¹

ה“שׂמאל” בּארץ-ישׂראל שייך לסוּג היצוּרים המתרבּים על ידי “התפּלגוּת”. כּידוּע, ישנם בּסוּלם-הטבע שלַבּים כּאלה, אוֹרגַניזמים חסרי חוּט-השדרה, אשר דרך הִתרבוּת זוֹ, על ידי חלוּקה ל-2, ל-4, ל-16, טבעית היא להם. אַיה זוֹכר ואַיה מוֹנה את כּל גלגוּלי השמוֹת השוֹנים וּפילוּגיהם לחצאים ולרבָעים מיוֹם היבָּרא המ. פּ. ס והמ. פּ. ס. ע., וה י. ק. פּ. והפּ. ק. פּ. וה ק. פּ. פּ. ² ועד ועדת-האִרגוּן ³, ועד “פרקצית הפוֹעלים בּתוֹך (?) ההסתדרוּת”, פרקציה זוֹ שהיא בּבחינת אחת שהן שתים, האחת – מפלגתית, והשניה “בּלתי-מפלגתית”, האחת – פרקצית הפּוֹעלים סתם, והשניה – מַכריזה על עצמה “המוֹסד העליוֹן של פרקצית הפּוֹעלים בּיפוֹ ושל הפרקציה הפּרוֹליטרית בּירוּשלים וּבשאר המקוֹמוֹת”. וּלמי מִסתם אנשים שאינם “פּוֹעלים מן הפרקציה” תימָצא חריפוּת-המוֹח הדרוּשה והבּקיאוּת המספּיקה בּכדי להבחין בּין בּנות-המין השוֹנוֹת וגוֹניהן ועמדוֹתיהן רבּוֹת התמוּרוֹת והחליפוֹת? והיוֹת שאִי-ידיעה זוֹ עלוּלה להעמיד את הציבּוּר במַדרגה של עם-הארצוּת פּוֹליטית גמוּרה, קיבּלתי עלי את הטוֹרח, לטוֹבת הציבּוּר, לחקוֹר וּלחפּשׂ, בּעתוֹנים וּבפּרוֹגרמוֹת, בּמקוֹרוֹת עצמם וּבקרוֹבים למקוֹרוֹת. אינני יוֹדע אם עבוֹדתי תמצא לה מַעריכים, אוּלם היא לא היתה מן הקלוֹת. צללתי עמוּקוֹת. וזאת אשר העליתי:

