עַל-פִּי פְרַנְסִיס תּוֹמְפְּסוֹן
דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי-כַּדְכֹּד עָבַר הַמְשׁוֹרֵר, עֵינָיו נוֹזְלוֹת נֹגַהּ, לְרֹאשׁוֹ כְּלִיל-וְרָדִים וְאַדַּרְתּוֹ – אַרְגְּמַן-מַלְכוּת. מֵעַל רֹאשׁוֹ רִחֲפָה חֻפָּה, דְּמוּת רָקִיעַ הוֹמֶה אֲשֶׁר חַמּוֹת, לְבָנוֹת וּמַזָּרוֹת מְהַלְּכִים בּוֹ וְחָגִים בְּמָחוֹל. וְהָרִצְפָּה, דָּרַךְ עָלֶיהָ, הָיְתָה רַכָּה בְּשִׁלְפֵי-דֶשֶׁא עַלִּיזֵי-צֶבַע וַעֲדִינֵי-בֹּשֶׂם, אֵלּוּ נְשָׁמוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִוָּלֵד.
הוּא צָעַד בְּגַן-עֵדֶן אֶל מֶלֶךְ-עֵדֶן, וּשְׁנֵי שַרְפֵי-הוֹד שׁוֹשְׁבִינִים לוֹ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. קַרְנַיִם מִכַּנְפֵי הַשְּׂרָפִים, בְּעָבְרָם, סִבְּכוּ מַלְאָכִים קְטַנִּים, מִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּטַלְלֵי אוֹרוֹת, זָרוֹק אוֹתָם בְּחָפְנֵיהֶם אִישׁ עַל אָחִיו. וְנִדְמוּ הַמַּלְאָכִים הַקְּטַנִּים כִּבְנֵי-יוֹנִים צְחוֹרִים בְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם קֶשֶׁת-רִקְמָה פִּתְאוֹמִית.
כְּרוּבֵי-אֵימָה, שׁוֹמְרֵי אוֹפַנִּים וָרֶכֶב פְּלִיאֵי-שֵׁם, הִדְּקוּ יְדֵיהֶם עַל חַרְבוֹתָם הַבּוֹרְקוֹת, אַךְ עמְדוּ קוֹפְאִים מֵרֹב-גְּאוֹן הַמְשׁוֹרֵר וּמִכְּבוֹד חֻפָּתוֹ. וּלְפָנָיו תִּהֲלַךְ רְצוּעָה-שֶׁל-אֵשׁ, מְסַקֶּלֶת מִדַּרְכּוֹ נִגְפֵי-סוֹד וּמִכְשׁוֹלֵי-סְתוּמוֹת, כְּגַל-אוֹקְיָנוֹס בַּלַּיְלָה הַקָּם וּמוֹחֵק, בִּתְנוּפָה אַחַת, צַלְמֵי-כּוֹכָבִים מְפֹרָרִים.
יֵשׁ וּבַקַּיִץ, בְּהִתְעַנֵּן עֲנָנִים תִּשָּׁמַע רְטִינַת-רַעַם נְמוּכָה, וְעַד-מְהֵרָה הַקּוֹל מִתְפַּשֵּׁט וְגוֹבֵר וּמִתְגַּלְגֵּל עַד קְצוֹת רוּחוֹת-הַשָּׁמָיִם. כֵּן חָשָׁה וְהִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל שַׁדְמוֹת-עֵדֶן הַשְּׁמוּעָה עַל הַמְשׁוֹרֵר כִּי בָּא. וְשִׁנְאַנִּים, תּוֹפְשֵׂי מְצִלְתַּיִם וְכִנּוֹר וָנֵבֶל, וּבְנֵי-אֵלִים מְקַדְּמֵי-שַׁחַר, עָרְכּו כְּלִי וָפֶה לְהַשְׁמִיעַ מִזְּמִירוֹת הַמְשׁוֹרֵר וּמֵעֲתִירוֹתָיו וְתִשְׁבְּחוֹתָיו. וְרָמִים, צְדוּדֵי אַרְבַּע פָּנִים וּצְנוּפֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, וְעַל-יָדָם קְלֻלִּים וְחַשְׁמַלִּים וּשְׁבִיבִים, הִסְתַּדְּרוּ מַחֲנוֹת-מַחֲנוֹת לְהַצִּיג בְּפֹעַל חֶזְיוֹנוֹת אֲשֶׁר חָזָה הַמְשׁוֹרֵר בְּרַעְיוֹנוֹ.
