בַּאֲדָמָה הֲרָרִית זוֹ צָפוֹן וְדָרוֹם נָשָׁקוּ. שׁוּרַת עֲצֵי-לִימוֹן לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב מִזֶּה וְשׁוּרַת אֲרָזִים לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב מִזֶּה; וְאוֹתוֹ רְחוֹב, עַל בָּתָּיו הַקְּטַנִּים הַבְּנוּיִים אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וְעוֹד רְחוֹב אֶחָד בִּמְצֻלָּב לוֹ, הֵם כָּל הַכְּפָר יַבְנְאֵל כֻּלּוֹ. מוֹלִיךְ הָרְחוֹב הָרִאשׁוֹן אֶל יִשּׁוּב קָטָן הַקָּרוּי בֵּית-גַּן, וְאֶל כְּבִישֵׁי רֹאשׁ-פִּנָּה וְהַכִּנֶּרֶת.
הֻצְּעָה לִי מִטָּה תַּחַת הַלִּימוֹן בַּחוּץ. שָׁם יָשַׁנְתִּי, וְרִחַפְתִּי בַּחֲלוֹמוֹת, וּבֵין חֲלוֹם לַחֲלוֹם שְׁטָחִים עֲמֻקִּים, מְתוּקִים עַד לְמָוֶת. וְהִנֵּה אֲנִי בְּאִי רָחוֹק, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁטוּחַ גּוֹוֵעַ עַל הַיָּם, וּפְרָאִים מְקַשְׁקְשִׁים בְּצִלְצְלֵי-נְחשֶׁת לְעוֹרֵר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא יָמוּת וְלֹא יַזְנִיחֵם. נִתְרוֹמֵם הַשֶּׁמֶשׁ וְהָיָה לְעִנְבָּל שֶׁל פַּעֲמוֹן-זָהָב גָּדוֹל, וְהָעִנְבָּל מַכֶּה בְּצִדֵּי הַפַּעֲמוֹן, וּמְצַלְצֵל – בָּרִאשׁוֹנָה, לְאַט, וְאַחֲרֵי-כֵן בְּיֶתֶר מֶרֶץ וְיֶתֶר עַקְשָׁנוּת: “גּוֹנְגְּ, גּוֹנְגְּ, גּוֹנְגְּ!”
יָדַעְתִּי כִּי אֵין הָעִנְיָן נוֹגֵעַ לִי, וְאֵין אֲנִי נִתְבָּע לִפְעֻלָּה, אֲבָל הַ“גּוֹנְגְּ-גּוֹנְגְּ” אֵינוֹ פּוֹסֵק, וְגַם כִּי לֹא אֶעֱשֶׂה כְּלוּם, לָקוּם אֲנִי צָרִיךְ. נִתְעוֹרַרְתִּי. בָּרְחוֹב רָצִים שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה צִלְלֵי אֲנָשִׁים, וְהֵם צוֹעֲקִים: אֵשׁ בַּגֹּרֶן בְּבֵית-גָּן! אֵשׁ בַּגֹּרֶן בְּבֵית-גָּן“. וְאַחֲרֵיהֶם מִתְלַקְּטִים וְרוֹדְפִים אֲנָשִׁים, יְלָדִים, כְּלָבִים, כֻּלָּם בְּכִוּוּן אֶחָד. וְהַ”גּוֹנְגְּ" עוֹדוֹ רוֹעֵשׁ. אֶתְמוֹל רָאִיתִי חִשּׁוּק-בַּרְזֶל תָּלוּי עַל פָּרָשַׁת-הַדְּרָכִים, וּפַטִּישׁ קָשׁוּר בְּשַׁרְשֶׁרֶת עַל-יָדוֹ. סָבַרְתִּי, לְנוֹי הֵם; וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה תּוֹעַלְתָּם. הִתְלַבַּשְׁתִּי וְרַצְתִּי עִם בְּנֵי-הַכְּפָר.
עַל “גֹּרֶן” מִן-הַחֻמָּשׁ הָיָה לִי מֻשָּׂג סָתוּם. לֹא יָדַעְתִּי אִם בִּנְיָן הוּא, מֵעֵין אָסָם, אוֹ מִין מַרְתֵּף, עַתָּה אֶרְאֶה מַהוּ הַגֹּרֶן הַזֶּה הַבּוֹעֵר בְּבֵית-גָּן. מִקְצֵה-הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה מִתְנַפְנֶפֶת לְשׁוֹן-אֵשׁ גְּדוֹלָה נֶגֶד הַשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרִים. אֲנִי מִתְקָרֵב, וְהִנֵּה עֲרֵמַת-חִטָּה, רַחֲבַת-יָדַיִם וַעֲגֻלָּה, פָּז מוּעָם – אֵשׁ אָחֲזָה בִּקְצוֹתֶיהָ, וַעֲרֵמָה קְטַנָּה מִמֶּנָּה שֶׁעַל-יָדָהּ כְּבָר נִשְׂרְפָה עַד רֶמֶץ.
מִסָּבִיב עוֹמְדִים הָאֲנָשִׁים, מִי בְּחָלוּק וּמִי בְּסָדִין, מְעִיל-גֶּבֶר עַל אִשָּׁה וּמְעִיל-יֶלֶד עַל גֶּבֶר. בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה הֵם עוֹמְדִים, מַחֲרִישִׁים לִרְאוֹת עֲמַל שָׁנָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּהֶם, וְרַחֲמֵי שֶׁמֶשׁ וְגֶשֶׁם, נֶאֱכָלִים בְּלֶהָבָה בְּבַת-אַחַת.
כָּל הַפְּעֻלָּה מִתְרַכֶּזֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. בְּעֶצֶם-הָאֵשׁ מַרְעִישׁ טְרַקְטוֹר, וְאִישׁ עוֹמֵד בּוֹ, כִּמְעַט בְּתוֹךְ הַלֶּהָבָה, בְּיָד אַחַת פּוֹרֵשׂ מְעִיל-עוֹר כִּתְרִיס בִּפְנֵי לְשׁוֹנוֹת-הָאֹדֶם הַמְלַחֲכוֹת וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מַחֲזִיק בַּהֶגֶה וּמֵרִיץ הַמְּכוֹנָה הַזַּחֲלָנִית – דּוֹמֶה כְּהֶקְטוֹר אוֹ אַיַכְּסְ עוֹמֵד בְּרֶכֶב-בַּרְזֶל וּמֵנִיף מָגֵן בְּסַעַר הַמִּלְחָמָה. נֶחֱרֶשֶׁת הָאֲדָמָה לְהַפְרִיד בֵּין חֵלֶק-הַגֹּרֶן הַבּוֹעֵר וּבֵין הַחֵלֶק שֶׁלֹּא נִפְגַּע, וְיֻצַּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. שְׁלשָׁה-אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְמַלְאִים אַחֲרֵי הַטְּרַקְטוֹר בְּמַגְרֵפוֹת, שׁוֹפְכִים עָפָר לְצִדֵּי-צְדָדִים. דּוֹרְסִים נַחֲשֵׁי-לַהַב בְּרַגְלֵיהֶם, תּוֹחֲמִים תְּחוּם לַשָּׂטָן. סְחוֹר-סְחוֹר הוֹלֵךְ הַטְּרַקְטוֹר מִסָּבִיב לַגֹּרֶן. וְהִנֵּה רָחַב הֶחָרִיץ. צֻמְצְמָה הָאֵשׁ בְּשֶׁטַח אֶחָד. מִפַּעַם לְפַעַם הִיא מִשְׂתָּעֶרֶת בְּמִשְׁנֵה-עֶבְרָה עַל סְבִיבוֹתֶיהָ, מִתְפַּתֶּלֶת, זוֹמֶמֶת לִקְפּוֹץ מֵעֵבֶר לַמְחִצָּה. אֲבָל, בְּאֵין לָה מַאֲכָל חָדָשׁ, הֻתַּשׁ כֹּחָהּ, וְזוֹעֶמֶת וַעֲשֵׁנָה תִּרְבַּץ עַל הַחֶלְקָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָהּ.
וְהָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ מִתְעוֹרְרִים מִתּוֹךְ הַהִיפְּנוֹז. כְּלָבִים נוֹבְחִים. שְׁכֵנָה עִם שְׁכֵנָה מְשׂוֹחָחַת. יֶלֶד אֶל יֶלֶד מִתְפָּאֵר בִּגְבוּרַת אָבִיו. מְפָרְטִים אֶת פְּרָטֵי-הַמַּעֲשֶׂה: מִי רָאָה הַדְּלֵקָה רִאשׁוֹנָה, מַה-שִּׁעוּר-הַנֵּזֶק, וּמַה-דְּלֵקוֹת כַּדּוֹמוֹת לְזוֹ אוֹ גְדוֹלוֹת מִזּוֹ הָיוּ בְּשָׁנִים שֶׁעָבְרוּ; מְנַחֲשִׁים מִי הָאָשֵׁם, אִם סִיגָרִיָּה זְרוּקָה בְּלִי-מֵשִׂים, וְאִם יַד-זָדוֹן הָיְתָה כָּאן.
חֲבוּרוֹת-חֲבוּרוֹת שָׁבִים הָאֲנָשִׁים הַבַּיְתָה, מַנִּיחִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם צְעִירִים אֲחָדִים לִשְׁמוֹר שְׂרִידֵי הָאֵשׁ מֵהִתְפַּשֵּׁט.
לְפֶתַע הֵאִיר הַבֹּקֶר. טַל עַל עֲשָׂבִים, וְאֵדִים עַל חוֹמַת-הֶהָרִים יָמִינָה. בְּצַלְעוֹת הֶהָרִים, בֵּין קִרְעֵי-אֵד, אָהֳלֵי-בֶּדְוִים קְרוּעִים וּמְמֻרְטָטִים יַשְׁחִירוּ. הַאִם מִשָּׁם הַנִּיצוֹץ אֲשֶׁר הִצִּית אֶת הַגֹּרֶן?
פַּסֵּי-שֶׁמֶשׁ בּוֹתְרִים הָעֲרָפֶל, מַזְהִיבִים שִׂיחַ בּוֹדֵד וְעָקֹם עַל הַר; וְאוּלָם אֶל הָרְחוֹב עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ. בָּא לִקְרָאתִי עֵדֶר שֶׁל פָּרוֹת, טְלוּאוֹת חוּם וְלָבָן, שְׁמֵנוֹת אֲבָל מְלֻכְלְכוֹת-הַמַּרְאֶה, – וְיֶלֶד נוֹהֵג בָּהֶן. וּמְלַטְּפֵנִי רֶגֶשׁ חָמִים: קָם לְפָנַי וָחַי הָעֵדֶר שֶׁהָיָה נוֹהֵר מֵעֲיָרָתִי אֶל הַשָּׂדוֹת בְּקַדְמוּת-יַלְדוּתִי.
מִטָּתִי פְּרוּעָה, וְעֵינַי מִתְעַצְּמוֹת; אֲבָל בּוֹשׁ אֲנִי מֵהִכָּנֵס אֶל בֵּין הַשְּׂמִיכוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי הַכְּפָר יוֹצְאִים לִמְלַאְכתָּם הַתַּמָּה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.