָהּ וְהִכְנִיסָה לְחֶדֶר וְיָצָא לַשּׁוּק וְעָבַר עַל פְּנֵי הַסּוֹחֲרִים הָעוֹסְקִים בִּשְׁפָחוֹת וּבָא אִתָּם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. אָמַר לָהֶם: “אִתִּי שִׁפְחָה שֶׁהֲבֵאתִיהָ עִמִּי, וְאָחִיהָ חוֹלֶה וּשְׁלַחְתִּיו אֶל אֲנָשַׁי בִּמְדִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיְּרַפְּאוּהוּ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וּבִרְצוֹנִי לְמָכְרָהּ, שֶׁכֵּן מִיּוֹם שֶׁחָלָה אָחִיהָ הִיא בּוֹכִיָּה, שֶׁקָּשָׁה עָלֶיהָ פְּרִידָתוֹ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁמִּי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָהּ יְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, וְיֹאמַר לָהּ: “הֲרֵי אָחִיךְ אֶצְלִי בִּירוּשָׁלַיִם חוֹלֶה”, וַאֲנִי מוֹזִיל לוֹ מִמְחִירָהּ”. נִגַּשׁ אַחַד הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לוֹ: “מַה גִּילָהּ?” אָמַר לוֹ: “בְּתוּלָה הִיא שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, בַּעֲלַת-שֵׂכֶל טוֹב וְנִימוּסִין וּתְבוּנָה וְיֹפִי וָחֵן. וְאוּלָם מֵאָז שָׁלַחְתִּי אֶת אָחִיהָ לִירוּשָׁלַיִם, טָרוּד לִבָּהּ בּוֹ וְנִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ וְנִרְזָה מִשְׁמַן בְּשָׂרָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר כָּךְ הָלַךְ עִם הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “דַּע לְךָ, שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ וְקוֹנֶה מֵאִתְּךָ אֶת הַנַּעֲרָה שָׁאַתָּה מְהַלֵּל אוֹתָהּ וּמְשַׁבֵּחַ שִׂכְלָהּ וְנִימוּסָהּ וְיָפְיָהּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת מְחִירָה. וְאוּלָם תְּנַאי אֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ שֶׁאִם אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מְחִירָה בִּמְזֻמָּנִים. וְאִם אֵין אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתָהּ לְךָ”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “אִם חָפֵץ אַתָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַתְנֵה עִמִּי כָּל תְּנַאי שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה מוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכוֹרַסָאן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עַל לִבּוֹ וְיִתֵּן לְךָ מְחִירָה, וְיַרְבֶּה לְךָ הָרֶוַח בָּהּ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “וַאֲנִי יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מֵאֵת הַשֻּׂלְטָאן, וְהִיא שֶׁיִּכְתֹּב לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וִיצַוֵּהוּ עָלַי. וְאִם הוּא מְקַבֵּל אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדַי, אֲנִי שׁוֹקֵל לְךָ מְחִירָה מִיָּד”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “קִבַּלְתִּי תְּנַאי זֶה שֶׁאַתָּה מַתְנֶה”. הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נֻזְהַת אַלזַּמָאן. עָמַד הַבְּדוּאִי עַל יָד דֶּלֶת הַחֶדֶר וְקָרָא לָהּ:” הוֹי נָאגִ’יָּה", שֶׁכֵּן קָרָא אוֹתָהּ בְּשֵׁם זֶה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ, בָּכְתָה וְלֹא עָנְתָה לוֹ. פָּנָה הַבְּדוּאִי אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת לְפָנֶיךָ, גַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּנְהַג אִתָּה בְּטוֹבוֹת כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְרָאָה אוֹתָהּ מֻפְלָה בְחֵן וּבְיֹפִי, וּבִפְרָט שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְשׁוֹן עַרְבִית. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אָמְנָם כֵּן הִיא כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתָּ אוֹתָהּ לִי, וַהֲרֵינִי מַשִּׂיג עַל יָדָהּ אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַבַּת, כֵּיצַד שְׁלוֹמֵךְ?” פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “רְשׁוּמָה הִיא בְּסֵפֶר הַגּוֹרָל”.6 הִסְתַּכְּלָה בּוֹ וּמָצְאָה שֶׁהוּא אִישׁ בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וּמַרְאֵהוּ יָפֶה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “דּוֹמַנִי שֶׁזֶּה בָּא לִקְנוֹת אוֹתִי”. וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “אִם אֲנִי מוֹנַעַת עַצְמִי מִמֶּנּוּ, הֲרֵינִי נִשְׁאֶרֶת אֵצֶל פּוֹשֵׁעַ זֶה, וְהוּא מֵמִית אוֹתִי בְמַכּוֹת. עַל-כָּל פָּנִים הֲרֵי זֶה אִישׁ שֶׁפָּנָיו יָפוֹת, וַהֲרֵי זֶה יֵשׁ לְצַפּוֹת מִמֶּנּוּ טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִן הַבְּדוּאִי הַגַּס הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר לֹא בָא עַכְשָׁו אֶלָּא לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתִי, הָבָה וְאֶעֱנֶה אוֹתוֹ תְּשׁוּבָה יָפָה”. וְהָיָה כָּל זֶה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ כְבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. נָשְׂאָה אֵלָיו עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ בְּדִבְרֵי נֹעַם: “וְהַשָּׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו – כָּךְ צִוָּה הַנָּבִיא7 יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁאֵלָתְךָ לְמַצָּבִי, הֲרֵי אִם בִּרְצוֹנְךָ לְדַעְתּוֹ, הִנֵּה לֹא תְאַחֵל אוֹתוֹ אֶלָּא לְאוֹיְבֶיךָ”. וְשָׁתְקָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ מִשִּׁפְחָה זוֹ. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “מַה מְּחִירָה? אָכֵן רָמַת הַמַּעֲלָה הִיא”. נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי זַעַם וְאָמַר לוֹ: “קִלְקַלְתָּ לִי אֶת הַשִּׁפְחָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ. כֵּיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהִיא רָמַת הַמַּעֲלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהִנָּהּ מֵהַשְׁפָלִים בִּבְנֵי-אָדָם. אֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרָיו, הֵבִין שֶׁהוּא מְעוּט-שֵׂכֶל וְאָמַר לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ עִם מוּם זֶה שֶׁהִזְכַּרְתִּי”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “וְכַמָּה אַתָּה מְשַׁלֵּם לִי מְחִירָה?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “לֹא יִקְרָא לַיֶּלֶד שֵׁם אֶלָּא אָבִיו. נְקֹב מְחִירָהּ לְפִי בַּקָּשָׁתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “לֹא כִי אַתָּה אוֹמֵר”. אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה גַּס שֶׁאֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב הוּא וְרֹאשׁוֹ יָבֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מְחִיר לָהּ, שֶׁלָּקְחָה לִבִּי בְּצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וִיפִי מַרְאֶהָ. וְאִם גַּם כּוֹתֶבֶת וְקוֹרְאָה הִיא הֲרֵי זֶה מִשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב לָהּ וּלְקוֹנָהּ, וְאוּלָם בְּדוּאִי זֶה אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ”. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: שֵׁיךְ-הַבְּדוּאִים, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ מְחִירָהּ מָאתַיִם דִּינָר בִּמְזֻמָּנִים לְיָדְךָ מִחוּץ לַמִּסִּים וְחֹק הַשֻּׂלְטָאן". כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי כָּךְ, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל, נָזַף בַּסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, שֶׁגַּם אִלּוּ הָיִיתָ נוֹתֵן לִי מָאתַיִם דִּינָר בְּעַד בְּלוֹיֵי גְּלִימָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ, לֹא הָיִיתִי מוֹכְרָהּ לְךָ, שֶׁכֵּן אֵין אֲנִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא מַנִּיחָהּ אֶצְלִי שֶׁתִּרְעֶה הַגְּמַלִּים וְתִטְחַן הַקֶּמַח”. גָעַר בָּהּ וְאָמַר: “בּוֹאִי, סְרוּחָה, אֵינִי מוֹכֵר אוֹתָךְ”. וּפָנָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת. בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אֲנִי מַשְׁמִיעַ אוֹתְךָ מַה שֶּׁלֹּא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ. עַכְשָׁו לֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם בְּעִנְיַן מְחִירָהּ, שֶׁאִלּוּ הָיָה בַר-דַּעַת לֹא הָיָה אוֹמֵר: “נִשְׁבַּעְתִּי בְּמִגְבַּעְתִּי”, חַי-אֱלֹהִים שֶׁזּוֹ הִיא אוֹצַר אֲבָנִים-טוֹבוֹת, וַאֲנִי אֵין אִתִּי מְחִירָהּ. וְאָכֵן גַּם אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֲנִי נוֹתְנוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל כָּל אֲשֶׁר לִי”. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וֶאֱמֹר לִי, מַה יֵּשׁ לָהּ אֶצְלְךָ מִבִּגְדֵי-אָרִיג?” אָמַר הַבְּדוּאִי: “וּמַה תַּעֲשֶׂה סְחָבַת-שְׁפָחוֹת זוֹ בְּבִגְדֵי-אָרִיג? חַי-אֱלֹהִים שֶׁגְּלִימָה זוֹ שֶׁהִיא עוֹטֶפֶת רַב לָהּ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פָּנֶיהָ וּמְהַפֵּךְ בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְהַפְּכִים לְשֵׁם קְנִיָּה”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, יִשְׁמֹר אֱלֹהִים עֲלוּמֶיךָ, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ. וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וּרְאֵה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם, אֵינִי מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְפָנֶיהָ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְיָשַׁב לְצִדָּהּ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹאֵל אַתָּה לִשְׁמִי בַּזְּמַן הַזֶּה אוֹ לִשְׁמִי לְפָנִים?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם יֵשׁ לָךְ שֵׁם חָדָשׁ וְשֵׁם יָשָׁן?” אָמְרָה: "הֵן, שְׁמִי הַיָּשָׁן נֻזְהַת אַלזַּמָאן8 וּשְׁמִי הֶחָדָשׁ גֻסַּת אַלזַּמָאן9. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לָךְ מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה לָךְ?” אָמְרָה: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ, וְהוּא חוֹלֶה בִירוּשָׁלָיִם”. נִזְכְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּאָחִיהָ וּבְמַחֲלָתוֹ וּבְנָכְרוֹ וּבְפֵרוּדָהּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֶה הָיָה לוֹ. נִזְכְּרָה בְמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מֵעִנְיָן זֶה עִם הַבְּדוּאִי, וֶהֱיוֹתָה רְחוֹקָה מֵאִמָּהּ וְאָבִיהָ וּמַמְלַכְתָּהּ. זָרְמוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְשָׁטְפוּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בְּכָל אֲשֶׁר אַּתָּה יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהַי,
הוֹי נוֹסֵעַ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ קְרָבַי,
וּבְכָל אֲשֶׁר הִנְּךָ יְהִי לְךָ אֵל לְחָסוּת,
יִשְׁמָרְךָ מִמְּסִבּוֹת זְמַן וּמִפֻּרְעָנוּת.
נֶעֱלַמְתָּ וְעֵינִי לְקִרְבָתְךָ נִכְסָפָה
וְדִמְעָתִי פְלָגִים יָרְדָה שָׁטָפָה.
לוּ אֵדַע אֵי מַחֲנֶה וְאֵי אֶרֶץ שָׁם
הִשְׁתַּקַּעְתָּ, בְּאֵיזֶה בַיִת וּבְאֵיזֶה עָם?
אִם מַיִם חַיִּים מִשְׁתֶּךָ יְהִי
כְּשׁוֹשָן רַעֲנָן, עֵת דִמְעִי שִׁקּוּיִי,
הַאִם תִּרְאֶה תְּנוּמָה? הֵן אֲנִי עֵרָה
בֵּין יְצוּעִי וּצְלָעַי גַּחֶלֶת בּוֹעֵרָה.
הַכֹּל מִבַּלְעֲדֵי פֵּרוּדְךָ יֵקַל
לְלִבִּי, וְזוּלָתוֹ לֹא יִכְבַּד כְּלָל.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מַה שֶׁאָמְרָה מִן הַשִּׁיר, בָּכָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְחוֹת דֶּמַע מִלֶּחְיָהּ. כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי”. יָשַׁב הַבְּדוּאִי וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, כְּשֶׁהִיא מְכַסָּה פָנֶיהָ בִפְנֵי הַסּוֹחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִמְחוֹת דִּמְעָתָהּ מֵעַל לֶחְיָהּ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִבְּדִיקָתוֹ אוֹתָהּ, קָם אֵלֶיהָ אָץ, וְהָיָה בְיָדוֹ אַפְסָר שֶׁל גָּמָל. הֱרִימוֹ בְיָדוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ בוֹ עַל כִּתְפוֹתֶיהָ, בָּאָה הַמַּכָּה בְכֹחַ עַד שֶׁצָּנְחָה וּפָנֶיהָ לָאָרֶץ. נִכְנַס חָצָץ לְתוֹךְ גַּבַּת עֵינָהּ וְקָרְעָה אוֹתָהּ, וְשָׁתַת דָּמָה עַל פָּנֶיהָ. זָעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה וּבָכְתָה בְכִי רַב וְהִתְעַלְּפָה, וּבָכָה הַסּוֹחֵר עִמָּהּ. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹנֶה נַעֲרָה זוֹ, וַאֲפִלּוּ בְזָהָב מִשְׁקָלָהּ, וְאָנִיחַ לָהּ מֵעָרִיץ זֶה”. הִתְחִיל הַסּוֹחֵר מְחָרֵף אֶת הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְהִתְעַלְּפוּתָהּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מָחֲתָה אֶת הַדְּמָעוֹת וְאֶת הַדָּם מֵעַל פָּנֶיהָ, וְקָשְׁרָה רֹאשָׁהּ וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, וְהִתְפַּלְּלָה לְרִבּוֹנָהּ בְּלֵב מָלֵא יָגוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
רַחֵם נָא כְּבוּדָה
בְמָצוֹק הָיְתָה יְרוּדָה.
תֵּבְךְּ וְתֹאמַר בְפַלְגֵי דְמָעוֹת:
“נֶגֶד הַגּוֹרָל אֵין תַּחְבּוּלוֹת”.
כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמְרָה לוֹ בְקוֹל נָמוֹךְ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַזְבֵנִי בְּיַד עָרִיץ זֶה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁאִם אֲנִי לָנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה אֶצְלוֹ, אֶטְרֹף נַפְשִׁי בְכַפִּי. הַצִּילֵנִי אֵפוֹא מִיָּדוֹ, שֶׁיַּצִּיל אֱלֹהִים אוֹתְךָ מִמַּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”.
קָם הַסּוֹחֵר וְאָמַר לַבְּדוּאִי: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, זֹאת אֵינָהּ לְפִי רוּחֲךָ, מְכֹר אוֹתָהּ לִי בְמַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “טֹל אוֹתָהּ וְשַׁלֵּם מְחִירָהּ, שֶׁלֹּא אוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶת וְאָנִיחַ אוֹתָהּ שָׁם שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת הַגְּלָלִים וְתִרְעֶה אֶת הַגְּמַלִּים”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים – הוֹסֵף”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “שִׁבְעִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גַּם הַקֶּרֶן שֶׁעָלְתָה בוֹ, שֶׁכֵּן אָכְלָה אֶצְלִי עֻגוֹת שְׂעוֹרִים בְּתִשְׁעִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אַתָּה וְכָל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל שִׁבְטְךָ לֹא אֲכַלְתֶּם בְּכָל יְמֵי חַיֵּיכֶם בְּאֶלֶף דִּינָר שְׂעוֹרִים. וְאוּלָם דִּבּוּר אֶחָד אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מִתְרַצֶּה בּוֹ, הֲרֵינִי מֵבִיא דִּבָּתְךָ רָעָה אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וְהוּא נוֹטֵל אוֹתָהּ מִיָּדְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “דַּבֵּר”. אָמַר:“בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “מָכַרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ בִּמְחִיר זֶה, וַאֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת בּוֹ מֶלַח”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְבָרָיו, צָחַק וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן וּמְסָרוֹ לוֹ. לָקַח אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא אֶת אָחִיהָ וְאָבִיא אוֹתוֹ וְאֶמְכְּרֶנוּ”. רָכַב וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וְהָלַךְ לָאַכְסַנְיָה וְשָׁאַל לְאָחִיהָ וְלֹא מְצָאוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַסּוֹחֵר, הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁלְּקָחָהּ הֵטִיל עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהָלַךְ לוֹ אִתָּהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר שֶׁקִּבֵּל לְיָדָיו אֶת הַנַּעֲרָה מִידֵי הַבְּדוּאִי שָׂם עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, וְהִלְבִּישָׁהּ אֶת הַמְפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וּלְקָחָהּ וְיָרַד אִתָּהּ אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֲדָיִים וְשָׂם אוֹתָם בְּמִטְפַּחַת שֶׁל אַטְלַס וְהִנִּיחָם לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ כֻלּוֹ בִּשְׁבִילֵךְ הוּא, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ אֶלָּא זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס אִתָּךְ אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק תּוֹדִיעִי לוֹ אֶת הַמְּחִיר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי בַעֲדֵךְ אִם גַּם כִּי לֹא יְסֻלָּא בְּעֶרְכֵּךְ. וּכְשֶׁתִּהְיִי אֶצְלוֹ אַחֲרֵי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָךְ מִמֶּנִּי, סַפְּרִי לוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ, וּבַקְּשִׁי מֵאִתּוֹ כְּתָב-מַלְכוּת שֶׁיְּצַוֶּה בוֹ עָלַי, שֶׁאֵלֵךְ בּוֹ אֶל אָבִיו שַׁלִיט בַּגְדָאד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן, שֶׁיֶּאֱסֹר לָקַחַת מִמֶּנִּי מֶכֶס מִן הָאֲרִיגִים אוֹ זוּלַת זֶה מִכָּל מַה שֶׁאֶסְחַר בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְבָרָיו בָּכְתָה וְנֶאֶנְחָה. אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “גְּבִרְתִּי, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶת בַּגְדָאד תִּדְמַעְנָה עֵינַיִךְ, יֵשׁ לָךְ בָּהּ אִישׁ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ? וְאִם סוֹחֵר הוּא אוֹ זוּלַת זֶה, הַגִּידִי לִי, שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל מִי שֶׁבָּהּ מִן הַסּוֹחֲרִים אוֹ זוּלָתָם. וְאִם בִּרְצוֹנֵךְ לְשַׁגֵּר אִגֶּרֶת אֲנִי מוֹלִיכָהּ אֵלָיו”. אָמְרָה לוֹ: "חַי-אֱלֹהִים אֵין לִי הֶכֵּרוּת בָּהּ לֹא עִם סוֹחֵר וְלֹא עִם זוּלָתוֹ, וְיֵשׁ לִי הֶכֵּרוּת רַק עִם הַמֶּלֶך עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן שַׁלִיט בַּגְדָאד. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְּבָרֶיהָ, צָחַק וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר הִגַּעְתִּי לְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם הֻצַּגְתְּ לְפָנָיו קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרָה לוֹ: "לֹא כִּי גָדַלְנוּ אֲנִי וּבִתּוֹ יַחַד וְהָיִיתִי יְקָרָה בְּעֵינָיו, וְלִי אֶצְלוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן יִכְתֹּב לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, תֵּן לִי דְיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְמַעַנְךָ מִכְתָּב. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לִמְדִינַת בַּגְדָאד, מְסֹר הַמִּכְתָּב מִיָּדְךָ לְיַד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן וֶאֱמֹר לוֹ: “שִׁפְחָתְךָ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּבָר הִכּוּ אוֹתָהּ אַלּוֹת חֲלִיפוֹת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּמְכְּרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהִיא אוֹצֶרֶת לְךָ שָׁלוֹם”. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתַי, הַגֵּד לוֹ: “הִנֵּה הִיא אֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק”. הִשְׁתָּאָה הַסּוֹחֵר לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וְנִתּוֹסְפָה אֶצְלוֹ אַהֲבָתָהּ. אָמַר לָהּ: “אֵינִי דוֹמֶה אֶלָּא שֶׁגְּבָרִים פִּתּוּ אוֹתָךְ וּמָכְרוּ אוֹתָךְ בְּמָמוֹן. כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ קֻרְאָן בְּעַל-פֶּה?” אָמְרָה: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי חָכְמָה וּרְפוּאָה וְהַקְדָּמַת הַמַּדָּעִים וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא גַּלִינוּס וְכִתְבֵי הִיפוֹקְרַטוּס. וְאַף אֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו בְּעַצְמִי, וְקָרָאתִי אֶת הַתַּדְ’כִּרָה וּפֵרַשְׁתִּי אֶת הַבֻּרְהָאן, וְעִיַּנְתִּי בְכִתְבֵי אִבְּן אַלְבַּיְטָאר בְּעִנְיַן עִשְׂבֵי-הַמַּרְפֵּא, וְדִבַּרְתִּי עַל קַאנוּן-מֶכָּה לְאִבְּן סִינַא, וּפָתַרְתִּי הַחִידוֹת, וְהִצַּגְתִּי הַשְּׁאֵלוֹת, וְשׂוֹחַחְתִּי בְּהַנְדָּסָה, וְיָדַעְתִּי יְדִיעָה נְכוֹנָה בַּאֲנָטוֹמְיָה, וְקָרָאתִי אֶת סִפְרֵי הַשָּׁאפִיעִים, וְקָרָאתִי אֶת הַחַדִית וְדִקְדוּק הַלָּשׁוֹן, וְעִיַּנְתִּי עִם הַחֲכָמִים בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְחִבַּרְתִּי חִבּוּרִים בְּמַדָּעֵי הַהִגָּיוֹן וְהַמְּלִיצָה וְהַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכֻנָּה, וְיוֹדַעַת אֲנִי בְחָכְמַת הַנִּסְתָּר וְחֶשְׁבּוֹן הָעִתִּים לַתְּפִלָּה וַהֲבִינוֹתִי בַּמַּדָּעִים כֻּלָּם”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא לִי דְּיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב שֶׁיּוֹעִיל לְךָ בְּמַסָּעֲךָ וְיַעֲזֹר לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא זָקוּק לִתְעוּדַת מַסָּע”.
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִמֶּנָּה אֵלּוּ דְּבָרִים קָרָא: “הֶאָח, הֶאָח, מַה מְּאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁתִּהְיִי בְּאַרְמוֹנוֹ”. הֵבִיא לָהּ דְּיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט נְחשֶׁת. כְּשֶׁהֵבִיא הַסּוֹחֵר אֵלֶּה לְפָנֶיה נָשַׁק הָאָרֶץ מִתּוֹךְ כָּבוֹד לָהּ. נָטְלָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר וְנָטְלָה הָעֵט וְכָתְבָה עַל הַגִּלָּיוֹן בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:
מַה לִּתְנוּמָתִי מֵאַשְׁמוּרוֹת עֵינַי נָסָה,
אִם אַתָּה רָחְקְךָ עֵינִי לָעִיר עָשָׂה?
וּמַה לְזִכְרְךָ אֵשׁ לִי יַצִּית בַּלֵּב?
הֲכָזֹאת יֶהֱגֶה בְּאָהוּב כָּל אוֹהֵב?
בְּרוּכֵי אֵל הָיוּ יָמֵינוּ, מַה נָּעָמוּ.
אַךְ בְּעוֹד לֹא שָׂבַעְתִּי מַנְעַמֵּיהֶם תַּמּוּ.
אֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִן הָרוּחַ, כִּי הָרוּחַ עָבָר
יִשָּׂא אֵלַי, אֲסִירַת-אַהַב, מִקַּצְווֹתֵיכֶם דָּבָר.
יְלּוֹן עָלֶיךָ אוֹהֵב, אַךְ מְעַט יִמְצָא יֶשַׁע רְוָחָה,
וּלְפֵרוּד שִׂיחָה אֲשֶׁר גַּם אֲבָנִים פִּלָּחָה.
כְּשֶׁגָּמְרָה כְתִיבַת שִׁיר זֶה, כָּתְבָה אַחֲרָיו: “דְּבָרִים אֵלֶּה אוֹמֶרֶת זוֹ שֶׁתְּפָשׂוּהָ הַרְהוּרִים וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ, וּנְדוּדֵי שֵׁנָה הִרְזוּהָ וְעָשְׁקוּ אוֹתָהּ. כָּל אוֹר לֹא תִּמְצָא לָהּ, וְלֹא תַּבְחִין בֵּין יוֹם לְלֵיל אֲפֵלָה. עַל יְצוּעַ הַפֵּרוּד מִתְפַּתֶּלֶת, וּבְמִכְחוֹל נְדוּדֵי שֵׁנָה עֵינָהּ מְכַחֶלֶת. לָתוּר אַחֲרֵי כּוֹכָבִים אֵינָהּ חֲדֵלָה, וְאֵימָה תַּפִּיל עָלֶיהָ אֲפֵלָה. הַרְהוֹרִים וְרָזוֹן אוֹתָהּ הִתִּיכוּ, וּבֵאוּרֵי מַצָּבָהּ יַאֲרִיכוּ, וְאֵין עוֹזֵר לָהּ זוּלַת אֶגְלֵי דִמְעָה”. וְנָשְׂאָה דְבָרָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
בַּהֲגוֹת יוֹנָה עִם שַׁחַר בֵּין עֳפָאִים,
יִתְעוֹרְרוּ בְּלִבִּי יִסּוּרֵי אַהַב וּנְכָאִים.
וְלֹא יֵאָנַח לִקְרַאת אָהוּב אוֹהֵב
בְּרַעַד וָגִיל, מִבְּלִי הוֹסֵף יָגוֹן לִי עַל כְּאֵב.
אִלּוֹן עַל אַהֲבָתִי לִפְנֵי רַחֲמֵנִי לֹא רָצָה
מָה רַב אֲשֶׁר חֵשֶׁק בֵּין נֶפֶשׁ וְגוּף חָצָה.
פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְכָתְבָה גַם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה: בִּלְּתָה תְּשׁוּקָה מִתּוּגָה גוּפִי בְּיוֹם פְּרִידָה,
וַהֲגִירָה בֵּין עַפְעַף וּתְנוּמָה הִפְרִידָה.
מַה נִּרְזָה גוּפִי, אֲנוּשָׁה מַחֲלָתִי,
עֲדֵי לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתִי אִלּוּלֵא שִׂיחָתִי.
אַחַר-כָּךְ כָּתְבָה בְּשׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן: “זֶהוּ מִן הָרֲחוֹקָה מִן הַמִּשְׁפָּחָה וְהַמּוֹלֶדֶת עֲצוּבַת הַלֵּב וְהַקֶּרֶב נֻזְהַת אַלזַּמָאן”. קִפְּלָה אֶת הַגִּלָּיוֹן וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר. נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ שֶׁיָּדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לְמִי שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן כָּתְבָה הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטַתְהוּ לַסּוֹחֵר. נְטָלוֹ וְיָדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לָזֶה שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”. הוֹסִיף לְכָבְדָהּ יוֹתֵר וְהוֹסִיף לִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה יָצָא לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִיל אוֹתָהּ. הִכְנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֵבִיא לָהּ בַּלָּנִית וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁתִּגְמְרִי לַחֲפֹף אֶת רֹאשָׁהּ שַׁלְחִי וְהוֹדִיעִי אוֹתִי”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵכִין לָהּ מַאֲכָל וּפֵרוֹת וְנֵרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת זֶה עַל סַפְסַל אֶבֶן בָּאוּלָם הַחִיצוֹנִי שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁגָּמְרָה הַבַּלָּנִית לְנַקּוֹתָהּ הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ, יָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְיָשְׁבָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן. שִׁגְּרָה הַבַּלָּנִית וְהוֹדִיעָה לַסּוֹחֵר, וְהַנְּסִיכָה נִגְּשָׁה וּמָצְאָה אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְאָכְלָה הִיא וְהַבַּלָּנִית מִן הַמַּאֲכָל וְהַפֵּרוֹת וְעָזְבוּ אֶת הַשִּׁירַיִם לִמְשָׁרְתֵי בֵּית הַמֶּרְחָץ וְלַשּׁוֹמֶרֶת. יָשְׁנָה עַד הַבֹּקֶר וְיָשֵׁן הַסּוֹחֵר פָּרוּשׁ הֵימֶנָּה בְּמָקוֹם אַחֵר. כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ עוֹרֵר אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהֵבִיא לָהּ כְּתֹנֶת אָרִיג דַק וּמִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ בְּאֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים תֻּרְכִּית רְקוּמָה זָהָב וְנַעֲלֵי בַּיִת רְקוּמוֹת זָהָב אָדוֹם וּמְשֻׁבָּצוֹת פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְשָׂם בְּאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים בְּאֶלֶף דִּינָר וְשָׂם עַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וַעֲנָק מִן הָעִנְבָּר יוֹרֵד תַּחַת שָׁדֶיהָ מֵעַל לְטַבּוּרָהּ. וְאוֹתוֹ עֲנָק הָיוּ בוֹ עֲשָׂרָה כַּדּוּרִים וְתִשְׁעָה שַׂהֲרוֹנִים, כָּל שַׂהֲרוֹן בְּאֶמְצָעִיתוֹ תַּשְׁבֵּץ אֶבֶן-חֵן שְׁקוּפָה בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ וְכָל כַּדּוּר תּוֹכוֹ מִשְׁבֶּצֶת אֹדֶם וּמְחִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. וְעָלָה עֶרֶךְ הַבְּגָדִים שֶׁהִלְבִּישָׁהּ אוֹתָם בִּסְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר לְהִתְקַשֵּׁט וְהִתְקַשְּׁטָה בַּיָּפִים בַּתַּכְשִׁיטִים וְהָלְכָה, וְהָלַךְ הַסּוֹחֵר לְפָנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי-אָדָם הִשְׁתָּאוּ לְיָפְיָהּ וְאָמְרוּ: “יִתְבָּרֵךְ אֱלֹהִים הַיָּפֶה בַּיּוֹצְרִים, מְאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁזֹּאת אֶצְלוֹ”.