אֲבָל הַמְשׁוֹרֵר לֹא שָׁת לִבּוֹ אֶל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה הַזֹּאת. אַט-אַט צָעַד, עַד הַגִּיעוֹ אֶל רַגְלֵי כִּסֵּא-הַכָּבוֹד, עָלָיו יוֹשֵׁב נוֹרָא אֲדוֹן כָּל הַצְּבָאוֹת, וְעָנָן וַעֲרָפֶל יְסֻכּוּהוּ. וְשַׁמָּשִׁים, כַּנְפֵיהֶם הַפְּרוּשׂוֹת – גְּבוּרָה וְתִפְאֶרֶת, עוֹטְרִים הַכִּסֵּא סָבִיב בִּדְאִיָּה, מִשְׁתַּלְּחִים מִשְׁמָר מֵעַל מִשְׁמָר, עַד אַפְסֵי-אַפְסָיִם. וּבַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, אֶל שֻׁלְחֲנוֹת פָּז וָלֶשֶׁם, בְּצֵל אִילָנוֹת מִתְלַחֲשִׁים, יְשׁוּבִים חֲבוּרוֹת-חֲבוּרוֹת צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, אִישׁ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבֵי רוּחוֹ.
אִם טִיַּלְתֶּם בַּכְּפָר לֵילִית, אֶפְשָׁר רְאִיתֶם עָנָן שָׁחוֹר, קָשׁוּר בְּרֹאשׁ הָר. וּפִתְאוֹם רֹאשׁ-הֶעָנָן מִשְׁתַּסֵּעַ, כְּתַנִּין פּוֹעֵר פִּיו, וּשְׁתֵּי מַלְתָּעוֹת אֲיֻמּוֹת מְגַלּוֹת טוּרֵי שִׁנַּיִם מַשּׂוֹרִיּוֹת, טוּר מוּל טוּר. וּמִבֵּין הַמַּלְתָּעוֹת מְפַעְפַּעַת אֵשׁ טְמִירָה: עוֹד מְעַט תִּפְרוֹץ לְלַחֵךְ וּלְהַשְׁחִית. אַךְ לֹא. פִּי הַתַּנִּין פּוֹלֵט לְבָנָה עֲגֻלָּה בְּמִלּוּאָהּ, וְהָעוֹלָם עוֹמֵד מַכְסִיף וְרוֹטֵט תַּחַת קֶסֶם-זִיוָהּ. כֵּן, בְּיֹפִי וְלֹא בְּמוֹרָא, זָעוּ וְהִתְפָּרְדוּ עָנָן-וַעֲרָפֶל הַמְחַתְּלִים אֶת פְּנֵי הַכִּסֵּא, וּמִתּוֹכָם פָּרַץ קַו-אוֹר צַח. מִנֹּגַּהּ-זַרְחוֹ שֶׁל הַקַּו חָוְרָה חֻפַּת הַמְשׁוֹרֵר וְנָמוֹגָה, וְהַשְּׂרָפִים, הַמְלַוִּים אוֹתוֹ, הִסְתַּלָּקוּ. וְהַמְשׁוֹרֵר עָמַד בּוֹדֵד וְגָלוּי, בְּאַדַּרְתּוֹ וּכְלִילוֹ, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר אוֹר-אֱלֹהִים נוֹפֵל בְּתָקְפּוֹ.
