מֶצֶנַס הֶחָכָם, בְּאִם תַּאֲמִין לִקְרַטִינוֹס¹

הַשַּׂחְקָן הַזָּקֵן, קִיּוּם אֵין, אֵין מֶמֶשׁ לְזֶמֶר

שֶׁחִבְּרָהוּ שׁוֹתֵה-הַמָּיִם. אָכֵן, אֵין גַּם לְכַחֵד כְּבָר:

מִן הַיּוֹם בּוֹ צֵרַף הָאֵל דִּיאוֹנִיסוֹס אֶת-חֶבֶל

הַמְשׁוֹרְרִים הַחוֹזִים² אֶל קְהַל הַסָּטִירִים וְהַפַוְנִים,

רֵיחַ יַיִן נוֹדֵף מִפִּי כָל-הַמּוּזוֹת עִם בֹּקֶר.

בְּשֶׁבַח הַיַּיִן הִפְלִיג הוֹמֶר הֶחָשׁוּד עַל הַיָּיִן.

אַבָּא אֶנְנִיּוּס³ גַּם הוּא הֲלֹא לֹא פָתַח בְּשִׁיר-לָחֶם

עַד שֶׁגָּמָא מִן הַכּוֹס. "הַשּׁוּק וְכָל שִׁקְתוֹת מֵי לוּבּוֹ⁴

קֹדֶשׁ כלֻּםָּ לַפִּכְּחִים, וְאָסוּר לַזּוֹעֵף שִׁיר וָזָמֶר!"

וּמִיּוֹם בָּא כְרוּזִי זֶה⁵ לֹא פָסְקוּ מְשׁוֹרְרֵינוּ

מִן הַשְּׁתִיָּה בַּלֵּיל, מֵהָפִיץ כָּל-הַיּוֹם רֵיחַ חָמֶר.

מַמָּשׁ לוּ אִישׁ יָצָא יָחֵף וְרֹאשׁוֹ לוֹ פָרוּעַ,

וְאַדַּרְתּוֹ קְצָרָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אֲנִי קָטוֹן,⁶

מַעֲשֵׂי קָטוֹן בְּיָדָיו: אִישׁ תְּרוּמוֹת וְרַב-חֶסֶד?

מַעֲשֶׂה בְּנִין-יַרְבַּס⁷ אָדָם שֶׁקִּנֵּא בְּטִימוֹגֶנֶס:⁸

בָּא לְהַרְאוֹת תַּרְבּוּתוֹ בְּקוֹל רָם — סוֹפוֹ יָצָא בְּשָׁבֶר!

כִּי הַבָּא לְחַקּוֹת, מוּמוֹ שֶׁל אַחֵר יַכְשִׁילֶנּוּ.

אִם פָּנַי מַחְוִירִים, מִיָּד מֵי-כַּמּוֹן⁹ הֵם יִגְמָאוּ.

הוֹי הוֹי הַמְחַקִּים! וְאִי לְךָ בֶּהֱמַת-הַסֵּבֶל,

הוֹי כַּמָּה וְכַמָּה כְּבֵדִי עוֹרַרְתֶּם בְּרָב-שֶׁרֶץ

גַּם אֶת-צְחוֹקִי לָכֶם! רִאשׁוֹן בַּצִּיָּה כִּי דָרַכְתִּי,

בֵּין הַמַּעְפִּילִים, עִקְּבוֹת אִישׁ אַחֵר לֹא נָחוּנִי,

הַבּוֹטֵחַ בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה אַךְ הוּא רֹאשׁ לְחֶבֶל!

כִּי הִכְנַסְתִּי רִאשׁוֹן הַיַּמְבִּים שֶׁל אַרְכִילוֹכוֹס¹⁰

בַּשִּׁירָה הָרוֹמִית, דְּמוּת בַּמִּשְׁקָל וּבָרוּחַ,

וְלֹא בַּחֹמֶר, בְּמִלִּים כָּאֵל שֶׁנִּחֲתוּ בְּלִיקַמְבֶּס.¹¹

כְּלוּם תָּבֹא לְקֹצֵץ בַּזֵּר עַל רֹאשִׁי לְתִפְאֶרֶת,

יַעַן יָרֵאתִי לְשַׁנּוֹת הַחֵן וְהַקֶּצֶב בַּזָּמֶר?

גַּם סַפְּפוֹ¹² הַגַּבְרִית בְּעִקְּבוֹת אַרְכִילוֹכוֹס הָלָכָה,

גַּם אַלְקֶאוּס¹³ בְּכָךְ, שׁוֹנֶה בַּסִּדּוּר וּבַתֹּכֶן,

אֶפֶס שֶׁאֵינִי מְלַכְלֵךְ חוֹתְנִי בְּמַחְרֹזֶת מַשְׁחֶרֶת,

אֶת-צַוַּאר הַכַּלָּה שִׁירַת-זִלְזוּלַי לֹא חוֹנָקֶת.

אִישׁ לֹא יְדָעוֹ לְפָנִים אֲנִי הֶרְאֵיתִין לְעַם-רוֹמָא.

כְּלוּם לֹא יָאֶה לַעֲלֹץ לְאִישׁ בֶּחָדָשׁ יְזַכֵּנוּ,

אִם טוֹבִים בּוֹ קוֹרְאִים, וְהוּא גַם נִשָּׂא עַל כַּפָּיִם?

וְאִם לָדַעַת תִּרְצֶה, מַדּוּעַ קוֹרְאִי, שֶׁבַּבַּיִת

בִּי קוֹרֵא-מִתְעַנֵּג, בַּחוּץ יְזַלְזֵל וִיחָרְפֵנִי?

אֵין אֲנִי בָא לָצוּד קוֹלוֹת פִּרְחָחִים קַלֵּי-דָעַת,

לֹא בְפַת-עֶרֶב חִנָּם וְלֹא בְשִׂמְלָה מִתְנַוְנֶוֶת.

אֵין דַּרְכִּי לְשַׁמֵּשׁ גַּם לַמְפֻרְסָמִים אִישׁ-שׁוֹמֵעַ

אוֹ נוֹקֵם, מִתְאַבֵּק לְיַד דּוּכְנֵי מְדַקְדְּקֵינוּ.¹⁴

“כָּאן מְקוֹר הָרָעָה!”¹⁵ וְאִם אֶעֱנֶה: אֲנִי בּשְׁתִּי

בְּתֵיאַטְרוֹן מָלֵא לָבֹא בִּדְבָרִים שֶׁל מַה-בְּכָךְ לִי,

יַעֲנֵנִי: "אַךְ צְחוֹק תִּבְחַר לְךָ! לְאָזְנֵי יוּפִּיטֶר

תִּשְׁמְרֵם מִשְׁמֶרֶת. תֹּאמַר אָנֹכִי וְאַפְסִי עוֹד

נֹפֶת-שִׁירִים לְהַטִּיף, יָפִים בִּשְׁבִילךָ!" הִתְיָרֵאתִי

וְאֶגַּע בְּחָטְמוֹ, וּכְדֵי לִמָּלֵט מִצִּפָּרְנוֹ הַמְחֻדֶּדֶת.

“רַע בְּעֵינַי הַמָּקוֹם! אֶקְרָא: נָא, הַפְסֵק הַמִּלְחָמֶת!”

צְחוֹק גּוֹרֵר אַחֲרָיו קִנְאָה פְזִיזָה וְגַם כָּעַס,

כַּעַס גּוֹרֵר מַשְׂטֵמָה, וְהַמַּשְׂטֵמָה — קְרַב-מָוֶת.