הִמְשִׁיךְ הַסּוֹחֵר לָלֶכֶת וְהִיא אַחֲרָיו עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הֵבֵאתִי לְךָ מַתָּנָה שֶׁסְּגֻלּוֹתֶיהָ אֵינָם מְצוּיִים, וְשֶׁלֹּא נִרְאֶה כְּמוֹתָהּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁכֵּן חֻבְּרוּ בָּהּ לָהֶם יַחַד הַיֹּפִי וְהַטּוֹב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ בְּעֵינַי”. יָצָא הַסּוֹחֵר וְהִכְנִיסָהּ עַד שֶׁהֶעֱמִידָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, נָטָה הַדָּם אֶל הַדָּם. וּכְבָר נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וְלֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַחֲרֵי הִוָּלְדָהּ עָבַר זְמַן עַד שֶׁשָּׁמַע שֶׁאָחוֹת לוֹ וּשְׁמָהּ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָח הַנִּקְרָא צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְכָעַס עַל אָבִיו כַּעַס גָּדוֹל מֵחָשְׁשׁוֹ לַמַּלְכוּת שֶׁתַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל. וּכְשֶׁהִגִּישׁהּ הַסּוֹחֵר אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יַחַד עִם הֱיוֹתָהּ מֻפְלֶגֶת בְּחֵן וָיֹפִי בְּאֹפֶן שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ בְּדוֹרָהּ, הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא בְּכָל מַדָּעֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם וְהַמְּדִינָה וְהַמַּדָּעִים הַמְדֻיָּקִים”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “קַח מְחִירָהּ זֶה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בּוֹ, וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. וְאוּלָם כְּתֹב לִי תְּעוּדָה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיָּב בְּתַשְׁלוּם כָּל מַס מַעֲשֵׂר עַל סְחוֹרָתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ זֹאת, וְאוּלָם אֱמֹר לִי כַּמָּה שָׁקַלְתָּ בִמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “שָׁקַלְתִּי בִמְחִירָהּ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ אָמַר: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ מְחִירָהּ יוֹתֵר עַל כָּךְ”. קָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לְסוֹחֵר זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר וְעֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר”. הֵבִיא שַׁרְכָּאן אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶם עָלַי שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי שִׁפְחָתִי זוֹ, וְשֶׁרְצוֹנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה". כָּתְבוּ הַקָאצִ’ים שְׁטָר שִׁחְרוּרָהּ, וְאַחַר-כָּךְ כָּתְבוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֶיהָ לוֹ. פִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עַל רָאשֵׁי הַנִּמְצָאִים זָהָב הַרְבֵּה, וְהָיוּ הָעֲבָדִים וְהַסָּרִיסִים מְלַקְּטִים לָהֶם מַה שֶּׁפִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם מִן הַזָּהָב. אַחַר כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁפָּטוּר הוּא מִמַּס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ, וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּכָל מַמְלַכְתּוֹ, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר סִינִי.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי בַּקָּשָׁתוֹ, הַפּוֹטְרוֹ מִלְּשַׁלֵּם מַס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ עַד עוֹלָם וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּמִסְחָרוֹ, וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ בֶגֶד פְּאֵר סִינִי. נִסְתַּלְּקוּ כָּל מִי שֶׁנִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר. אָמַר לַקָּאצִ’ים: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ מֵהַבָּעוֹת נַעֲרָה זוֹ, מִמַּה שֶׁמּוֹכִיחַ עַל לִמּוּדֶיהָ וְתַרְבּוּתָהּ כְּפִי מַה שֶׁתֵּאֵר הַסּוֹחֵר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לָנוּ אֲמִתּוּת דְבָרָיו”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”. צִוָּה לְשַׁלְשֵׁל וִילוֹן בֵּינוֹ וּבֵין אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וּבֵין הַנַּעֲרָה וּמִי שֶׁעִמָּהּ. וְהָיוּ כָל הַנָּשִׁים שֶׁעִם הַנַּעֲרָה מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן מְנַשְׁקוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הָיוּ מְסוֹבְבוֹת אוֹתָהּ וְעוֹסְקוֹת בְּשֵׁרוּתָהּ, וְהֵקֵלוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים וְהָיוּ סָכוֹת בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. שָׁמְעוּ נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן קָנָה נַעֲרָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ לְיֹפִי וּלְמַדָּע וּלְתַרְבּוּת, וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַמַּדָּעִים וְשָׁקַל מְחִירָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר, וְשִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב שְׁטָר נִשּׂוּאָיו אוֹתָהּ וְהֵבִיא אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לִבְחֹן אוֹתָהּ לִרְאוֹת, כֵּיצַד תָּשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. בִּקְּשׁוּ הַנָּשִׁים רְשׁוּת מִבַּעֲלֵיהֶן וְהָלְכוּ לָאַרְמוֹן שֶׁבְּתוֹכוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ מָצְאוּ אֶת הַסָּרִיסִים עוֹמְדִים לְפָנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים נִכְנָסוֹת אֵלֶיהָ, קָמָה לִקְרָאתָן וְקִבְּלָה פְנֵיהֶן, וְעָמְדוּ הַשְּׁפָחוֹת אַחֲרֶיהָ. קִדְּמָה אֶת הַנָּשִׁים בִּבְרָכָה לְבוֹאָן וְהִסְבִּירָה לָהֶן פָּנִים, וְלָקְחָה אֶת לִבָּן. הוֹשִׁיבָה אוֹתָן לְפִי מַעֲלָתָן כְּאִלּוּ גָדְלָה אִתָּן. הִתְפַּלְאוּ עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְשִׂכְלָהּ וְתַרְבּוּתָהּ, וְאָמְרוּ זוֹ אֶל זוֹ: “אֵין הִיא שִׁפְחָה, אֶלָּא מַלְכָּה בַּת מֶלֶךְ”. רוֹמְמוּ עֶרְכָּהּ וְאָמְרוּ לָהּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְרַח עַל יָדֵךְ אוֹר עַל עִירֵנוּ, וְהַזְהִירִי אַרְצֵנוּ וּמַמְלַכְתֵּנוּ, הַמַּמְלָכָה מַמְלַכְתֵּךְ וְהָאַרְמוֹן אַרְמוֹנֵךְ וְכֻלָּנוּ אַמְהוֹתַיִךְ, חֵי אֱלֹהִים, אַל-נָא תִּכְלְאִי מִמֶּנּוּ טוֹבֵךְ וּמִסְּכוֹת בְּיָפְיֵךְ”. הוֹדְתָה לָהֶן עַל כָּךְ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַוִּילוֹן מְשֻׁלְשָׁל בֵּין נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמִי שֶׁאֶצְלָהּ מִן הַנָּשִׁים וּבֵין הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן הוּא וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר. אַחֲרֵי כֵן קָרָא אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְאָמַר:" הוֹי הַנַּעֲרָה הַדְּגוּלָה בְּדוֹרָהּ, הִנֵּה סוֹחֵר זֶה תֵּאֵר אוֹתָךְ שֶׁאַתְּ מְלֻמָּדָה וּבַעֲלַת תַּרְבּוּת וְאָמַר שֶׁיּוֹדַעַת אַתְּ בְּכָל הַמַּדָּעִים עַד שֶׁגַּם בְּמַדַּע הַדִּקְדּוּק. הַשְׁמִיעִי אוֹתָנוּ אֵפוֹא מִכָּל שַׁעַר חָכְמָה דָּבָר מוּעָט". כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, הַמֶּלֶךְ. הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא בְחָכְמַת הַמְּדִינָה וְנִימוּסֵי הַמְּלָכִים, וּמַה הוּא זֶה שֶׁחַיָּבִים בּוֹ הַמְמֻנִּים עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַדָּת, וּמַה הוּא הֶכְרָחִי שֶׁתִּהְיֶה בָהֶם מִבְּחִינַת הַמִּדּוֹת הָרְצוּיוֹת. דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם נְעוּצוֹת בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וּבְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאֵין אָדָם מַגִּיעַ לַדָּת אֶלָּא עַל-יְדֵי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֵּן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הַמּוֹבִיל לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵין עִנְיָנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּדְּרִים אֶלָּא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂי תוֹשָׁבָיו. וּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם נֶחְלָקִים לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים. הַשִּׁלְטוֹן וְהַמִּסְחָר וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַמְּלָאכָה. הַשִּׁלְטוֹן רָצוּי הוּא שֶׁיֹּאחַז בַּמְּדִינִיּוּת הַשְּׁלֵמָה וּבָאֲצִילוּת הַכֵּנָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הוּא הַצִּיר שֶׁעָלָיו יִסְתּוֹבֵב יִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן שָׁת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לִבְנֵי אָדָם כַּצֵּידָה שֶׁמִּצְטַיֵּד בָּהּ הַנּוֹסֵעַ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטְּרָתוֹ. וְצָרִיךְ הוּא כָּל אָדָם לָקַחַת לוֹ מִמֶּנָּה בְמִדָּה כָזֹאת שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל אֱלֹהִים, וְאַל יֵלֵךְ בָּזֶה אַחֲרֵי לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ. וְאִלּוּ הָיוּ בְּנֵי-הָאָדָם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִזֶּה בְּצֶדֶק, הָיוּ כָל תַּחֲרוּת וְרִיבוֹת בְּטֵלִים. וְאוּלָם הֵם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִמֶּנּוּ בְעשֶׁק וּבְלֶכְתָּם אַחֲרֵי תַאֲוָתָם, וְגָרְמָה הִשְׁתַּקְּעוּתָם בְּכָךְ לְתַחֲרוּת וְרִיבוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נַעֲשׂוּ זְקוּקִים לְשִׁלְטוֹן שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם וִינַהֵל עִנְיָנֵיהֶם. וְאִלּוּלֵא שֶׁעָצַר הַמֶּלֶךְ בְּעַד בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ אִישׁ בְּאָחִיו, הָיָה הָאַלָּם בָּהֶם מִשְׁתַּלֵּט עַל הַחַלָּשׁ. וּכְבָר אָמַר אַרְדַשִׁיר10: “הַדָּת וְהַמַּלְכוּת תְּאוֹמִים הֵם. הַדָּת אוֹצָר הִיא וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵר עָלָיו”. וּכְבָר הוֹכִיחוּ חֻקּוֹת הַדָּת וְהַתְּבוּנָה שֶׁחוֹבָה הִיא עַל בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיַּשִּׂימוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, שֶׁיַּעֲמֹד לָעָשׁוּק בִּפְנֵי עוֹשְׁקוֹ, וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ נֶגֶד הֶחָזָק, וְיַעְצֹר בְּעַד אַלִּימוּת הַשַּׁחְצָן וְהָעַשְּׁקָן. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁלְּפִי עֵרֶךְ הַמִּדּוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן יִהְיֶה הַדּוֹר. וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אִם שְׁנַיִם מִן הָאָדָם יִהְיוּ טוֹבִים, יִהְיוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם טוֹבִים, וְאִם אֵלֶּה יְקַלְקְלוּ, יְקַלְקְלוּ כָל בְנֵי-הָאָדָם, וְהֵם: הַמְלֻמָּדִים וְהַנְּסִיכִים”. וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: הַמְּלָכִים שְׁלשָׁה הֵם: מֶלֶךְ הַדָּת וְמֶלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה וּמֶלֶךְ הַתַּאֲוָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ הַדָּת, הֲרֵי הוּא מְחַיֵּב אֶת נְתִינָיו לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי דָתָם, וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹמֵר דַּת יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁכֵּן הוּא הוּא זֶה שֶׁעַל פִּיו יִנְהֲגוּ בְעִנְיָנֵי הַדָּת, וְחַיָּבִים בְּנֵי-הָאָדָם לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עָלָיו בְּהֶתְאֵם לַמִּשְׁפָּט הַדָּתִי. וְהוּא עָלָיו לִנְהַג לְגַבֵּי הַבִּלְתִּי מְרֻצֶּה כְּמִנְהָגוֹ לְגַבֵּי הַמְרֻצֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נָתוּן בִּידֵי הַגּוֹרָל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה, הֲרֵי עָלָיו לַעֲסֹק בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְחַיֵּב אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הַדָּת וְלִשְׁמֹר עַל הַנִּימוּסִין, וְיִהְיוּ בְיָדוֹ כְרוּכִים יַחַד הַסַּיִף וְהָעֵט, וְכָל מִי שֶׁיָּסוּר מִמַּה שֶּׁרָשׁוּם בָּעֵט, הֲרֵי רַגְלָיו מוֹעֲדוֹת, וִייַשֵּׁר הַמֶּלֶךְ עַקְמִימוּתוֹ בְחֻדָּהּ שֶׁל חֶרֶב וְיָפִיץ הַצֶּדֶק בֵּין כָּל בְּנֵי-הָאָדָם. וְאוּלָם מֶלָךְ הַתַּאֲוָה אֵין לוֹ שׁוּם דָּת, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַּאֲוָתוֹ, וְאֵינוֹ יָרֵא חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו שֶׁהִשְׁלִיטוֹ, וְתִמּוֹט מַלְכוּתוֹ לַאֲבַדּוֹן, וְאַחֲרִית גָאוֹן אֶל בֵּית-שְׁאוֹל. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמֶּלֶךְ זָקוּק לְרַבִּים מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהֵם זְקוּקִים לְאֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר תְּכוּנוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְיַשֵּׁב הַמַּחְלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּלַהֲבִיאָם לִידֵי הֶסְכֵּם, וְיִכְלְלֵם כֻּלָּם בְּיָשְׁרוֹ וִיטַבְּעֵם בְּחַסְדוֹ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַרְדַשִׁיר, זֶה הַמְכֻנֶּה גַּחֶלֶת לוֹהֶטֶת, וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי לְמַלְכֵי פָּרָס, מָלַךְ עַל כָּל הָאֲרָצוֹת כֻּלָּן וְחִלֵּק אוֹתָן לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וְעָשָׂה לְשֵׁם כָּךְ אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת, לְכָל חֵלֶק חוֹתָם: הָרִאשׁוֹן חוֹתַם הַיָּם וְהַמִּשְׁטָר וְהַהֲגָנָה, וְכָתַב עָלָיו: “פְּקִידוּת הַמְּדִינָה”.וְהַשֵּׁנִי חוֹתַם הַמִּסִּים וְגְבִיּוֹת הַמָּמוֹן, וְכָתַב עָלָיו: “יִשּׁוּב הָעוֹלָם”, וְהַשְּׁלִישִׁי חוֹתַם הַכַּלְכָּלָה, וְכָתַב עָלָיו: “הַשֶּׁפַע”. וְהָרְבִיעִי חוֹתַם הָעֹשֶׁק, וְכָתַב עָלָיו: “הַצֶּדֶק”. וְנִמְשְׁכוּ סְדָרִים אֵלֶּה בֵין הַפַּרְסִים עַד שֶׁהוֹפִיעַ הָאִסְלָאם, וְכָתַב כּוֹסְרַי לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ שׁוּב זְקוּקִים אֵלֶיךָ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכּוֹסְרַי כָּתַב לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד זְקוּקִים אֵלֶיךָ. וְאַל תָּצֵק לָהֶם יָתֵר עַל הַמִּדָּה שֶׁלֹּא יָקוּצוּ בְךָ, אֶלָּא תֵּן לָהֶם מַתָּת בְּמִדָּה וְהַעֲנֵק לָהֶם הַעֲנָקוֹת יָפוֹת, וְתֵן לָהֶם בְּיָד רְחָבָה בִּזְמַן הַשֶּׁפַע. וְאַל תְּקַמֵּץ בִּשְׁעַת הַדְּחָק”. וְסִפְּרוּ שֶׁבְּדוּאִי אֶחָד בָּא אֶל אַלְמְַנְצוּר11 וְאָמַר לוֹ: “הַרְעֵב אֶת כַּלְבֶּךָ, לְמַעַן יֵלֵך אַחֲרֶיךָ”. וְכָעַס אַלְמְַנְצוּר עַל הַבְּדוּאִי, כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה. אָמַר לוֹ אַבּ אַלְעַבָּאס הַטּוּסִי: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאִם אַחֵר זוּלָתְךָ מַחֲזִיק לְפָנָיו כִּכַּר לֶחֶם, הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וְעוֹזֵב אוֹתְךָ”. וְשָׁכְכָה חֲמַת אַלְמְַנְצוּר, וְהֵבִין שֶׁאֵלֶּה דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֵטְא, וְצִוָּה לָתֵת לַבְּדוּאִי מַתָּנָה. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן אַלְמַרְוָאן12 כָּתַב לְאָחִיו עַבְּד אַלְעַזִיז בֶּן מַרְוָאן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלְחוּ לִהְיוֹת מַצְבִּיא לַצָּבָא בְּמִצְרַיִם: “בְּחַן אֶת סוֹפְרֶיךָ וְאֶת שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, שֶׁכֵּן בִּדְבַר הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ יוֹדִיעוּךָ סוֹפְרֶיךָ וּבְעִנְיַן הַטְּכָסִים יוֹרוּךָ שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, וְהַמּוֹרֵד בְּךָ הוּא אֲשֶׁר עַל יָדוֹ תַכִּיר לָדַעַת אֶת צְבָאֶךָ”. וְהָיָה עֹמַר בֶּן אַלְכַטָּאב13, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, נוֹהֵג שֶׁהָיָה מַתְנֶה עִם כָּל מְשָׁרֵת שֶׁקִּבֵּל לְשֵׁרוּתוֹ אַרְבָּעָה תְנָאִים: שֶׁלֹּא יִרְכַּב עַל בְּהֵמָה הָעֲמוּסָה מַשָּׂא, וְשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וְשֶׁלֹּא יֹאכַל מִן הַצִּבּוּר, וְשֶׁלֹּא יְאַחֵר מֵהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִזְמַנָּהּ. וְאָמְרוּ: “אֵין הוֹן טוֹב מִן הַבִּינָה, וְאֵין בִּינָה יוֹתֵר מִסִּדּוּר הָעִנְיָנִים בְּבִינָה וְהַתַּקִּיפוּת, וְאֵין כְּיִרְאַת-הָאֱלֹהִים, וְאֵין קִרְבָה אֶל אֱלֹהִים כַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְאֵין מֹאזְנַיִם לִשְׁמֹר עַל הַמִּדָּה כְּתַרְבּוּת, וְאֵין תּוֹעֶלֶת כְּהַצְלָחָה הַבָּאָה מִידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין סְחוֹרָה כַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וְאֵין רֶוַח כִּשְׂכַר אֱלֹהִים, וְאֵין חֲסִידוּת כַּשְּׁמִירָה עַל חֻקַּת הַמָּסֹרֶת, וְאֵין דַּעַת כְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעִיּוּן, וְאֵין עֲבוֹדַת-אֱלֹהִים כְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו, וְאֵין אֱמוּנָה כְּבשֶׁת-פָּנִים, וְאֵין יַחַס אָבוֹת כַּעֲנָוָה וְאֵין כָּבוֹד כַּדַּעַת. שְׁמֹר אֵפוֹא עַל הָרֹאשׁ וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְעַל הַבֶּטֶן וְעַל מַה שֶׁבְּקִרְבָּהּ, וּזְכֹר אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הַפֻּרְעָנוּת”. וְאָמַר עַלִי14 יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי נִכְלֵי הַנָּשִׁים, וְעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בִּפְנֵיהֶן. אַל תִּשְׁאֲלוּ לַעֲצָתָן בְּשׁוּם עִנְיָן, וְאַל תְּקַמְּצוּ בַּטּוֹבָה לְהֵיטִיב עִמָּהֶן, שֶׁלֹּא תְעוֹרְרוּ אוֹתָן לְמִרְמָה”. וְאָמַר עַלִי: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַלְכֵּל עִנְיָנָיו בְּחֶשְׁבּוֹן, סוֹפוֹ לָבוֹא בִמְבוּכָה”. וְאָמַר עֹמָר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: "הַנָּשִׁים שָׁלשׁ הֵן: אִשָּׁה מֻסְלִמִית יִרְאַת-אֱלֹהִים, שׁוֹמֶרֶת אֱמוּנִים, עוֹזֶרֶת כְּנֶגֶד בַּעְלָהּ לְהִתְגַּבֵּר עַל מְסִבּוֹת-הַזְּמַן וְאֵינָהּ מְסַיַּעַת לִמְסִבּוֹת-הַזְּמַן לְהִתְגַּבֵּר עַל בַּעְלָהּ. וּשְׁנִיָּה: הַדּוֹאֶגֶת רַק לִילָדֶיהָ וְאֵינָהּ מוֹסִיפָה עַל זֶה כְלוּם, וּשְׁלִישִׁית זוֹ שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ אֱלֹהִים קוֹלָר בְּצַוַּאר מִי שֶׁחָפֵץ. וְכֵן הַגְּבָרִים שְׁלשָׁה הֵם: גֶּבֶר בַּר-דַּעַת הַמְכַוֵּן דַרְכּוֹ בְּעֵצָה וּתְבוּנָה; וְשֵׁנִי בַּר-דַּעַת יוֹתֵר מִזֶּה, וְהוּא זֶה שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא עָלָיו עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּאַחֲרִיתוֹ, יִפְנֶה אֶל אַנְשֵׁי-עֵצָה וּתְבוּנָה וְיִנְהַג לְפִי עֲצָתָם; וּשְׁלִישִׁי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נְכוֹחָה וְלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלוֹ שֶׁל זֶה הַמַּדְרִיכוֹ לַנְּכוֹחָה וְלַצֶּדֶק, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵהֶם בְּכָל הָעִנְיָנִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁגַּם שְׁפָחוֹת זְקוּקוֹת לְצֶדֶק. וּמָשְׁלוּ בָזֶה מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים דְּרָכִים הַחַיִּים עַל מַה שֶּׁהֵם מְלַסְטְמִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאַף הֵם אִלְמָלֵא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּמִשְׁפָּט בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם, וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כַּהֲלָכָה בְּחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם, הָיוּ סִדְרֵיהֶם מִתְעַרְעֲרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָבָר: רֹאשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת הָאֲצִילוֹת הִיא הַנְּדִיבוּת וְהָאֹפִי הַטּוֹב. וּמַה יָפִים דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:
בִּנְדִיבוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ יְנַהֵל אַבִּיר עֲדָתוֹ,
וּנְקַלָּה הִיא לְךָ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ.
וְאָמַר אַחֵר:
בַּסְּלִיחָה כָּבוֹד וּבְאֹרֶךְ רוּחַ שִׁלְטוֹן
וּבָאֱמֶת מִפְלָט לַאֲשֶׁר הוּא נָכוֹן.
וַאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ תְּהִלָּה בְּפַזְּרוֹ הוֹן
יַעֲבֹר בִּנְדִיבוּתֹו בְּמֵרוֹץ-הַכָּבוֹד רִאשׁוֹן.
