לִפְנוֹת בֹּקֶר / שמואל ליב גורדון

דְּמָמָה וַחֲלוֹם

בִּתְכֵלֶת-רוֹם

כָּל כּוֹכָב שָׁם

שׂוֹחֶה וָנָם

וְחוֹלֵם נֹגַהּ, זִיו אֵין סוֹף,

אוֹר יוֹם בְּלִי-לֵיל, יָם-אוֹר בְּלִי חוֹף.

וּבְעֵדֶן-גַּן שָׁם הַנְּשָׁמוֹת

עוֹדָן נָמוֹת,

נָמוֹת חוֹלְמוֹת שַׁ"י עוֹלָמוֹת

מְלֵאִים כְּרוּבִים זַכִּים קַלִּים

הַמִּתְלַחֲשִׁים שָׁם וּמְגַלִּים

לָהֶן הָרָז,

שֶׁמִּנִּי אָז

הוֹגִים הֵם דֹּם

בַּלֵיל וָיוֹם.

גַּם הַתְּכֵלֶת הַכֵּהָה

סוֹד וַחֲלוֹם מְלֵאָה;

וּבַחֲלוֹם יוֹרְדָה מֵעָל

טִפַּת טָל

וּמְסֻנֶּנֶת

בְּאוֹר וָצֵל

וּמְצֻנֶּנֶת

בְּרוּחַ לֵיל

הִיא נוֹטֶפֶת

וּמְרַחֶפֶת

מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה – לְאָן?

אֶל הַפֶּרַח בֶּן הַגָּן.

וּמִתַּחַת יַעַר שָׁם

מִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכַת-אֵד

וּבִדְמִי הַלַּיִל נָם;

נָם וּבוֹ יָנוּם הַכֹּל:

גַּם בֶּן-הַהֵד,

גַּם בַּת-הַקּוֹל

הָעַלִּיזִים הַהוֹלְלִים

הַמִּסְתַּתְּרִים יַחְדָּו בַּעֲבִי

חֶבְיוֹן רַעֲנָן לִפְנֵי וְלִפְנִים

כִּבְנֵי אֱלֹהִים,

וּבִמְשׁוּבָה מִתְגּוֹלְלִים

מִשָּׁם סָבִיב בִּצְחוֹק, בִּבְכִי

בִּמְלוֹא הַיַּעַר עַד

אֲשֶׁר יִרְעַד מִצְּחוֹק כָּל בַּד.

וּמְעוֹפְפִים בִּירַקְרַק-רוֹם

וְאַט הוֹלְכִים הֵם וּנְמוֹגִים

וְאַט נֶאֱלָמִים דֹּם.

עַתָּה נָמִים הֵם וְשׁוֹגִים

בִּצְלִילֵי-גִיל בַּחֲלוֹם.

­

וּבַקֵּן הָרַך הֶחָם

עַל הָעֵץ הָרָם

אַט רוֹבֶצֶת וּמְנַמְנֶמֶת

אֵם עַל אֶפְרוֹחֶיהָ,

וּמְחַבֶּקֶת וּמְחַמֶּמֶת

אוֹתָם בִּכְנָפֶיהָ.

הִיא נָמָה, אַךְ עֵר לְבָבָהּ

עֵר וּמְלֵא עַצֶּבֶת;

זֶה יוֹם תָּמִים – הָהּ, יוֹם דְּאָבָה! –

וְתוֹחַלְתָּהּ נִכְזֶבֶת.

זֶה יוֹם תָּמִים וַעֲדֶן לֹא שָׁב

הַטּוֹב הָאָב.

אָנָה נָדַד, אָנָה יָעוּף

הוֹי, אָהוּב?

אוּלַי נָפַל בַּפַּח, בַּכְּלוּב?

וְאוּלַי מָצָא בַּיַּעַר קֵן

וּבוֹ אַחֶרֶת צִפּוֹר-חֵן?

גַּם הָרַכִּים הוֹגִים הוֹמִים

צִיף-צִיף עַצֶּבֶת כִּיתוֹמִים.

כֹּה עָבַר יוֹם – וְהוּא אֵינֶנּוּ.

אֵלִי, אֵלִי, הַחַי עוֹדֶנּוּ?

