הקוֹנגרס הציוֹני חדל זה כּמה להיוֹת רק בּמה המיוּעדת לויכּוחים מוּפשטים על הציוֹנוּת וּלהכרזוֹת שבּתעמוּלה. הקוֹנגרס הציוֹני הנהוּ כּיוֹם, עם כּל ליקוּייו, המוֹסד העליוֹן היחידי בּעם, המטַפח ויוֹצר קמעה קמעה את המַכשירים העממיים לגאוּלת הארץ, לישוּבה, לבנין ולעליה. והויכּוּחים בּתוֹך הקוֹנגרס כּיוֹם אינם רק ויכּוחים הלָכיים בּהבנת הציוֹנות וניבי זרמים מעוּרפּלים הצוֹפים למרחוֹק, כּי אם בּיטוּי הויכּוּחים החיוּניים, המתנהלים יוֹם-יוֹם בּחיי המעשׂה על אדמת ארץ-ישׂראל. ואם כּי עיקר הבּניה ועיקר ההגשמה הוּא לא בּין כּתלי הקוֹנגרס אלא בּעליה וּבעבוֹדה וּבמלחמת הכּוֹחוֹת בּחיי הישוּב, הרי משמש הקוֹנגרס כּר להתנגשוּת המאוּרגנת של הכּוּחוֹת השוֹנים הלוֹחמים על תביעוֹתיהם, השקפוֹתיהם וצרכיהם בּארץ, והחלטוֹתיו של הקוֹנגרס מַתנוֹת – בּמידה מרוּבּה – את גוֹרל העבוֹדה, היצירה הכּלכּלית, הפּעוּלה החקלאית והעליה. וגם בּשעה שאין הקוֹנגרס מביא אתוֹ פֶּרספּקטיבוֹת נהדרוֹת, גם בּימים אפוֹרים ועצוּבים, כּשזרם התנוּעה נעכּר, אין הפּוֹעל פּטוֹר ממצווֹת מלחמתוֹ הכּבדה והממוּשכת בּאוּלם הקוֹנגרס וּבלשכוֹת וַעדוֹתיו.
אין כּוֹח אחר בּציוֹנוּת הבּא אל הקוֹנגרס בּאוֹתה מידת-חִיוּת בּתוֹך הציוֹנוּת המתגַשמת, בּאוֹתה מידת הנסיוֹן האישי הריאַלי, בּאוֹתה הכּרת המציאוּת, בּאוֹתוֹ לחץ הצרכים, תחוּשת המַפריעים ותוֹקף המַאוַיים, בּאוֹתוֹ שיתוּף החיים עם המוֹני העם בּגוֹלה, כּאשר הפּוֹעל-החלוּץ, אשר כּל משגה וכל מִדחה בּפּעוּלה הישוּבית והמדינית משאירים אוֹתוֹת-דמים בּבשׂרוֹ וּבנפשוֹ, בּקיוּמוֹ וּבאפקיו. הכּוֹחוֹת הצוֹררים את הפּוֹעל, המפחדים מפּניו, אשר עינם רעה בּ“הצלחתוֹ” וּבכיבּוּשיו, אלה אוֹזרים עוֹז מפּעם לפעם, ואם כּי אין אִתם כּל יצירה ישוּבית של ממש, כּל פּרספּקטיבה של עליה עממית והתבּצרוּת ישוּבית, אם כּי כּל חכמתם וכל התאַמצוּתם וּפתרוֹנוֹתיהם יש להם רק כּוָנה אחת, לעשׂוֹת את התקוה הלאוּמית היחידה מִדרס למספּר בּעלי-רכוּש, הרי עוֹמדים לעזרתם בּתוֹך הקוֹנגרס המוּשׂגים הבּעל-בּיתיים, היחסים המקוּבּלים בּחברה, הפּחד מפּני הפּוֹעל והריחוּק הרב של המוֹני הציוֹנוּת מן המציאוּת הארץ-ישׂראלית. וּבמצב זה חייב הפּוֹעל לעמוֹד על נפש יצירתוֹ, להגן על כּל עֶמדה, להציל כּל מפעל, לזרז כּל פסיעה קדימה, בּהכּרה השלמה כּי עניני הפּוֹעל, עניני הארץ ועניני העם עוֹלים בּקנה אחד. ואל ישכּחוּ זאת חברינוּ בּארץ-ישׂראל, ואל יתעלמוּ מזאת כּל הנאמנים לפּוֹעל הארץ-ישׂראלי בּחוּץ-לארץ.
כּמה שלא תהיה בּלתי-נכוֹנה, בּלתי-צוֹדקת וּבלתי-מַתאימה שיטת-הבּחירוֹת הבּנוּיה על השקל, המַקנה את הזכוּת בּמחיר תשלוּם, המאַפשרת רכישת דעוֹת לבעל-אמצעים, שיטה אשר זמנה עבר זה כּמה, ואשר מן החוֹבה להחליפה בּאחרת, טוֹבה הימנה, אין גם בּתנאים אלה לעזוֹב את המערכה.
הזנחת הבּחירוֹת, אם מתוֹך רישוּל ואם מתוֹך תנוּפת-יד של בּיטוּל, אינה מביאה אִתה שוּם הגבּרה, שוּם בּיצוּר עמדה. זהוּ רק סימן לאדישוּת וּלרפיוֹן. וּבעד חוּלשה זוֹ לפני הקוֹנגרס ישלם ציבּור הפּוֹעלים שבעתים בּימי העבוֹדה שלאחר הקוּנגרס.