אַחֲרֵי-כֵן דִּבְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּעִנְיַן חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה שֶׁל הַמְּלָכִים. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “לֹא רָאִינוּ אָדָם מְדַבֵּר בְּשַׁעַר חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה כְּנַעֲרָה זוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁתַּשְׁמִיעַ אוֹתָנוּ מַה שֶּׁהוּא מִחוּץ לְשַׁעַר זֶה”. שָׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶׁאָמְרוּ וְהֵכִינָה וְאָמְרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁעַר הַתַּרְבּוּת, הֲרֵי הוּא כַּר רְחַב-יָדַיִם. שֶׁכֵּן כּוֹלֵל הוּא בְתוֹכוֹ אֶת הַשְּׁלֵמוּת. וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה וְשָׁלְחוּ בְּנֵי-תָמִים מִשְׁלַחַת אֶל מֻעַאוִיָּה15 וְהָיָה עִמָּם אַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס. נִכְנַס שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה אֵלָיו לִטֹּל לָהֶם רְשׁוּת שֶׁיִּכָּנְסוּ. אָמַר לוֹ: “נשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים,אַנְשֵׁי-עִרָאק מְבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אִתְּךָ וְשֶׁאֶשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם”. אָמַר מֻעַאוִיָּה: “הִסְתַּכְּלוּ מִי בַדֶּלֶת?” אָמְרוּ לוֹ: “בְּנֵי-תָמִים”. אָמַר: “יִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ וְאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס עִמָּם. אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “גֵּשׁ אֵלַי אַבּוּ-בַחְר, שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרֶיךָ”. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “אַבּוּ בַּחְר, מָה עֵצָה אַתָּה מַשִּׂיאֵנִי?” אָמַר לוֹ:” נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים חֲצֵה שֵׂעַר-הָרֹאשׁ וְגֹז הַשָּׂפָם וַעֲשֵׂה הַצִּפָּרְנַיִם וּמְרֹט שְׂעַר בֵּית-הַשֶּׁחִי וְגַלַּח שְׂעַר הַבּשֶׁת וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס אָמַר לְמֻעַאוִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָלוֹ:" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת". אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “וּלְנַפְשְׁךָ מָה אַתָּה מְיַעֵץ?” אָמַר לוֹ: “דּוֹרֵךְ אֲנִי בְּרַגְלִי בְעֹז עַל הָאָרֶץ, וּמֵרִים אוֹתָהּ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבוֹחֵן אוֹתָהּ בְּעֵינָי”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנַס אֶל נְשׂוּאֵי-פָנִים בְעַמְּךָ שֶׁאֵינָם נְסִיכִים?” אָמַר לוֹ: “מַרְכִּין אֲנִי אֶת רֹאשִׁי בְּבשֶׁת-פָּנִים וּפוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם, וְאֵינִי נִכְנַס בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיָנִי וּמְמַעֵט בִּדְבָרִים”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל הַשָּׁוִים לְךָ?” אָמַר: “אַקְשִׁיב לְמַה שֶׁהֵם אוֹמְרִים, כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים, וְאֵינִי תּוֹקְפָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם תּוֹקְפִים אוֹתִי”. אָמַר: “וּמָה עֲצָתְךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל נְשִׂיאֵי שִׁבְטֶךָ?” אָמַר: “שׁוֹאֵל אֲנִי בִּשְׁלוֹמָם בְּלִי תְּנוּעוֹת וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם. כְּשֶׁאוֹמְרִים לִי לָגֶשֶׁת אֲנִי נִגָּשׁ, וּכְשֶׁהֵם מַשְׁאִירִים אוֹתִי מֵרָחוֹק אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ בְּיַחַס לְאִשְּׁתֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "וַתֵּר לִי עַל זֶה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים “. אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי שֶׁתַּגִּיד לִי”. אָמַר לוֹ: “נוֹהֵג אֲנִי בָּהּ טוֹבוֹת וּמַרְאֶה לָהּ יְדִידוֹת שֶׁל קִרְבָה וּמְפַזֵּר עָלֶיהָ בְּיָד נְדִיבָה, שֶׁכֵּן נִבְרְאָה הָאִשָּׁה מִצֶּלַע עָקֹם”. אָמַר לוֹ: “וּמַה כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עִמָּהּ לָבוֹא אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “מְסַפֵּר אֲנִי עִמָּהּ עַד שֶׁאֲנִי מְפַיֵּס דַּעְתָּהּ וּמְנַשְּׁקָהּ עַד שֶׁתְּהֵא מְרַטֶּטֶת מִתְּשׁוּקָה, וּכְשֶׁהָעִנְיָן מַגִּיעַ לִידֵי זֶה הַיָּדוּעַ לְךָ, אֲנִי מַטִּילָה עַל גַּבָּהּ. וּבְשָׁעָה שֶׁהַטֵּפָּה שׁוֹקַעַת בִּמְכוֹנָהּ, אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתָהּ לִבְרָכָה, וְאַל נָא תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לְאָסוֹן, וְצוּר אוֹתָהּ בַּצּוּרָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר”. אַחֲרֵי זֶה אֲנִי קָם מֵעָלֶיהָ לִרְחָץ עַצְמִי כַּדָּת, יוֹצֵק הַמַּיִם עַל יָדַי, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹפֵךְ אוֹתוֹ עַל גּוּפִי, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן שֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁאָצַל לִי מִן הַחֶסֶד”. אָמַר מֻעַאוִיָּה: “יָפֶה הֲשִׁיבוֹתָ”. אָמַר לוֹ: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּירָא אֱלֹהִים בְּשִׁלְטוֹנְךָ עַל נְתִינֶיךָ, וְשֶׁתִּנְהַג עִם כֻּלָּם בְּשָׁוֶה בְּצֶדֶק”. וְקָם וְיָצָא מִמְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה. וּכְשֶׁפָּנָה לָלֶכֶת אָמַר מֻעַאוִיָּה: “אִלְמָלֵא לֹא הָיָה בְּעִרָאק אֶלָּא זֶה, דַּי הוּא”. הוֹסִיפָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה: וְזֶהוּ רַק מִבְחָר מִכָּל שַׁעַר הַתַּרְבּוּת. וְדַע הַמֶּלֶךְ שָׁהָיה מֻעַיְקִב מְמֻנֶּה עַל בֵּית-הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: "וְדַע הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מֻעַיְקִבּ מְמֻנֶּה עַל בֵּית הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָאָה יוֹם אֶחָד אֶת בֶּן עֹמָר וְנָתַן לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן מִבֵּית הָאוֹצָר, אָמַר מֻעַיְקִבּ: "וְאַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִי לוֹ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי. לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּא שָׁלִיחַ מֵעֹמָר לִקְרֹא לִי. נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו וּבָאתִי אֵלָיו וּמָצָאתִי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן בְּיָדוֹ וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, מֻעַיְקִב, מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ הַנּוֹגֵעַ לְנַפְשְׁךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר: “בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים תַּעֲמֹד לְדִין עִם אֻמָּתוֹ שֶׁל מֻחַמָּד יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם בִּדְבַר אֲדַרְכְּמוֹן זֶה”. וְכָתַב עֹמָר אֶל אַבּוּ-מוּסָא אַלְאַשְׁעַרִי16 מִכְתָּב וְזֶה תָּכְנוֹ: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ מִכְתָּב זֶה, תִּתֵּן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם וּשְׁלַח אֵלַי מַה שֶּׁנִּשְׁאַר”.וְכֵן עָשָׂה. וּכְשֶׁעָלָה עֹתְמָאן אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת כָּתַב כָּזֹאת לְאַבּוּ מוּסָא וְעָשָׂה כֵן וֶהֱבִיאוֹ זִיָאד עִמּוֹ. וּכְשֶׁהִנִּיחַ אֶת הַמִּסִּים לִפְנֵי עֹתְמָאן, בָּא בְּנוֹ וְלָקַח מֵהֶם אֲדַרְכְּמוֹן, בָּכָה זִיָאד. אָמַר לוֹ עֹתְמָאן: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי לְעֹמָר בֶּן אַלְאַכַטָּאבּ כְּמוֹ זֶה וְלָקַח בְּנוֹ אֲדַרְכְּמוֹן, וְצִוָּה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ בְכֹחַ, וּבִנְךָ לָקַח וְלֹא רָאִיתִי אָדָם שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מַשֶּׁהוּ”. אָמַר עֹתְמָאן: “וְהֵיכָן תִּמְצָא כְּעֹמָר?” – וְסִפֵּר זַיְד בֶּן אַסְלַם בְּשֵׁם אָבִיו שֶׁאָמַר: “יָצָאתִי עִם עֹמָר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה אֵלֵינוּ אֵשׁ דּוֹלֶקֶת. אָמַר לִי: “בֶּן אַסְלַם דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁנּוֹסְעִים הֵם אֵלֶּה שֶׁצִּנָּה תְקָפָתַם, בּוֹא וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם”. הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה אִשָּׁה מַצִּיתָה אֵשׁ מִתַּחַת לִקְדֵרָה, וּשְׁנֵי תִּינוֹקוֹת עִמָּהּ, מְיַלְּלִים. אָמַר לָהֶם עֹמָר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, בַּעֲלֵי-הָאוֹר. – שֶׁלֹּא טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו לֵאמֹר:” בַּעֲלֵי-הָאֵשׁ – מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרָה לוֹ: “תָּקְפוּ אוֹתָנוּ הַלַּיְלָה וְהַצִּנָּה”. אָמַר לָהּ: “וּמַה לְאֵלֶּה שֶׁהֵם מְיַלְּלִים?” אָמְרָה: “מֵחֲמַת הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הִיא קְדֵרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “מַיִם, שֶׁאַשְׁתִּיק אוֹתָם בָּהֶם, וְעֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ הוּא שֶׁעָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּגְלָלָם בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹדִיעַ אֶת עֹמָר עַל דְּבַר מַצָּבָם”. אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל בְּנֵי-אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם”. פָּנָה עֹמָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “בּוֹא וְנֵלֵךְ”. יָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁבָּאנוּ לְבֵית-הָאוֹצָר שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל הַצְּרָכִים. הוֹצִיא שַׂק שֶׁקֶּמַח בְּתוֹכוֹ וּכְלִי שֶׁשֻּׁמָּן בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר: “הַעֲמֵס זֶה עָלַי”, אָמַרְתִּי: “אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתָם בִּמְקוֹמְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר: “כְּלוּם תִּשָּׂא תַּחְתַּי אֶת נֵטֶל-עֲווֹנוֹתַי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים?” הֶעֱמַסְתִּי אוֹתָם עָלָיו וְיָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁהֵטַלְנוּ אֶת הַשַּׂק אֶצְלָהּ. הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֶּמַח וְאָמַר לָאִשָּׁה: “הַנִּיחִי זֹאת לִי”. וְהָיָה נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ מִתַּחַת לַקְּדֵרָה. וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל עַד מְאֹד, וְרָאִיתִי אֶת הֶעָשָׁן יוֹצֵא מִתּוֹךְ זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל. נָטַל קְצָת מִן הַשֻּׁמָּן וַהֱטִילוֹ לְתוֹכָהּ, וְאָמַר: “הַאֲכִילִי אוֹתָם וַאֲנִי מְצַנֵּן לָהֶם”. וְלֹא פָּסַק מִכָּךְ עַד שֶׁאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וְעָזַב אֶת הַשְּׁאָר אֶצְלָהּ, וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר: “רָאִיתִי שֶׁהָרָעָב הוּא שֶׁהֱבִיאָם לִידֵי בְּכִי, וְלֹא חָפַצְתִּי לַעֲבֹר מִשָּׁם עַד שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי סִבַּת הָאוֹר שֶׁרְאִיתִיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: אָמְרוּ שֶׁעֹמָר פָּגַשׁ רוֹעֶה עֶבֶד. בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ שֶׂה. אָמַר לוֹ: “אֵינוֹ שֶׁלִּי”. אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא זֶה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. קָנָה אוֹתוֹ וְשִׁחְרְרוֹ וְאָמַר: “אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁחוֹנַנְתָּ אוֹתוֹ שִׁחְרוּר קָטָן זֶה חָנֵּנִי אֶת הַשִּׁחְרוּר הַגָּדוֹל”17, וְאָמְרוּ: הָיָה עֹמָר מַאֲכִיל אֶת הַמְשָׁרְתִים חָלָב, וְאוֹכֵל בְּעַצְמוֹ מַאֲכָל גַּס, וּמַלְבִּישׁ אוֹתָם בְּגָדִים נָאִים וְלוֹבֵשׁ לְבוּשׁ הַגַּס, וְהָיָה נוֹתֵן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶּׁמַגִּיעַ לָהֶם וּמוֹסִיף עַל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם. נָתַן לְאָדָם אֶחָד אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וְהוֹסִיף אֶלֶף. אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם לֹא תוֹסִיף לְבִנְךָ כְּשֵׁם שֶׁהוֹסַפְתָּ לְזֶה?” אָמַר לָהֶם: “זֶה עָמַד אָבִיו בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”18 וְאָמַר חַסַן: "מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְעֹמָר מָמוֹן רָב. בָּאָה אֵלָיו חַפְצָה19 בִּתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָבָה חֵלֶק הַקִּרְבָה”. אָמַר לוֹ: “אָמְנָם צִוָּה אֱלֹהִים לָתֵת חֵלֶק לַקָּרוֹב, וְאוּלָם מִמָּמוֹנִי וְלֹא מִמָּמוֹן הַמֻּסְלִמִים. לֹא כֵן חַפְצָה, אָכֵן הִשְׂבַּעְתְּ רָצוֹן אֶת קְרוֹבַיִךָ, וְאוּלָם הִכְעַסְתְּ אֶת אָבִיךְ”. קָמָה וּפָנֶיהָ חָפוּ. וְאָמַר בֶּן-עֹמָר: “הִתְפַּלַּלְתִּי בְשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים לֵאלֹהִים בִּתְחִנָּה שֶׁיַּרְאֵנִי שׁוּב אֶת פְּנֵי אָבִי הַמֵּת, עַד שֶׁרְאִיתִיו כְּשֶׁהוּא מוֹחֶה אֶת הַזֵּעָה מֵעַל מִצְחוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, אָבִי?” אָמַר: “אִלְמָלֵא רַחֲמֵי אֱלֹהִים אָבַד אָבִיךָ”.
אַחֲרֵי-כֵן אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: שְׁמַע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי מִן הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ שַׁעַר הַתַּרְבּוּת וְהַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת מִתּוֹךְ מָסוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ אַחֲרֵי הַנָּבִיא וְהַיְשָׁרִים. חַסַן אַלְבַּצְרִי הָיָה אוֹמֵר: אֵין נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מִבְּלִי שֶׁיְּהֵא מִצְטָעֵר עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִלֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁצָּבַר, וְעַל שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַה שֶּׁקִּוָּה לוֹ, וְעַל שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּד בְּמִדָּה מְרֻבָּה20 לְמַה שֶׁהוּא עָתִיד לוֹ. וְאָמְרוּ לְסֻפְיָאן: אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹן שֶׁיִּמָּנֶה עִם זֶה עַל הַסַּגְפָנִים? אָמַר: “הֵן, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְאֹרֶךְ-רוּחַ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו צָרָה, וּכְשֶׁהוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ טוֹבָה”. וְאָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל עַבֵּד-אַללָּהּ בֶּן שַׁדָּאד לָמוּת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ מֻחַמָּד. וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַקּוֹרֵא לַמָּוֶת שֶׁכְּבָר קָרָא לִי. יְרָא אֶת אֱלֹהֶיךָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְהוֹדֵה לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב עִמְּךָ וֶהֱוֵה דוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁהַכָּרַת-טוֹבָה מְבִיאָה לְתוֹסֶפֶת טוֹבָה, וְיִרְאַת אֱלֹהִים הִיא הַצֵּידָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָעוֹלָם-הַבָּא, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:
וְלֹא אֶרְאֶה אשֶׁר בִּצְבִירַת מָמוֹן,
וְאוּלָם יְרֵא הָאֱלֹהִים אָשְׁרוֹ נָכוֹן.
וְיִרְאַת אֱלֹהִים הַטּוֹבָה בְּצֵידָה לְדַרְכְּךָ,
וְעִם אֱלֹהִים תִּמְצָא אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ לְךָ.
אַחַר-כָּךְ אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: יִשְׁמַע נָא הַמֶּלֶךְ פְּרָטִים אֵלּוּ מֵהַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם?” אָמְרָה: "כְּשֶׁעָלָה עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז21 לְכַלִיפוּת, בָּא אֶל קְרוֹבָיו וְנָטַל כָּל מַה שֶׁהָיָה בְיָדָם וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאוֹצָר, בָּאּו בְנֵי-אֻמַּיָּה בְּהוּלִים אֶל דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת אָבִיו פָאטִמָה בַּת מַרְוָאן. שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפָּגֵשׁ אִתְּךָ”. בָּאָה אֵלָיו. הוֹרִידָה מֵעַל פִּרְדָּתָהּ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל מְקוֹמָהּ אָמַר לָהּ: “דּוֹדָתִי, דַּבְּרִי אַתְּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר לָךְ אֵלַי. הַגִּידִי מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לְךָ הַזְּכוּת לְדַבֵּר רִאשׁוֹן, שֶׁבִּינָתְךָ חוֹדֶרֶת לְמַה שֶׁנֶּעֱלָם מֵהָבִין”. אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: “אֱלֹהִים שָׁלַח אֶת מֻחַמָּד לְרַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים, אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וַאֲסָפוֹ אֵלָיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: “אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: הֲרֵי שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – רַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים. אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְאָסַף אוֹתוֹ אֵלָיו, וְעָזַב לִבְנֵי-אָדָם נָהָר שֶׁיְּרַוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם בּוֹ. אַחֲרֵי כֵן קָם אַבּוּ-בַּכְּר הַצַּדִּיק לְכַלִיף אַחֲרָיו, וְהִזְרִים אֶת הַנָּהָר בְּזִרְמוֹ וְעָשָׂה אֶת הָרָצוּי לֵאלֹהִים. אַחֲרָיו קָם עֹמָר וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה כַּבִּיר, וְנִלְחַם מִלְחֲמוֹת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֻגְמָתָן. וּכְשֶׁקָּם עֹתְמָאן נִבְקַע הַנָּהָר וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ נָהָר שֵׁנִי. אַחֲרֵי-כֵן מָשַׁל מֻעָאוִיָּה וְנִבְקְעוּ מִמֶּנּוּ הַנְּהָרוֹת. וְלֹא פָּסְקוּ לִבְקֹעַ נְהָרוֹת כְּדֻגְמָתוֹ גַּם יַזִיד וְצֶאֱצָאֵי מַרְוָאן כְּעַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְאַלְוַלִיד וְסֻלַיְמָאן, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַשִּׁלְטוֹן אֵלָי. וּרְצוֹנִי אֲנִי הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הַנָּהָר כְּפִי שֶׁהָיָה בְרֵאשִׁיתוֹ”. אָמְרָה פָאטִימָה: “לֹא חָפַצְתִּי אֶלָּא לְדַבֵּר אִתְּךָ וּלְשׂוֹחֵחַ, וְאִם אֵלֶּה דְּבָרֶיךָ שׁוּב אֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ דָּבָר”. חָזְרָה אֶל בְּנֵי-אֻמַיָּה וְאָמְרָה לָהֶם:" טַעֲמוּ אֶת תּוֹצְאוֹת קִרְבַתְכֶם קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה לְעֹמָר".
אָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָסַף אֶת יְלָדָיו סְבִיבוֹתָיו, אָמַר לוֹ מַסְלַמָה בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כֵּיצַד זֶה תַּעֲזֹב אֶת יְלָדֶיךָ עֲנִיִּים, וְאַתָּה רוֹעָם? הֲרֵי כָּל זְמַן שָׁאַתָּה חַי, לֹא יוּכַל אָדָם לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִתֵּת לָהֶם מִבֵּית-הָאוֹצָר דֵּי סִפּוּקָם, וּכְדַאי הוּא זֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתוֹ לְזֶה שֶׁיִּמְשֹׁל אַחֲרֶיךָ”. הֵצִיץ בּוֹ עֹמָר הֲצָצָה שֶׁל כַּעַס וְתִמָּהוֹן וְאָמַר: “הוֹי מַסְלַמָה, כָּל יָמַי מְנַעְתִּים מִזֶּה, וְכֵיצַד זֶה אֶהְיֶה לְאֻמְלָל עַל-יָדָם אַחֲרֵי מוֹתִי? וַהֲרֵי יְלָדַי בֵּין שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם: אִם יִהְיוּ שׁוֹמְעִים לְמִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הֲרֵי יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכָּם, וְאִם מַמְרִים יִהְיוּ, הֲרֵי אֵינִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהֶם בְּמִרְיָם. הוֹי מַסְלַמָה, הֲרֵי יַחַד הָיִינוּ, אֲנִי וְאָתָּה, בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד כְּשֶׁקָּבְרוּ אֶחָד מִבְּנֵי מַרְוָאן, וַתִּשָּׂאֵנִי עֵינִי וָאֵרֶא אוֹתוֹ כְּמוֹ בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא מָסוּר לְעֹנֶשׁ מֵעָנְשֵׁי אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה, וְנִבְהַלְתִּי וּרְעָדָה אֲחָזַתְנִי, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא אֶנְהַג כְּמִנְהָגוֹ כְּשֶׁאַגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי בָּזֶה כָּל יְמֵי חַיָּי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲנִינַת אֱלֹהִים”. אָמַר מַסְלַמָה: "מַעֲשֶׂה וּמֵת אָדָם אֶחָד וְהָיִיתִי בִּשְׁעַת קְבוּרָתוֹ. וּכְשֶׁנִּגְמְרָה קְבוּרָתוֹ נְשָׂאַתְנִי עֵינִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ כִּרְאוֹת הַיָּשֵׁן בַּחֲלוֹם, בְּתוֹךְ גַּן, שֶׁנְּהָרוֹת זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ וְעָלָיו בִּגְדֵי-לָבָן. נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר: “לְשֵׁם זֶה יַעֲשׂוּ טוֹב הָעוֹשִׂים טוֹב”.
וּמֵעֵין זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה. וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֵמוּן: "הָיִיתִי חוֹלֵב הַצֹּאן בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז. פַּעַם אַחַת פָּגַשְׁתִּי רוֹעֶה, וְרָאִיתִי עִם צֹאנוֹ זְאֵב אוֹ זְאֵבִים, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁכְּלָבִים הֵם, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי זְאֵבִים קֹדֶם לָכֵן. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִּכְלָבִים אֵלֶּה?” אָמַר לִי: “אֵין הֵם כְּלָבִים, זְאֵבִים הֵם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם יִהְיוּ זְאֵבִים בְּתוֹךְ הַצֹּאן וְלֹא יַזִּיקוּם?” אָמַר לִי: “כְּשֶׁהָרֹאשׁ בָּרִיא, בָּרִיא הַגּוּף”.
וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְדָרַשׁ עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז דְּרָשָׁה מֵעַל גַּבֵּי בִּימָה שֶׁל חֵמָר. הִלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְשִׁבְּחוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים. אָמַר: “הוֹי, בְּנֵי-אָדָם, תַּקְּנוּ אֶת תּוֹכְכֶם שֶׁיְּתֻקַּן בַּרְכֶם כְּלַפֵּי אֲחֵיכֶם, וְהָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת דַּאֲגַתְכֶם לָעוֹלָם הַזֶּה, וּדְעוּ שֶׁאֵין בֶּן-אָדָם מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעָדֵיכֶם אַתֶּם, שֶׁקָּם מִבֵּין הַמֵּתִים לִתְחִיָּה. מֵת עַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְכָל אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, וְאַף עֹמָר מוֹת יָמוּת הוּא וְכָל אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרָיו”. אָמַר לוֹ מַסְלַמָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֶפְשָׁר נַעֲשֶׂה לְךָ סָמוֹכָה שֶׁתִּשָּׁעֵן עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִמֶּנָּה חֵטְא עַל צַוָּארִי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. אַחַר-כָּךְ זָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ. אָמְרָה פָאטִימָה: “הוֹי מִרְיָם, הוֹי מֻזָאחִים, הוֹי פְּלוֹנִי, שִׂימוּ לִבְּכֶם לָאִישׁ הַזֶּה”. נִגְּשָׁה פָאטִימָה וְהָיְתָה זוֹרֶקֶת עָלָיו מַיִם וּבוֹכָה, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְפוּתוֹ. רָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה, אָמַר לָהּ: “מַה הֱבִיאֵךְ לִידֵי בְּכִי, פָאטִמָה?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאִיתִיךָ מוּטָל בְּתוֹכֵנוּ בְּלִי רוּחַ חַיִּים, וְהִרְהַרְתִּי כֵּיצַד תִּהְיֶה מוּטָל לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה בְּמִיתָתְךָ וַעֲזִיבָתְךָ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וּפְרִידָתְךָ מֵאִתָּנוּ, וְזֶה שֶׁהֱבִיאַנִי לִידֵי בֶּכִי”. אָמַר לָהּ: “רַב לָךְ, פָאטִמָה, מַגְזִימָה אַתְּ”. בִּקֵּשׁ לָקוּם, הִתְרוֹמֵם וְנָפַל. אִמְּצָה אוֹתוֹ פָאטִמָה אֵלֶיהָ, וְאָמְרָה: “בְּאָבִי וּבְאִמִּי אֶפְדֶּךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לֹא נוּכַל עוֹד כֻּלָּנוּ לְדַבֵּר אִתְּךָ”.
אַחֲרֵי זֶה אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים:" זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים: “זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן”.
מַעֲשֶׂה הָיָה וְכָתַב עֹמָר בֶּן אַלְעַזִיז לָעוֹלִים לָחֹג בְּמַכָּה: "וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵינִי מֵעִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים בַּחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ וּבָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּבְיוֹם הֶחָג הַגָּדוֹל, שֶׁנָּקִי אָנֹכִי מֵעֲוֹן הָעֹשֶׁק שֶׁעָשְׁקוּ אֶתְכֶם וּמֵחֵטְא הַפְּגִיעָה שֶׁפָּגְעוּ בָכֶם אֵלֶּה שֶׁתָּקְפוּ אֶתְכֶם. לֹא צִוִּיתִי עַל זֶה וְלֹא בִקַּשְׁתִּי זֹאת וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוּם עִנְיָן מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְלֹא הִגִּיעַ אֵלַי הַדָּבָר. וּמְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁיִּהְיֶה נִמּוּק לִסְלִיחָה לִי זֶה שֶׁאֵין רְשׁוּת מִמֶּנִּי לַעֲשֹׁק אָדָם, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִתֵּן דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל עָשׁוּק. וְאָכֵן אִם נְצִיב מִנְּצִיבַי, מִי שֶׁהוּא יִשְׂטֶה מִן הַצֶּדֶק וְיַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לְפִי הַסֵּפֶר וְהַחֹק, אֵין עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ לְקוֹלוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַיָּשָׁר. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוּסַר מֵעָלַי הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הוּא הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָלָיו יִטֹּל הַמַּאֲמִין שָׂכָר”.
וְאָמַר אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּהֵימָנִים: "בָּאתִי אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה כַלִיף, וְרָאִיתִי לְפָנָיו שְׁנֵים-עָשָׂר אֲדַרְכְּמוֹן, צִוָּה לָשִׂים אוֹתָם בְּבֵית-הָאוֹצָר. אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אֲנָשִׁים חַסְרֵי-כֹּל. לוּ הוֹרַשְׁתָּ מַשֶּׁהוּ בְּצַוָּאָתְךָ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים”. אָמַר לִי: “גֵּשׁ אֵלַי. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, אָמַר לִי: “בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ, הוֹרֵש בְצַוָּאָתְךָ מַשֶּׁהוּ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים, אֵין הַדָּבָר כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶת יְלָדַי וְאֶת אֵלֶּה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָעֲנִיִּים בְּיַד אֱלֹהִים, וְהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הֵם אֶחָד מִשְּׁנֵי סוּגֵי בְּנֵי-אָדָם: אִם הוּא אָדָם יְרֵא אֱלֹהִים, הֲרֵי יָשִׂית לוֹ אֱלֹהִים מוֹצָא טוֹב, וְאִם אָדָם הָעוֹמֵד בְּמִרְיוֹ הוּא, הֲרֵי אֲנִי לֹא אֲחַזֵּק אוֹתוֹ בְּמִרְיוֹ כְלַפֵּי אֱלֹהִים”. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהָיוּ שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנִים זְכָרִים. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר: הֲרֵי אֲבִיכֶם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלֶּה: אִם זֶה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגֵיהִנֹּם, אוֹ שֶׁתִּהְיוּ עֲנִיִּים וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן, וּכְנִיסַת אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ, קוּמוּ וֵאלֹהִים יִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן הִפְקַדְתִּי עִנְיַנְכֶם בִּידֵי אֱלֹהִים”.
וְאָמַר כָאלִד בֶּן צַפְוָאן: נִטְפַּל אֵלַי יוֹסֵף בֶּן עֹמָר בְּדַרְכִּי, כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶל הִשָׁאם בְּן עַבְּד אַלמָאלִךְּ22 כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, כְּבָר יָצָא עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְעִם מְשָׁרְתָיו. חָנָה בְמָקוֹם אֶחָד וְנָטוּ לוֹ אֹהֶל. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, נִגַּשְׁתִּי לִקְצֵה הַשָּׁטִיחַ שֶׁיָּשַׁב עָלָיו וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ, וּכְשֶׁנָּחוּ עֵינַי עַל עֵינָיו אָמַרְתִּי לוֹ: “יָרֵק אֱלֹהִים עָלֶיךָ חַסְדּוֹ כְתֻמּוֹ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיָשֵׂם אֶת עִנְיָנֵי הַמִּשְׂרָה שֶׁשָּׂם עָלֶיךָ מִתְנַהֲלִים נְכוֹחָה וְלֹא יְעַרְבֵּב בְּשִׂמְחָתְךָ דֶּמַע רָע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֵינִי מוֹצֵא לְךָ עֵצָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סִפּוּרֵי אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לְךָ לְפָנֶיךָ, מִן הַמְּלָכִים”. הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב הָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה וְאָמַר: “תֵּן מַה שֶׁאִתְּךָ, בֶּן צַפְוָאן”. אָמַרְתִּי: "נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מַעֲשֶׂה וְיָצָא מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ, בְּדוֹר שֶׁלִּפְנֵי דוֹרְךָ זֶה לְאֶרֶץ זוֹ, וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו: “רְאִיתֶם גְּדֻלָּה מֵעֵין זוֹ שֶׁאֲנִי בָּהּ? וּכְלוּם נִתַּן לְאָדָם מַה שֶׁנִּתַּן לִי?” הָיָה אֶצְלוֹ אָדָם מִשְּׁיָרֵי בְנֵי-הַסַּמְכָא וְהַתּוֹמְכִים בָּאֱמֶת הַנּוֹהֲגִים עַל פִּיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה. נוֹתֵן אַתָּה לִי רְשׁוּת שֶׁאָשִׁיב עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ? זֶה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ דָבָר שֶׁלֹּא יִפָּסֵק הוּא אוֹ דָּבָר שֶׁיִּפָּסֵק?” אָמַר לוֹ: “דָּבָר שֶׁעָתִיד לְהִפָּסֵק הוּא”. אָמַר לוֹ: “מַה לִּי אֵפוֹא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדָבָר שֶׁיִּפָּסֵק, שֶׁתֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ זְמַן מֻעָט, וְאַתָּה עָתִיד לִתֵּן עָלָיו דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן זְמַן אָרֹךְ, וְשֶׁבִּשְׁעַת הַחֶשְׁבּוֹן תִּהְיֶה אַתָּה עָרֵב לוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְהֵיכָן הַמִּפְלָט, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶשְׁאַף אֵלָיו?” אָמַר לוֹ: “הוּא בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּמַלְכוּתְךָ וְתְהֵא נוֹהֵג עַל-פִּי מִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁתִּלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹתֶיךָ וְתַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם מִיתָתְךָ. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ”. אָמַר כַאלִד בֶּן צַפְוָאן: “אַחֲרֵי זֶה דָּפַק הָאִישׁ עַל דַּלְתּוֹ בַשַּׁחַר, וּמְצָאוֹ שֶׁכְּבָר הִנִּיחַ כִּתְרוֹ וּמִתְכּוֹנֵן לְחַיֵּי נְזִירוּת מֵרֹב מַה שֶּׁלָּקַח מוּסָר”. בָּכָה הִשָּׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ בְּכִי רָב, עַד שֶׁנִּתְרַטֵּב זְקָנוֹ, וְצִוָּה לְהָסִיר כָּל מַה שֶׁעָלָיו מִן הַפְּאֵר, וְלֹא יָצָא מִפֶּתַח אַרְמוֹנוֹ. בָּאוּ עֲבָדָיו הַמְשֻׁחְרָרִים וְסָרִיסָיו אֶל כַאלִד בֶּן צַפְוָאן וְאָמְרוּ: “כְּלוּם תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת בִּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים? הֵפַרְתָּ אֶת תַּעֲנוּגוֹ וּמֵרַרְתָּ אֶת חַיָּיו”.
אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד. וְאוּלָם בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים, מֶלֶךְ הַדּוֹר, יִהְיֶה טוֹב”. אָמְרוּ הַקָּאצִים: “נַעֲרָה זוֹ פֶּלֶא הַזְּמָן הִיא וּפְנִינָה יְחִידָה בַּדּוֹר וּבָעִתִּים כֻּלָּן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ כָּזֹאת בְּאֵיזֶה זְמַן מִן הַזְּמַנִּים”. בֵּרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּלְּקוּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה שַׁרְכָּאן אֶל מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ לְסַדֵּר אֶת חַג הַחֲתֻנָּה וְהָכִינוּ הַמַּטְעָמִים. מִכָּל הַמִּינִים”. מִלְּאוּ מִיָּד אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהֵכִינוּ אֶת כָּל הַמַּטְעַמִּים, צִוָּה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּקְנָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה נוֹכְחוֹת בִשְׁעַת הֲסָרַת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה וְהַחֲתֻנָּה. לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם עַד שֶׁעָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּכָל שֶׁתִּתְאַוֶּינָה לוֹ הַנְּפָשׁוֹת וְתִתְעַנֵּגְנָה עָלָיו הָעֵינַיִם. וְאָכְלוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם דֵּי-שָׂבְעָם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ כָּל מְזַמֶּרֶת שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק, וּבָאוּ כֻלָּן, וְכֵן נַעֲרוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַנִּכְבָּדִים הַיּוֹדְעוֹת זֶמֶר, וְעָלוּ כֻלָּן לָאַרְמוֹן.
כְּשֶׁבָּא הָעֶרֶב וְהֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקוּ נֵרוֹת מִשַּׁעַר הַמְּצוּדָה וְעַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. הָלְכוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַנִּכְבָּדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. לָקְחוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַנַּעֲרָה לְקָשְׁטָה וּלְהַלְבִּישָׁה, וּמָצְאוֹ אוֹתָהּ לֹא-זְקוּקָה לְקִשּׁוּט. וּכְבָר נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָּצָא יָשַׁב עַל הַסַּפָּה, וְהֵסִירוּ לְפָנָיו צְעִיף הַכַּלָּה, אַחַר-כָּךְ הֵקֵלוּ מֵעָלֶיהָ בְּגָדֶיהָ, וְצִוּוּ אוֹתָהּ מַה שֶּׁמְצַוִּים עָלָיו אֶת הַבָּנוֹת בְּלֵיל הַנִּשּׂוּאִים. נִכְנַס אֵלֶיהָ שַׁרְכָּאן וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ בְכָךְ. שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְצִוָּה אֶת הַחֲכָמִים לִכְתֹב אֶת תַּאֲרִיךְ הַהֵרָיוֹן. כְּשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, עָלוּ אֵלָיו רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, הֵבִיא אֶת סוֹפְרוֹ וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁהוּא קָנָה נַעֲרָה בַּת-מַדָּע וְתַרְבּוּת וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה, וְשֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיִּשְׁלָחֶנָּה לְבַגְדָאד שֶׁתְּבַקֵּר אֶת אָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְשֶׁהוּא שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ. חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאָבִיו בִּידֵי רָץ מָהִיר. שָׁהָה הָרָץ הַמָּהִיר חֹדֶשׁ זְמַן וְחָזַר אֵלָיו וְהֵבִיא לוֹ תְשׁוּבָה וּמְסָרָהּ לוֹ. נְטָלָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהָיָה בָּהּ אַחֲרֵי "בְּשֵׁם אֱלֹהִים, "זֶהוּ מֵאֵת הַנָּבוֹךְ שֶׁאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, בְּאָבְדַּן שְׁנֵי יְלָדָיו וְנָטְשׁוּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתָיו, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן לִבְנוֹ שַׁרְכָּאן. דַּע שֶׁאַחֲרֵי נְסִיעָתְךָ מֵאֶצְלִי נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם צַר לִי, עַד לִבְלִי עֲצֹר כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ רוּחִי עוֹד, וְלֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר סוֹד. וְסִבַּת זֶה הוּא שֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל. וּכְבָר בִּקֵּשׁ צַוְא אַלְמַכָּאן מִמֶּנִּי קֹדֶם לָכֵן רְשׁוּת לָלֶכֶת לְחִגָ’אז. וְאוּלָם חָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן וּמְנַעְתִּיו מִנְּסֹעַ עַד לַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית. וּכְשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּכְּשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ, וּכְשֶׁבָּאתִי מָצָאתִי שֶׁאָחִיךָ וַאֲחוֹתְךָ נָטְלוּ מִקְצָת מִן הַמָּמוֹן וְנָסְעוּ עִם הָעוֹלִים לָחֹג. כְּשֶׁנּוֹדַע לִי הַדָּבָר צָרוּ לִי אַפְסֵי-אָרֶץ, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹאָם שֶׁל הָעוֹלִים לָחֹג, אֶפְשָׁר יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֵלֶּה אִתָּם. וּכְשֶׁבָּאוּ הָעוֹלִים לָחֹג שָׁאַלְתִּי לָהֶם, וְלֹא הִגִּיד לִי אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתָם. לָבַשְׁתִּי בִּגְלָלָם בִּגְדֵי אֵבֶל, וַאֲנִי לִבִּי מְמֻשְׁכָּן, נְדוּד שֵׁנָה וְטוֹבֵעַ בְּדֶמַע-עֵינִי”. וְנָשָׂא דְּבָרוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
דְּמוּתָהּ בֶחָזוֹן אִתִּי וְלֹא תָּסוּר.
שַׁתִּיהָ בַּלֵּב, בַּמְכֻבָּד בַּמָּקוֹם אָצוּר.
וְלוּלֵא שִׁבְרִי לְשִׁיבָה, לֹא הָיִיתִי שָׁעָה,
וְלוּלֵא דְּמוּת-הֶחָזוֹן רוּחִי לֹא רָגְעָה.
אַחַר-כָּךְ כָּתַב בְּתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁכָּתַב: “וְאַחֲרֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם לְךָ וּלְמִי שֶׁאֶצְלְךָ, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא תִּתְרַשֵּׁל בַּחֲקִירַת הָעִנְיָן, שֶׁחֶרְפָּה הוּא לָנוּ”. כְּשֶׁקָּרָא שַׁרְכָּאן אֶת הַמִּכְתָּב נֶעֱצַב עַל אָבִיו וְשָׂמַח עַל אָבְדַּן אֲחוֹתוֹ וְאָחִיו. נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁאָחִיהָ הוּא, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁמָּלְאוּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם. וְהֵקֵל לָהּ אֱלֹהִים אֶת הַלֵּדָה וְיָלְדָה בַּת. אָמְרָה לוֹ: “בִּתְּךָ הִיא זוֹ, קְרָא לָהּ שֵׁם כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. אָמַר לָהּ: “מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הוּא לִקְרֹא שֵׁם לְיַלְדֵיהֶם בִּמְלֹאת שִׁבְעָה יָמִים לְהִוָּלְדָם”. גָּחַן עַל בִּתּוֹ וּנְשָׁקָהּ, וּמָצָא בְּצַוָּארָהּ תְּלוּיָה אֶבֶן-חֵן מִשָּׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁהֱבִיאָתָן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵאֶרֶץ יָוָן. כְּשֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּאֶבֶן-הַחֵן הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארֵי בִּתּוֹ, נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְגָדַל כַּעְסוֹ, וְנָעַץ עֵינָיו בְּאֶבֶן-הַחֵן עַד שֶׁהִכִּירָהּ הַכָּרָה נְכוֹנָה. הִסְתַּכֵּל בְּנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “הוֹי שִׁפְחָה, מֵהֵיכָן הִגִּיעָה אֵלַיִךְ אֶבֶן-חֵן זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי גְּבִרְתְּךָ וּגְבֶרֶת כָּל מִי שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ! כְּלוּם אִי-אַתָּה בּוֹשׁ לְהַגִּיד לִי “הוֹי שִׁפְחָה”, הֲרֵי אֲנִי נְסִיכָה בַּת מֶלֶךְ. וּמֵעַתָּה יְהִי קֵץ לִשְׁמִירַת הַסּוֹד וְיִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁאֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, אֲחָזוֹ חִיל וּרְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה חָרַד לִבּוֹ וְהִלְבִּינוּ פָנָיו וְאָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁכֵּן הִכִּיר שֶׁאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הִיא, וְנִטְּלָה דַּעְתּוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָיָה תוֹהֶה, וְאוּלָם לֹא הִתְוַדַּע אֵלֶיהָ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אַתְּ בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן?” אָמְרָה: “הֵן”. אָמַר לָהּ: “וּמַהִי הַסִּבָּה לִפְרִידָתֵךְ מֵאָבִיךְ וְלַמְּכִירָה שֶׁמָּכְרוּ אוֹתָךְ?” סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁעָזְבָה אֶת אָחִיהָ חוֹלֶה בִירוּשָׁלַיִם, וְסִפְּרָה לוֹ עַל חֲטִיפַת הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפָהּ וְעַל מְכִירָתוֹ אוֹתָהּ לַסּוֹחֵר. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא מֵאָבִיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד זֶה תְהֵא אֲחוֹתִי נְשׂוּאָה לִי. לֹא כִי חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לְאַחַד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁלִּי וְאִם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר, הֲרֵינִי טוֹעֵן שֶׁגֵּרַשְׁתִּיהָ לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ, וְהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלִּי”. הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְנֶאֱנַח וְאָמַר: “נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אֲחוֹתִי אַתְּ בֶּאֱמֶת, וּמִתְפַּלֵּל אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁיִּסְלַח לָנוּ לַחֵטְא שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבָכְתָה וְסָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “כְּבָר נָפַלְנוּ בְחֵטְא גָּדוֹל. וּמַה אֶעֲשֶׂה? וּמַה אֹמַר לְאָבִי וּלְאִמִּי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ אֵלַי: מֵהֵיכָן בָּאָה אֵלַיִךְ בַּת זוֹ?” אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן: “עֲצָתִי הִיא, שֶׁאַשִּׂיא אוֹתָךְ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, וְאַנִּיחַ אוֹתָךְ לְגַדֵּל אֶת בִּתִּי בְּבֵיתוֹ, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם שֶׁאַתְּ אֲחוֹתִי וְזֹאת בִּתִּי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁחָרַץ. אֵין לָנוּ חָסוּת אֶלָּא נִשּׂוּאַיִךְ לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה בְּטֶרֶם יִוָּדַע הַדָּבָר לְאָדָם”. הִתְחִיל מְפַיְּסָה וּמְנַשֵּׁק לָהּ בְּרֹאשָׁהּ, אָמְרָה לוֹ: “וּמַה שֵׁם תִּקְרָא לַבַּת?” אָמַר לָהּ: “אֶקְרָא לָהּ שֵׁם קֻצִ’יַ-פַכַּאן”23. הִשִּׂיאָה לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת בִּתָּהּ, וְגִדְּלוּהַ עַל כִּתְפוֹת הַשְּׁפָחוֹת, וְשָׁקְדוּ עָלֶיהָ בְּמַשְׁקָאוֹת וּבְכָל מִינֵי אֲבָקוֹת. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן עִם הַמַּסִיק בְּדַמֶּשֶׂק.
וְאֵרַע שֶׁבָּא שָׁלִיחַ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָץ מָהִיר מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְעִמּוֹ מִכְתָּב. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ, וּמָצָא בוֹ אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַיָּקָר, שֶׁאֲנִי מִתְאַבֵּל אֵבֶל כָּבֵד עַל פֵּרוּד הַיְלָדִים, וְנִגְזְלָה שְׁנָתִי, וְלֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ לִי. וּכְבָר שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, שֶׁתֵּכֶך אַחֲרֵי הַגִּיעוֹ לְיָדֶיךָ, תִּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַמִּסִּים, וְתִשְׁלַח יַחַד אִתָּם אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ וְנָשָׂאתָ אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁחָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹתָהּ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרֶיהָ, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי מֵאֶרֶץ יָוָן זְקֵנָה מֵהַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וּבְחֶבְרָתָהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, שֶׁקָּנוּ לָהֶן מִן הַמַּדָּע וְהַתַּרְבּוּת וּמִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה כָּל מַה שֶׁעַל הָאָדָם לְדַעְתּוֹ. וְתֵלֶא כָּל לָשׁוֹן לְתָאֵר זְקֵנָה זוֹ וְאֶת אֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ, שֶׁכֵּן שְׁלֵמוֹת הֵן בְּסוּגֵי הַמַּדָּע וְהַמַּעֲלוֹת וְהַחָכְמָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָן, אֲהַבְתִּין וְחָשַׁקְתִּי בָּהֶן שֶׁתִּהְיֶינָה בְּאַרְמוֹנִי וּבִרְשׁוּתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶן אֵצֶל שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. שָׁאַלְתִּי אֶת פִּי הַזְּקֵנָה לִמְחִירָן, וְאָמְרָה: “אֵינִי מוֹכְרָתָן אֶלָּא בַּמַּס הַנִּכְנָס מִדַּמֶּשֶׂק”. וַאֲנִי, חַי-אֱלֹהִים, רוֹאֶה אֶת מַס דַּמֶּשֶׂק מְעַט בִּמְחִירָן, שֶׁכֵּן גַּם אַחַת מֵהֶן שָׁוָה יוֹתֵר מִן הַסְּכוּם הַזֶּה. נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ, וְהִכְנַסְתִּין לְאַרְמוֹנִי וְנִשְׁאֲרוּ בִרְשׁוּתִי. מַהֵר אֵפוֹא לִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ אֶת הַמַּס כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר הַזְּקֵנָה לְאַרְצָה, וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן לְעֵינֵי הַמְּלֻמָּדִים. וְאִם הִיא מְנַצַּחַת אוֹתָן, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָהּ אֵלֶיךָ וְעִמָּה אֶת מַס בַּגְדָאד”. כְּשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְשַׁרְכָּאן, פָּנָה אֶל גִּיסוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא הֵנָּה אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְךָ”. כְּשֶׁבָּאָה לְפָנָיו, הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל עִנְיַן הַמִּכְתָּב, וְאָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מָה אִתָּךְ מִן הָעֵצָה שֶׁנָּשִׁיב תְּשׁוּבָה?” אָמְרָה לוֹ: “הָעֵצָה תְּהֵא כַּאֲשֶׁר תִּיעַץ אַתָּה”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁנִּכְסְפָה לְמִשְׁפַּחְתָהּ וּלְמוֹלַדְתָּהּ: “שְׁלַח אוֹתִי בְּלִוְיַת בַּעְלִי שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁאֲסַפֵּר לְאָבִי סִפּוּרִי, וְשֶׁאַגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַבְּדוּאִי שֶׁמְּכָרַנִי, וּמוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהַסּוֹחֵר מְכָרַנִי לְךָ וְהִשֵּׂאתָ אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתִי”. אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" וְכֵן יִהְיֶה". נָטַל אֶת בִּתּוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וּמְסָרָהּ לְמֵינִיקוֹת וּלְסָרִיסִים, וְהִתְחִיל בַּהֲכָנַת הַמַּס. וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁיִּקַּח אֶת הַמַּס וְאֶת הַנַּעֲרָה בְּלִוְיָתוֹ וְיֵצֵא לְבַגְדָאד. עָנָהוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְּקֻדָּתוֹ. צִוָּה לִמְסוֹר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף אַפִּרְיוֹן שֶׁיֵּשֵׁב בּוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ וְלַנַּעֲרָה גַּם הִיא אַפִּרְיוֹן. כָּתַב מִכְתָּבוֹ וּמְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף וְנִפְרַד מֵעַל נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח מִמֶּנָּה אֶת אֶבֶן-הַחֵן וְשָׂם אוֹתָהּ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב טָהוֹר. נָסַע שׁוֹמֵר-הַסַּף בְּאוֹתָהּ לַיְלָה.
וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָצְאוּ צַוְא אַלְמַכָּאן וְהַמַּסִיק לְטַיֵּל וְלִרְאוֹת בַּמָּקוֹם, וְרָאוּ גְמַלִּים וּפְרָדוֹת טְעוּנִים וַאֲבוּקוֹת וּפַנָּסִים מְאִירִים. שָׁאַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר הַמִּטְעָנִים הַלָּלוּ וְעַל בַּעֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מַס דַּמֶּשֶׂק הוּא הַמּוּבָל לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל מְדִינַת בַּגְדָאד”. אָמַר לָהֶם: “וּמִי בְּרֹאשׁ מִטְעָנִים אֵלּוּ?” אָמְרוּ לוֹ: “רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי הַסַּף הוּא שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת הַנַּעֲרָה לִמּוּדַת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה בְכִי רַב, שֶׁנִּזְכַּר בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ וּבְאֲחוֹתוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אֵינִי מַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת כָּאן. הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִם אוֹרְחָה זוֹ לְאִטִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי מִירוּשָׁלַיִם לְדַמֶּשֶׂק, וְאֵיךְ אַנִּיחֲךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי לְבַגְדָאד? אֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.
הִתְחִיל הַמַּסִּיק מֵכִין עַצְמוֹ: חָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר וְשָׂם מְתַּחְתּוֹ 24 עָלָיו, וְנָתַן בָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה. אָזַר חֲלָצָיו וְהָיָה מוּכָן, מְצַפֶּה עַד שֶׁעָבְרוּ הַמִּטְעָנִים וְשׁוֹמֵר-הַסַּף רָכוּב עַל גַּבֵּי גְמַל-מֵרוֹץ וְחֵיל הָרַגְלִים סְבִיבוֹתָיו. רָכַב צַוְא אַלְמַכָּאן עַל חֲמוֹר הַמַּסִּיק. אָמַר לַמַּסִּיק: “רְכַב עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “לֹא אֶרְכַּב, אֶלָּא אֶעֱמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּרְכַּב שָׁעָה אֶחָת”. אָמַר לוֹ:" כְּשֶׁאֶהְיֶה עָיֵף אֶרְכַּב שָׁעָה אַחַת". אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן לַמַּסִּיק: “לְבַסּוֹף עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁתָּקַף אוֹתָם הַחֹם, צִוָּה אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף לַחֲנוֹת. חָנוּ וְנָחוּ וְהִשְׁקוּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לִנְסֹעַ. וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הִגִּיעוּ לִמְדִינַת חֲמָת, וְחָנוּ וְעָמְדוּ בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁהוּ בִּמְדִינַת חֲמָת שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסְעוּ וְלֹא פָסְקּו מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחֶרֶת, וְעָמְדוּ בָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדִיָאר-בַּכְּר. נָשְׁבָה עֲלֵיהֶם רוּחַ בַּגְדָאד. הִרְהֵר צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְכֵיצַד יָשׁוּב אֶל אָבִיו בְּלִי אֲחוֹתוֹ, וּבָכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְלוֹנֵן וְחָזַק עָלָיו יְגוֹנוֹ. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
אֲהוּבִי, עַד מָה שֵׂבֶר זֶה וְאֶשָּׂאֶנּוּ?
וְלֹא בָא מֵאִתְּכֶם שָׁלִיחַ יוֹדִיעֵנוּ.
אַךְ קְצָרִים הֵמָּה יְמֵי הָאִחוּד,
וּמִי יִתֵּן וְקָצְרוּ גַּם יְמֵי הַפֵּרוּד.
הַחֲזִיקוּ בְיָדִי וְחוּסוּ עַל כִּסּוּפִי, גַם אִם אַאֲרִיךְ רוּחִי, יְכַלֶּה אֶת גּוּפִי.
וְאִם תָּאִיצוּ בִי: “הִתְנַחֵם”, אֲשִׁיבְכֶם: "בֵּאלֹהִים,
לֹא אֶמְצָא לִי נִחוּמִים, עַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים".
אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח בְּכִי וַאֲנָחָה אֵלּוּ, שֶׁקְרוֹבִים אֲנַחְנוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר-הַסַּף”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא קוֹלִי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, אֶפְשָׁר תִּכְבֶה אֵשׁ לְבָבִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הָאֵבֶל, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצְךָ, וְאַחֲרֵי זֶה תַּעֲשֶׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “חַי הָאֱלֹהִים שֶׁאֵינִי מַרְפֶּה מִזֶּה”. הִפְנָה פָּנָיו לְעֵבֶר בַּגְדָאד, וְהָיָה הַיָּרֵחַ מֵאִיר, וְהָיְתָה נֻזהַת אַלזַּמָאן עֵרָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן וְנִזְדַּעְזְעָה וְהָיְתָה בוֹכָה. וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה שָׁמְעָה אֶת אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
הִבְרִיק הַבָּרָק הַתֵּימָנִי
וַיִּתְקְפֵנִי וְהוֹגָנִי
בִּגְלַל אָהוּב שִׁעְשְׁעָנִי.
וְכוֹס בְּרָכָה הִשְׁקָנִי,
הוֹי נִצְנוּץ-בָּרָק עָמוּם, הֲיוֹם-קִרְבָה עוֹד יָקוּם?
הוֹי, מְחָרְפִי, אַל נָא חֲרָפוֹת תִּשָּׂא,
כִּי אֱלֹהִים אוֹתִי נִסָּה
בְּאָהוּב מֵעֵינַי נֶעֱלָם,
וּזְמַן אוֹתִי הָמָם.
רָחַק שַׁעֲשׁוּעַ לְבָבִי,
עֵת פָּנָה מַזַּל-כּוֹכָבִי.
וְגוֹרָל צָפַן לִי יָגוֹן
בְּקֻבַּעַת הִשְׁקַנִי אָסוֹן,
וַיַּרְאֵנִי, הוֹי אֲהוּבִי,
כִּי מַתִּי לִפְנֵי בּוֹא קֵרוּבִי.
הוֹי גּוֹרָל, אַהֲבָה נָא הָשֵׁב,
לְהִתְעַלֵּס בְקָרוֹב עַד לְהִשְׁתּוֹבֵב
בְשִׂמְחָה עִם שַׁלְוַת בִּטָּחוֹן
מִפְּנֵי זְמַן הֵמִיט עָלַי אָסוֹן,
בִּגְלַל מִסְכֵּן לַנֵּכָר נָדָד,
אֲשֶׁר לָן וְלִבּוֹ נִפְחָד,
וּבְאֶבְלוֹ יָשַׁב בָדָד,
מִשַּׁעֲשׁוּעֵי זְמַן נִפְרָד.
מָשְׁלוּ בָּנוּ בְּאַף,
זֶרַע מְרֵעִים עָלֵינוּ אָכַף.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, צָעַק וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ.
זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הִנֵּה הָיְתָה נֵעוֹרָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאָחִיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ הַקּוֹל בַּלַּיְלָה, נִפְגַּע לִבָּהּ וְקָמָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ וְקָרְאָה לַסָּרִיס. אָמַר לָהּ: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהָבֵא אֵלַי אֶת הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מֵאָחִיהָ אֶת הַשִּׁיר, קָרְאָה לְרַב-הַסָּרִיסִים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ וְהָבֵא אֵלַי אֶת זֶה הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים אֵלֶּה”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא שְׁמַעְתִּיו וְאֵינִי מַכִּירוֹ, וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יְשֵׁנִים”. אָמְרָה לוֹ: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עֵר הוּא זֶה שֶׁשָּׁר אֶת הַשִּׁירִים”. חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא עֵר אֶלָּא אֶת הַמַּסִּיק. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצַוְא אַלְמַכָּאן, הֲרֵי הָיָה בְהִתְעַלְפוּתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו פָּחַד מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אַתָּה הוּא שֶׁנָּשָׂאתָ אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁירָה שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ גְּבִרְתֵּנוּ?” סָבַר הַמַּסִּיק שֶׁהַגְּבִירָה כָּעֲסָה עַל שִׁירַת הַשִּׁיר, וּפָחַד וְאָמַר לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא אֲנִי הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “וּמִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר? הוֹבִילֵנִי אֵלָיו, שֶׁאַתָּה מַכִּירוֹ, שֶׁהֲרֵי עֵר אַתָּה”. פָּחַד הַמַּסִּיק עַל צַוְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יִגְרֹם לוֹ הַסָּרִיס רָעָה בְּמַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת: זֶה שֶׁהָיָה שָׁר הַשִּׁירִים הוּא אָדָם עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁעָבַר, וְהֶחֱרִידַנִי וְהִבְהִילַנִי גַּם אָנִי. יְשַׁלֵּם לוֹ אֱלֹהִים כְּפָעֳלוֹ”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אִם אַתָּה מַכִּירוֹ, הוֹבִילֵנִי אֵלָיו שֶׁאֶתְפְּשֶׂנּוּ וְאֶקַּח אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שֶׁבּוֹ גְּבִרְתֵּנוּ, אוֹ תְּפְשֵׂהוּ אַתָּה בְיָדְךָ”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי מְבִיאוֹ אֵלֶיךָ”. עֲזָבוֹ הַסָּרִיס וְהָלַךְ לוֹ, וְנִכְנַס וְהוֹדִיעַ לְגְבִרְתּוֹ אֶת הָעִנְיָן, וְאָמַר: “אֵין אִישׁ מַכִּירוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹבֵר-אֹרַח”. שָׁתְקָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר צַוְא אַלְמַכָּאן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְנָשַׁב עָלָיו מַשַׁק-רוּחַ הַשַּׁחַר. נִסְעֲרָה רוּחוֹ מִצַּעַר וּדְאָגָה. הֵיטִיב קוֹלוֹ וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת קוֹלוֹ בְשִׁיר. אָמַר לו הַמַּסִּיק: “מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשִׁיר מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר לְכַבּוֹת אֵשׁ לְבָבִי”. אָמַר לוֹ: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵרַע?” וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, בָּא אֵלַי הַסָּרִיס בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתָ מִתְעַלֵּף וְאִתּוֹ מַקֵּל-לוּז אָרֹךְ, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים וּמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זֶה שֶׁהָיָה שָׁר שִׁירִים, וְלֹא מָצָא מִי שֶׁהוּא עֵר זוּלָתִי וְחָקַר אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “עוֹבֵר אֹרַח הָיָה” וְהִסְתַּלֵּק, וְהוֹצִיאַנִי אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּלֵא כֵן הָיָה הוֹרְגֵנִי. אָמַר לִי: “אִם תִּשְׁמַע אוֹתוֹ שׁוּב הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן כָּךְ בָּכָה וְאָמַר: “מִי הוּא שֶׁיְּעַכְּבֵנִי מִלָּשִׁיר? הֲרֵנִי שָׁר וְיָבוֹא מַה שֶּׁיָּבוֹא, שֶׁהֲרֵי קָרוֹב אֲנִי לְאַרְצִי וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לְאָדָם”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמְךָ לָדַעַת”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן קוֹלִי בְשִׁיר”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “מֵעַתָּה נִפְרְדָה הַחֲבִילָה בֵינֵינוּ. הָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְעִירְךָ וְתִפָּגֵשׁ עִם אָבִיךָ וְאִמְּךָ. וַהֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ אֶצְלִי שָׁנָה וָחֵצִי מִבְּלִי שֶׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּזִּיק לְךָ. וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׂא קוֹלְךָ בְשִׁיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בְתַכְלִית הָעֲיֵפוּת מִן הַדֶּרֶךְ וּמֵהָעִיר לֵילוֹת, וּבְנֵי הָאָדָם כְּבָר שָׁכְבוּ לָנוּחַ מִן הָעֲיֵפוּת זְקוּקִים לְשֵׁנָה”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: "אֵינִי חוֹזֵר בִּי מִדַּעְתִּי. זִעְזְעָהוּ הַצַּעַר וְגִלָּה אֶת הַצָּפוּן בְּלִבּוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
עֲמֹד עַל-יַד חֲצֵרוֹת וּבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מַחֲנֶה נִדָּחָה
וּקְרָא אֵלֶיהָ, אוּלַי תַּעֲנֶה, אוּלַי תַּעֲנֶךָ.