וְהִנֵּה, פְּלִיאָה! פְּלִיאָה! כָּל דָּרֵי-מַעְלָה הִשְׁתּוֹמָמוּ. מֵאֲחוֹרֵי מְשׁוֹרֵר-הַהוֹד, נִטְפָּל אֶל שׁוּלֵי אַדֶּרֶת-הַפְּאֵר וּמְנַסֶּה לְהִסְתַּתֵּר בִּקְפָלֶיהָ (כִּי הִכָּהוּ נֹגַהּ-הָאוֹר), הִתְכַּוֵּץ יְצוּר מִסְכֵּן, בְּזוּי-תֹּאַר וַחֲדַל-מַרְאֶה, כֻּלּוֹ סְחָבוֹת וּטְלָאִים. חַרְזָן, הַחוֹרֵז חָרוּז כּוֹשֵׁל, אֲשֶׁר הָלַךְ מִן הָאָרֶץ בַּזְּמַן הַהוּא, אָמַר לְהִתְגַּנֵּב אֶל גַּן-עֵדֶן בְּצֵל חֻפַּת הַמְשׁוֹרֵר, וְהַדְרַת הַמְשׁוֹרֵר וְשׁוֹשְׁבִינָיו הֶאֱפִילָה עָלָיו בְּאַפְסוּתוֹ, וְלֹא נִרְאָה עַד-כֹּה. וְהוּא, נַפְשׁוֹ פַּחַד וְתִקְוָה גַם יָחַד: אוּלַי, אוּלַי יִרְצֶה הַמְשׁוֹרֵר לְהִתְוַדֵּעַ אֵלָיו, וְיַכִּירֵהוּ אָח עָנִי לְזִמְרָתוֹ.
הַמַּלְאָכִים צָחֲקוּ צְחוֹק-שֶׁל-חֵן, וְרֹגֶז בּוֹ: “מִי עָשָׂה אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת בְּגַן-אָבִינוּ, גַּן ה'? מִי בֵּין נִצָּנֵי-הַחֶמֶד שָׁתַל אֶת זֶה הַדַּרְדָּר? לֹא אֶצְבְּעוֹתֵינוּ טִפְּלוּ בָּאֶרֶג הַזֶּה. לֹא כֵן יַאַרְגוּ מְנוֹרֵי עֵדֶן!”
הַמְשׁוֹרֵר הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ-מַלְכוּת, סָקַר אֶת הַחַרְזָן הַמָּךְ, חָקֹר וּבָחֹן אוֹתוֹ עַד-תַּכְלִית. וּבוֹ בָּרֶגַע הִרְגִּישׁ כִּי עֵין-אֱלֹהִים עָלָיו וְעַל שִׁירָתוֹ, חוֹדֶרֶת וּבוֹחֶנֶת אוֹתָם לִפְנַי-וְלִפְנִים.
רָנֵּי-מַעְלָה זָעֲמוּ אֶת הַיְצוּר הַמּוּזָר אֲשֶׁר נָפַל בְּמַקְהֲלוֹתָם. וְאוּלָם הַמְשׁוֹרֵר, קְרוּץ-הָאֲדָמָה, הִכִּיר אֶת אָחִיו, עָפָר כַּעֲפָרוֹ, וְגַם אֶת נַפְשׁוֹ הִכִּיר.
קָרַע הַמְשׁוֹרֵר מֵעַל עַצְמוֹ הָאַדֶּרֶת וְהַכְּלִיל, אַדֶּרֶת-הָאַרְגָּמָן וּכְלִיל-הַוְּרָדִים, כְּנָחָשׁ צִבְעוֹנִי הַמִּתְפַּשֵּׁט עוֹרוֹ: קָרֹעַ וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָם לְרַגְלֵי הַחַרְזָן. חֲשׂוּךְ-זִיו, מְבֻיָּשׁ, מְדֻלְדָּל עָמַד, וְרַק כֻּתֹּנֶת מְמֻרְטֶטֶת וּמְגֹאֶלֶת מְכַסָּתוֹ. וַיְהִי כְּמוֹ פַּרְפָּר מָעוּךְ אֲשֶׁר נִמְחֲקוּ מֵעַל כְּנָפָיו קַשְׂקַשֵּׂי-זְהָבוֹ.