“כּל אחת – מן הפרקציוֹת – רוֹצה להישאר היחידה, המוּכּרת “שָם”, בּחוּגים הגבוֹהים, לפני הרָשוּת העליוֹנה של האינטרנַציוֹנַל. כּל ה”מלחמה" נוֹשׂאת אוֹפי מגוּחך, מעשׂה-נַערוּת. הליקוידַטוֹרים הגלוּיים, יֶבסֶקים מסוּגוֹ של מֶרֶז’ין, הקוֹראים לעצמם ק. פּ. פּ. וּקרוּיים כּאן ה“עֶמעסים”, יש להם בּכל הארץ כּ-35–40 חבר. הם הנם מחַבּרי הכּרוּז “נגד הסכּנה האימפּריאַליסטית הכי-גדוֹלה – ההסתדרוּת הציוֹנית”, בּחתימת “קבוּצת פּוֹעלים אינטרנַציוֹנַלית”, הם שהכריזוּ חרם על הבּחירות לועידת ההסתדרוּת הכּללית, בּאשר השקפתם היא שכּל הטָבה בּמצב הפּוֹעלים היהוּדים כּאן משמשת בּאוֹפן בּלתי-ישר תמיכה לציוֹנוּת. היאוּש של חלק ממחוּסרי-העבוֹדה וכל תלוּנה של שטוּת וכל נבוּאה רעה על ארץ-ישׂראל – הם לפיכך “פּעוּלתם המַרכּסיסטית” היחידה. הם הנם היחידים אשר זכוּ להיוֹת “מוּכּרים”, בּאשר הם נשמעים לפקוּדוֹת הקוֹמאִינטרן ⁴, לרדוֹף את רעיוֹן הציוֹנוּת הפּרוֹלטרית בּכל צוּרה שהיא" – –“הקבוּצה השניה של הליקוידטוֹרים, היא ה פּ. ק. פּ.; ההנהלה הרשמית של מי שהיתה מ. פּ. ס., אשר קיבּלה בּישיבה אחת רזוֹלוּציה (מטוּשטשת אמנם) בּעד הפּלשתיניוּת, ותיכף וּמיד הכריזה על “הצטרפוּתה” מבּלי כל תנאים ועל יציאתה מן ה”בּרית העוֹלמית“. היא מנהלת כּל הזמן את פּעוּלתה בּמרמה וּבדֶמורַליזַציה כּלפי שני הצדדים. לפני ההמוֹנים נשבּעים, כּי עוֹדם “פּוֹעלי ציוֹן” בּכל לבּם, אלא שהיוּ אנוּסים “להצטרף”, בּכדי להישָאר המפלגה האַרצית היחידה המוּכּרה. לפני ה”עמעסים" וּלמעלה מהם, מוֹדיעים כּי היוּ ללוֹחמים נלהבים נגד “פּוֹעלי ציוֹן” ואת ההחלטה הפּלשׂתינאית, כּביכוֹל, מכַנים בֹשם “דקלַרציה” שאינה מחייבת לשוּם דבר. ה“עמעסים” אינם מתפּשרים, ודוֹרשים דוקא הסתלקוּת גלוּיה מן הדקלרציה. ואגב שקוּעים בּחשבּוֹנוֹת פּרטיים וּבזלזוּלים. כּל קבוּצה מוֹכיחה, כּי השניה מַפריעה לאיחוּד. וכל אחת חוֹשבת את עצמה למפלגה הארצית היחידה (לא חס ושלוֹם סקציה יהוּדית; בּעיקר חוֹלמים על דבר ערבים!). ה פּ. ק. פּ., תחת לחץ של גאוֹן חדש, הלכוּ לועידת ההסתדרוּת בּתוֹר “פרקצית הפוֹעלים”. בּאמצע הועידה נבהלוּ, כּנראה, מפּני הבּיקוֹרת של ה“עמעסים” ועזבוּ, אם כּי המנהיג החדש עצמוֹ חוֹשב את העזיבה לשטוּת וָפשע".

“כּל קבוּצה מאַיימת על השניה כּי תצטרך למסוֹר דין-וחשבּוֹן לפני הרָשוּת העליוֹנה”. – – מלחמה בּדבר השם, פּניוֹת אישיוֹת, הוֹנאַת ההמוֹנים והוֹנאַת הקוֹמאִינטרן. רוּבּם מבקש את ההזדמנוּת לעזוֹב את הארץ ונמצא כּאן רק מחוֹסר דמי-כּרטיס-אניה. שוּם יחס למלחמה וליצירה כּאן אין להם".