וְאִם עָטַתְךָ אֲפֵלַת לַיְלָה בִּגְלַל רִחוּקָהּ,
הַצֵּת מִן הַתְּשׁוּקָה בְחֶשְׁכָתָהּ אֲבוּקָה.
וְאִם פֶּתֶן יִלְחַשׁ וְלִבְלִי חֹק פִּיו יִפְעָר,
אֵין פֶּלֶא כִּי בִרְצוֹתוֹ לִנְשׁךְ, נְשִׁיקוֹת אַעַר.
הוֹי גַּן-עֵדֶן מֶנּוּ נִפְרְדָה נֶפֶשׁ נֻתָּקָה,
אִם לֹא בִּמְעוֹן-הַנֶּצַח, נֶחֱמָתִי, מַתִּי מִתּוּגָה.וְנָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
חָיִינוּ, וְהָיוּ לָנוּ הַיָּמִים עֲבָדִים
וּבִמְשׂוֹשׂ-מוֹלֶדֶת יַחְדָּו מְאֻחָדִים.
מִי יָשִׁיב לִי מְעוֹן אֲהוּבַי, בּוֹ יְהִי
אוֹר-הַמָּקוֹם וְשַׁעְשׁוּעַת הַזְּמַן25 גַּם הִיא!
כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ זָעַק שָׁלשׁ זְעָקוֹת וְנָפַל מִתְעַלֵּף. קָם הַמַּסִּיק וְכִסָּהוּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶּׁשָּׁר מִן הַשִּׁירִים שֶׁבְּתוֹכָם רָצוּף זֵכֶר שְׁמָהּ וְשֵׁם אָחִיהָ וְקִשְׁרֵי-אַהֲבָתָם, בָּכְתָה וְקָרְאָה לַסָּרִיס וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, הֲרֵי זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר שָׁר שׁוּב פַּעַם, וּשְׁמַעְתִּיו קָרוֹב אֵלַי, חַי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ אֵלַי הִנְנִי מְעוֹרֵר עָלֶיךָ אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁיַּלְקֶה אוֹתְךָ וִיגָרְשֶׁךָ. וְאוּלָם טֹל מֵאָה דִּינָר אֵלּוּ וְתֵן אוֹתָם לוֹ, וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוּת, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ רָעָה, וְאִם יְסָרֵב הַנַּח לוֹ וְתוֹדִיעַ הֵיכָן מְקוֹמוֹ, וּמַה אוּמָנוּתוֹ וּמֵאֵזוֹ אֶרֶץ הוּא, וַחֲזֹר אֵלַי מְהֵרָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן שָׁלְחָה אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאָמְרָה לוֹ:" כְּשֶׁתִּמְצָאֵהוּ דַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוֹת, וְלֹא תִשְׁהֶה". יָצָא הַסָּרִיס וְהִתְבּוֹנֵן בָאֲנָשִׁים וּפָסַע בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים, וְלֹא מָצָא אָדָם עֵר. בָּא אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב גְּלוּי רֹאשׁ. נִגַּשׁ אֵלָיו וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר”. יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “לֹא אָנִי, חַי-אֱלֹהִים, מַשְׁגִּיחַ בֵּית-הַמֶּלֶךְ, אֵין זֶה אָנִי”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לִי מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר, שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתִּי מִבַּלְעָדָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס חָשַׁשׁ לְצַוְא אַלְמַכָּאן, וּבָכָה בְכִי מַר וְאָמַר לַסָּרִיס: “חַי-אֱלֹהִים אֵין זֶה אֲנִי. וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי אִישׁ עוֹבֵר-אֹרַח נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר. אַל נָא תֶחֱטָא בְנַפְשִׁי שֶׁנָּכְרִי אֲנִי, וּבָאתִי מִירוּשָׁלַיִם. וִיהִי אַבְרָהָם יְדִיד-אֱלֹהִים עִמָּכֶם”. אָמַר הַסָּרִיס לַמַּסִּיק: “קוּם אֵפוֹא, בֹּא אַתָּה עִמִּי אֶל גְּבִרְתִּי, וְהַגֵּד לָהּ זֹאת בְּפִיךָ, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי אָדָם עֵר זוּלָתְךָ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ וּמָצָאתָ אוֹתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ וְיָדַעְתָּ מְקוֹמִי. הֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרִים. לֵךְ אֵפוֹא אַתָּה לִמְקוֹמְךָ. וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ שׁוּב אָדָם נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר בְּשָׁעָה זוֹ, אַחַת הִיא אִם מֵרָחוֹק וְאִם מֵקָרוֹב, לֹא תֵדַע מִי הוּא אֶלָּא מִפִּי”. נָשַׁק לוֹ לַסָּרִיס עַל רֹאשׁוֹ וּפִיְּסוֹ. הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַסָּרִיס וְשׁוֹטֵט מִסְּבִיב לַמָּקוֹם וְעָשָׂה הַקָּפָה אַחַת, שֶׁמִּתְיָרֵא הָיָה לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתּוֹ מִבְּלִי תּוֹעֶלֶת. הִסְתַּתֵּר בְּקִרְבַת מָקוֹם מִן הַמַּסִּיק. נִגַּשׁ הַמַּסִּיק אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֵׁב שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁאֵרַע”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמַר לוֹ: “הַנַּח לִי, שֶׁאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בְּשׁוּם אָדָם, שֶׁכֵּן אַרְצִי קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “מִשּׁוּם מַה אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת-לִבְּךָ וְתַאֲוָתְךָ? וְאִם אֵין אַתָּה יָרֵא אָדָם, הֲרֵי אֲנִי מְפַחֵד עַל נַפְשִׁי וְעַל נַפְשְׁךָ. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תְדַבֵּר עוֹד מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְאַרְצְךָ. לֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁכָּךְ אָתָּה. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַסַּף מְבַקֶּשֶׁת לְשִׂימְךָ בְמַעֲצָר עַל שֶׁהֶחֱרַדְתָּ אוֹתָהּ? דּוֹמֶה הוּא כְאִלּוּ הִיא חוֹלָה אוֹ עֲיֵפָה מִן הַנְּסִיעָה, וְזֶה כַּמָּה פְעָמִים שֶׁהִיא שׁוֹלַחַת אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ”. לֹא שָׁעָה צַוְא אַלְמַכָּאן לְדִבְרֵי הַמַּסִּיק, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁנִּצְעַק בַּשְּׁלִישִׁית וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עָזַבְתִּי כָּל מְחָרֵף
בְּתוֹכַחְתּוֹ הִטְרִידָנִי.
וְלֹא יָדַע מְגַדֵּף
כִּי הוּא הִרְגִיזָנִי.
אָמַר מַלְעִיז: “מְצָא נֶחָמָה”
אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבַת מוֹלַדְתִּי”
אָמְרוּ: “וּמַה נָּעְמָהּ?”
אָמַרְתִּי: “וְעַל מַה אוֹתָהּ חָמַדְתִּי?”
אָמְרוּ: “וּמַה פֵּאֲרָהּ?”
אָמַרְתִּי: “וּמַה הִשְׁפִּילָנִי?”
אֲשֶׁר אֶעֶזְבָהּ אֵין לְתָאֲרָה,
וְאִם אֶטְעַם כּוֹס יְגוֹנִי.
וְלֹא אֶשְׁמַע לְקוֹל מְחָרֵף
עַל כִּי אֹהֲבָהּ אוֹתִי יְגַדֵּף.
וְהָיָה הַסָּרִיס שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר. לֹא גָמַר אֶת שִׁירוֹ, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. כְּשֶׁרָאָהוּ הַמַּסִּיק, בָּרַח וְעָמַד מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִפֹּל בֵּינֵיהֶם. אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֲדוֹנִי”, אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו”. אָמַר הַסָּרִיס: “אֲדוֹנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסָּרִיס אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בָּאתִי אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁכֵּן גְּבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלָהּ”. אָמַר לוֹ: “וּמֵהֵיכָן הִיא כַלְבָּה זוֹ, שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת אוֹתִי? יַעֲכֹּר אוֹתָהּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת פָּנֶיהָ עִמָּהּ”. הִתְנַפֵּל עַל הַסָּרִיס בַּחֲרָפוֹת, וְהַסָּרִיס לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב לוֹ דָבָר. שֶׁכֵּן צִוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתוֹ אֶלָּא מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְאִם לֹא יָבוֹא אִתּוֹ, יִתֵּן לוֹ מְאַת הַדִּינָר. הִתְחִיל הַסָּרִיס מְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, הֲרֵי לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רָעָה, וְלֹא כָפִינוּ עָלֶיךָ. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁתָּבוֹא בִפְעָמֶיךָ הַנְּדִיבוֹת אֶל גְּבִרְתֵנוּ, וְתַחֲזֹר בְּטוֹבָה וּבְשָׁלוֹם, וּלְךָ מַתָּנָה כַּאֲשֶׁר תִּנָּתֵן לִמְבַשֵּׂר-טוֹב". כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה קָם וְהָלַךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַמַּסִּיק הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וּמִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “חֲבַל עַל עֲלוּמָיו, לְמָחָר תוֹלִים אוֹתוֹ”. לֹא פָּסַק הַמַּסִּיק מִלָּלֶכֶת עִם הַסָּרִיס עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם. נִכְנַס הַסָּרִיס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֵבֵאתִי אֶת זֶה שֶׁאַתְּ מְבַקַּשְׁתּוֹ, וְהוּא עֶלֶם יְפֵה-צוּרָה, וְגִנּוּנִין שֶׁל עשֶׁר עָלָיו”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, הָלַם לִבָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: “צַו אוֹתוֹ, שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹ בְמַשֶׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁאֶשְׁמָעֶנוּ מִקָּרוֹב, וּשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא?” יָצָא הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “תֵּן קוֹלְךָ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ גְבִרְתִּי, שֶׁכֵּן נִמְצֵאת הִיא בְקִרְבַת מָקוֹם לְךָ, וְהַגֵּד לִי מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אַרְצְךָ וּמַצָּבֶךָ”. אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, וְאוּלָם מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ לִשְׁמִי, הֲרֵי נִמְחָה, וְרָשְׁמִי כָלָה, וְגוּפִי בָלָה. וְלִי סִפּוּר שֶׁרָאוּי לוֹ שֶׁיִּכָּתֵב בִּמְחָטִים עַל זָוִית הָעַיִן. וַהֲרֵי אֲנִי בְמַצָּבוֹ שֶׁל הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִרְבָּה לִשְׁתּוֹת וּבָאוּ עָלָיו תַּחֲלוּאִים, וְתָעָה וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְטָבַע בְּיַם הִרְהוּרָיו”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרָיו אֵלֶּה, בָּכְתָה וְהִרְבְּתָה לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ, וְאָמְרָה לַסָּרִיס: "אֱמֹר לוֹ: “מֵאָדָם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נִפְרַדְתָּ, כְּגוֹן מֵאִמְּךָ וּמֵאָבִיךָ?” שָׁאַל אוֹתוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו נֻזְהַת אַלזַּמָאן. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “הֵן, נִפְרַדְתִּי מִכֻּלָּם, וְהַיְּקָרָה עָלַי מִכֻּלָּם הִיא אֲחוֹתִי, שֶׁהַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵינִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה: “אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו, וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, אָמְרָה:" אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו וִישִׁיבֵהוּ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם". אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסָּרִיס: “אֱמֹר לוֹ: הַשְׁמִיעֵנוּ מִן הַשִּׁירִים שֶׁתּוֹכָם רְצוּפָה הִתְאוֹנְנוּת עַל הַפֵּרוּד”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ. עָלוּ הָאֲנָחוֹת הָעֲמֻקּוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
מִי יִתֵּן וְאֵדַע, הֲיָדְעוּ
מָה הַלֵּב אֲשֶׁר כָּבָשׁוּ.
וּלְבָבִי לוּ יָדַע, לוּ
עִם אֵיזֶה עַם נָסָעוּ.
הֲתִרְאֵם בְּשָׁלוֹם יָצָאוּ
אוֹ תִרְאֵם כִּי אָבָדוּ? –
רַבֵּי-אַהֲבָה נָבוֹכוּ
בָּאַהֲבָה וְהִסְתַּבָּכוּ.
וְהוֹסִיף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:
לֵאלֹהִים נִדְרִי כִּי אֲבַקֵּר מְקוֹמִי,
וּבְתוֹכוֹ אֲחוֹתִי שַׁעֲשׁוּעַת-הַזְּמָן.
בִּידִידוּת אֹמֶן אֲבַלֶּה זְמַנִּי
בֵּין מַרְגָלִיּוֹת בְּתוּלוֹת יָפוֹת כֻּלָּן,
וְקוֹל נֵבֶל בְּזֶמֶר מַרְעִישׁ
עִם יְנִיקַת כּוֹס בַּת בֵּית מִרְזָח,
וּלְגִימַת הַמַּיִם עַפְעַף תַּחֲלִישׁ,
עַל חוֹף נָהָר בַּגָּן נִמְשָׁךְ.
כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ וְשָׁמְעָה אוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הֵסִירָה אֶת שׁוּלֵי הַמָּסָךְ מֵעַל הָאַפִּרְיוֹן, וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל מַבָּטָהּ עַל פָּנָיו הִכִּירָה אוֹתוֹ תַּכְלִית הַהַכָּרָה וְזָעֲקָה וְאָמְרָה: “הוֹי אָחִי, הוֹי צַוְא אַלְמַכָּאן”. נָשָׂא עֵינָיו אֵלֶיהָ וְהִכִּירָה וְצָעַק וְאָמַר: “הוֹי אֲחוֹתִי, הוֹי נֻזְהַת אַלזַּמָאן”, נָפְלָה עָלָיו וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וְנָפְלוּ הַשְּׁנַיִם מִתְעַלְּפִים. כְּשֶׁרָאָם הַסָּרִיס בְּמַצָּב זֶה, הִשְׁתָּאָה לְעִנְיָנָם, וְהֵטִיל עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ לְהַסְתִּירָם. וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהִתְעוֹרְרוּ. מִשֶּׁהִתְעוֹרְרוּ מֵהִתְעַלְּפוּתָם שָׂמְחָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְסָר מֵעָלֶיהָ הָאֵבֶל וְהַיָּגוֹן, וְחָזַר אֵלֶיהָ הַשָּׂשׂוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
נִשְׁבַּע זְמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְעָכְרָה,
חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, בַּקֵּשׁ כַּפָּרָה.
הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ, וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי.
חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה וְהִתְאַזְּרִי.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְשִׂיחַ קְדוּמִים עַל גַּן-עֵדֶן מֵעָל
עֲדֵי מִשִּׂפְתֵּי-שׁוֹשָׁן זָכִיתִי בְּשֶׁפַע טָל!
כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן זֹאת אִמֵּץ אֶת אֲחוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ בָכִיתִי זֶה כְבָר,
וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,
וָאֶדֹר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,
לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.
פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִּי
עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.
הוֹי עַיִן, הָיְתָה לָךְ דִּמְעָה לְמִנְהָג רָגִיל
עֲדֵי תִבְכִּי מִיָּגוֹן וְתִבְכִּי מִגִּיל.
יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שָׁעָה אַחַת. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס אֶל הָאַפִּרְיוֹן וְסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתְךָ, וַאֲסַפֵּר לְךָ אֲנִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתִי”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “סַפְּרִי אַתְּ תְּחִלָּה”. סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתָהּ מֵאָז נִפְרְדָה מֵעָלָיו מִן הָאַכְסַנְיָה, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַבְּדוּאִי וְהַסּוֹחֵר, וְכֵיצַד קָנָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וְכֵיצַד לָקַח אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר אֶל אָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּמְכָרָהּ לוֹ, וְשֶׁשַּׁרְכָּאן שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּנָאָהּ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ אָבִיהָ שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְשָׁלַח אֶל שַׁרְכָּאן לְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ. וְאָמְרָה לוֹ: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה אִתִּי חֶסֶד בַּהֲשִׁיבוֹ אוֹתְךָ אֵלַי, וּכְשֵׁם שֶׁיָּצָאנוּ מֵאֵצֶל אָבִינוּ יַחְדָּו, נַחֲזֹר אֵלָיו יַחְדָּו”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה אָחִי שַׁרְכָּאן הִשִּׂיא אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּלַוֵּנִי בְדַרְכִּי אֶל אָבִי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע בִּי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי אַתָּה מַה שֶּׁאֵרַע בְּךָ אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בּוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְכֵיצַד עָשָׂה אִתּוֹ אֱלֹהִים חֶסֶד עַל-יְדֵי הַמַּסִּיק, וְכֵיצַד נָסַע עִמּוֹ וְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹנוֹ, וְשֶׁהָיָה מְשָׁרְתוֹ לַיְלָה וְיוֹם, וְהִלְּלָה אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מַסִּיק זֶה עָשָׂה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ אָדָם לְאֶחָד מֵאֲהוּבָיו, וַאֲפִלּוּ אָב לִבְנוֹ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה מַרְעִיב עַצְמוֹ וּמַאֲכִילֵנִי וְהוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וּמַרְכִּיבֵנִי, וְנִצְּלוּ חַיַּי עַל יָדוֹ”. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ בְכָל אֲשֶׁר נוּכַל”. קָרְאָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לַסָּרִיס, וּבָא וְנָשַׁק יַד צַוְא אַלְמַכָּאן. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “קַח שְׂכַר בְּשׂוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה, אַתָּה הַפָּנִים הַמְּבִיאִים אשֶׁר. שֶׁכֵּן הָיָה חִבּוּרִי עִם אָחִי עַל יָדְךָ. הֲרֵי הַצְּרוֹר שֶׁבְּיָדְךָ וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְךָ הוּא, וְלֵךְ הָבֵא אֵלַי אֶת אֲדוֹנֶיךָ בִּמְהֵרָה”. שָׂמַח הַסָּרִיס וְשָׂם פָּנָיו אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף, וְנִכְנַס אֵלָיו וְקָרָא אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתּוֹ. בָּא אִתּוֹ וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמָצָא אֶצְלָהּ אֶת אָחִיהָ. שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו, וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵיהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁלֹּא שִׁפְחָה נָשָׂאתָ אֶלָּא אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן נָשָׂאתָ, שֶׁכֵּן אֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן. וְזֶה אָחִי צַוְא אַלְמַכָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסִּפּוּר מִפִּיהָ, נוֹכַח בַאֲמִתַּת מַה שֶּׁאָמְרָה וְנִגְלָה לוֹ בָּרוּר וְנַעֲשָׂה בָּטוּחַ שֶׁהוּא חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהִמָּנוֹת מִשְׁנֶה-לְמֶלֶךְ עַל אֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת, נִגַּשׁ אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וּלְקִבּוּץ פְּזוּרָיו עִם אֲחוֹתוֹ. צִוָּה מִיָּד לְהָכִין לְצַוְא אַלְמַכָּאן אֹהֶל וְלָתֵת לוֹ סוּס מֵהַבְּחוּרִים לְרִכְבּוֹ. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “הֲרֵי קְרוֹבִים אָנוּ לְמוֹלַדְתֵּנוּ, וּרְצוֹנִי לִהְיוֹת לְבַדִּי עִם אָחִי שֶׁנָּנוּחַ יַחַד, וְנִשְׂבַּע זֶה פְּנֵי זוֹ לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ, שֶׁזֶּה לָנוּ זְמַן שֶׁהָיִינוּ נִפְרָדִים”. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “צַוִּי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. שָׁלַח לָהֶם נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמִינֵי-מְתִיקָה, וְיָצָא מֵעַל פְּנֵיהֶם, וְשָׁלַח לְצַוְא אַלְמַכָּאן שָׁלשׁ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים שֶׁבָּהֶם, וְהָלַךְ אֶל הָאַפִּרְיוֹן, מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְעֵרֶךְ עַצְמוֹ. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “שְׁלַח אֶל הַסָּרִיס וְצַוֵּהוּ שֶׁיָּבִיא אֶת הַמַּסִּיק וְיָכִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו, וְשֶׁיְּסַדֵּר לוֹ שֻׁלְחָן מַאֲכָלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וִיצַו עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח שׁוֹמֵר הַסַּף לַסָּרִיס וְצִוַּהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָךְ, אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לָקַח הַסָּרִיס אֶת נְעָרָיו וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַּסִּיק עַד שֶׁמְּצָאוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ חֲמוֹרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט וְדִמְעוֹתָיו זוֹרְמוֹת עַל לְחָיָיו מִפַּחֲדוֹ לְנַפְשׁוֹ וּמִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְהָיָה אוֹמֵר:“יָעַצְתִּי טוֹב לְשֵׁם-שָׁמַיִם. וְלֹא שָׁמַע לִי. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד מַצָּבוֹ”. לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲבשׁ חֲמוֹרוֹ וְלִבְרֹחַ, הָיָה מְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַצָּבוֹ כֵּיצַד הוּא” – לֹא גָּמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהַסָּרִיס עָמַד לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ. פָּנָה הַמַּסִּיק וְרָאָה אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לְרֹאשׁוֹ וְחָרַד לִבּוֹ וּפָחַד. הֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר: “אָכֵן לֹא הִכִּיר זֶה בְעֵרֶךְ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ מִן הַטּוֹבָה. וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁהוּא הֵבִיא דִבָּתִי רָעָה לִפְנֵי הַסָּרִיס וְהַנְּעָרִים הָאֵלֶּה וְשִתְּפַנִי עִמּוֹ בְחֶטְאוֹ”. גָּעַר בּוֹ הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים, שַׁקְרָן? וְכֵיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר לִי: “אֲנִי לֹא נָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ”. וַהֲרֵי הוּא בֶּן-לִוְיָתְךָ. אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ מִכָּאן וְעַד בּוֹאֲךָ לְבַגְדָאד, וּמַה שֶּׁיִּקְרֶה אֶת בֶּן-לִוְיָתְךָ יִקְרְךָ גַּם אוֹתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דְּבָרָיו, אָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה שֶּׁיָּגֹרְתִּי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי בוֹ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:
אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי הוּא בָא,
אָכֵן אֶל אֱלֹהִים נָשׁוּבָה.