וַיְדַבֵּר הַמְשׁוֹרֵר אֶל אֵל עוֹשֵׂהוּ, לֵאמֹר: “אֱלֹהַי, אַתָּה אָצַלְתָּ לִי מִתִּפְאַרְתְּךָ, וַתִּתֶּן-לִי אֶת אַדֶּרֶת-הַשִּׁיר וְאֶת כְּלִילוֹ. לְךָ הָאַדֶּרֶת וְהַכְּלִיל, וְלֹא לִי. רְאֵה חַיַּי בְּדַלּוּתָם! הַחַיִּים הָאֵלֶּה אֲנִי עֲשִׂיתִים, וְאַתָּה עָשִׂיתָ הַשִּׁיר. מַעֲשֵׂי-יָדַי אֵינָם אֱלֹהִיִּים!”
אָז יַחְפֹּז הַמְשׁוֹרֵר, וַיִּקְרַע מֵעַל הַחַרְזָן אֶת לְבוּשׁ-הַסְּחָבוֹת הָעוֹטֵף אֶת זֶה. הִטַּפְטֵף כְּעֵין טִפְטוּף-כֶּסֶף מָהִיר מִן הֶחָלוּק הַזַּךְ אֲשֶׁר הָיָה חָבוּי מִתַּחַת לַסְּחָבוֹת. וְאֶל הַחַרְזָן הָיָה דְבַר הַמְשׁוֹרֵר, לֵאמֹר:
“הֵיטַבְתָּ אֱרוֹג בֶּגֶד-חַיֶּיךָ מֵאֱרָגְךָ בֶּגֶד-שִׁירֶיךָ!”
מֵאַלְפֵי רִבְבוֹת הַשְּׂרָפִים וְהַשִּׁנְאַנִּים וְהַמַּלְאָכִים חֲצוּבֵי-הַלַּהַב, וְהַמַּלְאָכִים בְּלוּלֵי הַקֶּרַח וְהָאֵשׁ, וְזַמְרָנֵי-שַׁחֲרִית וְזַמְרָנֵי-עַרְבִית, לֹא הָיָה אַף אֶחָד וְיַבִּיט עַל הַמְשׁוֹרֵר בְּרֹךְ. וְלֹא הָיָה שָׁם צַדִּיק וְלֹא הָיְתָה שָׁם צִדְקָנִית, אֲשֶׁר לֹא הֵסַבּוּ פְּנֵיהֶם בְּזַעַף מֵעַל הַמְשׁוֹרֵר, חוּץ מֵרָחֵל אַחַת וּשְׁתֵּי חַנּוֹת: רָחֵל, אֵם צְעִירֵי הַשְּׁבָטִים, אֲשֶׁר מֵתָה בְּלִדְתָּהּ וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה; חַנָּה, אֵשֶׁת אֶלְקָנָה, אֲשֶׁר נָתְנָה בֵּן לֵאלֹהִים בְּשִׁלֹה; וְזוֹ חַנָּה אֲשֶׁר שָׁכְלָה שִׁבְעָה בָּנִים בְּיוֹם אֶחָד עַל קִדּוּשׁ שֵׁם נֶעְלָם. רַק אֵלּוּ רִחֲמוּ הַמְשׁוֹרֵר.
וַתָּקָם רָחֵל מִמְּקוֹמָהּ בֵּין קְדוֹשֵׁי-עֶלְיוֹן, וַתִּשָּׂא אֹמֶר: “הִפְכוּ הָאַדֶּרֶת, אַדֶּרֶת-הַשִּׁיר הַהֲדוּרָה, הַקְּרוּעָה, וְהַבִּיטוּ וְהַרְגִּישׁוּ!”
טָסוּ שְׁנַיִם מִמַּלְאֲכֵי-הַשָּׁרֵת לַעֲשׂוֹת דְּבָרָהּ. הָפְכוּ אֶת אַדֶּרֶת-הָאַרְגָּמָן, אַדֶּרֶת-הַפְּאֵר, וַיְגַלּוּ אֶת צִדָּהּ הַנִּסְתָּר.
כָּל צִדּוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל אֶרֶג-הַפְּאֵר הָיָה עָשׂוּי שְׂעָרוֹת סוֹמְרוֹת, נוֹצְצוֹת מִנּוֹזְלִים אֲדֻמִּים, כְּמַחֲטֵי-פֶּלֶד אֲשֶׁר נִדְקְרוּ בַּבָּשָׂר הֶחָי.
“הָרִימוּ הַכְּלִיל, כְּלִיל-הַוְּרָדִים, וְנֶחֱזֶה בּוֹ!” צִוְּתָה רָחֵל.
הֵרִימוּ אֶת כְּלִיל-הַוְּרָדִים, וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ הָרוֹאִים: הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה אֲשֶׁר לַכְּלִיל הַיָּפֶה הָיְתָה כֻּלָּהּ קוֹצִים עֲקַלְקַלִּים, כְּשִׁנֵּי-בַּרְזֶל עֲקֻמּוֹת וְחַדּוֹת. וְכָל פְּטוּר-וֶרֶד וְכָל עָלֶה רַעֲנָן, אַךְ נִצְרָם בַּיָּד, פָּקַע וְזָב דָּם.
“רְאוּ!” – אָמְרָה רָחֵל אִמֵּנּוּ – “רְאוּ בְּשָׂרוֹ הַמָּחוּץ מִבַּעַד לְקִרְעֵי כֻּתָּנְתּוֹ! רְאוּ הַנְּקָבִים הָאֲדֻמִּים, הַמַּקִּיפִים אֶת שְׂעַר-רֹאשׁוֹ, כְּאִלּוּ הֶעֱמִיקוּ-שִׁלְּחוּ פִּרְחֵי-הַכְּלִיל שָׁרָשִׁים אַכְזָרִיִּים לִינוֹק מְזוֹנָם. ה' אֱלֹהִים, אֲשֶׁר חֲנַנְתָּהוּ אַדֶּרֶת וּכְלִיל, מָה הַמַּתָּנָה הַזֹּאת, נָתַתָּ לוֹ?!”
שְׂרִידֵי-עֲרָפֶל נָסוּ מִכִּסֵּא-הַכָּבוֹד. חֶמְלַת אֱלֹהִים הִקְרִינָה אֶת כָּל רַחֲבֵי-הָעֲדָנִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: “הָבִיאוּ מַלְבּוּשֵׁי עֵדֶן!”
וֵאלֹהִים שָׁלַח אֶת יָדוֹ וַיַּעֲמֵד אוֹתָהּ, רוֹעֶפֶת בְּרָכָה, מִמַּעַל לְרֹאשׁ הַמְשׁוֹרֵר וְרֹאשׁ הַחַרְזָן.
וַיְצַו אֱלֹהִים מַלְאָכִים עַל הַמְשׁוֹרֵר וְעַל הַחַרְזָן לִרְחוֹץ אוֹתָם מִיִּסּוּרִים וּצְעָרִים וְעֶלְבּוֹנוֹת וּלְנַהֲלָם אֶל טוּב ה'. וְזֶה דְבָרוֹ אֶל הַמַּלְאָכִים:
“קַבְּלוּ, מַלְאֲכֵי-חֶסֶד, שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת לְמוּדוֹת-אֶרֶץ, וְעֶרְכָּן בְּעֵינַי גָּדוֹל מֵעֶרְכָּן בְּעֵינֵיהֶן”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.