הסיכסוכים ביפו ובחיפה נוגעים ביסוד קיומו של ציבור הפועלים. במקום אחד מתנקשים בזכותם להתארגן – במקום שני מקפחים את אפשרות קיומם הכלכלי.
אולם הסיכסוכים האלה נוגעים לא רק לציבור הפועלים בלבד, כאן יש לפנינו עניין יישובי לאומי, עניין ציוני כללי.
בלעג ובקלס נפגש הפועל העברי בבואו לפני עשרים שנה לארץ ודגל-העבודה בידו. והרבה שנים היה הפועל עזוב ובודד במלחמתו המרה והנואשה על חובת-העבודה וזכות-העבודה בבניין הארץ. הרבה מאמצים וקרבנות נדרשו מאת הפועל עד אשר הצליח להנחיל לתנועה הציונית את הכרת האמת האלמנטרית והיסודית והמכרעת: שבעבודתנו אנו תיבנה הארץ – או שהארץ תהיה לא לנו. אולם עד היום הזה לא הבינו גם רבים מבין טובי הציונים ועסקני היישוב הנאמנים את פשר האמת הפשוטה הזאת, שעבודה עברית פירושה – עבודה מאורגנת ועבודה המקיימת את בעליה. בלי שני התנאים המוקדמים האלה לא תיכון העבודה העברית בארץ.
במצב של אנרכיה והפקרות ביחסי העבודה והרכוש, כששוק העבודה לא יהיה מסודר ומרוכז בידי הסתדרות הפועלים והשגחתה המתמדת והפעילה לא תהא פרוסה על תנאי העבודה – אין כל אפשרות לקיומו של הפועל העברי בארץ. הגורס עבודה עברית ואינו גורס בנשימה אחת גם את העבודה המסודרת והמאורגנת אינו אלא מרמה עצמו או אחרים. אם למרות שוק-העבודה הארצי הפרוע, למרות מציאותו של פועל זול, למרות חוסר כל הגנה חוקית, למרות העדר מסורת של יחסי עבודה מודרניים, למרות חוסר-העבודה המתמיד, למרות עליית עובדים בלתי מומחים ובלתי מאומנים, למרות כל הגורמים השליליים האלה ודומיהם יש בארץ פועל עברי בחקלאות, בבניין, בחרושת, ברכבת וכו' – אין זאת אלא הודות לפעולתה וכוחה ומאמציה ופיקוחה של ההסתדרות המלווה את הפועל העברי בדרכו הקשה רבת-המכשולים. בלי ההסתדרות לא יתקיים בארץ הפועל העברי, והמרים יד בהסתדרות – חותר תחת קיומה של העבודה העברית.
ועוד תנאי מוקדם לקיום העבודה העברית – אפשרות של סיפוק הצרכים ההכרחיים בשכר העבודה. וייאמרו הדברים בפשטות ובגלוי: משק שאינו מחייה ומפרנס את עובדיו אין לו זכות קיום, ומוטב לו שלא ייווצר משייווצר. בניין הארץ פירושו קודם כל הבטחת קיומו של הפועל ובני משפחתו. רק בהיבנות מעמד הפועלים נבנית הארץ. הפועל העברי אינו צריך עוד להוכיח למי שהוא את נאמנותו ומסירותו לבניין הארץ. ורק תמימים גדולים או נוכלים גדולים ידמו בלבם שהפועל יַרשה לקפח את זכות קיומו האנושי בשם “בניין הארץ” של הספסרים ושמשיהם המתעטפים בטלית של מצילי היישוב.
יודע הפועל העברי כמה מאמצים ואמצעים וייזמה ועמל והתנדבות חלוצית דרושים למען הכשיר את הארץ לקליטת העלייה ולבניין משקה. כיסוד היסודות וכעיקר העיקרים בבניין הארץ רואה הפועל את חובת-העבודה, ויודע הוא מה חובה זו דורשת ממנו. וכמו כן יודע הוא שמילוי החובה הזאת תלוי בשני תנאים, תנאי בני גד ובני ראובן: הסתדרות העובדים וקיום אנושי בעבודה. ועל שני הדברים האלה לא יוותר הפועל אף אם שבעים ושבעה תגדל עליו המלחמה. בצוררי הסתדרותו ובמקפחי קיומו יילחם מעמד הפועלים בלי היסוס – וגם יוכל.
תל-אביב, טו שבט תרפה [קונטרס רד-תוספת]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.