קָרָא הַסָּרִיס לַנְּעָרִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" הוֹרִידוּהוּ מֵעַל הַחֲמוֹר". הוֹרִידוּ אֶת הַמַּסִּיק מֵעַל הַחֲמוֹר וְהֵבִיאוּ לוֹ סוּס. רָכַב עָלָיו וְנָסַע בַּשְּׁיָרָה כְּשֶׁהַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו מַקִּיפִים אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם הַסָּרִיס: “אִם תִּפֹּל מִמֶּנּוּ שַׂעֲרָה, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה בְנֶפֶשׁ אֶחָד מִכֶּם; כַּבְּדוּהוּ וְלֹא תַּכְלִימוּהוּ”. כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו, נִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו. פָּנָה אֶל הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵין לִי לֹא אַחִים וְלֹא קְרוֹבִים, וְעֶלֶם זֶה אֵין הוּא קָרוֹב לִי וְלֹא אֲנִי קָרוֹב לוֹ. וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַסִּיק בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמְצָאתִיו מוּטָל עַל גַּל הָאַשְׁפָּה חוֹלֶה”. וְהָיָה הַמַּסִּיק בּוֹכֶה וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ אֶלֶף חֶשְׁבּוֹנוֹת, וְהַסָּרִיס הוֹלֵךְ לְצִדּוֹ וְאֵינוֹ מוֹדִיעַ לוֹ כְּלוּם. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה הֶחֱרַדְתָּ אֶת גְּבִרְתֵּנוּ בְּשֵׂאתְךָ קוֹל בְּשִׁירִים, אַתָּה וְעֶלֶם זֶה– וְאוּלָם אַל נָא תִּירָא לְנַפְשֶׁךָ”, וְהָיָה הַסָּרִיס צוֹחֵק לוֹ בַסֵּתֶר. כְּשֶׁהָיוּ חוֹנִים הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם אֹכֶל, וְהָיָה אוֹכֵל הוּא וְהַמַּסִּיק מִכְּלִי אֶחָד. וּכְשֶׁהָיוּ אוֹכְלִים צִוָּה הַסָּרִיס אֶת הַנְּעָרִים לְהָבִיא לוֹ כַּד מַשְׁקֵה-סֻכָּר, וְהָיָה שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן לַמַּסִּיק שֶׁיִּשְׁתֶּה. וְאוּלָם דִּמְעָתוֹ שֶׁל זֶה לֹא יָבְשָׁה מִתּוֹךְ פַּחְדּוֹ לְנַפְשׁוֹ וִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן וְעַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם בַּנֵּכָר. הָיוּ נוֹסְעִים שְׁנֵיהֶם, וְהַסָּרִיס הָיָה פַּעַם לְיַד פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן לְשָׁרֵת אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּפַעַם מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּסִּיק. נָסְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן עִם אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְהִתְאוֹנְנוּת בְּהִשְׁתַּפְכָה בְּשִׁיר. וְלֹא פָּסְקוּ מִכָּךְ נוֹסְעִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לָאָרֶץ. וְלֹא נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאָרֶץ אֶלָּא מַסַּע שְׁלשָׁה יָמִים, חָנוּ לְעֵת עֶרֶב וְנָחוּ, וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְנוּחָתָם עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר. הֵקִיצוּ וּבִקְּשׁוּ לְהַעֲמִיס בְּהֶמְתָּם וְנִגְלָה לָהֶם אָבָק עָצוּם שֶׁהֶחֱשִׁיךְ אֶת הָאֲוִיר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַלַּיְלָה הָאָפֵל. קָרָא שׁוֹמֵר-הַסַּף לַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “הַמְתִּינוּ וְאַל תִּטְעֲנוּ מִטְעַנְכֶם”. רָכַב הוּא וַעֲבָדָיו וְנָסְעוּ לְמוּל אוֹתוֹ הָאָבָק. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הוֹפִיעַ לְנֶגְדָּם מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף וְעוֹלֶה, וּבְתוֹכוֹ דְגָלִים וְנִסִּים וְתֻפִּים וּפָרָשִׁים וְאַבִּירִים. הִשְׁתָּאָה שׁוֹמֵר-הַסַּף לְעִנְיָנָם. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם הַצָּבָא, נִתְפַּלְּגָה מִמֶּנּוּ פְלֻגָּה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשׁ בְּעֵרֶךְ וּבָאוּ אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶל אֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ וְהִקִּיפוּ אוֹתָם. הִקִּיפוּ כָל חֲמִשָּׁה מִן הַצָּבָא עֶבֶד מֵעַבְדֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף. אָמַר לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מַה הוּא הַדָּבָר? וּמֵהֵיכָן צָבָא זֶה, שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, אֲדוֹן בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן. בָּאִתי מֵאֶצְלוֹ עִם הַמִּסִּים וְהַמַּתָּנָה וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל אָבִיו בְּבַגְדָאד”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הוֹרִידוּ מִטְפְּחוֹת רֹאשָׁם עַל פְּנֵיהֶם וּבָכוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת, וְלֹא מֵת אֶלָּא עַל-יְדֵי רַעַל. וְאוּלָם סַע לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ, שֶׁאֵין לְךָ מַה לַחֲשׁשׁ, עַד שֶׁתָּבוֹא אֶל רֹאשׁ מִשְׁנָיו, אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף דְּבָרִים אֵלֶּה, בָּכָה בְכִי רַב וְאָמַר: “מַה מְאֹד הָיְתָה לָנוּ נְסִיעָתֵנוּ לְמַפַּח-נֶפֶשׁ”. הָיָה בוֹכֶה הוּא וּמִי שֶׁאִתּוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵי הַצָּבָא. בִּקְּשׁוּ לוֹ רְשׁוּת מֵהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. צִוָּהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּתְקְעוּ אֶת אֹהָלָיו וְיָשַׁב לוֹ עַל כִּסֵּא-כָבוֹד בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף לָשֶׁבֶת. כְּשֶׁיָשַׁב שָׁאַל אוֹתוֹ לְעִנְיָנוֹ. הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר-סַף נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק וְהֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת מַס דַּמֶּשֶׂק. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן כָּךְ, בָּכָה לְזֵכֵר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת מֵרַעַל, וּבְסִבַּת מוֹתוֹ נֶחְלְקוּ הָאֲנָשִׁים בְּעִנְיַן מִי שֶׁיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהָיְתָה יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. וְאוּלָם הַגְּדוֹלִים וְהַנִּכְבָּדִים וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים מְנָעוּם מֵרִיב, וְהִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם, שֶׁמַּה שֶׁיִּיעֲצוּ אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לֹא יַמְרֶה אִישׁ דְּבָרָם. וְהִסְכִּימוּ אֵלֶּה עַל כָּךְ שֶׁנֵּלֵךְ לְדַמֶּשֶׂק, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְנָבִיא אוֹתוֹ וְנַמְלִיךְ אוֹתוֹ תַּחַת אָבִיו. וְאוּלָם יֵשׁ בְּתוֹכָם קָהָל הָרוֹצִים בִּבְנוֹ הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שֶׁשְּׁמוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן וְלוֹ אָחוֹת נֻזְהַת אַלזַּמָאן שְׁמָהּ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה יָצְאוּ לְאֶרֶץ חִגָ’אז, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף כָּךְ, הִכִּיר שֶׁהָעִנְיָן שֶׁאֵרַע לְאִשְׁתּוֹ אֱמֶת. מִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל עַל מוֹת הַשֻּׂלְטָאן, אַךְ שָׂמֵחַ עִם זֶה עַל חֲזִירָתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁכֵּן יִהְיֶה לְשֻׂלְטָאן בְּבַגְדָאד בִּמְקוֹם אָבִיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-סִפּוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן מִפִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מַה שֶּׁסִּפֵּר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, הִתְעַצֵּב. וְאוּלָם הוּא שָׂמַח בַּטּוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ מִזֶּה לְאִשְׁתּוֹ וּלְאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁהוּא יִהְיֶה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹם אָבִיו. פָּנָה שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר: “אָכֵן סִפּוּרְכֶם מִן הַמֻּפְלָא שֶׁבְּמֻפְלָאוֹת. דַּע, רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים, שֶׁאֱלֹהִים הִנִּיחַ לָכֶם כָּאן, בְּמָקוֹם שֶׁפְּגַשְׁתֶּם אוֹתִי, מִן הַיְגִיעָה. וּבָא לָכֶם הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם מִשְׁתּוֹקְקִים לוֹ בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הֵשִׁיב אֱלֹהִים אֲלֵיכֶם אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן אוֹתוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְנִתַּקֵּן הַדָּבָר וְנַעֲשָׂה קַל”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵר-הַסַּף, סַפֵּר לִי סִפּוּרָם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. וּכְשֶׁגָּמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת סִפּוּרוֹ, שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר, וְשָׂמְחוּ בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמִּקְרֶה הַזֶּה. הִתְאַסְּפוּ כֻלָּם וּבָאוּ אֵצֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף נְכוֹנִים לְשֵׁרוּתוֹ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו. כִּנֵּס שׁוֹמֵר-הַסַּף בּוֹ בַּיּוֹם מוֹעָצָה גְדוֹלָה וְיָשְׁבוּ הוּא והַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן עַל כִּסְאוֹת-מַלְכוּת וְלִפְנֵיהֶם כָּל הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרוֹת לְפִי מַעֲלָתָם. מַסְכוּ הַסֻּכָּר בְּמֵי-וְרָדִין וְשָׁתוּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים לְטַכֵּס עֵצָה, וְנָתְנוּ לִשְׁאָר הַצָּבָא רְשׁוּת לִנְסֹעַ יַחְדָּו וְלַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם לְאַט לְאַט עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַמּוֹעָצָה וְיַדְבִּיקוּם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לִפְנֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף וְרָכְבוּ כְּשֶׁלִּפְנֵיהֶם נִסֵּי-הַמִּלְחָמָה. כְּשֶׁגָּמְרוּ הַנִּכְבָּדִים אֶת מוֹעַצְתָּם, רָכְבוּ וְהִדְבִּיקוּ אֶת הַצָּבָא. נִגַּשׁ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר לוֹ: “עֲצָתִי הִיא שֶׁאֶסַּע אֲנִי קֹדֶם וְאֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם, כְּדֵי לְהָכִין לַשֻּׂלְטָאן מָקוֹם הַמַּתְאִים לוֹ, וְאוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹאֲכֶם וְשֶׁאַתֶּם מְבַכְּרִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי אָחִיו שַׁרְכָּאן לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “טוֹבָה הָעֵצָה שֶׁיָּעַצְתָּ”. קָם וְקָם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לִכְבוֹדוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדּוֹרוֹנוֹת וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ לְקַבְּלָם מִיָּדוֹ, וְכָךְ הִגִּישׁוּ לוֹ דוֹרוֹנוֹת גַּם הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹאִילָה לְדַבֵּר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן עַל אוֹדוֹתֵינוּ, שֶׁיַּשְׁאִירֵנוּ עַל מִשְׂרוֹתֵינוּ”. נַעְנָה לָהֶם לְמַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לִנְסֹעַ וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאֹהָלִים עִם שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְצִוָּה אֶת הַחַדְרָנִים לְהַצִּיבָם מִחוּץ לָעִיר בְּמֶרְחָק יוֹם אֶחָד, וּמִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ. רָכַב שׁוֹמֵר-הַסַּף שָׁרוּי בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה מְבֹרֶכֶת נְסִיעָה זוֹ”. וְנַעַשְׂתָה אִשְׁתּוֹ חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו וְכֵן צַוְא אַלְמַכָּאן. שָׁקַד עַל נְסִיעָתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יוֹם אֶחָד. צִוָּה לַחֲנוֹת בּוֹ לְשֵׁם מְנוּחָה וְלַהֲכָנַת מָקוֹם לְמוֹשַׁב הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. חָנוּ מֵרָחוֹק הוּא וַעֲבָדָיו, וְצִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים לִטֹּל רְשׁוּת מֵהַגְּבֶרֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. בִּקְּשׁוּ מִמֶּנָּה רְשׁוּת בְּעִנְיָן זֶה וְנָתְנָה לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. נִפְגַּשׁ אִתָּהּ וְעִם אָחִיהָ וְהוֹדִיעַ לָהֶם עַל דְּבַר מוֹת אֲבִיהֶם, וְשֶׁהָרָאשִׁים שָׂמוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם תַּחַת אָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ לְמָלְכוֹ. בָּכוּ שְׁנֵיהֶם עַל שֶׁאִבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם וְשָׁאֲלוּ לְסִבַּת הֵרָצְחוֹ. אָמַר לָהֶם: “הָעִנְיָן יָדוּעַ לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וּמָחָר יִמָּצְאוּ הוּא וְהַצָּבָא כֻלּוֹ בְּמָקוֹם זֶה, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא לִנְהֹג לְפִי מַה שֶּׁהֵם מְיַעֲצִים, שֶׁכֵּן כֻּלָּם בָּחֲרוּ בְךָ, וְאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה,הֲרֵי הֵם מְמַנִּים זוּלָתְךָ לְשֻׂלְטָאן, וְשׁוּב אֵינְךָ בָּטוּחַ לְנַפְשְׁךָ מִיַד זֶה שֶׁיִּתְמַנֶּה לְשֻׂלְטָאן זוּלָתְךָ, שֶׁקָּרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתְךָ אוֹ שֶׁיִּפֹּל סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵיכֶם, וְתֵצֵא הַמַּלְכוּת מִידֵי שְׁנֵיכֶם”. הִרְכִּין צַוְא אַלְמַכָּאן רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “קִבַּלְתִּי אֶת הַדָּבָר”, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצָא דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר-הַסַּף דִּבֵּר דְּבָרִים נְכוֹחִים, אָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: “דּוֹדִי, וּמָה אֶעֱשֶׂה עִם אָחִי שַׁרְכָּאן?” אָמַר לוֹ: בְּנִי, אָחִיךָ יִהְיֶה שֻׂלְטָאן דַּמֶּשֶׂק וְאַתָּה שֻׂלְטָאן בַּגְדָאד. הִתְאַזֵּר עֹז וְכוֹנֵן עִנְיָנְךָ". קִבֵּל צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת דְּבָרָיו. הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת חֲלִיפַת-הַבְּגָדִים שֶׁהָיְתָה עִם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, מַלְבּוּשׁ הַמְּלָכִים, וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת חֶרֶב הַמַּלְכוּת וְיָצָא מִלְּפָנָיו, וְצִוָּה לַחַצְרָנִים לִבְחֹר מָקוֹם גָּבוֹהַּ, לְהַצִּיב עָלָיו אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם וְעָצוּם לַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּשֵׁב בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו נְּסִיכִים.אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הַטַּבָּחִים לְבַשֵּׁל מַאֲכָלִים מְפֹאָרִים וּלְהָכִין אוֹתָם, וְצִוָּה אֶת הַמַּשְׁקִים לְהָקִים מִקְוֵה-מַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְנַשֵּׂא הָאָבָק עַד שֶׁעִלֵּף אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ בְצָעִיף. נִתְפַּזֵּר אוֹתוֹ הָאָבָק וְנִגְלָה מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁוֹמֵר-הַסַּף צִוָּה אֶת הַחַצְרָנִים לְהַצִּיב אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם לִפְגִישַׁת הָאֲנָשִׁים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. הֵקִימוּ אֹהֶל עָצוּם כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים. כְּשֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָם, וְהִנֵּה אָבָק מִתְנַשֵּׂא. אַחַר-כָּךְ פִּזֵּר הָרוּחַ אֶת הָאָבָק, וְהוֹפִיעַ מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם וְנִתְגַלֶּה שֶׁצָּבָא זֶה צְבָא בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן הוּא, וּבְרֹאשׁוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְכֻלָּם שְׂמֵחִים בְשֻׂלְטָאנוּתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן. וְהָיָה צַוְא אַלְמַכָּאן לָבוּשׁ לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת, חָגוּר חֶרֶב-הַטֶּכֶס. הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסּוּס וְרָכַב וְנָסַע הוּא וַעֲבָדָיו, וְכָל מִי שֶׁבָּאֹהָלִים, הָלְכוּ אַחֲרָיו לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל תַּחַת לַכִּפָּה הָעֲצוּמָה וְיָשַׁב שָׁם וְשָׂם אֶת הַפִּגְיוֹן עַל שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְפָנָיו לְשֵׁרוּתוֹ וְעָמְדוּ עֲבָדָיו בְּמִסְדְרוֹן הָאֹהֶל וְחַרְבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם שְׁלוּפוֹת. בָּאוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא וְהַחַיָּלִים וּבִקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס שׁוֹמֵר-הַסַּף וְנָטַל לָהֶם רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּנְסוּ אֵלָיו עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה. הוֹדִיעַ לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת זֹאת, וְעָנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ וּכְמִצְוָתוֹ יַעֲשׂוּ. עָמְדוּ כֻלָּם עַל דֶּלֶת הַמִּסְדְּרוֹן, וְנִכְנְסוּ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה כְּפִי שֶׁחִלֵּק אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהִכְנִיסָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן. כְּשֶׁרָאוּהוּ נִתְמַלְּאוּ ירְאַת-הַכָּבוֹד. קִבֵּל אוֹתָם עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְהִבְטִיחָם כָּל-טוּב. הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמוֹ וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁבוּעוֹת אֱמוּנִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתָם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִסְתַּלְּקוּ וְנִכְנְסָה עֲשֶׂרֶת אַחֶרֶת. נָהַג בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנָּהַג בְּזוּלָתָם. לֹא פָסְקוּ מִלְּהִכָּנֵס עֲשֶׂרֶת אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, קָם צַוְא אַלְמַכָּאן לִקְרָאתוֹ וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַמִּשְׁנֶה וְהָאָב הַגָּדוֹל, הֲרֵי פָּעָלְךָ פֹּעַל הַיּוֹעֵץ הַיָּקָר, וְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה תִּהְיֶה בַּיָּד הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר וְהַמֻּמְחָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא שׁוֹמֵר-הַסַּף וְצִוָּה לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּפָקַד לְהַכְנִיס אֶת הַצָּבָא כֻלּוֹ וּבָאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “צַוֵּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁאֶשָּאֵר אִתְּךָ יְחִידִי וּתְסַפֵּר לִי עַל סִבַּת רֶצַח אָבִי”, מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”. יָצָא אֶל טַבּוּר הָאֹהָלִים וְצִוָּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים. מִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְטַיֵּל, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אִישׁ מִנִּכְבְּדֵי-הַמְשָׁרְתִים אֵצֶל הַמֶּלֶך זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים. הִבִּיעוּ לוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אֶת הַכְנָעָתָם וּבֵרְכוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲרִיכוּת יְמֵי עֻזּוֹ. סָר אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וּמָסַר לוֹ דִין-וְחֶשְׁבּוֹן. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד הַלַּיְלָה וְנִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְאָמַר לָהּ: “יוֹדַעַת אַתְּ סִבַּת רֶצַח אָבִי אוֹ אֵינֵךְ יוֹדַעַת סִבָּתוֹ וְכֵיצַד הָיָה?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי יוֹדַעַת סִבַּת רְצִיחָתוֹ”. סִדְּרָה לָהּ מָסָךְ שֶׁל מֶשִׁי וְיָשַׁב צַוְא אַלְמַכָּאן מִחוּץ לַמָסָךְ וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי פְּרָטִים בִּדְבַר סִבַּת רֶצַח אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּשֶׁחָזַר מִנְּסִיעָתוֹ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל וְנִכְנַס לָעִיר, שָׁאַל לִשְׁנֵיכֶם וְלֹא מָצָא אֶתְכֶם, וְיָדַע שֶׁשַּׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם לָלֶכֶת לֶחָג'. הִצְטָעֵר עַל-כָּךְ וְגָדַל זַעְפּוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ. וְנִשְׁאַר חֲצִי שָׁנָה כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ יְדִיעוֹת עַל אוֹדוֹתֵיכֶם מֵאֵת כָּל יוֹצֵא וּבָא, אַךְ לֹא נוֹדַע לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם שָׁנָה תְמִימָה מִיּוֹם שֶׁאֲבַדְתֶּם, וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֶׁסִּימָנֵי יִרְאַת-שָׁמַיִם עָלֶיהָ יָרְדָה אֵלֵינוּ וְעִמָּהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת. שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּכְאִלּוּ הֵן יְרֵחִים כְּלוּלוֹת יֹפִי וָחֵן, שֶׁהַלָּשׁוֹן תֵּלֶא לְתָאֵר, וְעִם כְּלִילוּת יָפְיָן הֵן קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן וְיוֹדְעוֹת חָכְמָה וִידִיעוֹת קְדוּמִים. בִּקְּשָׁה אוֹתָהּ זְקֵנָה רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָתַן לָהּ. נִכְנְסָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי יוֹשֵׁב לְצַד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו קֵרְבָהּ, שֶׁרָאָה בָהּ סִימָנֵי הַנְּזִירוּת וְיִרְאַת-שָׁמַיִם. כְּשֶׁיָּשְׁבָה הַזְּקֵנָה נָכוֹן אֶצְלוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁעִמִּי חָמֵשׁ נְעָרוֹת שֶׁלֹּא רָכַשׁ לוֹ שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים כְּמוֹתָן, שֶׁכֵּן הֵן בַּעֲלוֹת שֵׂכֶל וָחֵן וָיֹפִי וּשְׁלֵמוּת. קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן עַל-פִּי הַמָּסוֹרוֹת וְיוֹדְעוֹת הַמַּדָּעִים וִידִיעוֹת-הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. וַהֲרֵי הֵן לְפָנֶיךָ עוֹמְדוֹת לְשֵׁרוּתְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר. וּבִזְמַן הַבְּחִינָה יִכָּבֵד הָאָדָם אוֹ יֵקַל”. הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים בַּנְּעָרוֹת, וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים, בַּנְּעָרוֹת וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”. נִגְּשָׁה אַחַת מֵהֶן וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁבֶּן-הַתַּרְבּוּת צָרִיךְ שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הַטַּרְחָנוּת עַל בְּנֵי-אָדָם וְשֶׁיִּתְקַשֵּׁט בְּמַעֲלוֹת וִיקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְיִתְרַחֵק מִן הַחַטָּאִים הַגְּדוֹלִים וְיִדְבַּק בְּכָל זֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאִם הָיָה פוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה מֵת. וִיסוֹד הַתַּרְבּוּת הוּא הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְדַע שֶׁמַּה שֶׁחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַשְּׁאִיפָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְהַדֶּרֶךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הִיא עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, וְצָרִיךְ שֶׁתִּנְהַג בְּטוֹבוֹת עִם בְּנֵי-הָאָדָם, וְשַׁלֹּא תָסוּר מִן הַחֻקָּה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָאַדִּירִים בִּבְנֵי-אָדָם לְכֹחַ הֵם הַזְּקוּקִים יוֹתֵר לְכַלְכֵּל הָעִנְיָנִים בְּסֵדֶר. וְהַמְּלָכִים זְקוּקִים לְכָךְ יוֹתֵר מִפְּשׁוּטֵי-הָעָם, שֶׁכֵּן פְּשׁוּטֵי-הָעָם נוֹהֲגִים בְּעִנְיָנֵיהֶם מִבְּלִי לְהִתְבּוֹנֵן לַתּוֹצָאוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁתִּמְסֹר נַפְשְׁךָ וּמְאֹדְךָ בִּשְׁבִיל אֱלֹהִים. וְדַע שֶׁהָאוֹיֵב הָרָב אִתְּךָ תּוּכַל לְהִתְעַצֵּם אִתּוֹ בְּהוֹכָחוֹת וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו, וְאוּלָם הַיָּדִיד אֵין שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינְךָ וּבֵינוֹ זוּלַת הַיּשֶׁר. בְּחַר אֵפוֹא יָדִיד לְךָ אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בוֹחֵן אוֹתוֹ, וְאִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּזֶה הַשּׁוֹקֵד לְמַלֵּא אֶת חֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַנִּגְלוֹת אֶת הַצָּפוּן בָּהֶן לְפִי הָאֵפְשָׁר. וְאוּלָם אִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִן הָאֲצִילִים וְדוֹבֵר אֱמֶת, לֹא נִבְעָר מִדַּעַת וְלֹא אָדָם רָע, שֶׁכֵּן הַנִּבְעָר מִדַּעַת רָאוּי הוּא שֶׁגַּם הוֹרָיו יִבְרְחוּ מִפָּנָיו, וְהַשַּׁקְרָן אֵינוֹ יָדִיד, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּלָּה “יָדִיד”26 לְקוּחָה מִצֶּדֶק הַנּוֹבַעַת מֵעִמְקֵי הַלֵּב, וְכֵיצַד יִהְיֶה כֵן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַשֶּׁקֶר עַל לְשׁוֹנוֹ. וְדַע שֶׁחֻקּוֹת הַתּוֹרָה לְמוֹעִיל הֵן לְבַעֲלֵיהֶן. אֱהַב אֵפוֹא אֶת אָחִיךָ כְּשֶׁהוּא בַּעַל תְּכוּנָה כָּזֹאת וְאַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשָׁאַתָּה רוֹאֶה מִמֶּנּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין הוּא כְּאִשָּׁה שֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתָהּ וּמַחֲזִירִים אוֹתָהּ. לֹא כִי לִבּוֹ כִזְכוּכִית שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְדְּקָה שׁוּב אֵין לָהּ תַּקָּנָה. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁאָמַר:
שְׁקֹד עַל הַלְּבָבוֹת מִפְּגִיעָה לִנְצֹר,
שֶׁאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָלְקוּ קָשֶׁה לַחֲזֹר.
אָכֵן לְבָבוֹת אֲשֶׁר אַהֲבָתָם סֻתָּרָה
כַּזְּכוּכִית לֹא תְאֻחֶה אַחֲרֵי שֻׁבָּרָה.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה בְּסוֹף דְּבָרֶיהָ בְּרֶמֶז עָלֵינוּ: "אָמְרוּ בַּעֲלֵי-הַבִּינָה: “הַטּוֹב בָּאַחִים הוּא זֶה, הַמֵּיטִיב בָּהֶם לְיָעֵץ, וְהַטּוֹב בְּמַעֲשִׂים הוּא זֶה שֶׁתּוֹצָאָתוֹ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר. וְהַטּוֹב בַּשְּׁבָחִים הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ בְפִיּוֹת בְּנֵי-הָאָדָם”. וּכְבָר אָמְרוּ: “חַס לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, וְעַל שְׁתַּיִם בִּמְיֻחָד: עַל הַבְּרִיאוּת וְעַל הַדַּעַת”. וְאָמְרוּ: "זֶה שֶׁנַּפְשׁוֹ יְקָרָה לוֹ, הַתַּאֲוָה קַלָּה בְעֵינָיו, וּמִי שֶׁהַצָּרוֹת הַקְּטַנּוֹת קָשׁוֹת בְּעֵינָיו, יְנַסֵּהוּ אֱלֹהִים בַּגְּדוֹלוֹת, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ אֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים. וּמִי שֶׁמַטֶּה אָזְנוֹ לְהוֹלֵךְ רָכִיל, מְאַבֵּד אֶת הַיָּדִיד, וּמִי שֶׁחָשַׁב עָלֶיךָ טוֹבוֹת, אַשֵּׁר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלֶיךָ. וְהַמַּרְבֶּה בְמַחְלֹקֶת חוֹטֵא; וְשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵעָוֶל, אֵינוֹ בָטוּחַ מִפְּנֵי הַחֶרֶב. וַהֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ מִנִּימוּסֵי הַשּׁוֹפְטִים. דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין מִשְׁפָּט מוֹעִיל לַצֶדֶק, אֶלָּא אִם כֵּן נֶחֱקָר וְנִדְרָשׁ. וּמֵחוֹבַת הַקָּאצִ’י שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי-הָאָדָם בְּעֵינָיו עַל מַדְרֵגָה אַחַת, שֶׁלֹּא יִשְׁאַף הָאַלָּם לַעֲרֹץ אֶת הַחַלָּשׁ, וְשֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ הַחַלָּשׁ מִן הַצֶּדֶק. וְאַף זֹאת צָרִיךְ, שֶׁהַתּוֹבֵעַ עָלָיו הָרְאָיָה, וְהַשְּׁבוּעָה עַל הַמְכַחֵשׁ. וּפְשָׁרָה מֻתֶּרֶת בֵּין הַמֻּסְלִמִים, חוּץ מִפְּשָׁרָה בְּעִנְיַן הַמַּתִּיר אֶת הָאָסוּר אוֹ הָאוֹסֵר אֶת הַמֻּתָּר. וּמַה שָּׁאַתָּה מְסֻפָּק בּוֹ הַיּוֹם, שְׁקֹל אוֹתוֹ בְדַעְתְּךָ וּבַקֵּשׁ לְבָרֵר לְךָ אֶת הַנְּכוֹחָה בוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר בּוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת חוֹבָה, וְלַחֲזֹר אֶל הָאֱמֶת טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת בַּשֶּׁקֶר. וְדַע אֶת מִשְׁלֵי הַקַּדְמוֹנִים וְהָבֵן בִּינָה בְּעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה וּשְׁפֹט בֵּין בַּעֲלֵי-הַדִּין. עֵינֶיךָ תִּהְיֶינָה מְכֻוָּנוֹת לְנֹכַח הַצֶּדֶק וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם. וְחַיֵּב אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהָבִיא רְאָיָה, וּכְשֶׁהוּבְאָה הָרְאָיָה, זַכֵּה אוֹתוֹ, וְאִם לָאו הַשְׁבַּע אֶת הַנִּתְבַּע. וְזֶהוּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים, וְקַבֵּל עֵדוּת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מֻסְלִמִים אִישׁ בְּאָחִיו, שֶׁכֵּן צִוָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הַשּׁוֹפְטִים לִשְׁפֹּט עַל פִּי מַה שֶׁנִּגְלָה לִפְנֵיהֶם וְהַנִּסְתָּרוֹת לוֹ הֵם. וְעַל הַקָּאצִ’י לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁפֹּט בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בַּעַל יִסּוּרִים אוֹ רָעֵב, וְשֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹפֵט בֵּין בְּנֵי-אָדָם לְשֵׁם-שָׁמַיִם, שֶׁכֵּן מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה וְלִבּוֹ יָשָׁר עִמּוֹ, יִשְׁמָרֵהוּ אֱלֹהִים בְּמַה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין בְּנֵי-אָדָם. וְאָמַר אַלזֻּהְרִי: עַל שְׁלשָׁה אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בְשׁוֹפְטִים מְסַלְּקִים אוֹתָם, וְהֵם: כְּשֶׁהֵם מְכַבְּדִים אֶת הַשָּׁפָל וְאוֹהֲבִים אֶת הַתְּהִלּוֹת, וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יְפַטְּרוּם מִמִּשְׂרָתָם, וּכְבָר סִלֵּק עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז שׁוֹפֵט מִמִּשְׂרָתוֹ. אָמַר לוֹ: “עַל שׁוּם מָה סִלַּקְתָּ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי, שֶׁדִּבּוּרְךָ מְרֻבֶּה מִמַּעֲלָתֶךָ”. וְסִפְּרוּ שֶׁאֲלֶכְּסַנְדֵּר אָמַר לְשׁוֹפֵט: “הֲרֵי מִנִּיתִיךָ לְשׁוֹפֵט וְהִפְקַדְתִּי עַל-יְדֵי כָךְ בְּיָדְךָ אֶת נִשְׁמָתִי, אֶת כְּבוֹדִי וְאֶת רֶגֶשׁ-הַכָּבוֹד שֶׁלִּי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל מִשְׂרָה זוֹ בְנַפְשְׁךָ וּבְשִׂכְלְךָ”; וְאָמַר לְטַבָּחוֹ: “אַתָּה הַשּׁוֹלֵט בְּגוּפִי, רַחֵם אֵפוֹא עָלָיו כְּמוֹ עַל עַצְמְךָ”. וְאָמַר לְסוֹפְרוֹ: “אַתָּה הַפָּקִיד עַל שִׂכְלִי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל שִׂכְלִי בְּכָל מַה שָּׁאַתָּה כוֹתֵב בִּשְׁמִי”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "אַחַר-כָּךְ נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָבִיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים, וְאָמְרָה: "אָמַר לֻקְמָאן לִבְנוֹ: “שְׁלשָׁה הֵם שֶׁלֹּא תַכִּירֵם אֶלָּא בִשְׁלשָׁה: לֹא תַכִּיר אֶת אֶרֶךְ-הָרוּחַ אֶלָּא בְּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְלֹא אֶת אַמִּיץ-הַלֵּב אֶלָּא בַּקְּרָב, וְלֹא אֶת אָחִיךָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זָקוּק לוֹ”. וְאָמְרוּ: הָעוֹשֵׁק סוֹפוֹ לְהִתְחָרֵט, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְהַלְּלִים אוֹתוֹ, וְהֶעָשׁוּק שָׁלוֹם לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְגַנִּים אוֹתוֹ. וְאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “וְאַל תַּחְשֹׁב אֶת הַשְּׂמֵחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהַחֲפֵצִים כִּי יְהֻלָּלוּ בַּאֲשֶׁר לֹא פָעָלוּ, אַל תַּחְשֹׁב כִּי יִמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ; אָכֵן עָנְשָׁם דְּאָבָה”27 וְאָמַר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אֵין הַמַּעֲשִׂים נִדּוֹנִים אֶלָּא לְפִי הַכַּוָּנָה, וְכָל אָדָם יְשֻׁלַּם לְפִי כַוָּנָתוֹ”. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַנִּפְלָא שֶׁבָּאָדָם הוּא לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֶסֶן עִנְיָנָיו. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בּוֹ הַתַּאֲוָה תְּמִיתֵהוּ זוֹ שֶׁהוּא לָהוּט אַחֲרֶיהָ, וְאִם הַיָּגוֹן מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו יַהַרְגֶנוּ הַצַּעַר, וְאִם יִגְדַּל אֶצְלוֹ הַכַּעַס יִגְבַּר עָלָיו הַכִּלָּיוֹן. וְאִם יְאֻשַּׁר בִּשְׂבִיעוּת-רָצוֹן יִהְיֶה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַזַּעַם, וְאִם פַּחַד יְבוֹאֶנּוּ, יִתְקְפֶנּוּ הַצַּעַר, וְאִם יִפְגָעֶנּוּ פֶּגַע יַקִּיפֶנּוּ אֵבֶל, וְאִם הוֹן יִצְבֹּר, יְסִירֶנּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים מִזְּכֹר אֶת אֱלֹהִים. וְאִם יָשִׂים לוֹ הָעֹנִי מַחֲנָק, תִּתְקְפֶנּוּ דְאָגָה, וּכְשֶׁהָאֵבֶל מַלְאֶה אוֹתוֹ, תַּעֲשֶׂנּוּ הַחֻלְשָׁה לְאֵין-אוֹנִים. עַל-כָּל-פָּנִים אֵין טוֹב לוֹ אֶלָּא בְּזֵכֶר-אֱלֹהִים וּבְעֵסֶק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנוֹתָיו וּכְדֵי לְתַקֵּן לְעַצְמוֹ תִּקּוּן לְעֵת שׁוּבוֹ לָעוֹלָם-הַבָּא. וְאָמְרוּ לְאַחַד-הַחֲכָמִים: “מִי הוּא הָרָע שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “זֶה שֶׁנִּצְחָה תַּאֲוָתוֹ אֶת רֶגֶשׁ-כְּבוֹדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרוּחוֹ מַמְרִיאָה אֶל עָל, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּתְרַחֲבוּ יְדִיעוֹתָיו; וּבְדֹחַק יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הִצְטַדְּקוּת”. וּמַה יָּפֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:
וַאֲנִי בְכָל הָאָדָם לְצָבוּעַ לֹא אֶזְדַקֵּק,
יַחְשֹׁב אָדָם תּוֹעִים וְהוּא מִישָׁרָה הַרְחֵק.
