עַל פִּי פְרִידְרִיךְ שִׁילֶר
בְּמֵצַר-הַיַּבָּשָׁה הַמַּבְרִיחַ בֵּין הַיָּם הָאֵיגֵיאִי וְהַיָּם הָאַיּוֹנִי, דֶּרֶךְ יַעַר עֲצֵי-אֹרֶן אֲשֶׁר קָדוֹשׁ הוּא לְאֵל-הַיָּם פּוֹסֵידוֹן, הִלֵּךְ הַמְשׁוֹרֵר אִיבִּיקוֹס. דַּרְכּוֹ אֶל קוֹרִינְתְּ, שָׁם מִכּוֹנֵן פֶּגֶשׁ כָּל-יְוָנִי שֶׁל דְּרָמָה וּמִזְמוֹרֵי-שִׁיר, אַף מְרוֹצֵי סוּס וָרֶכֶב, לִכְבוֹד הָאֵל, אֲשֶׁר מִשְׁבְּרֵי-מֵימָיו כְּסוּסִים לִבְנֵי-רַעְמָה נִדְמוּ, וְסוּפוֹתָיו כַּגַּלְגַּל.
וְנֶפֶשׁ-הַמְשׁוֹרֵר – עֶלֶץ וּנְהָרָה, כִּי אַפּוֹלוֹן, אֵל-הַזִּמְרָה, מְפַעֵם נִשְׁמָתוֹ בְּמִלָּה-וּמַנְגִּינָה. וּכְבָר אֶצְבְּעוֹתָיו פּוֹרְטוֹת עַל רֹאשׁ מַקֵּל-הַטִּיוּל שֶׁבִּימִינוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה הַנֵּבֶל, מִסְגַּרְתּוֹ אַלְגֹּם, וַעֲטִיפָתוֹ מִבַּחוּץ – בַּד רְקוּם-כֶּסֶף, הֶחָבוּק תַּחַת זְרוֹעוֹ.
מַשַּׁב-אֲוִיר נִעְנַע צַמְּרוֹת-הָאֳרָנִים, כְּמַגַּע קַל שֶׁל בּוֹרִיאַס, רוּחַ-הַצָּפוֹן, בְּסַלְסְלוֹ בְּיוֹם בָּהִיר אֶת מִשְׁטַח הַיָּם הָאֵיגֵיאִי. וְהִנֵּה לְעֵינָיו מֵרָחוֹק הָעִיר קוֹרִינְתְּ עַצְמָהּ, נִשֵּׂאת עַל תִּלָּהּ בְּמִגְדָּלֶיהָ וְחוֹמוֹתֶיהָ, שְׁטוּפֵי שֶׁמֶשׁ אַחַר-הַצָּהֳרָיִם.
בָּדָד וְלָבֶטַח הוּא הוֹלֵךְ, אֲפוּף חֶרְדַּת-קֹדֶשׁ אֲשֶׁר לַמָּקוֹם. וּלְמַעְלָה, בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ, מְרַחֶפֶת סִיעַת-עֲגוּרִים; הֵם, בְּמַסָּעָם דָּרוֹמָה, לִוּוּהוּ בְּכָל דֶּרֶךְ-טִיּוּלוֹ מִן רֶגְיוֹן וְעַד הֵנָּה, פַּעַם מִתְפָּרְדִים אִישׁ לְנַפְשׁוֹ, וְשׁוּב מִתְלַהֲקִים בְּטִיסָה עַגְלִילִית לְמוֹ סִיעָה אֶחָת. וְחֶבְרַת אֲפֹרֵי-הַכָּנָף הָאֵלֶּה עָרְבָה לוֹ מְאֹד. וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיֹּאמַר לָהֶם:
“שָׁלוֹם וּפְאֵר לָכֶן, צִפֳּרִים אֲהוּבוֹת, אַחְיוֹתַי לַדֶּרֶךְ! סִימַן-בְּרָכָה הִנְּכֶן לִי, כִּי כָּמוֹנִי כְּמוֹכֶן נִמְצָא בְּחֵיק-מֶרְחַקִּים הַכְנָסַת-אוֹרְחִים מְאִירָה וּמַחֲסֵה-נֹעַם אַחֲרֵי תְּלָאוֹת-נְדוֹד, וְחֶסֶד אֵלִים מִכָּל רַע יִנְצְרֵנוּ”. וְהָלְאָה שָׁת פְּעָמָיו שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב.
וַיְהִי בְּהִכָּנֵס אִיבִּיקוֹס אֶל חֶלְקַת-יַעַר, מֻקֶּפֶת עֵצִים עֲבֻתִּים-בְּיוֹתֵר, וַיִּקְפְּצוּ עָלָיו מִמַּחֲבוֹא שְׁנֵי אַנְשֵׁי-חָמָס לְהַכּוֹתוֹ נֶפֶשׁ וְלִשְׁדּוֹד כָּל אֲשֶׁר לְגוּפוֹ. נֶאֱבַק הַמְשׁוֹרֵר עַל חַיָּיו, אֲבָל יָדוֹ, הָאֱמוּנָה עֲלֵי נֵבֶל, לֹא עָצְרָה כֹּחַ נֶגֶד אוֹיְבִים שְׁנָיִם. צָעַק לַאֲנָשִׁים וּלְאֵלִים. לַשָּׁוְא! גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ לֹא הוֹפִיעַ לוֹ. הָאֳרָנִים, עֲצֵי-פּוֹסֵידוֹן, לֹא שָׁלְחוּ עָנָף לְעֶזְרָתוֹ. וְקוֹלוֹ הָלַךְ הָלֹךְ וְחָלֵשׁ. מַר-מַר לִגְווֹעַ הַרְחֵק מֵעִיר וִידִידִים, בְּאֵין-צוֹפֶה וְאֵין-סוֹפֵד, לִהְיוֹת מְמֻגָּר לְמָוֶת בִּידֵי נְבָלִים, וְנוֹקֵם נְקַם-הַנּוֹפֵל אָיִן.
מַכָּה אַחֲרוֹנָה הִכְרִיעַתּוּ לָאָרֶץ. הַקְשֵׁב! קוֹל מַשַׁק-כַּנְפֵי הָעֲגוּרִים מִמַּעַל לוֹ, וּצְרִיחָתָם הַצְּרוּדָה, הָרְחוֹקָה, דָּמְתָה לְאַנְחַת-קִינָה. וַיִּצְוַח בִּשְׁאֵרִית-כֹּחוֹ: “אַתֵּנָה, צִפֳּרֵי-בָר, עֵינֵיכֶן הָרוֹאוֹת, וְקוֹלְכֶן יָעִיד! אִתְּכֶן אַפְקִיד דִּינִי! בְּכַנְפֵיכֶן שְׂאוּ נִקְמָתִי!” וְעִם זֹאת פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ.
עֵירֹם, רָמוּס, מִתְגּוֹלֵל בְּדָמוֹ, מְצָאוּהוּ בַּעֲלוֹת-הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת, עוֹלֵי-רֶגֶל לְפֶגֶשׁ-פּוֹסֵידוֹן. גַּם מִבַּעַד לִפְצָעִים הוֹרְסֵי-מַרְאֶה, הִכִּירוּ אֶת צֶלֶם-פְּנֵי הַמְשׁוֹרֵר הַנַּעֲרָץ. וַיֹּאמֶר הָאֶחָד: “אֲהָהּ, הַאִם כָּכָה נִגְזַר עָלַי לִפְגָּשְׁךָ בַּשֵּׁנִית? וַאֲנִי פִּלַּלְתִּי לְעַטֵּר אֶת רֹאשְׁךָ בְּזֵרֵי-אֹרֶן עֵקֶב נִצְחוֹנְךָ בְּמִזְמוֹר חָדָשׁ, יוֹסִיף תְּהִלּוֹת עַל תְּהִלּוֹתֶיךָ!”
וְכָל בָּאֵי פֶּגֶשׁ אֵל-הַיָּם בְּרָמָה נָשְׂאוּ קִינָה, וְכָל אֶרֶץ-יָוָן וּמוֹשְׁבוֹתֶיהָ, בַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה, לֵב אֶחָד בָּכוּ וַיִּתְאַבָּלוּ. וּבְקוֹרִינְתְּ הֲמוֹנִים בְּרַעַם זָרְמוּ אֶל מוֹעֶצֶת-הָעִיר: “נְקָמָה בְּעַד הַנִּרְצָח, כִּפּוּרִים עַל מוֹתוֹ! דָּם תַּחַת דָּם!”
אֲבָל, בְּכָל הָעָם הָרַב אֲשֶׁר עָבְרוּ דֶרֶךְ מֵצַר-הַיַּבָּשָׁה, בְּרִבְבֵי-הָרְבָבוֹת אֲשֶׁר הִתְכַּנְּסוּ הֲלוֹם, אֶל שְׂדֵה-קוֹרִינְתְּ, לְהַאֲזִין הַשִּׁירִים, לַחֲזוֹת בַּהֲצָּגוֹת וּבַמִּשְׂחָקִים, לִכְבוֹד אֵל-הַיָּם, – אֵיכָה תִּמָּצֵא הַיָּד הַפּוֹשָׁעַת? לֵב-מִי יְנַחֵשׁ אִם בִּידֵי אַנְשֵׁי-שֹׁד נַעֲשָׂה הַמַּעֲשֶׂה וְאִם בִּידֵי מְשַׂנְאֵי-סֵתֶר? רַק הָרוֹאֶה כֹּל, הַשֶּׁמֶשׁ, הַסּוֹד כָּמוּס עִמּוֹ. יִתָּכֵן כִּי הָאִישׁ מִסְתּוֹבֵב בְּתוֹכְכֶם, בְּנֵי-יָוָן הַנֶּאֱסָפִים פֹּה! אֶפְשָׁר, בְּעֶצֶם הֵיכָל פּוֹסֵידוֹן, הָאֵל אֲשֶׁר יַעַר-קָדְשׁוֹ רַק-תְּמוֹל חֻלַּל בְּדַם נָקִי, פּוֹסְעוֹת רַגְלֵי הַמְחַלְּלִים מִתּוֹךְ בּוּז לָאֵל וְלֶאֱנוֹשׁ יָחַד; אוֹ שֶׁהֵן מִתְעָרְבוֹת בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִים, הַנּוֹהֲרִים אֶל שְׂדֵה-הַהַצָּגוֹת – עַם-יָוָן, הַגּוֹאֶה הֵנָּה כְּמִשְׁבְּרֵי-יָם מְסֹעָרִים. הוֹרְסֵי-אֶל-חוֹף בְּשַׁאֲגַת-גַּעַשׁ עֲמוּמָה…
בְּאַמְפִיתֵּיאַטְרוֹן-עֲנָק, מִתְעַגֵּל קַשְׁתוֹת-אֶבֶן לְרֹחַב, מִתְנַשְּׂאוֹת וְעוֹלוֹת טוּר מֵעַל טוּר לַשָּׁמַיִם – לְבַסּוֹף מִצְטוֹפְפִים בִּישִׁיבָה דְרוּכָה קְהַל-הַהֲמוֹנִים, וְדָמָה הָאוּלָם כֻּלּוֹ כְּיָם אַדִּיר אֲשֶׁר הִתְקַמֵּר לַמָּרוֹם, נִתְלָה וְקָפָא שָׁם, וַחֲלַל-תְּהוֹמוֹ רָצוּף רָאשִׁים-רָאשִׁים עַד גְּדוֹתָיו.
מִי יִמְנֶה מִסְפָּר לָאוֹרְחִים הַמֻּקְהָלִים? מִי בְּשֵׁם יְכַנֶּה אֶת הֶעָרִים וְהָעֲמָמִים אֲשֶׁר עֵרוּ אֻכְלוּסֵיהֶם לְכָאן? מִקִּרְיַת-תֵּיסֵיאוֹס, מִחוֹף-אַאוֹלִיס, מֵאֶרֶץ-הַסְּפַּרְטָאִים; מִיִּשּׁוּבֵי-אַסְיָה, מֻפְרְדֵי-הַיָּם; מִן הָאִיִּים הַמְיַהַלְמִים אֶת יָם-אַיּוֹנְיָה – כֻּלָּם גּוּשׁ אֶחָד, צְמוּדֵי-עַיִן וּכְרוּיֵי-אֹזֶן, מִתְאַפְּקִים-נִפְעָמִים לֶחָזוֹן אֲשֶׁר יִתְחוֹלֵל עַל הַבָּמָה מִתָּחַת.
הִנֵּה! מִפִּנַּת-מִסְתָּרִים עוֹלָה עַל הַבָּמָה הָרְחָבָה, הָעֲגֻלָּה, הַמַּקְהֵלָה; מֻרְכֶּבֶת הִיא מִשְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה אֶרִינְיוֹת, הֵן בְּנוֹת-הַזַּעַם, הָרוֹדְפוֹת – אִם עַל יְדֵי קוֹרוֹת-גּוֹרָל וְאִם בַּחֲלוֹמוֹת-זַעֲוָה וּבַחֲתִירוֹת בַּנְּשָׁמָה פְּנִימָה – כָּל אֲשֶׁר אָשַׁם בְּמַעֲשֵׂה-רֶצַח עַד הִשָּׁמְדוֹ. גֹּדֶל לֹא-אֱנוֹשׁ לָהֶן, עֲטִיפוֹתֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת, שַׂעֲרוֹתֵיהֶן בְּנֵי-נָחָשׁ חַיִּים, חַרְטוֹמֵיהֶן כָּעַיִט וְצִפָּרְנֵיהֶן כַּנָּמֵר; וּפְתָנִים גְּדוֹלִים מִתְפַּתְּלִים עַל מָתְנֵיהֶן. אַט-אַט, בְּקֶצֶב שֶׁל טֶקֶס קַדְמוֹן, בִּקְבוּצוֹת שֶׁל שָׁלשׁ-שָׁלשׁ, נָעוֹת הֵן עַל פְּנֵי הַבָּמָה, וּפִיהֶן שִׁיר:
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁמַר נַפְשׁוֹ מֵחֵטְא, וְתֹם כַּיַּלְדוּת לוֹ. נְתִיבוֹת-חַיָּיו יַעֲבוֹר כְּהֵלֶךְ חָפְשִׁי. אֵלָיו לֹא נִקְרָב. הַנּוֹקְמוֹת אֲנָחְנוּ!
“וְאוֹי-אוֹי לָאִישׁ, בִּשְׁבִילוֹ נֶאֱרֹג אֶת גְּזַר-הַדִּין עֵקֶב מַעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמַחְשָׁךְ לֹא-אוֹר. לְפַעֲמֵי-הָרוֹצֵחַ נִדַּבֵּק וְנֵאָדֵק, אָנוּ, בְּנוֹת-הָאֹפֶל הָאֲיֻמּוֹת! הַאִם חָשַׁב כִּי מְנוּסָה תַּסְתִּירֵהוּ? בְּכַנְפֵי-חשֶׁךְ, עִמּוֹ וְעַל-יָדוֹ אָנוּ נוֹסְעוֹת! חוּטִים יְקוּשִׁים לְרַגְלֵי שׁוֹפֵךְ-הַדָּם נִפְרוֹשׂ, בְּסוֹפוֹ – בְּהֶקְדֵּם אוֹ בְּאֵחוּר – אַרְצָה יִפּוֹל! לֹא נִיעַף, לֹא נִיגַע, רוֹדְפוֹת-מְרַדְּפוֹת בְּעִקְּבוֹתָיו נֵלֵכָה! לֹא תּוֹעִיל חֲרָטָה לִמְחוֹק דָּמִים. הָלְאָה-הָלְאָה נִדְחָפֵהוּ עַד רִדְתּוֹ אֶל שְׁאוֹל-תַּחְתִּיּוֹת, וְשָׁם נִתְפְּסֵהוּ: שֶׁלָּנוּ הוּא עֲדֵי-עַד!”
כֵּן שָׁרוֹת הֵן וְסוֹרְגוֹת אֶת רִקּוּדָן הָאִטִּי, עַד אֲשֶׁר, בְּהַקָּפַת מְלוֹא עִגּוּל-הַבָּמָה בְּצַעֲדֵי-טֶקֶס קְצוּבִים, הֵן יוֹרְדוֹת וְנֶעְלָמוֹת בְּפִנַּת-מִסְתָּרִים. וּדְמָמָה כְּדִמְמַת-הַמָּוֶת עוֹדֶנָּה שׂוֹרֶרֶת בִּקְהַל-הָרְבָבוֹת, וְרִגְשׁוֹתֵיהֶם מְעוֹרָבִים. יוֹדְעִים הֵם כִּי רַק בִּיּוּם-שַׂחֲקָנִים פֹּה, אַךְ עִם זֹאת כְּאִלּוּ נִגְלוּ עֲלֵיהֶם בַּעֲלִיל, בִּדְמוּת בְּנוֹת-הַזַּעַם הָאֵלֶּה, עֵינֵי צֶדֶק אָיֹם, צוֹפִיּוֹת-כֹּל, אֲשֶׁר אֵין מִפְלָט מֵהֶן, וְהֵן חוֹשְׂפוֹת לָאוֹר אֶת הַצָּפוּן בְּתַחְתִּיּוֹת-הַנְּשָׁמָה הָאֲפֵלוֹת בְּיוֹתֵר.
וּבְתוֹךְ דִּמְמַת-הָאֵימָה הַכְּלָלִית, פִּתְאוֹם, מִטּוּר אֶחָד עֶלְיוֹן-שֶׁבָּעֶלְיוֹנִים בָּאַמְפִיתֵּיאַטְרוֹן, בָּקַע קוֹל, נוֹקֵב אָזְנַיִם רְגִישׁוֹת: “רְאֵה, רְאֵה, טִימוֹתֵּיאוֹס – שָׁם-שָׁם – הִנֵּה הָעֲגוּרִים שֶׁל אִיבִּיקוֹס!”
" שֶׁל אִיבִּיקוֹס?" הַשֵּׁם הַיָּקָר הַזֶּה הֶחֱרִיד וְעוֹרֵר אֶת הַצַּעַר הָרַעֲנָן שֶׁבַּלְּבָבוֹת. נִשְּׂאוּ עֵינַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה. דּוֹמֶה הַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ, וְעַל רֶקַע-הַקַּדְרוּת, מִמַּעַל לָאוּלָם הָעֲנָקִי אֵין-גַּג, שָׁטָה סִיעַת-עֲגוּרִים, שׁוּט וְרַחֵף סָבִיב בִּכְנָפַיִם אִטִּיוֹת.
חִישׁ הִתְפַּשְּׁטָה הַהֲבָרָה: “שֶׁל אִיבִּיקוֹס, אוֹתוֹ אָנוּ מְבַכִּים? הַנִּרְצָח! מִי מִלֵּל שְׁמוֹ? וּמַה לַּשֵּׁם הַזֶּה אֶת צִפֳּרֵי-הַבָּר הָהֵן? הַאִם כָּאן סוֹד-הָרֶצַח טָמוּן?”
הַנִּחוּשׁ כְּבָרָק עָבַר מִלֵּב לְלֵב. הָאֱמֶת צָצָה לָאוֹר! הָאֶרִינְיוֹת, גִּלִּיתֶן אֶת עֹצֶם-יֶדְכֶן! הָרוֹצֵחַ, פִּיו עָנָה בּוֹ – קְרוֹבָה נְקָמָה – “תִּפְסוּ אֶת הַדּוֹבֵר! וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלָיו דֻּבַּר, תִּפְסוּהוּ!”
אַךְ הִשְׁמִיעַ הַנָּבָל דְּבָרוֹ, הִכִּיר כִּי נִכְשַׁל, וְאֵין לְהָשִׁיב. רְאֵה שְׂפָתָיו הַמַּלְבִּינוֹת: הֵן אֲשֶׁר הִסְגִּירוּהוּ!
מִבֵּין הַקָּהָל, מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם בְּסָמוּךְ לַבָּמָה, נִקְרְאוּ נִכְבַּדֵּי-הַשּׁוֹפְטִים שֶׁל קוֹרִינְתְּ. עַד-מְהֵרָה הָיְתָה בָּמַת-הַחִזָּיוֹן לְבֵית-מִשְׁפָּט. כֵּן הִכָּה עוֹף-הַשָּׁמַיִם אֶת הַפּוֹשְׁעִים וְהִפִּילָם אֶל עָנְשָׁם. מִלְאוּ הָעֲגוּרִים אֶת שְׁלִיחוּתָם אֲשֶׁר הוּשְׁתָה עֲלֵיהֶם מֵאֵת הַמְשׁוֹרֵר הַגּוֹוֵעַ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.