רקע
דוד בן־גוריון
אל תיעזב הגולה לנפשה

לונדון, 26 ביוני 1936

ל… בירושלים

– – – הגעתי לוארשה ביום א' בבוקר (21.6.36) והפלגתי באוירון ביום ג' בבוקר. שני ימי שהותי היו ימים ארוכים, ללא הפסקות כל שהן.

היו לי שלוש מטרות בביקור זה:

א. לבחון את תגובת היהדות הפולנית למאורעות בארץ.

ב. להעמיד את המרכז הראשי באירופה על מצבנו בארץ ובאנגליה כהוויתו.

ג. לגייס ולהפעיל את תנועתנו בפולין. – – –

במועצה המורחבת של המפלגות ביון א' בבוקר הבעתי השתוממותי על השאננות, חוסר‑החרדה והפסיביות השוררים בקרב הציונים בגולה. גידול כוחנו הישובי מטעה, כנראה, את ציבורנו ומעלים ממנו את הסכנה, סכנה משולשת, הצפויה גם לישוב וגם לציונות כולה: סכנת החיים והרכוש, סכנת חורבן כלכלי, סכנת מדיניות אנטי‑ציונית בעקב המהומות. – – –

יתכן, שהאופי המיוחד החדש של המאורעות גרם לכך. הפעם לא היתה טרגדיה מזעזעת כמו בחברון ב- 1929 או בבית‑החלוצים ביפו ב-19211; העליה לא נפסקה, ויש רושם – לא לגמרי בלתי‑נכון – על כוח גדול של הישוב. ויש גם רצון רב – ובמידה ידועה, יש גם יסוד לכך – להאמין שאין הממשלה, לפחות בלונדון, נגדנו.

יתכן, שמצב‑הבלהות של היהדות הפולנית גופה, מצב של פוגרום פרמננטי, גם פוליטי וגם פיסי, גם גלגלי וגם מוסרי, – טמטם את הרגשות. דלות מבהילה, עלבון עובר כל גבול, יאוש שחור וחוסר‑אונים, חדלון‑ישע וחוסר‑מוצא, ואין כל שמץ של תקוה להטבה, להגנה עצמית. וכנראה קשה באופן נפשי ליהודי פולני ולציוני פולני להניח, שגם התוחלת היחידה והאחרונה אף היא בסכנה. יש איזו השראה משיחית במובן שלילי – לא תגבורת האמונה בכוחות עצמיים וחישול הרצון, אלא הזיה מופשטת. אחרת אולי לא היו יכולים להתקיים בגיהנום זה. הרגשתי זאת באסיפה הפומבית. אני דיברתי על הקשיים הפוליטיים והסכנות החמוּרות, ובאולם היתה התלהבות ללא גבול, כאילו הבאתי בשורת המשיח.

אולם כשדנתי בישיבות הבאות על פעולה – לא ראיתי את הנכונות וההמרצה שאפשר היה לצפּות להן בימים אלה.

נדמה לי, שנעשה משגה שלא הוצאה‑לפועל ההחלטה של ההנהלה לשלוח חברים לפולין. מבין אני את הקושי הנפשי לעזוב בשעה זו את הארץ – אולם אין גם לעזוב את הגולה לנפשה. יש לנו לא רק חזית‑הבטחון בארץ וחזית פוליטית בירושלים ולונדון, – יש גם חזית‑העם, שבשעה קשה כזו ודאי שאין להזניחה.

– – – נסעתי מוארשה בלב כבד: שלושה מיליון יהודים מופקרים לפרעות, עלבונות וחורבן כלכלי, ללא סיכוי ותקוה, ללא הנהגה והדרכה, ללא ארגון וסעד פנימי.


  1. בחברון נרצחו באופן אכזרי 64 יהודים, בבית‑החלוצים – 11. הפורעים התעללו בחללים. – המע'.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13296 יצירות מאת 539 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!