וְאֵין הוֹן וְכִשָּׁרוֹן בִּלְתִּי אִם מִלְוָה נְתוּנָה,
וְכָל אָדָם תִּתְגַּל אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ צְפוּנָה,
אִם לֹא בְשַׁעֲרוֹ לְעִנְיָן תִּכָּנֵס, יָשָׁר –
תִּתְעֶה, אַךְ אִם בָּאתָ שַׁעֲרוֹ, דֶּרֶךְ תְּאֻשָּׁר.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָן הַחֲסִידוּת, כְּבָר אָמַר הָאשִׁם בֶּן בִּשְׁר: “אָמַרְתִּי לְעֹמָר בֶּן עֻבַּיְד: “הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּית מָה הִיא?” אָמַר לִי: “כְּבָר בֵּאֵר אֶת הַדָּבָר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – בְּמַאֲמָרוֹ: הֶחָסִיד הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת הַקֶּבֶר וְאֶת הָאָסוֹן, וּמְבַכֵּר אֶת הַקַּיָּם עַל הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר, וְאֵינוֹ מוֹנֶה אֶת הַמָּחָר עַל יְמֵי חַיָּיו, וְחוֹשֵׁב עַצְמוֹ בֵּין הַמֵּתִים”. וְאָמְרוּ: הָעֲשִׁירוּת וְהַמַּחֲלָה מִן הַבְּרִיאוּת. אָמַר אַחַד הַשּׁוֹמְעִים: “יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אַבּוּ זִר, וַאֲנִי אוֹמֵר: הַסּוֹמֵךְ עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לִבְחֹר, יִהְיֶה מְרֻצֶּה בְּמַה שֶׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים” וְאָמַר אַחַד אַנְשֵׁי הָאֱמוּנִים: “פַּעַם הִתְפַּלֵּל אִתָּנוּ אִבְּן אַבִּי אַוְפַא תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְקָרְאוּ פָּרָשַׁת “הוֹי הַמִּתְכַּסֶּה”28 עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה “וּבְהִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר”, וְנָפַל מֵת לָאָרֶץ”. וְסִפְּרָה הַמָּסֹרֶת שֶׁתָּ’אבִּת אַלֻּבֻּנָאנִי בָּכָה עַד שֶׁכִּמְעַט כָּלוּ עֵינָיו. הֵבִיאוּ אֵלָיו אָדָם שֶׁיְּטַפֵּל בִּרְפוּאָתוֹ. אָמַר: “מְטַפֵּל אֲנִי בִרְפוּאָתוֹ בִּתְנָאי שֶׁיִּשְׁמַע לִי לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתוֹ” אָמַר תָאבִּתּ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “שֶׁלֹּא תִבְכֶּה” אָמַר לוֹ תָאבִּתּ: “וּמַה עֵרֶךְ לְעֵינַי עַד אֶבְכֶּה?” וְאָמַר אָדָם אֶחָד לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:”לַמְּדֵנִי”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לצַוְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה לְאָבִיךָ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים: פַּעַם אָמַר אָדָם לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:“לַמְּדֵנִי”. אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא כּוֹבֵשׁ עַצְמְךָ בְּעִנְיָנֵי הַעוֹלָם-הַזֶּה וְחַי בִּנְזִירוּת, וּבְעִנְיָנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא עֶבֶד תַּאַוְתָן”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זה?” אָמַר לוֹ: “כָּל הַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם-הַזֶּה קוֹנֶה לוֹ הַעוֹלָם-הַזֶּה וְהָעוֹלָם-הַבָּא: אָמַר גַּוְת בֶּן עַבְּד אַללָּה: הָיוּ שְׁנֵי אַחִים בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “מַה הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר לוֹ: עָבַרְתִּי עַל קַן-אֶפְרֹחִים וְנָטַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם, וְאַחַר-כָּךְ הֶחֱזַרְתִּיו לַקֵּן, וְאוּלָם לֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנְּטַלְתִּיו מִמֶּנּוּ וְזֶהוּ הַנּוֹרָא בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתִי. וּמַה הוּא הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתִי הוּא זֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר”. וְהָיָה אֲבִיהֶם שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: אֱלֹהִים, אִם אֱמֶת דִּבְּרוּ, אָסְפֵם נָא אֵלֶיךָ". וְאָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: “הָיוּ שְׁנֵי אֵלֶּה הַמְעֻלִּים בַּיְלָדִים”. וְאָמַר סַעִיד בֶּן גֻ’בַּיְר: נִטְפַּלְתִּי לְפֻצָאלָה בֶּן עֻבַּיְד. אָמַרְתִּי לוֹ: “לַמְּדֵנִי”. אָמַר לִי: “קַבֵּל מִמֶּנִּי שְׁנֵי דְבָרִים אֵלּוּ: אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים כְּלוּם, וְאַל תַּעֲשֶׂה רָעָה לְשׁוּם בְּרִיָּה מִבְּרִיּוֹת אֱלֹהִים”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:
הֱיֵה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, כִּי אֱלֹהִים נָדִיב וְרָחוּם.
וְהַרְחֵק הַדְּאָגוֹת, שֶׁאֵין בְּשׁוּם דָּבָר כְּלוּם,
בִּלְתִּי בִשְׁתַּיִם, אֲלֵיהֶם לֹא תִקְרַב לְעוֹלָם:
אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים וְאַל תַּזִּיק לְאָדָם.
וּמָה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:
אִם לֹא צֵידַת יִרְאַת אֱלֹהִים תְּלַוֶּה אוֹתְךָ,
וּפָגַשְׁתָּ אֶת אֲשֶׁר בָּהּ הִצְטַיֵּד אַחֲרֵי מוֹתְךָ,
תִּנָּחֵם עַל אֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ כָמוֹהוּ,
וְלֹא הֲכִינוֹתָ אֶת אֲשֶׁר הֱכִינָהוּ.
נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית אַחֲרֵי שֶׁנָּסוֹגָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרָה: “אָכֵן שַׁעַר הַחֲסִידוּת רָחָב מְאֹד. וְאוּלָם אַזְכִּיר מִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי בְּעִנְיַן הַחֲסִידִים מִן הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ. אָמַר אֶחָד מִיּוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “בִּבְרָכָה אֲקַדֵּם אֶת הַמָּוֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָא בוֹ מְנוּחָה; וְיוֹדֵעַ אֲנִי רַק זֹאת, שֶׁהַמָּוֶת הוּא הָעוֹמֵד בֵּין הָאָדָם וּבֵין מַעֲשָׂיו. וּמְקַוֶּה אֲנִי לְהַכְפִּיל אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְלַחֲדֹל מִן הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”. וְהָיָה עָטַא אַלסֻּלַמִי, כְּשֶׁהָיָה גוֹמֵר לְהוֹכִיחַ, מִתְנָעֵר וְרוֹעֵד וּבוֹכֶה בְכִי רָב. אָמְרוּ לוֹ: “מִשׁוּם מַה הוּא זֶה?” אָמַר לָהֶם: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָגֶשֶׁת לְעִנְיָן עָצוּם, הַיְנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּשֶׁאֲנִי נוֹהֵג לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי מוֹכִיחַ אֲחֵרִים”. וְכָךְ הָיָה עַלִי זַיְן אַלְעָאבִּדִין בֶּן חֻסַּין נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל זֶה אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אִי-אַתֶּם יוֹדְעִים לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד וְאֶל מִי אֲנִי פוֹנֶה בִּדְבָרַי.” וְאָמְרוּ: בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי הָיָה גָר סוּמָא אֶחָד. וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ חֹדֶשׁ רַמַדָ’אן הָיָה יוֹצֵא עִם בְּנֵי-הָאָדָם וּמִתְפַּלֵּל אִתָּם. וְאוּלָם הָיָה שׁוֹתֵק וְנִשְׁאָר עוֹמֵד מֵאַחֲרֵיהֶם. אָמַר סֻפְיָאן:” כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים יָבֹא בְּתוֹךְ עַם הַקֻּרְאָן וְיִהְיוּ אָז נִפְלִים בְכָבוֹד רַב יֶתֶר מִזּוּלָתָם". וְאָמַר סֻפְיָאן: “אִלּוּ הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ בַּלֵּב כָּרָאוּי לָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת מִשִּׂמְחָה וּתְשׁוּקָה אֶל גַּן-עֵדֶן, וּמֵעֶצֶב וָפַחַד מִפְּנֵי גֵיהִנֹּם”. וּמִשּׁוּם סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי שֶׁאָמַר: “לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי עָרִיץ חֵטְא הוּא”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית וְנִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הָרְבִיעִית וְאָמְרָה: "וַהֲרֵי אֲנִי אֲשׂוֹחֵחַ בְּמִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים. סִפְּרוּ בַמָּסֹרֶת מִשְּׁמוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אָמַר: "שָׁמַעְתִּי אֶת כָאלִד אוֹמֵר: “הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי שִׁתּוּף חַשָׁאִי”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא שִׁתּוּף חַשָׁאִי?” אָמַר לָהֶם: “כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמַאֲרִיךְ בִּכְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה קֶרִי”, וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים מְכַפְּרִים עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”. וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בִּקַּשְׁתִּי מִבִּשְׁר אַלְחָאפִי שֶׁיְּלַמְּדֵנִי מַשֶּׁהוּ מִסִּתְרֵי הָאֲמִתִּיוֹת. אָמַר לִי: “בְּנִי, תּוֹרָה זוֹ אֵין מְלַמְּדִים אוֹתָהּ לְכָל אָדָם, אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה מִכָּל מֵאָה כְּמַעֲשֵׂר שֶׁמַּפְרִישִׁים מִמָּעוֹת לִצְדָקָה”. אָמַר אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם: "וְהָיוּ דְּבָרָיו טוֹבִים וְיָפִים בְּעֵינַי, כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי-זֶה. וְהִנֵּה בִּשְׁר מִתְפַּלֵּל. עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרָיו וְהָיִיתִי כּוֹרֵעַ בִּתְפִלָּתִי עַד שֶׁיִּקְרָא הַמֻּאַדִּ’ין. קָם אָדָם לְבוּשׁ קְרָעִים וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, הֱווּ זְהִירִים מִפְּנֵי הָאֱמֶת הַמְּבִיאָה לִידֵי נֶזֶק, וְאֵין רַע בְּשֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תוֹעֶלֶת. וְאֵין בְּחִירָה בִּשְׁעַת אֹנֶס, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּדִבּוּרִים שֶׁאֵין אִתָּם שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, וְאֵין נֶזֶק בַּשְּׁתִיקָה כְּשֶׁהֵן נִמְצָאוֹת”. וְאָמַר אִבְּרָאהִים: "רָאִיתִי אֶת בִּשְׁר בְּשָׁעָה שֶׁאָבְדָה לוֹ דִּנְקָא29 נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן אָמַר לִי: “אֵינִי נוֹטְלוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מִן הַמֻּתָּר בְּתַכְלִית הוּא”. אָמַר לִי: “אֵינִי מֵמִיר אֶת טוּב הָעוֹלָם הַבָּא בְּטוּב הָעוֹלָם הַזֶּה”. וְסִפְּרוּ שֶׁאֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי בָּאָה לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְאָבִיךָ: "מַעֲשֶׂה וּבָאָה אֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל, וְאָמְרָה לוֹ: “אִמָאם-הַדָּת, אֲנַחְנוּ בְנֵי-אָדָם הַטּוֹוִים בַּלַּיְלָה וְעוֹבְדִים בַּיּוֹם לְפַרְנָסָתֵנוּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁאֲבוּקוֹת שׁוֹמְרֶיהָ שֶׁל בַּגְדָאד עוֹבְרוֹת עַל פָּנֵינוּ וְאָנוּ טוֹווֹת עַל הַגַּג לְאוֹרָן. אָסוּר לָנוּ?” אָמַר לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אֲנִי”. אָמַר לָהּ: “הוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בִּשְׁר, עַד עַכְשָׁו אֲנִי קוֹלֵט אֶת יִרְאַת-הַשָּׁמַיִם שֶׁמִּתּוֹךְ לִבּוֹתֵיכֶם”. וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאָדָם, הוּא פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת שַׁעַר הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וְהָיָה מָאלִךְּ בֶּן דִנָאר נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְרוֹאֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לוֹ, אוֹמֵר: “הוֹ נֶפֶש, הַאֲרִיכִי-רוּחֵךְ, שֶׁאֵינִי מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ”. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “שְׁלוֹם הַנֶּפֶשׁ הוּא בָּזֶה שֶׁמַּמְרִים אֶת רְצוֹנָהּ. וַאֲסוֹנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ”. וְאָמַר מַנְצוּר בֶּן עָאמִר: יָצָאתִי לָחֹג וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר מַכָּה בְּדֶרֶךְ אַלְכּוּפָה, וְהָיָה לַיְלָה חָשׁוּךְ. וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא בְעֶצֶם הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: “אֱלֹהִים, נִשְׁבַּע אֲנִי בְעֻזְּךָ וּפְאֵרְךָ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי בְמִרְיִי לַמְרוֹת רְצוֹנְךָ, וְָלֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת אוֹתְךָ. אֶלָּא חֵטְא הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ עָלַי מִלְּפָנִים שֶׁאֶחֱטָא אוֹתוֹ לְךָ. סְלַח לִי אֵפוֹא מַה שְׁנִכְשַׁלְתִּי בוֹ, שֶׁלֹא חָטָאתִי לְךָ אֶלָּא מִתּוֹךְ אִי-יְדִיעָה”. כְּשֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ קָרָא פָסוּק זֶה: "הַמַּאֲמִינִים, הַבְטִיחוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְאֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי-בֵיתְכֶם מֵאֵשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת הָאֲבָנִים30. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל שֶׁל נְפִילָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בָרוּר מַה הִיא. וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. לְמָחֳרָת הַיּוֹם הָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה הַלְוָיַת מֵת, וְאַחֲרֶיהָ יוֹצֵאת אִשָּׁה זְקֵנָה וְהִיא בַּאֲפִיסוּת-הַכֹּחוֹת. שְׁאַלְתִּיהָ עַל דְּבַר הַמֵּת וְאָמְרָה לִי: “הַלְוָיַת אָדָם הִיא שֶׁמֵּת עָלֵינוּ תְּמוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְתוֹכֵנוּ בִתְפִלָּה וְקוֹרֵא פָסוּק מִסֵּפֶר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְנִתְפַּקְּעָה מָרָתוֹ וְנָפַל מֵת”.
נָסוֹגָה הָעַלְמָה הָרְבִיעִית וְנִגְּשָׁה הַחֲמִישִׁית וְאָמְרָה: "וַאֲנִי, הֲרֵי מִקְצָת מִמַּה שֶׁעִמִּי מִסִּפּוּרֵי-הַחֲסִידִים שֶׁל הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ. הָיָה מַסְלַמָה בֶּן דִּנָאר אוֹמֵר: “בְּשָׁעָה שֶׁמַּצְפּוּנוֹ שֶׁל אָדָם כְּתִקּוּנוֹ מוֹחֲלִים לוֹ עֲווֹנוֹתָיו הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵחֵטְא מְסַיְּעִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכָךְ”. וְאָמַר: “כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינִי מְקָרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרָה הוּא, וְהַמֻּעָט שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִן הַמְרֻבֶּה שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַמְרֻבֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁכִּיחַ אוֹתְךָ גַּם אֶת הַמֻּעָט שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא”. וְשָׁאֲלוּ אֶת אַבּוּ חָאזִם: “מִי הוּא הַמְאֻשָּׁר בִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמָיו בְּצִיּוּת לְמִצְוַת אֱלֹהִים”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמִי הוּא הַשּׁוֹטֶה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁמָּכַר אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל זוּלָתוֹ”. וְסִפְּרוּ שֶׁמּשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמֵי-מִדְיָן,אָמַר: “אִם תַּשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה, הֲרֵי אֲנִי זָקוּק לָהּ”31. וְשָׁאַל משֶׁה מֵאֱלֹהִים וְלֹא שָׁאַל מִבְּנֵי-אָדָם. וּבָאוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְדָלָה לָהֶן, וְלֹא נָתַן לָרוֹעִים לִדְלוֹת לִפְנֵיהֶן. וּכְשֶׁחָזְרוּ סִפְּרוּ הַדָּבָר לַאֲבִיהֶן שֻׁעַיְבּ. אָמַר לָהֶן: “אֶפְשָׁר רָעֵב הוּא?” וְאָמַר לְאַחַת מִשְׁתֵּיהֶן: “שׁוּבִי אֵלָיו וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיָּבוֹא”. וּכְשֶׁבָּאָה אֵלָיו כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי קוֹרֵא לְךָ לְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָנוּ”, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי משֶׁה וְלֹא רָצָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. וְהָיְתָה בַּעֲלַת עַכּוּז מְסֻרְבָּל. פָּגְעָה הָרוּחַ בִּבְגָדֶיהָ וְנִתְגַּלָּה לְמשֶׁה עַכּוּזָהּ. הִשְׁפִּיל משֶׁה אֶת עֵינָיו. וְאָמַר לָהּ: “סֹבִּי וּלְכִי אַחֲרַי”. הָלְכָה מֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל שֻׁעַיְבּ, וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית לְאָבִיךָ: וְנִכְנַס משֶׁה אֶל שֻׁעַיְבּ וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה. אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ לְמֹשֶה: “משֶׁה, רְצוֹנִי לָתֵת לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָהֶן”. אָמַר לוֹ משֶׁה: “אֲנִי מִבַּיִת שֶׁאֵינָם מוֹכְרִים כָּל שֶׁהוּא מִמַּעֲשִׂים שֶׁזּוֹכִים עַל-יָדָם לְעוֹלָם הַבָּא בִּמְחִיר שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף שֶׁעַל הָאָרֶץ”. אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ: “בָּחוּר, עַל כָּל פָּנִים אַתָּה אוֹרְחִי, וּמִנְהָגָם שֶׁל אֲבוֹתַי לְכַבֵּד אוֹרְחִים עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָנוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם”. יָשַׁב משֶׁה וְאָכַל. אַחַר-כָּךְ שָׂכַר שֻׁעַיְבּ אֶת משֶׁה לִשְׁמוֹנָה חַגִּים, הַיְנוּ לִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְקָבַע לוֹ שְׂכָרוֹ בָּזֶה שֶׁיַּשִּׂיא אוֹתוֹ אַחַת מִבְּנוֹתָיו, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת משֶׁה הַמֹּהַר שֶׁלָּהּ, כְּמָה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹתָיו: “הִנֵּה חָפֵץ אָנֹכִי לָתֵת לְךָ אִשָּׁה אַחַת שְׁתֵּי בְנוֹתַי אֵלֶּה, בַּשָּׂכָר אֲשֶׁר תַּעֲבֹד אִתִּי שְׁמוֹנָה חַגִּים, וְאִם תְּמַלֵּא עֲשָׂרָה, הִנֵּה מֵרְצוֹנְךָ, וְלֹא אֶחְפֹּץ לְהַכְבִּיד עָלֶיךָ”32
פַּעַם אַחַת אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ זְמַן אָרוֹךְ: “הִרְגַּשְֹתִּי בְחֶסְרוֹנְךָ, שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מִזֶּה זְמַן”. אָמַר לוֹ: “הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מִמְּךָ בִּגְלַל אִבְּן שִׁהָאבּ, מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, שְׁכֵנִי הוּא זֶּה שְׁלשִׁים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “אָמְנָם שָׁכַחְתָּ אֱלֹהִים שֶׁשָּׁכַחְתּ אֶת שְׁכֵנְךָ, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת הָאֱלֹהִים הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת שְׁכֵנְךָ. כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּשָׁכֵן עַל שְׁכֵנוֹ זְכוּת שֶׁל קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה?” וְאָמַר חֻדַ’יְפָה: "נִכְנַסְנוּ לָעִיר מֶכָּה עִם אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם, וְעָלָה שַׁקִיק הַבַּלְכִּי בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֶחָג. נִפְגַּשְׁנוּ בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַכַּעְבָּה. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים לְשַׁקִיק: “מַה עִנְיַנְכֶם בְּאַרְצְכֶם?” אָמַר לוֹ שַׁקִיק: “כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ אוֹכְלִים, וּכְשֶׁאַחַי שְׁרוּיִים בְּרָעָב, אָנוּ מַאֲרִיכִים רוּחֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “כָּךְ עוֹשִׂים גַּם כַּלְבֵי בַּלַךּ. וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ נוֹתְנִים מֵהֶם לַאֲחֵרִים, וּכְשֶׁאָנוּ רְעֵבִים אָנוּ מוֹדִים לֵאלֹהִים”. יָשַׁב שַׁקִיק לִפְנֵי אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מוֹרִי אַתָּה וְרַבִּי”. וְאָמַר מֻחַמָּד בֶּן עִמְרָאן: "שָׁאַל אָדָם אֶחָד אֶת חָאתִּם הַחֵרֵשׁ, אָמַר לוֹ: “מַה טַּעַם בִּטְחוֹנְךָ בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “מִשְּׁנֵי טְעָמִים: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁמְּזוֹנוֹתַי לֹא יֹאכַל אוֹתָם אָדָם זוּלָתִי, וְנַפְשִׁי בְטוּחָה בָהֶם. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִבְרֵאתִי מִבִּלְתִּי יְדִיעַת אֱלֹהִים וַאֲנִי בוֹשׁ מִפָּנָיו”.
נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית, וְנִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי אָבִיךָ תֵּשַׁע פְּעָמִים וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁמַעְתּ, הַמֶּלֶךְ, מַה שֶׁאָמְרוּ כֻּלָּן בְּשַׁעַר הַחֲסִידוּת, וַאֲנִי אֲמַלֵּא אַחֲרֵיהֶן, וַאֲסַפֵּר מִקְצָת מִמַּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בִּדְבַר גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים. אָמְרוּ: הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי מְחַלֵּק אֶת הַלַּיְלָה שְׁלשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לְלִמּוּד וְהַשֵּׁנִי לְשֵׁנָה וְהַשְּׁלִישִׁי לִשְׁקֹד עַל עִנְיָנֵי חֲסִידוּת. וְהָיָה הָאִמָאם אַבּוּ-חַנִיפָה נִשְׁאָר עֵר חֲצִי הַלַּיְלָה. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָמַז עָלָיו אָדָם כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “אָדָם זֶה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, אָמַר: “בּוֹשְׁנִי בִּפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁמְּסַפְּרִים עָלַי מַה שֶּׁאֵין בִּי”. וְהָיָה נֵעוֹר אַחֲרֵי זֶה כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ. וְאָמַר אַלרַבִּיעַ: וְהָיָה אַלשָּׁאפִעִי גוֹמֵר אֶת הַקֻּרְאָן כֻּלּוֹ בְּחֹדֶשׁ רַמַדָ’אן שִׁבְעִים פַּעַם, וְכָל זֶה בִתְפִלָּה”. וְאָמַר אַלשָּׁאפִעִי: “לֹא אָכַלְתִּי לָשׂבַע מִלֶּחֶם שְׂעוֹרִים מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׂבַע מַקְשֶׁה אֶת הַלֵּב וּמְבַטֵּל אֶת הַבִּינָה וְגוֹרֵם שֵׁנָה וּמַרְפֶּה אֶת גּוּף הָאָדָם עַד שֶׁאֵינוֹ קָם לִתְפִלָּה”.וְאָמְרוּ מִשּׁוּם עַבְּד-אַללָּהּ בֶּן מֻחַמָּד אַלסֻּכָּרִי שֶׁאָמַר: "הָיִינוּ מְשׂוֹחֲחִים אֲנִי וְעֹמָר, וְאָמַר לִי: “לֹא רָאִיתִי אָדָם יְרֵא-שָׁמַיִם יוֹתֵר מִמֻּחַמָּד בֶּן אִדְרִיס אַלשָּׁאפִעִי וְלֹא מֵלִיץ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. פַּעַם יָצָאתִי אֲנִי וְאַלְחָארִת בֶּן לַבִּיבּ אַלסַּפָאר. וְהָיָה אַלְחָארִת תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַלְמֻזַנִי, וְהָיָה קוֹלוֹ נָעִים וְקָרָא מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “זֶה יוֹם לֹא יֶהְגוּ בוֹ, וְלֹא יִנָּתֵן לָהֶם אֲשֶׁר יִצְטַדָּקוּ”33. וְרָאִיתִי אֶת הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנַעֲשָׂה עוֹרוֹ כְּכַרְכֹּם וְחָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “מֵאֵלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה שֶׁלֹּא אֶעֱמֹד בְּמַעֲמַד דּוֹבְרֵי-שֶׁקֶר, וְשֶׁאֶהְיֶה רָחוֹק מֵהַמַּסִּיחִים דַּעְתָּם. הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לְפָנָיו נִכְנְעוּ לְבָבוֹת הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ, אֱלֹהִים, סְלַח לִי לַחֲטָאַי בְּחַסְדֶּךָ, וְשִׂימֵנִי בְסִתְרֶךָ וּמְחַל לִי מַה שֶׁפָּגַעְתִּי בִּכְבוֹד פָּנֶיךָ”. אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי”. וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-הָאֱמוּנִים: "כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבַגְדָאד, הָיָה אַלשָּׁאפִעִי בְתוֹכָהּ. יָשַׁבְתִּי עַל הַחוֹף לִרְחֹץ כַּדָּת לִתְפִלָּה. עָבַר עַל פָּנַי אָדָם אֶחָד, וְאָמַר לִי: “בָּחוּר, הֵיטִיבָה אֶת רְחִיצָתְךָ לִתְפִּלָּה, שֶׁיֵּיטִיב לְךָ אֱלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”. הָפַכְתִּי פָּנַי וְרָאִיתִי אָדָם שֶׁחֲבוּרַת בְּנֵי-אָדָם בְּלִוְיָתוֹ. מִהַרְתִּי בִרְחִיצָתִי לִתְפִלָּה, וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, לַמְּדֵנִי מַה שֶׁלִּמֵּד אוֹתְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לִי: “דַּע שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בֵּאֱלֹהִים נִצָּל, וּמִי שֶׁחָרֵד לְדָתוֹ יֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵרָעָה. וְהַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִמְצָא נַחַת-רוּחַ לְמָחָר, כְּלוּם אוֹסִיף לְךָ עוֹד?” אָמַרְתִּי: “בְּוַדָּאי”. אָמַר לִי: “הֱוֵה בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט, וּבְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם-הַבָּא שׁוֹאֵף לִמְרֻבֶּה. וְהַחֲזֵק בָּאֱמֶת בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל עִם אֵלֶּה שֶׁיִּנָּצְלוּ”. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ לוֹ. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לִי: "זֶה הוּא הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי ". וְהָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַזְּקֵנָה לְאָבִיךָ: "הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”. וְאָמַר: “לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּנְחֶנּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לָאֱמֶת וְיַעַזְבֶנּוּ לַהֲפִיצָה בְּרַבִּים. וְלֹא רַבְתִּי עִם אָדָם מֵעוֹלָם אֶלָּא כְדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, וְלֹא אִכְפַּת לִי, אִם יְבָרֵר אֱלֹהִים אֶת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי לְשׁוֹנִי אֲנִי אוֹ עַל-יְדֵי לְשׁוֹן זוּלָתִי”. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָבוֹא לִידֵי גַאֲוָה עַל-יְדֵי לִמּוּדְךָ, זְכֹר רְצוֹן מִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ וְאֶת הַטּוֹב שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף אֵלָיו הוּא וּמַה הָעֹנֶשׁ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא הֵימֶנּוּ”. וְאָמְרוּ לַאַבִּי חֲנִיפָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר מִנָּה אוֹתְךָ לְקָאצִ’י וְקָצַב לְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר”, וְלֹא הִסְכִּים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, הִתְפַּלֵּל תְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִתְעַטֵּף בְּבִגְדּוֹ וְלֹא דִבֵּר כְּלוּם. בָּא שְׁלִיחַ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עִם הַמָּמוֹן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וְדִבֵּר אֵלָיו, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלִיחַ הַכַּלִיף: “מָמוֹן זֶה בְּהֶתֶּר בָּא אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּהֶתֶּר בָּא אֵלַי, אֶלָּא שֶׁאֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּכָּנֵס בְּלִבִּי אַהֲבָה לְעָרִיצִים”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר תִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֶאֱהַב אוֹתָם”. אָמַר לוֹ: "כְּלוּם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֵרֵד לְתוֹךְ הַיָּם וְלֹא יִתְרַטְּבוּ בְּגָדַי? " וּמִשּׁוּם אַלשָּׁאפִעִי, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, דְּבָרִים אֵלֶּה:
הַנֶּפֶשׁ, הֲלֹא תִרְצִי בְּאִמְרֵי פִי,
הֵן כְּבוּדָה אַתְּ נֶצַח וַעֲשִׁירָה לְהַפְלִיא.