בּמלחמתנוּ על ההתישבוּת החקלאית, על הרחבת השטח הקרקעי של הקרן הקימת, על צוּרת התישבוּת המוֹנית חדשה בּשכוּנוֹת-שֹדה, בּמלחמתנוּ נגד חוֹסר-העבוֹדה וּבעד שימוּש פּרוֹדוּקטיבי בּכספּי הלאוֹם לצרכי העבוֹדה והעליה, בּמלחמתנוּ זוֹ עלינוּ ללכת אל הקוֹנגרס נאזרי-כּוֹח, חזקים גם בּכמוּת. דרישוֹתינוּ מלאוֹת תוֹכן חי וקוֹנקרֶטי, נוֹבעוֹת מתוֹך המציאוּת היוֹצרת, וכל כּמה שיִגבּר כּוֹחנוּ בּקוֹנגרס – כּן יהיוּ ניכּרים הדברים והפּעוּלוֹת בּמציאוּת הישוּבית בּארץ. לרכישת שקלים נשאר עוֹד זמן לא רב. עד הששי ביוּני. תחזק איפוֹא הפּעוּלה. תגבּר נא ההכּרה ויתגלה הרצוֹן העֵר ויבוֹא ציבּור הפּוֹעלים אל הקוֹנגרס בּכל כּוֹחוֹ וּבכל כּמוּתוֹ.
סיון תרפ"ג
-
ערב קוֹנגרס (הקוֹנגרס השלוֹשה–עשׂר) “קוּנטרס” קכ“ח, ג' בּסיון תרפ”ג, עמוּד 2. בּ“ילקוּט” אחדוּת–העבוֹדה“, ב', עמוּד 112, הוּכנס המאמר הזה, בּשם ”הפּוֹעל והקוֹנגרס“, בּהשמטת הרישא שלוֹ ועוֹד שתי פּסקאוֹת קצרוֹת. בּפנים ניתן המאמר בּמלוֹאוֹ, כּב”קוּנטרס“, חוּץ מהרישא, המוּבא בּזה: השנה – לפי הלוּח הציוֹני – שנה מקוּנגרסת. אפשר שטוֹב היה אילוּ נמצא בּקרבּנוּ אדם אשר יעלה על שׂפתים את השאלה התמימה הבּלתי–נימוּסית: לקוֹנגרס מה זה עוֹשׂה? על שוּם מה וּלשם מה תיעשׂינה הָשַתא כּל אֵלוּ ההוֹצאוֹת? כּלוּם יפה כּוֹחוֹ של קוֹנגרס לתת לארץ את החסר לה: אמצעים ליִשוּבה? כּלוּם יכוֹל שבוּע זה, אוֹ שבוּעַיִם של צרמוֹניוֹת וּויכּוּחים ”לעיני כּל העוֹלם“ לתת בּלב העם את האמוּנה הנעדרת, האמוּנה אשר הלכה תֶמֶס בּשנים האחרוֹנוֹת, ואשר מבּלעדיה לא תיתכן פּעוּלה של ממש? או כּלוּם אפשר כּי הקוֹנגרס יביא שינוּי בּמצבנוּ המדיני, כּי בּאוֹתוֹ מוֹרד–המדיניוּת, אשר בּוֹ מגלגלת ומידרדרת ההסתדרוּת הציוֹנית עם מַנהיגיה וּמכווני מדיניוּתה, עלוּל הקוֹנגרס ליצוֹר כּוֹח התנגדוּת, להשיב אחוֹר את ההתקפוֹת, להחזיק בּמעט העמדוֹת לבל תזַחנה וּלבל תיגָרפנה? אוֹ אפשר יש מאמין כּי בּידי הקוֹנגרס לתקן את בּדקי ההסתדרוּת, לבחוֹר הפּעם מוֹסדוֹת–פּעוּלה לזמן מסוּים, מבּלי חשש, כּי משעת היבּחרם יעמוֹד מאחוֹרי גבּם גבוֹה מעל גבוֹה, הלש, כּחוֹמר בּיד היוֹצר, הנהלוֹת חדשוֹת ושיטוֹת ”חדשוֹת", חדשוֹת לבּקרים? כּלוּם לא היה יוֹתר מוֹעיל, יוֹתר הוֹלם את מצבנוּ כּיוֹם, יוֹתר יאה לעניוּתנוּ, אילוּ היוּ כּל אוֹתוֹ הזמן והמרץ ואוֹתם האמצעים הכּספּיים, המוּצאים לשם הקוֹנגרס, מוּשקעים בּיצירת נכסים של ממש בּארץ, אוֹ בּפעוּלה פּנימית בּתוֹך העם? כּלוּם כּדאי לנוּ עכשיו, בּמצבנוּ כּיוֹם, לקפּוֹץ מעוֹרנוּ ולצבּוֹט את לחיינוּ, בּכדי להראוֹת לעיני כּל העוֹלם את כּל היְקָר והתפארת? אוּלם השאלוֹת אינן נשאלוֹת. ומה בּצע בּשאלוֹת? המכוֹנה ההסתדרוּתית הוֹלכת בּדרכּה, וּבדברי מינוּת אינה משגיחה. הקוֹנגרס יתכּנס. וּמכּיון שהקוֹנגרס יתכּנס, עלינוּ, גם מבּלי להשלוֹת את נפשנוּ בּציפּיה לגדוֹלוֹת, להתכּוֹנן אליו. עלינוּ לעשוֹת את אשר בּכוֹחנוּ, בּכדי שהקוֹנגרס יביא את המכּסימוּם של תוֹעלת ממשית אשר הוּא יכוֹל להביא, וּבכדי למנוֹע כּכל האפשר בּעד ההפסד, אשר צדדים שוֹנים מכינים להביא על ידוֹ לארץ וּלעבוֹדתה. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.