גַּם לַיְלָה בָא

וְהוּא לֹא בָא.

הָאֶפְרוֹחִים

הוֹגִים, בּוֹכִים

וְשׁוֹאֲלִים לְתֻמָּם:

צִיף-צִיף? צִיף-צִיף? אַיֵּה אַבָּא?

וְהִיא בוֹכָה, בּוֹכָה דוּמָם.

וּבְאַהֲבָה רַבָּה

מְצַפְצֶפֶת לָמוֹ נִחוּמִים.

אַךְ צִפְצוּפֶיהָ מָה עֲגוּמִים…

וּמְשׁוֹרֶרֶת אֵם אוֹהֶבֶת

שִׁירַת עֶרֶשׂ, שִׁיר עַצֶּבֶת:

'נוּמוּ, נוּמוּ, אֲהוּבָי!

נוּמוּ, נוּמוּ, עֲזוּבָי!'

הָאֶפְרוֹחִים נָמִים. דְּמָמָה.

וְגַם הָאֵם הַנִּפְעָמָה

כְּבָר נִרְדָּמָה;

וְהִיא מְנַמְנֶמֶת

וְחוֹלֶמֶת:

זִרְמֵי זֹהַר… עֹמֶק תְּכֵלֶת…

יָם-אֲוִיר בְּלִי חוֹף…

עָבֵי-נֹגַהּ, אִיֵּי אוֹר…

וּמְרַחֶפֶת וְצוֹלֶלֶת

מַעְלָה מַעְלָה עַד בְּלִי סוֹף,

הִיא וְהוּא, הַדְּרוֹר,

הִיא וְהוּא – מַה טּוֹב

כֹּה הִתְעַלֵּס וְהִשְׁתּוֹבֵב

וְהִתְהַפֵּךְ וְהִסְתּוֹבֵב

עַל פְּנֵי מַצָּע רַך

שֶׁל אֲוִיר זַךְ!

וּפִתְאֹם מִמְּרוֹם שָׁמַיִם

צֵל שָׁחוֹר מוּעָף כַּחֵץ

מַטָּה מַטָּה… קוֹל כְּנָפַיִם…

וַאֲרֻכּוֹת הֵן עַד אֵין קֵץ,

וּנְטוּיוֹת, הָהּ, צִפָּרְנַיִם

נוֹרָאוֹת. קוֹל צִפְצוּף שֶׁבֶר.

שְׁרִיקַת פַּחַד.

וּבִן-רֶגַע יַעַל אֵבֶר

הַטּוֹרֵף עִם טַרְפּוֹ יַחַד.

הוּא אֵינֶנּוּ – וְהִיא נוֹפֶלֶת

הָאֻמְלֶלֶת

מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה – עַד הַתְּהוֹם.

נוֹרָא הַחֲלוֹם.

­

וּבַעֲבִי-הַיַּעַר

פֶּלֶג-נַעַר

רַךְ וָקָט

יֵלֵךְ אָט;

אַט נוֹבֵעַ וּמְנַמְנֵם הוּא,

אַט נוֹבֵעַ וְחוֹלֵם הוּא:

… וּמְטַיֵּל הוּא בַּעֲבִי חֹרֶש,

יָסָב-גֶּזַע, יַחְתָּר-שֹׁרֶשׁ

וּבְמַחְתֶּרֶת אַט יִזְחָלָה,

וִיזַנֵּק וְשָׁטַף הָלְאָה

קַל וָזַךְ

עַל פְּנֵי דֶשֶׁא רַעֲנָן, רַךְ;

יֵרֵד, יַעַל, יִתְפַּתָּלָה

וּסְבִיב שִׂיחַ יִתְגַּלְגָּלָה,

הָלְאָה, הָלְאָה.

פִּתְאֹם וּשְׁנֵי פְלָגִים קַלִּים

נוֹזְלִים עֲקַלְקַלִּים

שׁוֹטְפִים

רוֹדְפִים

אָחִיהוּ אִישׁ

חָבְרוּ אֵלֵיהוּ חִישׁ.

וּבִמְשׁוּבָה יִתְגּוֹלְלוּ

יְפַטְפְּטוּ וְיִתְהוֹלְלוּ.

הֶאָח! מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

כֹּה הִתְגַּלְגֵּל עַל הַדְּשָׁאִים

הָרַעֲנַנִּים

עִם שְׁנֵי רֵעִים קַלִּים, קְטַנִּים,

קַלִּים כָּרוּחַ וּפְזִיזִים,

קַלִּים כָּרוּחַ וְעַלִּיזִים!

וּשְׁלָשְׁתָּם כֹּה שׁוֹטְפִים בִּמְרוּצָה, מִתְחָרִים

הַפְּלָגִים-הַנְּעָרִים

זוֹרְמִים וּמְקַפְּצִים וּמְדַלְּגִים

וַחֲלִיפוֹת מִתְחַבְּרִים, מִתְפַּלְּגים,

מְחַבְּקִים אִיש אֶחָיו, וּפִתְאֹם מִתְרַחֲקִים

וּבִשְׂחוֹק מַחֲבוֹאִים מְשַׂחֲקִים.

פֹּה אֶחָד בַּעֲרוּץ צַר יִסְתַּתֵּר –

וּפִתְאֹם כֶּחָגָב יְנַתֵּר

אֶל רֵעוֹ בִּצְחוֹק קַל,

וּבִצחוֹק יִתְגַּלְגַּל

הָלְאָה, הָלְאָה אֶל סֵתֶר הַסְּבָךְ,

וְעָמַד שָׁם וָנָח.

אַךְ מִשְּׁנֵי עֲבָרִים

שָׁם בָּאִים נִסְתָּרִים

גַּם שְׁנֵי אֵל הָרֵעִים

עֲיֵפִים וִיגֵעִים.

מָה עַלִּיז אָז הַצְּחוֹק

הַפּוֹרֵץ לִבְלִי חֹק

מִפִּיּוֹת הַחֲבֵרִים!

וּמֵאָז יִתְאֶחָדוּ

וְלֹא עוֹד יִתְפָּרָדוּ.

וָהָלְאָה בְּנַחַת יִזְחָלָה,

וּלְפֶתַע – הוֹי, פֶּלֶא! – יִגְדָּלָה, יִגְדָּלָה…

וּלְרֹחַב וּלְעֹמֶק וּלְאֹרֶךְ אֵין קַץ.

לֹא דֶשֶׁא סְבִיבֵהוּ, לֹא שִׂיחַ וָעֵץ,

לֹא אֶרֶץ קַרְקָעוֹ – הוֹד תְּכֵלֶת יַצִּיעַ –

כִּי בָעֹמֶק בַּקֶּרֶב לֹא שָׁט הָרָקִיע.

שָׁם מַעְיַן הַתְּכֵלֶת, מְקוֹר זֹהַר הַיּוֹם

וּמִנֹּגַהּ מִנֶּגֶד יַזְהִיר גַּם הָרוֹם.

וּבְנֹעַם יִתְהַלֵּךְ עַל תְּכֵלֶת רָקִיעַ

וּבְנֹעַם יָשׁוּטוּ בוֹ זַכִּים בְּנֵי-עָב.

בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב בְּזִיו-קֶסֶם יוֹפִיעַ

לֹא פֶלֶג, לֹא מַיִם הוּא, כִּי יָם-זָהָב,

זָהָב חַי מָהוּל בְּזַרְעֵי לֶהָבוֹת –

וּבַלַּיְלָה בַלֵּיל כּוֹכְבֵי אוֹר לִרְבָבוֹת

רוֹחֲצִים וּמְשַׂחֲקִים וְשָׁטִים אָז סָבִיב

בְּמֵימֵי-הַסַּפִּיר,

וְקוֹרְצִים עֵינֵי זִיו

אֶל יְפַת הַסְּנַפִּיר

לַדָּגָה הַקַּלָּה הַצּוֹלֶלֶת

שָׁם דּוּמָם מַטָּה מַטָּה בַּתְּכֵלֶת.

וּבְנֹעַם יִתְהַלֵּךְ עַל תְּכֵלֶת הַתְּהוֹם,

שָׁמַיִם מִתַּחַת, שָׁמַיִם בָּרוֹם.

חֲלוֹם – – –

תרס’ב