חִדְלִי מִן הַתַּאֲווֹת וְהַתְּשׁוּקוֹת
שֶׁהַרְבֵּה הֵבִיאוּ תְּשׁוּקוֹת עַד מוֹת.
וַהֲרֵי מִדִּבְרֵי סֻפְיָן אַלתַּ’וְרִי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם אֶת עַלִי בֶּן חַסַן אַלסַּלַמִי: “עָלֶיךָ שֶׁתַּחֲזִיק בָּאֱמֶת וְתִזָּהֵר מִן הַשֶּׁקֶר וְהַבְּגִידָה וּמַרְאִית-הָעַיִן וְהַגַּאֲוָה, שֶׁכֵּן גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים מֵאָפַע בִּגְלַל חֵטְא אֶחָד מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ. וְאַל תִּקַּח מִלְוָה אֶלָּא מִזֶּה שֶׁהוּא חָס עַל בַּעַל חוֹבוֹ. וְיִהְיֶה רֵעֲךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב אִתּוֹ, זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתְךָ לְהִנָּזֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וֶהֱוֵה מַרְבֶּה לִזְכֹּר אֶת הַמָּוֶת, וּמַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָה לַחֲטָאֶיךָ, וּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים שָׁלוֹם בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ מֵחַיֶּיךָ. וְהַשֵּׂא עֵצָה טוֹבָה לְכָל מַאֲמִין, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ דָבָר בְּעִנְיַן דָּתוֹ. וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִבְגֹּד בְּמַאֲמִין, שֶׁהַבּוֹגֵד בְּמַאֲמִין בָּגַד בֵּאלֹהִים וּבַשָּׁלִיחַ, וְהִשָּׁמֵר מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת. וּכְשֶׁאַתָּה מְסֻפָּק בְּדָבָר, הַכְרַע בּוֹ לְצַד שֶׁאֵין סָפֵק בּוֹ, וְהָיִיתָ שָׁלוֹם. וְצַו עַל הַטּוֹב וֶאֱסֹר אֶת הָרָע, שֶׁתִּהְיֶה חָבִיב עַל אֱלֹהִים, וְשַׁפֵּר מַצְפּוּנְךָ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁפֵּר אֱלֹהִים אֶת הַגָּלוּי שֶׁבְּךָ. וְקַבֵּל הִצְטַדְּקוּת הַמִּצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ, וְלֹא תִשְׂנָא אָדָם מִן הְַמֻּסְלִמִים. וְהַסְבֵּר פָּנֶיךָ לְזֶה שֶׁדָּחָה אוֹתְךָ מִלְּפָנָיו, וּסְלַח לְזֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא חָבֵר לַנָּבִיא. וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וִירָא אֶת אֱלֹהִים יִרְאַת זֶה הַיּוֹדֵעַ שֶׁיָּמוּת וְיָקוּם לִתְחִיָּה וְיֵלֵךְ אֶל הָאֲסֵפָה שֶׁיֵּאָסְפוּ אֵלֶיהָ בְנֵי-הָאָדָם בְּיוֹם-הַדִּין וְיָעֳמַד לִפְנֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר. וּזְכֹר שֶׁדַּרְכְּךָ הִיא אֶל אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִם לְגַן-עֵדֶן וְאִם לְגֵיהִנֹּם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת”.
אַחַר-כָּךְ יָשְׁבָה הַזְּקֵנָה לְצַד הַנְּעָרוֹת.
וּכְשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵיהֶן וְהִכִּיר שֶׁהֵן הַמְעֻלּוֹת בְּדוֹרָן וְרָאָה יָפְיָן וְחִנָּן וְיִתְרוֹן תַּרְבּוּתָם, נָטָה לָהֶן חֶסֶד, וּפָנָה לַזְּקֵנָה וְכִבֵּד אוֹתָהּ, וְהִקְצָה לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁהָיְתָה בוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת מֶלֶךְ יָוָן, וְהֶעֱבִיר אֲלֵיהֶן כָּל מַה שֶּׁהֵן זְקוּקוֹת לוֹ מִן הַטּוֹב. שָׁהוּ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה יָמִים וְהַזְּקֵנָה אִתָּן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס אֲלֵהֶן מְצָאָן שׁוֹקְדוֹת עַל תְּפִלָּתָן, נֵעוֹרוֹת בַּלֵּילוֹת וְצָמוֹת בַיָּמִים. נָפְלָה בְּלִבּוֹ אַהֲבָתָן וְאָמַר לִי: “מִשְׁנֶה, זְקֵנָה זוֹ מִן הַחֲסִידוֹת הִיא, וְרַבָּה הִיא יִרְאַת-הַכָּבוֹד שֶׁלִּבִּי רוֹחֵשׁ לָהּ”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר, נִפְגַּשׁ אִתָּה בִּדְבַר תַּשְׁלוּם מְחִיר הַנְּעָרוֹת לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁמְּחִיר נְעָרוֹת אֵלּוּ לְמַעְלָה הוּא מִמַּה שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתוֹ בְנֵי-אָדָם. וְאוּלָם אֲנִי אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת בִּמְחִירָן לֹא זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “גְּבֶרֶת, וּמַה מְּחִירָן?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מוֹכֶרֶת אוֹתָן לְךָ, אֶלָּא בְצוֹם חֹדֶשׁ תָּמִים שֶׁתָּצוּם בְּיוֹמוֹ וְתִהְיֶה נֵעוֹר בְלֵילוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָךּ, הֲרֵי מָקְנוֹת הֵן לְךָ בְאַרְמוֹנְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶן מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל שְׁלֵמוּת חֲסִידוּתָהּ וּנְזִירוּתָהּ וְיִרְאָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְעָלָה עֶרְכָּה בְּעֵינָיו עַד מְאֹד וְאָמַר: “יְהִי-רָצוֹן שֶׁיָּבִיא אֱלֹהִים לָנוּ טוֹבָה עַל-יְדֵי אִשָּׁה חֲסִידָה זוֹ”. הִסְכִּים עִמָּהּ שֶׁיְּהֵא צָם חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּפִי שֶׁהִתְנְתָה עָלָיו. אָמְרָה לוֹ: “וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, הָבֵא לִי כוֹס מַיִם”. הֵבִיא לָהּ כּוֹס מַיִם, נָטְלָה אוֹתוֹ וְלָחֲשָׁה עָלָיו לָחַשׁ, וְיָשְׁבָה מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם, וְלֹא יָדַעְנוּ בָהֶם כְּלוּם. אַחַר-כָּךְ כִּסְּתָה אֶת הַכּוֹס בְּמַטְלִית וְחָתְמָה אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְאָבִיךָ, וְאָמְרָה לוֹ: “לְאַחַר שֶׁתָּצוּם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַפְסֵק צוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר וּשְׁתֵה מַחֲצִית מַה שֶּׁבְּכוֹס זֶה, שֶׁיּוֹצִיא מִלִּבְּךָ אֶת אַהֲבַת הָעוֹלָם-הַזֶּה, וִימַלֵּא אוֹתוֹ אוֹרָה וֶאֱמוּנָה. לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵאת אֶל אַחַי שֶׁהֵם רוּחוֹת נַעֲלָמִים, שֶכֵּן נִכְסַפְתִּי אֲלֵיהֶם. וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ אַחֲרֵי עֲבֹר עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים”. נָטַל אָבִיךָ אֶת הַכּוֹס,וְהִקְצָה לְעַצְמוֹ מָקוֹם לְהִתְבּוֹדֵד בּוֹ בָּאַרְמוֹן, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוֹס בְּתוֹכוֹ, וְלָקַח אֶת מַפְתֵּחַ מְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בְּכִיסוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם לְמָחֳרָת צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ. הִשְׁלִים הַמֶּלֶךְ אֶת צוֹם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים, וּבַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר פָּתַח אֶת הַכּוֹס וְשָׁתָהּ, וּמְצָאָהּ שֶׁהֵיטִיבָהּ לְלִבּוֹ, וּבַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים לַחֹדֶשׁ בָּאָה הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ מְתִיקוֹת נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ עָלִים יְרֻקִּים שֶׁאֵינָם דוֹמִים לַעֲלֵי הָאִילָנוֹת. נִכְנְסָה אֶל אָבִיךָ וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הַגְּבֶרֶת הַחֲסוּדָה”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמְךָ, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְשָׂמְחוּ בְךָ וְשִׁגְּרוּ לְךָ עַל יָדִי מְתִיקוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן מִמְּתִיקוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, וְתַפְסִיק בַּאֲכִילָתָם אֶת צוֹמְךָ בְּסוֹף הַיּוֹם”. שָׂמַח אָבִיךָ תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה וְאָמַר: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁת לִי אַחִים מִן הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ". הוֹדָה לַזְּקֵנָה וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְכִבְּדָה וְכִבֵּד אֶת הַנְּעָרוֹת תַּכְלִית הַכָּבוֹד. הָלְכָה לָהּ לִזְמַן עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וְאָבִיךָ מַמְשִׁיךְ בְּצוֹמוֹ. וּבְרֵאשִׁית הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים בָּאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁסִּפַּרְתִּי לָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים מַה שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ מִן הָאַהֲבָה וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַנְּעָרוֹת אֶצְלְךָ, וְשָׂמְחוּ עַל שֶׁהַנְּעָרוֹת הֵן אֵצֶל מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתָן הֵם מַפְלִיגִים בִּתְפִלָּתָם עֲלֵיהֶן, וּתְפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת; וְעַכְשָׁו מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לָלֶכֶת אִתָּן אֶל הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים, שֶׁיִּגַּע בָּהֶן נִשְׁמַת-רוּחָן, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁאֵין הֵן חוֹזְרוֹת אֵלֶיךָ אֶלָּא כְשֶׁעִמָּן אוֹצָר מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתַּשְׁלִים צוֹמְךָ תַּעֲסֹק בְּסִבְלוֹנוֹתָן וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּמוֹן שֶׁתְּבִיאֶינָה לְךָ כְּחֶפְצֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דְּבָרֶיהָ הוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ וְאָמַר לָהּ: “אִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא אַמְרֶה בָּזֶה אֶת פִּיךְ, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא אוֹצָר וְלֹא מַשֶּׁהוּ זוּלָתוֹ. וְאוּלָם מָתַי אַתְּ יוֹצֵאת אִתָּן?” אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת אִתָּן אֵלֶיךָ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתָ אֶת יְמֵי הַצּוֹם, וְיַגִּיעַ זְמַן טָהֳרָתָן, וְתִהְיֶינָה לְךָ וְתַחַת פְּקֻדָּתְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁכָּל נַעֲרָה וְנַעֲרָה מֵהֶן מְחִירָה עָצוּם יוֹתֵר הַרְבֵּה פְּעָמִים מִמַּלְכוּתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַף אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּשְׁלַח אִתָּן מִי שֶׁיָּקָר בְּעֵינֶיךָ מֵאַרְמוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא לוֹ עֹנֶג וְתָחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה מֵאֵת הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ". אָמַר לָהּ: “אִתִּי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר. וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים. קָחֶנָּה אִתָּךְ כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר אָבִיךָ לַזְּקֵנָה, כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּעָרוֹת: “הֲרֵי אֶצְלִי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר. וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים, קְחִי אוֹתָהּ עִמָּךְ שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה. וְאֶפְשָׁר יִתְפַּלְּלוּ הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים לֵאלֹהִים שֶׁיָּשִׁיב לָהּ יְלָדֶיהָ וִיקַבֶּץ פִּזּוּרָם אֵלֶיהָ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “יָפֶה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”, שֶׁהָיָה זֶה אַבִּיר חֶפְצָהּ. נִגַּשׁ אָבִיךָ לְהַשְׁלִים צוֹמוֹ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵאת לְדַרְכִּי אֶל הָרוּחוֹת, הָבֵא אֵלַי אֶת צַפִיָּה”. קָרָא לָהּ וּבָאָה מִיָּד. מְסָרָהּ לַזְּקֵנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַנְּעָרוֹת. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ, וְהוֹצִיאָה מִשָּׁם לַשֻּׂלְטָאן כּוֹס חֲתוּמָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְאָמְרָה: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלשִׁים הִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתֵצֵא מִמֶּנּוּ וְתָבוֹא למקוֹם-הִתְבּוֹדְדוּת מִמְּקוֹמוֹת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ, וְתִשְׁתֶּה כּוֹס זוֹ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ מְבֻקָּשְׁךָ, וְשָׁלוֹם לְךָ מֵאִתִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק יָדֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “וּמָתַי אֶרְאֶה אוֹתָךְ, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה, שֶׁרְצוֹנִי הוּא שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מֵאִתָּךְ”. בֵּרְכָה אוֹתוֹ וּפָנְתָה וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ וְעִמָּהּ הַנְּעָרוֹת וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּצוֹם. אַחַר-כָּךְ נִתְחַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ. קָם הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְנִכְנַס לִמְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בָּאַרְמוֹן, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלָיו אָדָם, נָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁתָה הַכּוֹס וְיָשֵׁן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם, וְלָא יָצָא מִמְּקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת. אָמַרְנוּ: “אֶפְשָׁר עָיֵף הוּא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וּמִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת וְצָם בַּיָּמִים, וּבְסִבַּת זֶה יָשֵׁן הוּא”. צִפִּינוּ לוֹ יוֹם שֵׁנִי וְלֹא יָצָא, עָמַדְנוּ עַל דֶּלֶת מְקוֹם-הַהִתְבּוֹדְדוּת וְקָרָאנוּ בְקוֹל רָם, אוּלַי יִיקַץ, וְיִשְׁאַל לָזֶה. אוּלָם לֹא בָּאָה זֹאת מֵאִתּוֹ. חִלַּצְנוּ אֶת הַדֶּלֶת מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסנוּ אֵלָיו, וּמְצָאנוּהוּ שֶׁכְּבָר נִקְרַע בְּשָׂרוֹ לִגְזָרִים וְנִתְרַסְּקוּ עַצְמוֹתָיו. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵינוּ, לָקַחְנוּ הַכּוֹס וּמָצָאנוּ בַּמִּכְסֶה פִּסַּת-נְיָר וּבָהּ כָּתוּב: “מִי שֶׁעָשָׂה רָע, לֹא יִתְגַּעְגַּע אָדָם עָלָיו, וְזֶה גְמוּל זֶה שֶׁמַּעֲרִים עַל בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְפוֹרְעָן לְשִׁמְצָה, וְכָל מִי שֶׁיִּטֹּל פִתְקָא זוֹ יְהֵא יוֹדֵעַ שֶׁשַּׁרְכָּאן, כְּשֶׁבָּא לְאַרְצֵנוּ פִּתָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְלֹא הָיָה לוֹ דַי בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁנְּטָלָהּ מֵאַרְצֵנוּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֲלֵיכֶם. אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אוֹתָהּ עִם עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁהֲרָגָהּ, וּמְצָאנוּהָ הֲרוּגָה בַעֲרָבָה מָשְׁלָכָה עַל הָאָרֶץ. וְאֵין זֶה מִמִּנְהַג הַמְּלָכִים, וּמִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵין גְּמוּלוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, וְאַתֶּם אָל נָא תַאֲשִׁימוּ אָדָם בִּרְצִיחָתוֹ, שֶׁלֹּא הָרְגָה אוֹתוֹ אֶלָּא הַקּוֹסֶמֶת בַּת-הַחַיִל שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי, וַהֲרֵי לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ צַפִיָּה וְהוֹלַכְתִּי אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא. וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְשֹׁט עֲלֵיכֶם בִּגְדוּד וְנַהֲרֹג אֶתְכֶם וְנִטֹּל מִכֶּם אֶת הַחֲצֵרוֹת עַד שֶׁתִּשָּׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן יְהֵא עוֹבֵד אֶת הַצְּלָב וְאֶת הָאֵזוֹר”34, כְּשֶׁקָרָאנוּ נְיָר זֶה, יָדַעְנוּ שֶׁהַזְּקֵנָה עָקְבָה אוֹתָנוּ, וְהֵפִיקָה זְמָמָהּ לָנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָעַקְנוּ וְסָפַקְנוּ עַל פָּנֵינוּ וּבָכִינוּ, אַךְ הַבְּכִי לֹא הוֹעִיל לָנוּ. נֶחְלְקוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא בִּדְבַר מִי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן עֲלֵיהֶם, מֵהֶם מִי שֶׁחָפֵץ בְּאָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלֹא פָסַקְנוּ מִמַּחְלֹקֶת זוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ אָסַפְנוּ מִקְצָת מֵאִתָּנוּ, וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת אֶל אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתְךָ, וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת מִיתָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.
כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו, בָּכָה צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וַאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּבָכָה שׁוֹמֵר-הַסַּף גַּם הוּא. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “הַמֶּלֶךְ, הַבְּכִי לֹא יוֹעִיל לְךָ כְּלוּם, וְלֹא יוֹעִיל לְךָ אֶלָּא זֶה שֶׁתְּאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וּתְהִי חָזָק בְּהַחְלָטָתְךָ וּתְכוֹנֵן אֶת מַלְכוּתְךָ, וּמִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתְךָ לֹא מֵת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַט מִבֶּכִי, וְצִוָּה לְהַצִּיב אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת מִחוּץ לַמִסְדְּרוֹן, צִוָּה לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת הַצָּבָא, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצִדּוֹ, וְשָׂרֵי-צְבָא הָאַרְמוֹן מֵאַחֲרָיו, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו, וְעָמַד כָּל אֶחָד מֵהַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת לְפִי מַעֲלָתוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הַגֵּד לִי פֵשֶׁר דָּבָר בִּדְבַר אוֹצְרוֹת אָבִי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בָּתֵּי-הָאוֹצָר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמָּמוֹן הָאָצוּר וּמִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּכְמוֹ כֵן מָסַר לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְקֻפָּתוֹ הוּא מִן הַמָּמוֹן. הֶעֱנִיק צַוְא אַלְמַכָּאן לַצָּבָא הַעֲנָקוֹת, וְנָתַן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי. וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה תַּעֲמֹד בְּמִשְׂרָתְךָ”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים. נָתַן גַּם לַנְסִיכִים לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: "הוֹצֵא לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ מִמַּס דַּמֶּשֶׂק. שָׂם לְפָנָיו אֶת אַרְגְּזֵי הַמָּמוֹן, וְהַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצַוְא אַלְמַכָּאן צִוָּה עַל שׁוֹמֵר-הַסַּף לַעֲרֹךְ לְפָנָיו מַה שֶׁהֵבִיא מִמַּס דַּמֶּשֶׂק, וְעָרַךְ לְפָנָיו אַרְגְּזֵי-הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם לַחֲלוּטִין. נָשְׁקוּ הַנְּסִיכִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּהוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים, וְאָמְרוּ: “לֹא רָאִינוּ מֶלֶךְ שֶׁיִּתֵּן כַּמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה”, וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם. כְּשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר צִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ, וְנָסְעוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִשְׁקִיפוּ עַל בַּגְדָאד, נִכְנְסוּ לָעִיר וּמְצָאוּהָ שֶׁכְּבָר קֻשְׁטָה. עָלָה הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן לְאַרְמוֹן אָבִיו וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, עָמְדוּ אֲמִירֵי הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁל דַּמֶּשֶׂק לְפָנָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת הַמַּזְכִּיר לִכְתֹב מִכְתָּב אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן, וּלְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁיֹּאמַר בְּסוֹפוֹ: “וּבְשָׁעָה שֶׁתַּעֲמֹד עַל מִכְתָּב זֶה, הִתְכּוֹנֵן וָבוֹא עִם צְבָאֲךָ כְּדֵי שֶׁנִּפְנֶה לַעֲלוֹת בִּגְדוּדִים עַל הַכּוֹפְרִים וְנִקַּח מֵהֶם נָקָם וְנָגֹל הַחֶרְפָּה מֵעָלֵינוּ”. קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "לֹא יוֹבִיל מִכְתָּב זֶה אֶלָּא אָתָּה, וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְתֹאמַר לוֹ: “אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת מַלְכוּת אָבִיךָ הֲרֵי לְךָ הִיא, וְאָחִיךָ יִהְיֶה בִמְקוֹמְךָ בְדַמֶּשֶׂק, כְּפִי שֶׁהִגִּיד לָנוּ כָךְ הוּא”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מֵאֶצְלוֹ וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה. אַחַר כָּךְ צִוָּה צַוְא אַלְמַכָּאן לְתַקֵּן לַמַּסִּיק דִירָה מְפֹאֶרֶת וְשֶׁיְּרַפְּדוּ אוֹתָהּ בַּטּוֹבִים שֶׁבַּשְּׁטִיחִים. וּמַסִּיק זֶה סִפּוּרוֹ עוֹד אָרֹךְ.
אַחֲרֵי-זֶה יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן בְּאַחַד הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאֵיל. וּכְשֶׁחָזַר לְבַגְדָאד הֵבִיא לוֹ אַחַד הַנְּסִיכִים מִן הַסּוּסִים הָאֲצִילִים וּנְעָרוֹת יָפוֹת, מַה שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֵר. מָצְאָה נַעֲרָה אַחַת מֵהֶן חֵן בְּעֵינָיו. הִתְיַחֵד אִתָּהּ וּבָא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְהָרְתָה לוֹ מִיָּד. לְאַחַר זְמַן חָזַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מִמַּסָּעוֹ, וְהוֹדִיעוֹ בִּדְבַר אָחִיו שַׁרְכָּאן, וְשֶׁהוּא בָא אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “צָרִיךְ שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּתְקַבֵּל פָּנָיו”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא לִקְרָאתוֹ עִם פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מִבַּגְדָאד, וְנָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מְצַפֶּה לְאָחִיו.
בַּבֹּקֶר בָּא הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן עִם צְבָא סוּרְיָה, כָּל פָּרָשׁ אַבִּיר וְאַרְיֵה כַּבִּיר וְגִבּוֹר קְרָב. וּבְשָׁעָה שֶׁפְּלֻגּוֹת הָרוֹכְבִים נִשְׁקְפוּ וְקָרְבוּ, וְעַנְנֵי הָאָבָק יְקוּם עָטָפוּ, וְנִשְּׂאוּ הַנִּסִים וְהוּנָפוּ, יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לְפָגְשָׁם. וּכְשֶׁרָאָה צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת אָחִיו עַיִן בְּעַיִן, בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ לִקְרָאתוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת, וְיָרַד שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ בָּרֶגֶל. וּכְשֶׁנִּמְצָא לִפְנֵי צַוְא אַלְמַכָּאן נָפַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל צַוָּארָיו. אִמְּצוֹ שַׁרְכָּאן אֶל לִבּוֹ וּבָכָה בְכִי גָדוֹל, וְנִחֲמוּ זֶה אֶת זֶה. רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם וְנָסַע הַצָּבָא עִמָּם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְבַגְדָאד, וְחָנוּ. עָלוּ צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאָחִיו שַׁרְכָּאן אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְלָנוּ בוֹ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן וְצִוָּה לְהַזְעִיק אֶת הַצָּבָא מִכָּל צַד וּלְהַכְרִיז עַל צֵאתוֹ לִפְשֹׁט בַּגְּדוּדִים וְעַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה. עָמְדוּ וְהִמְתִּינוּ לְבוֹא הַגְּיָסוֹת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָא הָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ וּמַבְטִיחִים לוֹ טוֹב עַד שֶׁעָבַר בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה.
אַחַר כָּךְ אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו: “אָחִי, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּמַה שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “כְּלוּם לֹא גָמַלְתָּ אוֹתוֹ טוּב עַל חַסְדּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַד עַכְשָׁו לֹא גְמַלְתִּיו טוֹב, וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִן הַקְּרָב אֶגְמֹל אוֹתוֹ טוֹב, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
-
אור המקום ↩
-
עֶנְגַת הזמן ↩
-
מין משחק ילדים ↩
-
קראן סורה ד' פסוק 3,28,29 והכונה שמתר לו למסלמי לקחת לו את השפחות לפילגשים. ↩
-
גרם וחצי בערך. ↩
-
קראן פרשה י"ז פסוק 60 והכונה לספר שבא רשומים כל הקורות מעולם עד עולם. ↩
-
ראה קראן פרשה ד' פסוק 85. ↩
-
שעשוע הזמן ↩
-
בלהה (או מפלצת) הזמן ↩
-
ארדשיר – מיסד שושלת הססנים היה, ומשל בשנות 226–240. והיה מפורסם במזרח ומהולל בתקופות שלאחרי כן על שמשל בצדק ↩
-
הכליף השני לשושלת בני–עבאס, מלך 754–775 ↩
-
המלך החמישי לשושלת בני אומיה,מלך 634–644. ↩
-
הכליף השני, משל 634–644. ↩
-
הכליף הרביעי, משל 965–661 ↩
-
מיסד שושלת בני–אומיה ובירתם בדמשק. מלך 961–980. ↩
-
היה מושל עראק בימי כליפות עמר ועתמאן ↩
-
היינו מאש גהינם. ↩
-
הכונה למלחמה על הר אֻחֻד בקרבת אלמדינה בשנת 625. ↩
-
בתו של עמר בן אלכתאב ואחת מנשות של מחמד. ↩
-
במעשים טובים שיעמדו לו אחרי מותו. ↩
-
הכליף השמיני לשושלת בני אומיה. מלך 717–720 ↩
-
הכליף העשירי לשושלת בני–אומיה. מלך 724–743. ↩
-
נגזר והיה. ↩
-
נכתב במקור המודפס “ מְתַּחְתּוֹ” , צ“ל: אמְתַּחְתּוֹ – הערת פב”י. ↩
-
אור–המקום – צַוְא אַלְמַכָּאן, ושעשועת–הזמן – נֻזְהַת–אַלזָּמָאן. ↩
-
בערבית“צִדְק” ↩
-
קראן פרשה ג' פסוק קפה. ↩
-
קראן שורה צד. ↩
-
הדינקא היא ששית האדרכמון. ↩
-
קראן פרשה סו פסוק ו. ↩
-
ראה קראן פרשה כח פסוק כד. ↩
-
קראן פרשה כח פסוק כד. ↩
-
קראן פרשה עז פסוקים לה, לו. ↩
-
האזור, היה שבו הכירו את המאֲמינים באמונה אחרת, לא מוסלמים. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות