בפרוע פרעות בפועלים / ברל כצנלסון

¹

ימי בּין-הזמנים בּשלטון הארץ, ערב בּוֹאוֹ של הנציב החדש, הפכוּ בּפקוּדה נַעלמה והיוּ לימי התנַקשוּת בּפּוֹעל הארץ-ישׂראלי. חיפה היתה לגֵי פרעוֹת. המשטרה הראתה את כּוֹחה. התנפּלוּת על המוֹן שקט, מהלוּמוֹת, מַאסרים. כּבלים. גם המשפּט המקוֹמי המהוּלל, אשר לא אחת טעם הישוּב היהוּדי את טעם צדקתוֹ, גילה את ציפּרניו: בּיפוֹ הוּצאה מבּית-גנזיה “פּקוּדה של מניעת-פּשעים”, כּביכוֹל (אשר הוּצאה בּשעתה כּנגד מסיתים לפרעוֹת בּין גזעים ודתוֹת) ועל יסוֹדה, מבּלי כּל חקירה רצינית, מבּלי גביית עדוּת הגוּנה, נדוֹנים נאמני הפּוֹעלים, עסקני האגוּדה המקצוֹעית, לכלא. בּחיפה מתגלה פּתאוֹם חוֹק של “איסוּר כּניסה לבית זר” וחוֹק זה משמש שוֹט נגד פּוֹעלים שוֹבתים, בּתוֹאנה שמַסד לבנין הרי הוּא “בּית זר”, ונשכּחת פּקוּדה מפוֹרשת של הנציב העליוֹן, המַתירה בּדברים בּרוּרים את עמידת הפּוֹעלים על המשמר (פּיקֶטבּלע"ז) בּימי שביתה וּמחייבת את המשטרה לנייטרליוּת מוּחלטת. ונמצא פּתאוֹם “חוֹק ההתקהלוּת” המשמש אוֹת למשטרה לפרוֹע פּרעוֹת בּפוֹעלים שוֹבתים ועוֹברים לתוּמם.

כּתוּמם בּאוּ אלה. ואנחנוּ, מלוּמדי-נסיוֹן, יוֹדעים כּי מעשׂים מעֵין אלה אינה נעשׂים בּעָלְמָא. אינם בּאים מאליהם. והפּרעוֹת אשר נערכוּ אתמוֹל על ידי המשטרה הערבית וּמפַקדה האנגלי לא בּכדִי בּאוּ. יש, כּנראה, יד נעלמה, המעוּנינת לקַדם את פּני הנציב החדש בּפּוֹגרוֹם, אם לא על יהוּדים סתם, הרי לפּחוֹת על פּוֹעלים יהוּדים. יש, כּנראה, יד מעוּנינת להוֹציא את הפּוֹעל העברי החוּצה וּלהציגוֹ כּאֶלֶמנט מסוּכּן לשלוֹם הארץ, ונעשׂים מעשׂים של פּרוֹבוֹקציה, אשר תכליתם להוֹציא את תנוּעת הפּוֹעלים מגִדרה.

וּמלאכתם של הפּוֹרעים מוּקֶלת על ידי “טובי” הציבּוּר. הישוּב לא נע ולא זע! אוֹהבי ה“סדר”, הבּלתי-מַעמדיים וּבלתי-מפלגתיים, למה יֶחרדוּ ולמה יִרגשוּ בּשעה שפּוֹעלים מוּכּים ונאסרים? הלא רק פּוֹעלים הם! הקוֹנצֶפּציה הלאוּמית והדמוֹקרטית שלהם אינה נפגמת על ידי כּך, חס ושלוֹם. וּמי שהוּא ודאי גם מחַכּך בּחשאי את הידים להנאתו: אַדרבּא, יוֹסיפוּ לקח! מה שאין אנוּ יכוֹלים להשׂיג בּאמצעינוּ שלנוּ, ישׂיג המַגלב של האירלַנדי-האנגלי. וגם אוֹפיצר המשטרה היהוּדי והשוֹפט היהוּדי לא ימנעוּ את עזרתם.

השׂריד של הועד הלאוּמי, כּביכול, שוֹתק. העיריה מקבּרת את השאלה בּועד הפּוֹעל. העתוֹנוּתה“לאוּמית” חציה בּמסיתים וחציה בּשוֹתקים. עברה בּשתיקה כּשוַעדת החקירה גילתה ²את תעלוּלי “המזרחי” בּחיפה לפני הקוֹנגרס, מחרישה עכשיו כּשתעלוּליו בּימי הקוֹנגרס משמשים אמתלה לפרעוֹת המשטרה. שתקה בּשעה שבּשרירוּת הפּקידוּת גוֹרשוּ הפּוֹעלים היהוּדים מכַּבָּרָה ³, שתקה בּשעה שסילוּף-משפּט הוֹשיב בּכּלא עסקני ציבּוּר ⁴, אשר חטאם הוּא שאינם ציוֹנים כּלליים אלא עסקני פּוֹעלים. זוֹהי האַתמוֹספירה הציבּוּרית בּה מנהל הפּוֹעל את מלחמתוֹ בּארץ.

לא הפּעם הראשוֹנה היא לוֹ לפּוֹעל בּארץ להיוֹת בּוֹדד בּמערכה. ולא רק בּענינים “מעמדיים”, כּי אם גם “לאוּמיים”, לפי ההגדרוֹת המקוּבּלוֹת. לא נשכּחוּ מלבּנוּ ימי תל-חי, המהוּללים עכשיו בּפי כּל. בּדידוּתוֹ זוֹ של הפּוֹעל לא תרַפּה את ידיו. הוּא לא יתן את עצמוֹ ליוֹקשים, לא יכָּשל בּפּרוֹבוֹקציוֹת הטמוּנוֹת לרגלוֹ, והקרבּנוֹת אשר תנוּעת הפּוֹעלים מביאה בּימים האלה לא יהיוּ לשוא. הם ישמשוּ נקוּדת-אחיזה למלחמה מאוּששת על זכוּת השביתה והאִרגוּן, על חוּקי הגָנה, על תנאי קיוּם אנוֹשיים לעוֹבד.

אלוּל תרפ"ה.