מנַין ליקטתי פּסקה זוֹ? האין אתם חוֹשדים בּי, רבּוֹתי, כּי הבאתי לכם מַטעמים מדבריו של איזה שוֹביניסט וריאַקציוֹנר, צוֹרר הקוֹמוּניזם, וּמתנַכּל לפרוֹלטריוֹן להתעוֹתוֹ מני דרך, כּי אלה הם דבריו של אחד ממַנהיגי ההתסדרוּת החַטאים? לחינם חשדתם בּי. המקוֹר – מקוֹר. גזר-דין חריף זה נתפּרסם ביוֹם 11 בּמאי 1923 בּ“אוּנזער אַרבּייטער טריבּוּנע” הוַרשאית, עתוֹנה של מפלגת הבּרית השׂמאלית, זוֹ הבּרית המִסכּנה, השכּוּלה, אשר גידלה וטיפּחה את נטעי שעשוּעיה, מ. פּ. ס. וּ מ. פּ. ס. ע., י. ק. פּ. ו פּ. ק. פּ., והם הפכוּ אליה עוֹרף, זוֹ הבּרית השוֹלחת אלינוּ מפּעם לפעם את שליחיה הנאמנים ללַמד את פּוֹעלי ארץ-ישראל תוֹרה ודרך-ארץ, וסוֹפם של שליחיה אלה, בּרוּבּם הגדוֹל, למעוֹל בּשוֹלחיהם ולמצוֹא לעצמם את הדרך הישרה אל גן-העדן הקֶרמלָאי, והעתוֹן הנהוּ אוֹתוֹ העתוֹן – ואם בּשינוּי שם – אשר היה בּמשך השנים נוֹתן מקלט לכתבי השִׂטנה וההַלְשָנה של מאירסוֹן ושל אַדמוֹני ושל חבריהם, כּל אלה, אשר מצאוּ להם אחר כּך מנוּחה נכוֹנה תחת כּנפי השכינה היֶבסקית. ועכשיו בּאה תקוּפת-ה“תשוּבה”, כּנראה, וסוֹפרוֹ הארץ-ישׂראלי של אוֹתוֹ עתוֹן מַפליט בּשׂפה רפה: “כּי כּל פּעוּלתם בּמשך השנתים, גם בּשעה שמהם היוּ חברינוּ, היתה רק קוֹמפּרוֹמֶנטַציה אחת גדוֹלה”.

ואף על פּי כן – אַל תיוָאש, אסיר-תקוה. התנחמוּ, פּוֹעלי ארץ-ישׂראל, וּמחוּ דמַע: פרקציה חדשה נוֹלדה למזל-טוֹב. כּכה מבשׂר אוֹתוֹ העתוֹן. שליח חדש בּא לבּרית. והשליח החדש מאַרגן פרקציה חדשה. והפּעם, כּמוּבן, אנוּ “ניגשים לעבוֹדה בּכל האחריוּת”.

התבּשׂרוּ!

וּבכן, הבּרית ה“שׂמאלית” חוֹזרת בּתשוּבה. אחרי אשר שליחיה יצאוּה וכמה ממַנהיגיה מצאוּ – אחרי כּל העקלקלוֹת והנַפתוּלים – את המוֹצא הישר ל“אוּרְחָא דִמְהֵימְנוּתָא”, ואחרי אשר מפלגוֹת שלמוֹת וחלקי מפלגוֹת נשׂרפוּ כּליל בּלַהב הקוֹמוּניזם, ואחרי אשר בִּפְנים, בּתוֹך רחוֹב הפּוֹעלים היהוּדים, “הבּלתי-מוּכּר” ונאבק על שארית-פּליטת קיוּמוֹ, השׂתררה עצבוּת, ואחרי אשר הוֹדוֹת לפעוּלתם הריאַקציוֹנית והשוֹביניסטית של אלה העקשנים, אשר לא חפצוּ לחכּוֹת עם ישוּב ארץ-ישׂראל עד בּוֹא המשיח המוֹעצתי, נתבּרר פּתאוֹם שוּב, כּי יש פּלשׂתינה (ארץ-ישׂראל הס מלהזכּיר!) בּעוֹלם, וּפוֹעלים בּתוֹכה – כּל אשר נשכּח בּימי מסע הנצחוֹן של טרוֹצקי בּפּוֹלין ⁵– אחרי כּל אלה נתעוֹררה ה“בּרית” וּפיה ממַלל שיר בּהתלהבוּת על פלשׂתינה, ממש כּמו בּימים הטוֹבים של הדקלַרציה וסן-רמוֹ. ולא זה בּלבד, אלא שגם לדעוֹתיהם המשוּבּשוֹת של פּוֹעלי ארץ-ישׂראל קמוּ מגינים. התיאוֹרֶטיקן של ה“בּרית”, החבר ניר עצמוֹ, יצא בּפוּמבּי ללַמד, כּי “נכוֹן היה העיקר של ההסתדרוּת הכּללית, אשר חָפצה להחליף את הקבּלן הפּרטי, וכוֹזבת וקִצרת-ראוּת מדינית היתה עמדתם של מ. פּ. ס. ע.” הוּא גם מבאר את סיבּת מיעוּט השפּעתם בּארץ וּמלגלג על ה“הוּרָה-מַרכּסיזם ואי-הכּשרון המוּחלט לתפּוֹס וּלהכּיר את מצב הענינים בּארץ”, ועל “הרזוֹלוּציוֹת התיאוֹרטיוֹת הארוכּוֹת אשר אין להן שחר בּמוּבן המדיני, ועַם-הארציוּת, בּמוּבן הסוֹציאַלי והכּלכּלי, של קוֹמץ הגנרלים של המהפּכה בּמזרח הקרוֹב, אשר חפצוּ מיד בּרדתם מן האניה לסגל את פלשׂתינה עם תנאיה המיוּחדים בּכּלכּלה וּבמדיניוּת לאָפני-הפּוּטש המוּכנים שלהם”. “אין להתיחס אליהם בּרצינוּת”, אוֹמר החבר ניר, זה החבר ניר, אשר מי כּמוֹהוּ ל“רזוֹלוּציוֹת תיאוֹרטיוֹת ארוּכּוֹת”.

ולא רק החבר ניר.

בּרֶויזיה וּבביקוֹרת עצמית עוֹסקים עכשיו רבּים בּ“בּרית”. עוֹסק בּזה, גם ה“מוּמחה” לעניני ה“מזרח הקרוֹב” וּלעניני “התישבוּת” ז. אוֹסטרוֹבסקי. וכאדם החי בּרוּסיה וּבקי בּכל התֶזיסים של הקוֹמאינטרן, הרי מוּבן מאליו שרביזיה זוֹ נַעשׂית אצלוֹ לאוֹר המלה האחרוֹנה. ואת פּרי עבוֹדת מחשבתוֹ המאוּמצת, המוּמחית, הוּא מַרצה בּ“פּראָלעטארישע שטימע” הניוּ-יוֹרקית:

“פּסק-הדין של הקוֹמאינטרן נגד הציוֹנוּת חל עלינוּ ה י. ק. פּ. ואין לבטל ענין זה בּתנוּפת-יד. הקוֹמאינטרן אינוֹ בּקי למַדי בּ”ויתוּרים" שלנוּ, בּכדי שיאמין לנו על דיברָתנוּ, כּי אין אנוֹ שוֹביניסטים סוּבּיֶקטיביים ואימפּריאַליסטים אוֹבּיֶקטיביים. דברים כּאלה יש להוֹכיח רק על ידי מעשׂים (ההדגשוֹת כּוּלן בּגוּף המקוֹר). מחַד גיסא, רוֹאה הקוֹמאינטרן, כּי לעת עתה אין אנוּ עוֹשׂים שוּם דבר לא בּפּלשׂתינה ולא בּשביל פּלשׂתינה. אַדרבּא, הקוֹמאינטרן יוֹדע מהחלטוֹתינוּ, כּי אנוּ מכחישים כּל צוֹרך של בּניה קוֹנסטרוּקטיבית, בּטרם יוּקם שם שלטוֹן-מוֹעצוֹת. והיוֹת שהקוֹמאינטרן יוֹדע יפה מתוֹך נסיוֹן, כּי דוקא מצד שלטוֹן-מוֹעצוֹת תפגוֹש תכניתנוּ את המכשוֹלים הקשים בּיוֹתר לרגל הפּוֹליטיקה האנטי-ישוּבית ההכרחית של שלטוֹן זה, לפיכך הוּא חוֹשב את הפלשׂתיניוּת שלנוּ לאוּטוֹפּיה. מאִידך גיסא, רוֹאה הקוֹמאינטרן כּי על הפּוֹליטיקה המסוּימת של הציוֹנים, הפּוֹליטיקה האימפּריאליסטית והקוֹלוֹניזַציוֹנית בּאמת אין אנוּ משיבים כּהלכה, משוּם שכּאילוּ אין זה מתפקידנוּ לטפּל בּפֹּוליטיקה ריאַלית וּבענינים כּלכּליים. אנוּ משאירים לבּוּרג’וּאַזיה ידים חפשיוֹת בּפלשׂתינה, וּמסתפּקים בּרזוֹלוּציוֹת קלוּשוֹת. משוּם כּך חוֹרץ הקוֹמאינטרן את משפּטנוּ, לא רק בּתוֹר אוּטוֹפּיסטים, כּי אם גם בּתוֹר אימפּריאַליסטיים אוֹבּיֶקטיביים; כּלוֹמר, פּשוּט קוֹנטר-רבוֹלוּציוֹנרים… זוֹהי הטרגדיה שלנוּ, טרגדיה של ציבּוּר-פּוֹעלים יהוּדי בּלתי-מוּכּר, אבל אין לנוּ להתרעם אלא על עצמנוּ: חייבים אנוּ בּפּסיביוּת שלנוּ, בפִּילפּוּליסטיקה הקוֹמוּניסטית, בּחקירוֹתינוּ הנבוּבוֹת העוֹשוֹת אוֹתנו חסרי-אוֹנים ועֲקָרים".

איזוֹ בּיקוֹרת עצמית, איזה אוֹמץ הניתוּח. איזה “דרַנג” ל“מעשׂים”, ל“מעשׂים אשר יוֹכיחוּ”. מה הם איפוֹא המעשׂים, הצריכים להציל את “ציבוּר-הפּוֹעלים היהוּדי הבּלתי-מוּכּר” מן הטרגדיה שלוֹ? התשוּבה הגלוּיה טרם ניתנה. אוּלם רמז לתשוּבה כּשר ישנוֹ גם בּמאמר זה:

“כּיצד, למשל, ענינוּ על הטרגדיה הידוּעה, אשר הציוֹנים שׂיחקוּ בּ”מעדזשין“? הלא זהוּ פּשע ענקי, מעשׂה-אוֹנס גלוּי: לאוֹר השמש גוֹרשוּ אלפי פּלחים ממקוֹמוֹת ישוּבם. לקחוּ מהם את כּל אדמתם, חרשוּ את האדמה עד לפני חלוֹנוֹת בּתיהם, ויצרוּ שם “מוֹשב עוֹבדים”. וכל זה נעשׂה לא בּקצה העוֹלם, כּי אם בּעמק יזרעאל, ולא על ידי פֶרמֶרים פּרטיים, בּלתי-אַחראים, כּי אם על ידי הנהלת הנַציונַל-פוֹנד! וכיצד ענינוּ אנוּ על זאת? כּלוּם ערכנו חזית נגד הכּוֹבשים? כּלוּם הגינוֹנוּ על הפּלחים השדוּדים? כּלוּם הסבּרנוּ את מעשׂי-האלָמוֹת לפני העוֹלם הרחב?”

כּכה הוֹלך וניגר הפּתּוֹס הנבוּאי של ז.אוֹסטרוֹבסקי, אשר נכמרוּ רחמיו על ה“פּלחים השדוּדים”. וזהוּ, כּנראה, פּירוּשה של ה“פּלשתיניוּת האַקטיבית”, הנישׂאת עכשיו על שׂפת כּל האוּדים המוּצלים.

אכן, לא לשוא, כּנראה, התחבּט זה כּמה מוֹחוֹ המסכּן של היֶקוֹפּיסט. נמצאה סוֹף סוֹף אוֹתה ה“פּלשׂתיניוּת האַקטיבית”, אשר דרכּה אפשר גם להגיע עד כּדי לזכּות להכּרה מאת הקוֹמאינטרן. מכּאן סוֹף סוֹף תצמח אוּלי הישוּעה.

אם “דרך תשוּבה” זוֹ של ז. אוֹסטרוֹבסקי תכבּוֹש את לב הקוֹמאינטרן – מסוּפּקני, אחרי הכּל. הנַפתוּלים ודרכי המחשבה העקלקלוֹת, הזיגזַגים האִטיים האלה אל תוֹך זרוֹעוֹת הקוֹמאינטרן – זָרוּ שם. הלא סוֹף סוֹף ביֶבסקציה גוּפא מי שם אשר לא טעם מעוֹדוֹ טעם של “שקל” אלא שהאנשים היוֹשבים שם, לִפְנַי ולִפְנים, השׂכּילוּ לעבוֹר את כּל אוֹתן הדרגוֹת באוֹפן מהיר וחרוּץ. בּעצם הענין, הלא כּל ההבדל בּין המפלגוֹת השוֹנוֹת בּתקוּפתנוּ הוּא ההבדל בּגיל: מי שקפץ קפיצה אחת מהירה ומוּצלחת, ומי שנגרר עד היוֹם בּצעדי צב, בּאוֹתה המגַמה. ואלה הנמצאים לפנַי ולפנים, ויוֹדעים את הסוֹד של הליכה מהירה, הם דוֹרשים עכשיו דברים הרבּה יוֹתר בּרוּרים מאשר הגַנה רַגשנית על הפּלחים השדוּדים, עלייתם לארץ של ה“מגינים” גוּפא לקוֹנטררֶבולוציה תיחשב שם.

הנה מוֹדיעה ה“רוֹסטא” ⁶ל“פּרַבדה” ⁷המוֹסקבאית ישר מ“אַנגוֹרה” ⁸: “21 בּמאי. בּיפוֹ (פּלשׂתינה) נמשכוֹת השביתוֹת והמהוּמוֹת בּין הפּועלים. בּשעת ההתנַגשוּת נפצעוּ 9 גַ’נדַרמים. הפּוֹעלים דוּרשים לאסוֹר את הכּניסה של מהגרים חדשים וּפליטים ליפוֹ, מפּני שהם מוֹרידים את שׂכר העבוֹדה”.

מלב מי הוּצאוּ הדברים? וּמי היא הזַכּאית בּין כּל הפרקציוֹת, שעל ידה נתגלגלה הזכוּת להביא ה“אמת” הזאת אל ה“פּרבדה”?

אוּלם “הפּלשׂתיניוּת האַקטיבית” אינה מסתפּקת רק בּהגנה על ה“פּלחים השדוּדים”. אוֹתה ה“פּראָלעטאריישע שטימע”, היוֹדעת בּדברי כַּתביה מארץ-ישׂראל לציין את הקוֹאוֹפּרטיבים בּארץ בּתוֹר “חנוּיוֹת פּרטיוֹת”, יוֹדעת גם לספּר על ששים וחמישה פוּנטים שנשלחוּ מיוֹהַניסבּוּרג שבּדרוֹם אפריקה לקפּא"י (איזו קפּא"י?), “לשם יסוּד קוֹאוֹפּרטיב של תפירה”. “בקוֹאוֹפּרטיב הזה הם מבטיחים להוֹסיף לתמוֹך”.

הוֹסיפוּ, הוֹסיפוּ לתמוֹך, יהוּדים מיוֹהניסבּוּרג! קוֹאוֹפּרציה בּארץ-ישׂראל הִנָה אמנם בּחזקת ריאַקציה, וה“פּוֹליטיקה האַנטי-קוֹלניזציוֹנית של שלטוֹן המוֹעצוֹת” מתנגדת לה בּהחלט, את זאת כּבר בּירר למַדי החבר ז. אוֹסטרוֹבסקי, אוּלם מה לעשׂוֹת ליהוּדי יוֹהניסבּוּרג, אשר דוקא “קוֹאוֹפּרטיב של תפירה” פּוֹתח את כּיסוֹ? כּלוּם לא נשתמש בּוֹ לשם “מעשׂים אשר יוֹכיחוּ”, “כּי אנוּ איננוּ שוֹביניסטים סוּבּיֶקטיביים ואימפּריאַליסטים אוֹבּיֶקטיביים”?

תמוּז תרפ"ג